באי סאו מיגל ערכי טבע מרהיבים, מיוחדים ומעוררים פליאה. אפשר לכנות את האי כדברי השיר "אי ירוק בים", וגם מקום שאצבע אלוהים נגעה בו או הוואי של האוקיינוס האטלנטי. כל שם שתבחרו לא יוכל לתאר את היופי הנשגב שמצאנו בו. לא ניתן לספור את מספר הפעמים שאמרנו WOW!!!

סאו מיגל הוא האי הגדול ביותר מבין תשעת האיים . שטחו 760 מ"ר.

האוכלוסייה מונה כ- 140,000 תושבים מתוכם כ-70,000 בעיר הבירה פונטה דלגדה.

זהו האי השני שהתגלה בשנת 1426 ע"י הפורטוגזים.

מיקומו הגיאוגרפי , אדמתו הפורייה ואקלימו הממוזג ע"י זרם הגולף, תרמו יחדיו להתפתחות כלכלית טובה ומהירה.

מה ראינו?

אגמים בתוך לועות הרי געש וצמחיה עם פרחים סביב.

מפלים בשמורות טבע יפות, בורות שם מכינים ארוחת צהרים שנקראת "קוזיד" מתחת לאדמה.

גבעות עם גזים מיתמרים אל על שהולכים ביניהם וגם.... תראו בהמשך.

ארכיטקטורה מדהימה.

שייט צפייה בדולפינים ולווייתנים, וגנים בוטניים מרהיבים. נקודות תצפית מרהיבות.

היו כמובן אתרים יפים נוספים שאספר אודותיהם בכתבה.

הכי חשוב - אפילו מצאנו נגיעה בנקודה היהודית בבית כנסת שהוא מוזיאון . ואולי צאצאי יהודים. מי היה מאמין?

מפת האי

מפה שניתנה מהמלון

מטוס קטן כמעט מיניאטורי מוביל אותנו מהאי פאיאל לשדה תעופה קטן עם ציורי קיר סביב שבאי סאו מיגל. כבר התחלה כלבבי. מהמטוס לטרמינל הליכה רגלית עם מטען היד/טרול קטן. המזוודות מועמסות במהירות על המסוע. מהר מאד מגיעים ל"מלוננו" שנמצא בפונטה דלגדה שפירושו הנקודה הצרה. תוסיפו לכך שהמלון שוכן מול הנמל עם מרפסת לאוקיינוס, כשכל יום אני בוחנת בבוקר איזו אוניית קרוז הגיעה עם אלפי תיירים, והאם הדייגים הגיעו עם שללם. כמובן גם לצפות ביפי הזריחה. לא צריך יותר מזה. מושלםםם.

אבל לא נשארנו במלון. לא בשביל זה הגענו עד הלום.

יש עבודה צריך לתקתק צילומים בשביל היושבים בציון, שגם הם יגלו את גן העדן הזה😜

שדה התעופה בסאו מיגל עם המטוסים הקטנים הנוחתים בו
ציורי הקיר על קירות הטרמינל
הנוף ממרפסת חדרנו במלון
כונית הקרוז המתקרבת לנמל לעגינה

זריחה אחת שווה אלף מילים - כדי שתבינו על מה אני מדברת שהזריחות מהמלון היו מרהיבות.

אגם האש - Lagoa do Fogo 🔥🔥🔥

זהו אגם שנמצא במרכז האי בלוע של הר הגעש Água de Pau.

זהו המקום הגבוה ביותר באי המתנשא ל - 575 מ'. הוא נוצר לאחר שהר הגעש ששכן במקום התפרץ ואח"כ התמוטט. ההתפרצות האחרונה של הר הגעש ארעה בשנת 1563 מכאן נובע שמו. אורכו של האגם 3 ק"מ ורוחבו כ-3.5 ק"מ. לא מדדתי אותו. אולי תמדדו בשבילי?😜

אנו הגענו אליו כשהמקום היה מעונן, ולפתע החל זרזוף של גשם קל. הרוחות היו חזקות, צבעי האגם היו בהתאם, ואת הים שאמורים להבחין באופק לא ראינו כלל. שחפים התעופפו מעליו ומעלינו, פרחים פרחו סביב מהחנייה עד התצפית.

המקום נמצא צפונית מזרחית מ- LAGOA.

שם התצפית הקרובה לחנייה 5 דקות הליכה👇 וישנן תצפיות נוספות.

טיפ 1 👇👇👇

שווה לבדוק מזג האוויר לפי הקישור שלהלן רק קחו בחשבון שמזג האוויר הפכפך מאד. יכול לקרות שארבעה סוגי מזג אויר תחוו באותו היום. תמיד תצטיידו במעיל נגד גשם, מטריות גדולות, כובע צמר וגם צעיף.

Spotaxores (לחץ לאתר מזג האוויר הכולל מצלמות מהאתרים on line).

טיפ 2 👇👇👇

החל מ-15.6 ובחודשי יולי - סוף ספטמבר הכביש המוביל לתצפיות על אגם האש סגור לתנועה משעה 9.00 בבוקר ועד 19.00. הבחירה האפשרית עם רכב היא להגיע לפני (כדאי להתאמץ גם לצאת לפני שנסגר) או אחרי. קיימת אפשרות של נסיעה בשאטל משמורת קאלדרה VELHA שלהלן, אבל צריך להרשם שבוע שבועיים מראש לשאטל. הליכה ברגל ביניהם 4.8 ק"מ לכל כיוון. או לחלופין טיול מאורגן במידה ואתם ללא רכב.

לפירוט נוסף על השאטל והעצירות כאן.(לחץ).

טיפ 3 👇👇👇

אם אתם אוהבים מסלולי הליכה בכל מקום , קיים אתר All Trails (לחץ) שיתן לכם מידע על גבהים, שיפועים, אורך מסלול\ רמת קושי , מזג אוויר ועוד.

הפרחים האנדימיים הפורחים בשולי הדרך מהחנייה עד התצפית. אותם פגשנו גם באיים הקנריים.

שמורת הטבע קלדרה ווליה - CALDEIRA VELHA

זו שמורת טבע נפלאה, השוכנת לא הרחק מהעיירה RIBEIRA GRANDE. כשנכנסים לשמורה, שביל ראשי מוביל לפאתי ג'ונגל טרופי עד מרכז המבקרים ששווה מאד לעצור בו. שם תקבלו מידע רב וגם שירותים בחינם. בדרך תפגשו מימינכם נחל עם מפלונים קטנים וגם בריכות תרמיות עם טמפרטורה שונה.

הפארק הוא חלק מרכס Serra da Água de Pau. כשממשיכים בגרם מדרגות ופונים מעט ימינה תפגשו, שתי בריכות שמהעליונה גולשים לתחתונה מפלונים קטנים. התלהבנו כאן מעצים רבים, שרכים ענקיים, פרחי הג'ינג'ר לילי שהיו כבר בשלבי קמילה, שעד כה לא יצא לי להכירם. פכפוך המים בנחל עם ציוץ הציפורים משרים שלווה.

על הפארק ניתן לקרוא בקישור כאן(לחץ) וגם להזמין כרטיסים מראש באינטרנט. מידע נוסף כגון שעות כניסה וימים ומחירים. ( נכון ל-2023 10€) בנוסף גם תמונות יפות וגדולות אם תצפו במסך גדול.

מפלצ'יק

הג'ינגר לילי הגיע לכאן מההימליה ההודית או נפאל ובהוטן. הוא מצליח לגדול לגובה שבין 2-4 מ'.

הג'ינג'ר לילי בשלבי קמילה

במעבה הג'ונגל , העצים והשרכים הענקיים, בריכה תרמית בה נהנים, רק אל תגיעו לכאן בקיץ כי אז תהיה עמוסה מאד וספק אם תהנו.

מבט מהגובה

כמה ירוק אפשר לראות? קיבלתם ירוקת? תעברו לאטרקציה הבאה שם כנראה תקבלו כחלת.

גם זו ברכה תרמית

מהאגם העליון נשפכים מפלונים למטה לרוחב כל האגם העליון. גם זו בריכה תרמלית.

Royal Fern - Regalis

ג'ינג'ר לילי בשלבי גסיסה ואני עדיין מתלהבת שזכיתי לראותו למרות מצבו.

שייט צפייה בלוויתנים ודולפינים

לצורך צפייה בלווייתנים רק חצינו את הכביש שמול מלוננו,פנינו מעט ימינה והגענו לרציף עם ספינות. הספינה שלנו הייתה קטמארן שהיתרון שלה שיש בה גם שרותים אם נזקקים ושלוש שעות ברור שבני הגיל השלישי זקוקים. גם מקומות ישיבה נוחים , גם אפשרות לשנות עמדות צפייה. לעומת זאת, בסירות הזודיאק אי אפשר בכלל לנוע מהמושב אבל רואים את הדולפינים והלווייתנים קרוב יותר.

למרות שביקרנו בחודש מאי והסיכויים למצוא לווייתנים רב , לא זכינו לפגוש באף לוויתן, ואפילו לא קצה זנב קטן. איך לא הגיעו לפגישה איתנו??? אבל קיבלנו פיצוי מכמה סוגי דולפינים, זן אחד של קטנים שהם בעצם הדור הבא, זן אחר של גדולים שיכולים להגיע ל-4 מ'. כל אלו הגיעו בהמוניהם שלא ידענו לאיזה צד להביט קודם. כשהתחלנו להפליג משמאלנו על האיים היו עננים כבדים שהשמש שלחה קרניים מבעדם והמחזה היה נפלא. הבנו שעוד מעט יתרגש עלינו גשם ואנו לא התרגשנו כלל וכלל. אנו רק ציפינו ללווייתנים ולדולפינים.

אחד הדולפינים, מהזן הגדול, הפתיע בקפיצת הסלטה אל על וחברתנו המוכשרת מיכל גרוס הצליחה בכשרון רב להנציח באופן מהמםםםם את המאורע.🏆

רפי גם הצליח לצלם כמה דולפינים לא רע בכלל בהתחשב שהנייד שלו ישן. בצילום הראשון שלו כנראה שזה אותו הדולפין שעשה פליק פלאק לאחור להכנס חזרה למי האוקיינוס לחפש דגה.

ככה זה כשיש שניים...

אני שחששתי להחליק וליפול , כאשר הספינה כמעט עמדה הרהבתי עוז להסריט כמה סרטונים עם המצלמה. יד אחת אוחזת במעקה והשנייה מצלמת וידאו. גלים הרעידו קצת את ידי.

כמויות הדולפינים שליוו את ספינתנו מכל הכיוונים לא ייאמנו. כאן ארבעה ברורים והחמישי בצד ימין .

לתשומת ליבכם👇👇👇

להלן קישור לאתר שיעשה לכם קצת סדר לגבי שייט צפייה בלווייתנים ודולפינים ואפילו שחייה עם דולפינים. (לחץ).

אני מקווה שלא קיבלתם מחלת ים מהשייט על הגלים מעלה ומטה ושבתם בשלום ליבשה.😜

סיור לאורך הנמל

כבר כשהתקרבנו לנמל התלהבתי מאד מהמבט על העיר.

חטפנו משהו זריז לאכול, וטיילנו שמאלה ממקום העגינה. כפי שפגשנו באי פאיאל גם כאן קיימים ציורי קיר שציירו ימאים/מלחים. נחמד להזיז רגליים אחרי השייט.

ובסיור לילי באותו המזח, שהלכנו לחלץ רגליים אהבתי את הציור הזה.

סיור לעת ערב ולילי - רומנטי

בפונטה דלגדה - PONTA DELGADA

פונטה דלגדה לא תמיד הייתה עיר הבירה של האי ובירת האיים האזוריים. קדמה לה וילה פרנסה אל קאמפו, אלא שברעידת אדמה שארעה באי בשנת 1522 היא נחרבה כליל. ב-2.4.1546 הכריז המלך ז'ואו השלישי (מלך פורטוגל) על פונטה דלגדה כעיר. כך הפכה לעיר הבירה במילרע ולא במילעיל😜

כיום היא העיר הגדולה ביותר וגם המיושבת ביותר עם כ-70,000 תושבים.

בעיר זאת נמצאים משרדי הממשל של האיים. בעוד שמערכת בתי המשפט ומקום מושבו של הבישוף נמצאים באנגרה דה אירואיזמו ואילו המועצה המחוקקת בעיר הורטה. למעשה שלוש ערים מנהלות את האיים האזוריים בצורה אוטונומית, אבל עם קשר לפורטוגל. מסובך נכון? יותר מדי פיצול רשויות אבל זה פועל. מתאים להם - מתאים גם לי.

לאחר ארוחת הערב, לפתע הצצתי ממרפסת חדרנו במלון, והבחנתי בשמיים שקיבלו גוונים יפים של שקיעה. מייד קראתי לרפי שנצא לבדוק מקום טוב יותר לצפות בשקיעה, ותוך כדי גם להכיר את העיר ההסטורית היפה בת כ-450 שנים. עיר שרבים ממבניה נבנו במאות ה-17-18 ולא עשו להם פינוי בינוי. את השקיעה ראינו בין בניינים אבל הסיור היה מעל המצופה.

ברובע ההסטורי נמצאת כנסיית IGREJA MATRIZ DE SAO SEBASTIAO היפיפיה המוארת באור יקרות מכל צדדיה. זו כנסייה קתולית שנבנתה בשנת 1531. בנויה מכמה סגנונות בנייה.

בכנסיית סנט סבסטיאו דלעיל מצאתי את סגנון הבנייה המנואלי שהתלהבתי ממנו לראשונה בבלמונטה בעיירות האנוסים בצפון מזרח פורטוגל .

על סגנון בנייה זה תוכלו לקרוא בכתבה .(לחץ)

כשתגיעו לכאן אנא תתקרבו לשער זה ולעיטורים סביבו ותבינו את סגנון הבנייה המנואלי טוב יותר.

צילום כנסיית סנט סבסטיאן דרך אחד משערי העיר

בתחילה ראינו תאורה טבעית של בין ערביים. לאט לאט, החלו הפנסים להדלק, כשעדיין אור חיוור בחוץ, וכמו במטה קסם ירדה החשיכה, ואיתה התאורה המהממת על המבנים המפורסמים של העיר .

שערי העיר עם הקשתות הם אחד מסמלי פונטה דלגדה שנבנו בשנת 1792. שמם הוא Portas de Cidades בעבר ניצב שער הקשתות ליד הנמל על הטיילת, אך הוזז למקומו הנוכחי הקרוב לכנסיה, כנראה לאחר גל הצונמי שפקד את העיר לפני שנים . כפי שתראו מהצילום גובהו רב והוא מרשים.

מבנה העירייה שניתן לבקרו וגם לעלות למגדל. ימי ושעות הביקור אפשר לראות בשלט לפני המבנה וגם ברשת.

המשכנו ללכת עד המזרקה היפה כשהירח כבר עלה בשמיים וסינור לי את המזרקה.

לא הרחק משם הלאה, הפסל לזכר המהגרים שהיא יצירתו המרשימה של הפסל המקומי Alvaro Raposo de Franca.

בחזור הלכנו בחלק מהדרך ברחוב הצמוד לכנסייה היפה, שם הצצנו בחלונות הראווה.

הפננו מבטנו מדי פעם גם לכיוון הטיילת - שם שני דוכני גלידה כשתורים ארוכים של בני נוער לידם .

בעיר פונטה דלגדה קיימות עבודות מאד מרשימות של Calcada Portuguez .

במדרכות קיים שיבוץ מעניין של אבני לבה שחורות קטנות ולבנות, עם מוטיבים שונים. לעיתים עם מוטיבים גיאומטריים ולעיתים מוטיבים הלקוחים מהטבע והחקלאות. אומנות לשמה שמזכירים לי פאזלים.

בחזור קרוב יותר למלוננו הבחנו בבאר הזה, שבקומה השנייה שרו ורקדו. היינו הרוגים מרוב הליכה ואפילו לא היה לי כוח להציץ פנימה.

באור יום זו אופרה אחרת

מול הכנסייה שליד שער העיר בפינת הארקדה, נמצא דוכן אננס. המוכר לא הסתפק בדוכן גם הציב כמה אננסים בתוך מריצה, ולעזר למכירות גם נעזר בבחורה שתפזז ותמשוך לקוחות רבים.

בתי קפה והרבה חנויות פתוחים . חנויות לרכישת מזכרות לעיתים עד שעה מאוחרת יותר.

זאת בלבן היא המפזזת ומביאה לקוחות

מטעי התה ב-GOREANA

מטעי התה הנרחבים בגוראנה נחשבים למטעי התה היחידים באירופה. ברם אנו ביקרנו במטעי תה בטורקיה שהחלק בו גדל התה הוא באיזור האירופי. מטעי תה ביקרנו גם בסין וגם ביפן שבאסיה.

אומר לכם שתה איני אוהבת רק כשאני מאד חולה בחורף אני עשויה להתפתות לספל תה וגם לא עד תומו.

מטעי התה היפים

במפעל התה קיימים מדריכים המסבירים איזה חלק מהגבעול כותמים, פוסעים בין התהליכים השונים שעלי התה עוברים ולבסוף בחנות יש טעימות. אז טעמתי לגימה שהספיקה לי כדי לצאת החוצה ולצלם את פריחת ההורטנזיות היפה, ליליות לבנות וורודות כשברקע האוקיינוס .

מבט משדות התה לכיוון האוקיינוס
ליליות לבנות וורודות כשמטעי התה והאוקיינוס ברקע
הדיגיטליס פרח יפיפה אך רעיל.

וילה פראנקה - VILA FRANCA DO CAMPO

מזרחה מפונטה דלגדה ממש על כביש החוף שוכנת עיירה חמודה בשם וילה פראנקה בקיצור. זו הייתה עיר הבירה הראשונה בסאו מיגל עד שנחרבה כמעט כליל ברעידת אדמה בשנת 1522. היא מונה כ-12,000 תושבים. במרחק 1 ק"מ מהעיר נמצאת שמורת טבע שהוכרזה ככזאת בשנת 1983 ע"י הממשל של האיים האזוריים, וזאת כדי להגן על הציפורים והצומח. מדובר בלגונה או מכתש געשי שהוא בצורת חצי סהר, אשר בתוכו אגם. קירותיו בחלק הצפוני מיתמרים לגובה 32.5 מ'. קירות הבזלת הללו מגינים על האגם מפני גלי הים. גרם מדרגות מוביל לאגם שנוצר בין צוקי הבזלת. לאגם זה מגיעים לשחות, לצלול ולקפוץ קפיצות צוקים. משנת 2012 המקום הפך למקום בו מתקיימת תחרות העולם בקפיצות מצוקים של RED BULL CLIFF DIVING - רד בול.

שם המקום - ILEHU DO VILA FRANCA DO CAMP.

אפשר להגיע אליו בשייט קצר ממעגן וילה פרנקה רק בין החודשים יוני לספטמבר. לחלופין , אפשר לשלב ביקור עם שייט לווייתנים.

במרכז בין האיים נמצא האגם שהוא כמעט עגול.
כך נראה האגם ממעל כפי שהופיע בכרזת פרסומת

הפרחים שפרחו שם מהתצפית מול שמורת הטבע בסוף חודש מאי.

סמל העיר באחת הכיכרות

העוגייה QUEIJADAS - מסמלי וילה דו פרנקה והאיים האזוריים

בוילה דו פרנקה קייםמפעל לייצור העוגיות הנ"ל , שנמכרות בכל מרכול מקומי, בכל בית קפה או מסעדה והם עוגיות גבינה נימוחות ומתוקות, עם מסורת רבת שנים. מקור העוגייה במנזר סנטו אנדרה - שהוא המנזר הנשי הראשון, שנבנה בשנת 1533 בוילה פרנקה. במאה ה-18 הגיעו למנזר נזירות ממוצא הולנדי וספרדי שהחלו לאפות עוגיות לפי מתכון בין מאות בשנים שהכירו. עוגייה זו הפכה לסמל של וילה דו פרנקה ושמה Queijadas.

כך נראות העוגיות במפעל לפני שפיזרו אליהן טונה של אבקת סוכר
כך נראות העובדות בעת הכנת העוגיות.

המרינה של וילה פרנקה

המרינה קטנה יחסית לאלו שפקדנו עד כה באיים האזוריים, אך בשולי המעגן ציורי קיר מרהיבים מעולם הים. בהמשך בחלק הצפוני של המרינה חומות וביצורים ומעבר להם מתנוסס צוק יפה שאם זמנכם בידיכם שווה להגיע לצפות בו.

הצוק מעבר למרינה ולחומת הביצורים צולם ע"י רפי לבון

המראה של המרינה המקסימה במיוחד כשהעננים בשמיים משתקפים במים.

שמורת הטבע Caldeiras da Lagoa das Furnas

צפונית מזרחית מוילה פרנקה נמצאת עיר ואגם בשם FURNAS. העיירה נמצאת בתוך מכתש של לוע הר געש בקוטר של כ-7 ק"מ. בעיירה ובשמורה אדי גזים מבטן האדמה מיתמרים אל על. לעתים הם מבעבעים. אגם פורנס הוא חלק מהשמורה ושוכן בתוך הקלדרה של הר הגעש. באיזור המעיינות התרמיים החמים קיימים כאלה עם סגולות מרפא. קיימים גם מעיינות קרים. כאן נמצא האיזור ההידרולוגי העשיר ביותר במעיינות תרמיים באירופה. ישנם המשמשים לטיפול בבעיות בדרכי הנשימה. אחרים לבעיות לב, ועוד לדלקות קיבה.

בשמורה קיימים שבילים מעץ - דקים כשהם מוגבהים מעל פני הקרקע.

בצילום למטה זה המקום בו קיימת טמפרטורה גבוהה. כאן פגשתי מקומית ששמה בתוך הבור שק תירס להכנה. כשהיה מוכן משכה את השק החוצה. שאלתי אותה כמה זמן לוקח להכין אותם וסיפרה לי שזה בסביבות 45 דקות גג עד שעה .

הדקים מעל פני הקרקע עליהם פוסעים
כאן גם כאלה שמבעבעים
אחת הנקודות שממנה זורמים מים מוגזים עם מינרלים שונים

באיזור מסויים קיימים בורות בהם טומנים סירים ענקיים התושבים המקומיים ובעלי המסעדות באיזור. בתוך הסירים בשר עם ירקות המתבשלים ללא תבלינים במשך כ- 5 עד 6 שעות. שם התבשיל - קוזידו. זה אינו חמין כי אין בו שעועית. בסביבות 12.30 נוטלים את הסירים שהוטמנו באדמה הוולקנית הלוהטת בטנדרים למסעדות והמוני בני אדם נוהרים אחריהם לארוחת הצהרים. כדי שיהיה טעים יותר ביקשנו מלח ששיפר את הטעם.

להלן הבורות בהם נטמנים הסירים הגדולים.

הוצאת סיר הקוזידו מהבור

מראות מהאגם הקסום והשקט - אגם פורנס שברובו ירוק, מיעוטו השמיים משתקפים עם התכלת והעננים.

האגם עם האדים העולים מבטן האדמה

עוד פרטים מעניינים על האיזור והתצפיות שראינו תוכלו לקרוא בכתבתה של סיגלית בר מהאתר שלהBAR TRAVEL(לחץ).

בנוסף אתר שבו תוכלו למצוא תמונות מהממות של המקומות שביקרנו ובמיוחד האגם ממבט אווירי. (לחץ).

במהלך הטיול בסאו מיגל טיילנו בשלושה גנים בוטניים מהממים שהמפורסם בהם הוא:

הגן הבוטני טרה נוסטרה - TERRA NOSTRA

פארק זה ניטע במאה ה-18 ע"י תומאס הייקלינג. במאה ה-19 הפארק שופץ ושודרג ע"י משפחת MONFORTE PRAIA.

לגן הבוטני הזה הביאו מיני צמחים שונים מרחבי העולם וגם כאלה שהם אנדמיים לאיים. כל עץ או צמח עובר תקופת איקלום לבדוק אם שורד באי סאו מיגל.

בגן רחב הידיים הזה 125 דונם, שאפשר לטייל בו חצי יום לפחות, קיימת גם בריכה תרמית עם מי גופרית חמים בצבע חום דוחה , שכדי להכנס אליה כדאי ללבוש בגד ים או מכנס קצר וחולצה שבסוף הרחצה תזרקו לפח.

צמוד לגן - מלון טרה נוסטרה שלו מרפסת הפונה לגן עם בית קפה. לאחר כל הסיור בגן, ישבתי שם עם קפוצ'ינו וזה היה מענג ומרגיע.

טיפ חשוב👇👇👇

כדי שתסתדרו באיזה מסלול כדאי לטייל בגן בהתאם לעונות השנה, כדי שתפיקו תועלת מירבית, מצ"ב הקישור (לחץ) המחלק לכם את המסלולים בהתאם לעונה שאתם מטיילים. בנוסף מידע מפורט על הגן , איך הוקם ועל הבעלים של היום ועוד.

⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐

בכניסה לגן ליד המלון טרה נוסטרה פרחי הורטנזיות ענקיות בשלל צבעים מקדמים את פנינו. אני עדיין לא שבעתי מיופיין.

אל דאגה, יש גם בהמשך הגן😜.

חולפים על פני עצים עבותים ותיקים ומבחינים בשורשי אוויר הנראים כמו וילונות.

פרחים צבעוניים בצבעים וצורות שונות שמשמחים אותי מאד.

פגשנו קמליות שעדיין פורחות למרות שזו סוף פריחתן בתחילת חודש יוני. וגם עלי כותרת של אלו שכבר קמלו ונמצאו על האדמה.

היופי בגן בלתי רגיל והגענו גם ל"פינת החי" מהצומח. גם פלמנגו, שקנאים, פיל, כבשים ועוד תמצאו בממלכת החי.😜

זה אידי אמין???

הבריכה התרמית החומה שרפי התענג עליה כי ספג ברזל בכמויות מופרזות כעת הוא פופאי😜

גן בוטני - Antonio Borges

לגן נפלא זה ארבע כניסות . הכניסה אליו חינם . כיום הוא נמצא בחסות העיר פונטה דלגדה.

העץ העתיק ביותר שם הוא עם שורשים שהגיעו לי עד החזה. קיימות שם בריכות, מערות החצובות בסלע וולקני ועוד.

על הקמת הגן ופרטים נוספים מומלץ לקרוא כאן. (לחץ).

העץ העתיק שקשה לצלמו במלואו
פריחת הג'ינג'ר
המערות החצובות בסלע הוולקני

נורדשטה - Nordeste במזרח האי

איזור נורדשטה שוכן בצד המזרחי של האי סאו מיגל. זה החלק הראשון של האי אשר יושב במאה ה-15 ע"י פורטוגזים. הוא נחשב לאיזור הפראי ביותר מבחינת צוקים תלולים היורדים לאוקיינוס, צמחיה עבותה וכבישים מפותלים כפי שתראו במפה.

בתצפית זאת ניתן לטייל במפלסים שונים ולהתענג מהפרחים היפים, וגם אלו הגזומים. מימינינו צפינו על הצוקים הנופלים כמעט אנכית לאוקיינוס האטלנטי. מצאנו פריחה יפה וגם מקום לפיקניק לאנשים וגם לחתולים ששיוועו למזון.

המקום מתפרש על - 12,000 מ"ר.

הורטנזיות בשלל צבעים

RIBEIRA DO CALDEIROES - פארק

זאת שמורת טבע שמתוחזקת מאד יפה למרות שהכניסה אליה בחינם. זורם בה נחל מקסים שאליו מתנקזים מספר מפלים מרשימים. שם ראינו גשר עתיק וטחנת קמח עתיקה שפעלה ע"פ המסורת. קיים שם גם איזור לפיקניק.

מפל "ההינומה" הנראה יפה מכל זווית .

מפל ההינומה מזווית נוספת
הגשר העתיק
המבנה של טחנת הקמח
המפל השני שנופל לתוך בריכה

רציתי להגיע לבית הקפה ובטעות עליתי פנייה אחת לפניו וכך הגעתי למרפסת של אדם פרטי ממנו נשקף מאד יפה המפל דלעיל עם הבריכונת. פרחי ההורטנזיות כאן הן מהגדולות ביותר שראינו בטיול עד כה. גונזילות!!!

תצפיות נוספות שמאד התלהבתי מהן:

תצפית על המגדלור - FORAL DO ARNEL - במזרח האי

התצפית צופה על המגדלור הראשון שנבנה לא רק באי סאו מיגל , אלא גם באיים האזוריים בכלל!!!

הבסיס של המגדלור הוא אוקטגונלי - ממש ייחודי. ניתן לבקר בתוך מבנה המגדלור רק בימי רביעי. שווה לרדת אליו כי גם משם נשקף נוף יפה.

הכביש המוביל אליו ממרומי הצוק למטה מאד תלול ורוחות עזות נושבות בדרך זו. לפיכך כדאי שמי שינהג למטה יהיה נהג מיומן או לחלופין שילך ברגל או שיסתפק בתצפית מלמעלה.

אתם כבר מבינים במה בחרתי לצערי. 😜

לבעלי רכב קטן מומלץ לא לרדת איתו כי ייתכן שבגלל השיפוע התלול של 35 מעלות לא יהיה למנוע מספיק כוח לעלות.

ראו הוזהרתם⚠️⚠️⚠️

איזור PICO DE CARVAO - במערב האי

איזור זה נמצא מזרחית ל-7 CIDADES. גבעות ירוקות נהדרות כאשר הבחנתי בעת הנסיעה גם באקוודוקט מאד ארוך. מתברר כי האקוודוקט נבנה במאות ה-17-18 . הוא הזרים מים לכיוון פונטה דלגדה וישובים סמוכים מהאגם בשם LAKE CANARY - שגם אליו שווה להגיע (בהמשך).

על איזור נורדשטה על שלל תצפיותיו ואטרקציות נוספות ניתן לקרוא בקישור כאן. (לחץ).

האקוודוקט הארוך

אם לא הראיתי לכם פרות עד כה, דעו שישנן מספר פרות כמספר התושבים באיים האזוריים. קיימים 3 זני פרות ולאחת מהן קוראים Happy. אז הן שמחות כל היום. 😂 גם אני הייתי שמחה להיות בין כרי מרעה כאלה עם נופים כאלה. זהו אחד מהענפים החשובים עליהם נשענת הכלכלה באיים.

בצפון האי - MIRADOURO DE SANTA IRIA

בעבר מקום כאן הייתה נקודת התצפית לזיהוי לווייתנים. כיום הוא נותר לתצפית על נופים מרהיבים על חופי האי סאו מיגל משני צידיו. תוסיפו לכך שפרחו הורטנזיות מסוג כתר המלכה , אגפנטוסים כחולים וסגולים בהמוניהם, עננים בשלל צבעים . כל אלו היוו תפאורה נהדרת לצוקים שלתוכם חודרים מי האוקיינוס הכחולים.

מנקודת התצפית הבנויה מלבני לבה שחורים
כשאגפנטוסים פורחים בכחול
הורטנזיה כתר המלכה והפעם בצבע סגול
מבט לכיוון צפון מזרח

על התצפית ומקומות נוספים קראתי בכתבה של נועה (לחץ).

העיר RIBEIRA GRANDE

ריביירה גרנדה נמצאת בצפון האי, צפון מזרחית מ- LAGOA. היא נוסדה בשנת 1508. היות והיא שוכנת על גדות נחל RIBEIRA החוצה אותה, הקימו בה טחנות קמח רבות , אשר הונעו בכוח המים. הנחל שופע מים ושני מפלים חמודים צונחים לנחל. במאות ה-18-19 קמה בה תעשיית צמר.

אני מקווה שאתם חשים את תנועת הגלים

קרוב לים הבחנתי באקוודוקט בעל שמונה קשתות.

מידע נוסף על העיר הפופולרית השנייה באי סאו מיגל אחרי פונטה דלגדה תוכלו לקרוא כאן (לחץ).

במערב האי - SETE CIDADES

האתר בתרגום לעברית - שבע הערים. זהו אחד האתרים הכי יפים והמרשימים מכל ארבעת האיים שביקרנו. המקום נוצר לפני כ-36,000 שנים.

מדובר באיזור שהתרחשו בו הרבה התפרצויות של הרי געש. בלועות נקוו אגמים כתוצאה מהגשמים שירדו ויורדים.

בלוע הכי ענק נוצרו שני אגמים כאשר אחד ירוק כאבן הג'ייד או הברקת והשני תכול יותר כספיר, כאשר ביניהם מפריד גשר צר מאד. המקום נקרא כך על שם שבע הערים האבודות מהמיתולוגיה היוונית על יבשת אטלנטיס.

האגמים נמצאים בתוך לוע וולקני . הם מהווים אחד ממקורות המים של האיים האזוריים.

זהו גם אחד משבעת פלאי תבל של פורטוגל.

במקום הזה רפי ואני התפצלנו. רפי עלה למעלה לצפות על שני האגמים, בכל זאת עוד כוחו במותניו, ואני ירדתי לאגם הקנרי - זה שממנו האקוודוקט יוצא לכיוון פונטה דלגדה לאספקת מים (היום כבר לא זורמים בו המים הוא עטוף טחב). ההליכה עד האגם טובה אבל הירידה אינה נגישה ובוודאי לא העלייה למפלס העליון. אבל לא נורא, שווה כל רגע. כדאי ללכת סביבו למי שאין לו בעיית נגישות וכשאינו בוצי מדי . כשהגעתי אליו היה מאד בוצי. היופי עם הפריחה וההשתקפויות פיצה על הכל.

צילום על האגם

גולת הכותרת היא הצילום מלמעלה שרפי צילם בו רואים את האגם הכחול והאגם הירוק. זהו המקום המצולם ביותר באי סאו מיגל. ולרפי האיר מזלו והשמש שלחה קרניים בדיוק ברגע הנכון.

צולם ע"י רפי לבון

האגדה מספרת:

היה מלך רגזן שדאג מאד לבתו אנטיליה. הוא אסר עליה לדבר עם איש. לאחר מות המלכה (אשת המלך), הנסיכה טופלה ע"י אשה קשישה. משגדלה הנסיכה היא יפתה מאד. למרות איסורו של אביה, בעת שהלה ישן שנ"צ, היא התגנבה בעזרת המטפלת לגבעות. יום אחד, שמעה צליל נגינה מרגש. היא הסתתרה בין העצים והבחינה שזה רועה מחלל בחליל. מאותו היום, החלה להגיע בסתר כדי להאזין לנגינת הרועה. נער הרועים התאהב בה. ויום אחד , כמו באגדות, הלך למלך לבקש את ידה של בתו. המלך כעס מאד וגרש אותו מהטירה.המלך אסר על הנסיכה להמשיך להפגש איתו.בצר לה, יום אחד התגנבה שוב ליער וסיפרה לרועה שאביה אסר עליה להתראות איתו. שניהם בכו דמעות תנין כשהם מחובקים. דמעותיהם זרמו ומעיני הנסיכה שהיו ירוקות נוצר האגם הירוק, ומעיני הרועה הכחולות נוצר האגם הכחול.

במציאות הצבע השונה נובע מכך כי סביב האגם הירוק עצים רבים המשתקפים במים, ואילו סביב הכחול או התכול הכל תלוי בקרני השמש (בתקווה שמאירות לכם), וגם באורגניזמים החיים שם.

התצפיות הרבות על -7 CIDADES שוות מאד. כל אחת מיוחדת ושונה במעט.

מצרפת לנוחותכם כתבה של בלוגר שטרח לצרף מפה של האיזור תוך צילום התצפיות ושמותיהם. (לחץ)

זהו אגם ירוק נוסף מול הכחול והירוק

אין ספק שהציפור הזאת עוקבת אחרי.😀 כנראה פרוש מצוי - ציפור שיר המנתרת כמעט כמו נחליאלי. פגשתי אותה לראשונה באיים הקנריים. באיים האזוריים שלוש פעמים במקומות שונים. התאהבתי בה - זה ברור.

חוות אננס בחממות

ענף חקלאות נוסף שקיים באי סאו מיגל והוא גם מיועד לייצוא ליבשת אירופה הוא האננס. זהו זן מיוחד מתוק מאד, שהיה לי מאד טעים. מכינים ממנו גם ליקר וריבה ושניהם מאד טעימים. המפתיע שמגדלים אותם כאן בחממות שאת היריעות החיצוניות צובעים בלבן כדי למנוע חימום יתר. זהו הקינוח האולטימטיבי בכמה מסעדות שסעדנו. טעים מאד.

בתוך חממת אננס

ציורי הקיר בפונטה דלגדה

פונטה דלגדה הפתיעה אותי מאד עם ציורי הקיר הרבים שלה כבר משדה התעופה.

אבל מה שפגשתי בהמשך לא ייאמן. לכל אוהבי ציורי קיר ואומנות רחוב אל תחמיצו , הם מתחבאים במקומות רבים.

ברחוב מאחורי מלוננו אחד מרשים.

ליד ציור הקיר הזה תפגשו בפסאג' שעל קירו הימני ציור קיר עם לויתן לכל אורכו מעולם הים.

תגדילו את הצילום הזה ותמצאו במרכז את מי ששוכב וצועק את הזעקה

על בית מט ליפול צוייר הציור הזה שמתאים לגיל המבנה.

בלוגר שהגיע כמוני לאיים האזוריים ללא ציפיות מיוחדות והתפעל מסצינת ציורי הקיר ממש כמוני.(לחץ).

הנקודה היהודית

ביקור במוזיאון ובית כנסת "שער השמיים" הוא חובה לכל תייר ישראלי או יהודי המבקר שם. זהו בית כנסת שנפתח ונחנך שוב לאחר שיפוץ בשנת 2015. השיפוצים נערכו ע"י עיריית פונטה דלגדה לשימור זכר הקהילה היהודית שהייתה כאן.

סיפור היהודים הולך אחורה ומתחיל בשנת 1492 השנה המפורסמת בה הכריזו מלכי ספרד על גירוש היהודים מספרד. כתוצאה מכך 120,000 יהודים נסו על נפשם לפורטוגל. בשנת 1586 הוקמה האינקוויזיציה בפורטוגל שהייתה אכזרית יותר מזו הספרדית. לא מצאתי סימוכין אבל מאמינה שכאשר היהודים נסו מפורטוגל לארה"ב רבים מהם גם עברו לאיים האזוריים בתקווה שהאינקוויזיציה לא תגיע לשם. הייתה כאן קהילה תוססת ועל כך יעידו חמשת בתי הכנסת בפונטה דלגדה שהוקמו. אבל האינקוויזיציה הגיעה גם לכאן.

בתום פעילות האינקוויזיציה בפורטוגל , בשנת 1821 שבו היהודים לאיים האזוריים לאחר שנמלטו משם מאימת האינקוויזיציה. בין השבים היו בעיקר יהודים ממרוקו.

בתי הכנסת הוקמו בין מבנים עירוניים ללא סממן חיצוני. עד שנת 1910 בהוראת הדת הקתולית אסור היה לדתות אחרות להראות סימני דתם בפומבי.

בית הכנסת שער השמיים הוקם בשנת 1836 ואח"כ ננטש יחד עם היהודים שנטשו את האיים האזוריים. הוא עמד בחורבנו ושיממונו עד שבשנת 2015 לאחר השיפוץ החלו להגיע לכאן יהודים וישראלים לביקור. כיום אין כמעט יהודים באיים האזוריים.

בית הכנסת הוא בסגנון יהדות ספרד. זה היה מאד מרגש להיכנס לסייר בבית כנסת במקום קסום זה, כשהוא פשוט אבל עם לוחות הברית ממעל, וארון ספרי תורה. מתחת למושבים מעץ, נמצאים ספרי תורה ותפילה. (לא בכולם).

בבדיקות דנ"א שנעשו באיים האזוריים נמצא כי ב- 10% מתושבי האיים האזוריים זורם דם יהודי בגופם. (קראתי על כך אבל אני תוהה כיצד הגיעו לבדיקה מקפת כזאת שכן מדובר בבדיקה יקרה.)

על גילגולו של ספר התורה שנמצא והגיע לבית הכנסת ממליצה לקרוא כאן.(לחץ)

על סיפור גילוי האנוסים בצפון פורטוגל בכתבה שכתבתי לאחר ביקורי בעיירות ניתן לקרוא כאן. 👉 לחץ . (העיירות הן מונסנטו, בלמונטה וטרנקוסה ).

מהמוזיאון

במלחמת יום הכיפורים כשארה"ב שלחה נשק וציוד לישראל, באיים האזוריים איפשרו למטוסים לנחות באיים האזוריים לצורך תדלוק. על מבצע נילס גראס המאד מעניין תוכלו לקרוא כאן. (לחץ)(לא לשכוח שבאיים האזוריים קיים גם בסיס צבאי של ארה"ב).

כשארה"ב סיפקה לישראל מטוסי F35בשנת 2021, בדרכם לארץ נחתו לתדלוק ותיקון אחד המטוסים באיים האזוריים. מעניין לקרוא בכתבה בכלכליסט כאן. (לחץ).

לינה:

מלון MARINA ATLANTICO (לחץ)זהו מלון 4 כוכבים כמו חמש. שהנוף ממנו היה למרינה ולאוקיינוס, שהיה קל להגיע למרכז ולהלך לאורך הטיילת, המרחק היה סביר. הצוות היה אדיב מאד ושיתף פעולה עם כל בקשה. החדר היה מאד מרווח ונהנינו גם מהמרפסת הגדולה. האוכל היה טעים במיוחד כשהיה ערב אחד לזניה וערב אחר מוסקה. הקונדיטור התעלה עם העוגות הטעימות שהיה קשה לעמוד מול ההיצע הגדול ולבחור רק שתיים כדי לא לשוב הביתה עם עודף משקל וסכרת גבוהה יותר.

מי צריך יותר מזה? אבל בכל פעם הקונדיטור הפתיע עם עוגות אחרות.

לסיכום:

קשה לסכם את היופי הבלתי רגיל של הטבע באיים האזוריים בכלל ובאי סאו מיגל בפרט. הוא היה הדובדבן שבקצפת, וכל יום רק התפעלנו יותר ויותר מיופיו. היו עוד אתרים שביקרנו, היו עוד חוויות רבות שעליהן לא סיפרתי כי תקצר היריעה מלהכיל את הכל. אנו נשאר עם החוויות בליבנו ומקווה שכל מה שהעליתי כאן ישקף לכם די והותר כדי לבקר בעצמכם באי סאו מיגל ובאיים האזוריים.

יעד שהוא ממש גן עדן אמיתי.

זה היה בליסימו..., מוי כייף ולחיי הטיולים שבדרך אריבדרצ'י, צ'או .

על האיים הנוספים שכתבתי להלן:

לכתבה על האי טרסיירה - - חלום או גן עדן חבוי אי שם טבע מהמםםם (לחץ)

לכתבה בין האי פאיאל לבין האי פיקו טבע בראשיתי מדהים וחג רוח הקודש (לחץ)

אם אהבתם את הכתבה אשמח שתלחצו למטה בסוף הכתבה על מילת התודה👇👇👇

ואם תוסיפו תגובה אצהל עד הגג משמחה😀😀😀