האי פאיאל - האי הכחול
בבוקרו של יום שלישי שעליו נאמר פעמיים כי טוב, נפרדנו מהאי טרסיירה כדי להגיע בטיסה קצרה של כשעה לאי פאיאל. אי זה שוכן בקבוצת האיים המרכזיים של האיים האזוריים . קבוצה הנקראת "משולש האיים" בהם שוכנים בנוסף לאי פאיאל גם פיקו וסאו ז'ורז' .
היוונים כינו את איי מאקרנוזיה - שהם האיים מעבר לגיבלרטר האיים "בני המזל". מעניין לדעת מדוע. רעידות אדמה והתפרצות הרי געש שפוגעים בבני אדם וברכוש מהווים אסון טבע. מה הם ראו שאני לא רואה? אולי את עושר הצומח, הנופים???
כינויו של האי ככחול ניתן לו בשל ההורטנזיות הכחולות הגדלות בו למכביר בשולי הכבישים וליד ובחצר כל בית. אני מחפשת אותן בנרות. יגעת , מצאת - תאמין!!!👇
עליכם לדעת כי ההורטנזיות הובאו מיפן ונועדו בתחילה לסימון חלקות. צבע ההורטנזיות תלוי בחומציות הקרקע. אפשר להביא קצת חומציות כזאת לארצנו שתהיה לי הורטנזיה מול חלוני?
המפה העתיקה של האיים פאיאל והאי פיקו כפי שצילמתי במוזיאון העירוני בעיר אנגרה שבאי טרסיירה. ראו כמה קרובים האיים זה לזה. לא לחינם איחדתי אותם לכתבה אחת - קיימת סימביוזה ביניהם.
תוכלו לחשוב מה המשותף להם? ברור מאליו שהגודל של האי אינו התשובה.
המרחק בין האי פאיאל לאי פיקו הוא רק 6 ק"מ. לא מפתיע שקיים קשר מעבורות בין האי פאיאל לאי פיקו.(גם בין האיים הקרובים הנוספים).
השם של האי נקרא פאיאל על שם עצי האש הרבים שכיסו את האי ושמם היה "פאייה דה טרה". התושבים הראשונים של האי היו פורטוגזים ופלמים שהגיעו לאי זה בתחילת המאה ה-14.
להלן גם מפת פאיאל הנוכחית.👇👇👇
לטיול לאיים האזוריים כדאי להצטייד במפה בקנה מידה לפחות 1:50,000. אותה ניתן להזמין דרך AMAZON.
רוב הזמן השילוט בדרכים טוב.
אין אוטוסטרדות. כמדומני שגם אין רמזורים. אולי אחד?

קפליניוש - CAPELINHOS
קפליניוש שוכן במקום הכי מערבי באי פאיאל. בעבר שכן כאן כפר דייגים שתושביו גם התפרנסו מצייד לוויתנים. במוזיאון שביקרנו בהמשך הטיול גם ראינו איך היה מתקיים הצייד הזה בעבר. הדייגים תיצפתו מהחוף אל הים, כשהיו מבחינים בסילון היוצא מהלוויתן אל על ידעו שיש לפניהם לוויתן. בשנת 1957 בעוד הדייגים מתצפתים, מי האוקיינוס החלו לבעבע כמו בסיר מרק ענק, ולפתע התרוממו סילונים אדירים לשמים. אלו כבר לא היו של הרבה לוויתנים, אלא זו הייתה התרחשות תת ימית שנמשכה 13 חודשים!!! במהלכן נוספו לאי פאיאל כ-2.5 ק"מ!!! כך נוצר הר הגעש קפליניוש. בתי הכפר כוסו באפר רב וגם התמוטטו מכובד משקל הסלעים והאפר שניתך עליהם. מזלם של התושבים שלא נהרגו. המגדלור ששכן כבר לא יכול היה לשמש יותר כמגדלור כי הר הגעש החדש הסתיר אותו לדייגים מהים.
התושבים נטשו את הכפר לאחר שנותרו חסרי כל. ברובם היגרו לארה"ב. כשביקרנו במקום ,שרידי הבתים הציצו מעט מעל הקרקע והצלחנו לראותם. ציור הקיר למטה צוייר על אחד משרידי הבתים . הוא ממחיש מה שארע לתושבים בשנת 1957.
המגדלור הישן הפך לחלק ממרכז המבקרים החדש שנוסד רק בשנת 2008.
מרכז המבקרים (לחץ) The Capelinhos Volcano Interpretation Center נבנה מתחת לפני הקרקע כדי לא לפגוע בנוף. שווה מאד להיכנס לקישור לעיל לפני שמגיעים למקום ולבדוק ימי ביקור ומועדי סיורים מודרכים. במרכז המבקרים השקיעו בסרטי מולטימדיה מעניינים ובנוסף תצוגה ויזואלית מרשימה ביותר וכן דוגמאות של סלעים ומינרלים. סרטון המוקרן שם מראה את ההתפרצות שארעה בשנת 1957 ועוד. בשנת 2012 המוזיאון זכה לכבוד להמנות כמוזיאון הטוב ביותר באירופה!!!
כדי לראות את כל הנוף אפשר ללכת סביב ולראות בבירור את התוספת "החדשה" שנוספה לאי. כתוצאה מפעולות הבלייה כבר אבדו לאי כחצי ק"מ מאז.
ניתן לצפות בנוף מלמעלה ולכך יש לטפס 144 מדרגות!!! לאור מצב ברכי ויתרתי. התענגתי מהמראות שראיתי למרגלות המגדל מכל זווית. רפי טיפס למעלה כמו בחור צעיר . כמה צעיר? הוא חגג יום הולדת 75 במהלך הטיול .
מימין למגדל ישנה גבעה בה מסלול מעגלי המוביל לפסגת הר הגעש. גם משם ניתן לראות מראות נוספים. מקום שלנו כבר לא היה מספיק זמן וכוחות. אבל אתם קוראי אל תוותרו.
רוח חזקה נשבה ביום ביקורנו ומדי פעם חששתי שהנייד יעוף יחד איתי למטה. משבי חול היכו בפנינו ונכנסו לעיניים, דבר שהזכיר לי את הטיול הראשון שלנו לאי "הנסיכה" דרומית מאילת, כשסופת חול העיפה את האוהל שלנו לים. רדפנו אחריו ותפסנו אותו, אבל החול דקר אותנו מכף רגל ועד ראש.
כשתגיעו לשם תצטיידו בהתאם : עם מעיל, צעיף, ומשקפיים.
הקלדרה - קאבסה גורדו THE CALDEIRA של פאיאל
הקלדרה היא הר געש שנישא לגובה 1043 מ' . הלוע התמוטט ונוצרה כאילו קערה ענקית כעת בעומק 400 מ' והיא הקלדרה. שם קיימת צמחיה אנדמית נדירה . פרחי הורטנזיות, ערער וקריפטומריה המכנים אותו ארז יפני בטעות. גם שרכים ואזוב קיימים שם. מנהרה קטנה מהחנייה מכוסה צמחייה מובילה לנקודת תצפית על הקלדרה. קוטרה של הקלדרה 2 ק"מ. אם זמנכם בידיכם קיים שביל המקיף את הקלדרה שאורכו 7 ק"מ. בתחתית הקלדרה הבחנתי בחרוט כנראה הר געש קטן שצורתו צורת לב. אמור להיות גם אגם המתמלא במים לאחר גשמים. אני לא הבחנתי אולי לכם יהיה מזל לראותו. היינו ברי מזל לראות את הקלדרה כי ישנם ימים שמגיעים לכאן וערפל מכסה את המקום.
אפליקציה לחיזוי מזג אויר שאולי תסייע לכם לאותו היום : SPOTAZORES. 👇👇
https://www.spotazores.com/ilha/2/
הורטה - HORTA
בכל האי פאיאל כ-15,000 תושבים מתוכם 10,000 בעיר הורטה. ממש צפיפות אוכלוסין.😀 לעיר הזאת יש וייב טוב של מצב רוח מרומם. במרכז העיר קשה למצוא חנייה.
עקב מיקומה, הורטה מהווה מרכז טרנסאטלנטי ימי ואווירי כאחת בין יבשת אירופה ליבשת אמריקה. הנמל הימי מהווה מקום עגינה לספינות ויאכטות מרחבי העולם. הוא נחשב למאד פופולרי לעגינה והוא נמצא במקום הרביעי בעולם בעגינות בנמל !!! ציורי הקיר על הקירות הסובבים את המעגן יעידו על כך.
בעבר המקום היה גם מקום עגינה לספינות ציידי הלוויתנים. היום משמש עגינה לספינות השטות עם תיירים לצורך תצפית על לוויתנים.
בית הקפה של פיטר - CAFE SPORT
בית הקפה -בר של פיטר הוא מוסד שאיש לא יפסח עליו, לא מלח ולא תייר עד עצם היום הזה. בקומת הקרקע שולחנות וכיסאות להרמת כוס בירה אחת או שתיים או יותר. וגם ללגום ג'ין & טוניק המשקה הראשוני . משנת 2000 שמו שונה ל- GIN DO MAR.
מאיפה הגיע המשקה ג'ין & טוניק לאי פאיאל ? ממלחים בריטים שפקדו את הורטה לעגינה עם ספינתם.
המוטו של מוסד זה:
If you sale to Horta and you din't visit Peter's"
"you have not actually been to Horta
המקום שימש כבר, מסעדה, CHANGE להחלפת כספים, סניף דואר, מקום לקבלת מידע עבור יאכטונרים, תחזית מזג אויר, מידע לגבי אטרקציות לתיירים, שכירת דירה ללינה או מלון.
בנוסף בקומה השנייה תמצאו את תחביבו של המייסד: אומנות עתיקה של ציורים עם חריטה על שיני לווייתנים. המקום הפך למוזיאון מרשים מאד עם פריטים רבים שלא ייאמנו. כרטיס כניסה עולה 2.5 יורו לאדם שווה מאד!!!
עוד פרטים על מוסד זה ושעות פתיחה תוכלו למצוא באתר של המקום.(לחץ)
נמל הורטה הזכיר לי את נמל יפו רק שביפו חסרים הצבעים על הבטון סביב.
בשתיהן ספינות ויאכטות לא? רק שהורטה מדורגת במקום ה-4 בעולם ויפו אינה בצמרת. 😜 שוני נוסף שאין ביפו 👇👇👇
ציורי הקיר
המקיפים את הנמל הם של מלחים שיוצאים למסע ליעד מסויים. הללו מקווים ומתפללים שיגיעו בשלום ומנציחים את עגינתם בהורטה. בין היתר מצאנו גם את המשלחת הישראלית.
Calcada Portuguez - הפסיפסים על המדרכות
הפסיפסים היפים על המדרכות היא עבודת אומנות נפלאה ומאד מפותחת בפורטוגל אך באיים האזוריים היא מרשימה אותי במיוחד. שמה של אומנות זאת היא CALCADA PORTUGUEZ.
אגב, המילה calcada דומה בפונטיקה ובפירוש למילה ברומנית De Calcat שפירושה לדרוך. להלן פסיפסים מרחוב הגובל בנמל והמוטיבים כמובן לקוחים מעולם הים.
להלן הכניסה הראשית למצודה שמגינה על העיר הורטה. כמו בכל נמל חשוב מימים עברו. רק שהיום הוא משמש כמלון מפואר עם בריכה הפונה לים . בחזית המצודה עבודת פסיפסים מאד מרשימה .
מהצד הפונה לנמל, המצודה על חומותיה המבוצרים מזווית מרשימה.
ברחוב הקרוב ל"מלוננו" ציורי קיר מרשימים שהמוטיב המרכזי מעולם הים המשתלב יפה בצבע המבנה.
הקיר החמוד המצוייר נמצא בהמשך הדרך המובילה למלון. ציון דרך הוא הבית הירקרק שנמצא מול הכנסיה להלן. רק שתראו את הצבעוניות שקיימת בהורטה.
הכנסיה בגב מלוננו - Church of nossa senhora das augustus
זו הכנסיה שניבטה לנו מחלון חדרנו בהורטה. כשראינו למטה את עבודת הפסיפס לא יכולנו שלא לרדת ולהביט עליה מהחזית ועל עבודת הפסיפסים המופלאה מהחזית שלה.
בהורטה ראינו לראשונה באיים האזוריים טחנת רוח אדומה. מאמינה שזו מסורת מהפלמים שהגיעו לכאן במאה ה-14 כשברחו מ"מלחמת מאה השנים".
כדי שתחושו עד כמה האי פאיאל קרוב לפיקו מצרפת לכם תמונות מתצפית בה רואים את העיר הורטה והנמל, ועד כמה האיים קרובים זה לזה כאילו נושקים.
לינה בהורטה:
מלון Hotel do Canal - (לחץ) זהו מלון ברמת 4 כוכבים שחלק מחדריו פונים לנמל ולים. חדרנו פנה לכנסייה ומזלנו שישנו ולא שמענו צלצולי פעמונים. האוכל היה טעים והחדרים היו בגודל סביר. היתרון הגדול שהמלון שוכן במקום מרכזי על הטיילת. בקירבתו מסעדה טובה ופיצריה שהריח באוויר סביבה היה WOW.
האי פיקו - Pico האי השחור
האי פיקו מכונה גם האי השחור בשל שדות הלבה והנופים הגעשיים. ההר פיקו הנמצא במרכז האי מתנשא לגובה 2350 מ'. זהו ההר הגבוה ביותר באיים האזוריים ובפורטוגל כולה.
המפה העתיקה שצילמתי במוזיאון שבאי טרסירה ממחישה יפה את המרחק הקטן של 6 ק"מ בין האיים פאיאל לפיקו גם בצבעים. ולהלן מפת ימינו.

עלינו על מעבורת בשעה מוקדמת מהאי פאיאל לעבר יעדנו האי פיקו בנמל מדאלינה. חצי שעה של שייט במהלכם צפינו באיים. בתור לעליה למעבורת עמדה לפני בחורה צעירה והתפלאתי מדוע נוסעת בשעה כה מוקדמת. סיפרה לי שהיא עובדת באי פיקו בחנות וכל יום עושה את המסלול הלוך ושוב.
בחודש מאי קיימות מעט מעבורות כי הן מיועדות בעיקר לעובדים. תיירים מגיעים לרוב החל מחודש יוני ואז קו המעבורות פועל בתכיפות רבה יותר.
האי פיקו הוא השני בגודלו מבין האיים האזוריים. הכי גדול הוא האי סאו מיגל.
סגנון בנייה מקסים מקדם את פנינו באי פיקו שילוב אבני לבה בקירות לבנים או שחורים . בתים חד קומתיים.
הליכה בין כרמים
זה היה היום שבו חשנו את ארבעת עונות השנה ביום אחד. התחלנו מיום יפה ושמשי רק שעננים כבדים החלו לבצבץ באופק ככל שאנו מתקדמים לעבר האי פיקו.
שיחי הגפנים מוקפים חומות עם אבני לבה שחורה בגובה של כמטר. הזכיר לי את ההגנה באי לנזרוטה שבאיים הקנריים רק שבלנזרוטה גובה החומה נמוך בהרבה. שם הגפנים מזן אחר - קרובים לאדמה. בדרכנו הבחנו בטחנת רוח ששימשה לטחינת חיטה והיום משמשת לתצוגה. בחצר אחד הבתים הבחנתי בפרחים יפים.
שתילי הגפנים מוקפים חומה גבוהה להגנתם מהרוחות. הם גדלים על אדמת בזלת.
הגובה של הגדרות הדהים אותי. נשבה רוח קרה אך השמיים היו עדיין תכולים. על מסורת גידול הגפנים בצורה זאת קיבלו הכרה מאונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
טחנת הקמח המשוחזרת כה יפה ונמצאת בין הכרמים.
בין הכרמים פגשנו פרגים, שני צמחי אננס ועוד כמה הפתעות .
באופק נראו איים ועדיין שמיים תכולים. עד שהגענו לחוף גשם עז ניתך עלינו.
ביקור בביתה של אומנית רקמה
עבודותיה היפות והמושקעות זכו להכרה כמורשת עולמית של אונסק"ו לשימור אומנות עתיקה .
מי שאומנית כזאת מוכשרת זה מתבטא גם בגינון שבחצרה הכולל כמובן הורטנזיות ענקיות ולא רק . גם הן חשות בטיפוח המסור שלה.
לקינוח מהמקום הזה הופיעה קשת שלמה בשמיים . זכינו!!!
עץ הדרגון או הדרקון
באיים הקנריים זכיתי לצפות בעצי דרגון צעירים ועתיקים בני מאות בשנים. באי פיקו זכינו לראשונה לצפות באחד יפיפה שרואים כמה שמזג האוויר מיטיב עמו. מתברר שעצי הדרגון אופיינים גם לאיים האזוריים ולכל האיים בארכיפלג מאקרונזיה .
חגיגת רוח הקודש באיים האזוריים
זהו חג מסורתי במספר איים בין החודשים מאי ועד ספטמבר החג נחוג בכל עיירה אחרת,ביום אחר ובסגנון אחר. חג זה מושך הרבה מבקרים ותיירים לקפלה המקומית הקטנה או לאימפריוס שנמצאת בכל עיירה. העיירה מקושטת בדגלים לרגל המאורע. החגיגות האלו החלו מימי הביניים. בפורטוגל החג כבר אינו נחוג אבל באיים המבודדים האלו, מוכי האסונות זה תפס ועדיין נחגג בהתלהבות רבה.
אהבתי את החג הזה בו קיימת נתינה לנזקקים. מחלקים מינחות של הלחם, הבשר והיין למי שידו אינה משגת. מתקיימת תהלוכה בעיירה כאשר מי שתורם מכספו לכל החג הזה אוחז בידיו כתר או ילדיו או נכדיו.
נקלענו בדיוק בעיירה Lajes do Pico כאשר לפני הכנסיה המקומית נערכו הכנות אחרונות לתהלוכה. בתזמורת משתתפים צעירים ומבוגרים. בראש התהלוכה צעדו כמה מבוגרים שגם פצחו בשירה וריקוד. אחריהם הילדים בביגוד חגיגי . גם השמש שיתפה פעולה עם התהלוכה והפציעה. העננים החלו להתפזר אט אט.
https://www.youtube.com/shorts/vMynLBoq7X8
לצפייה בסרטון קצר על השיר שזקן השבט שר לעיל.☝☝☝
היונה הלבנה המתנוססת בראש הדגל היא סמל לטוהר.
הכתר הנישא בידיה מסמל כבוד למי שתרם כספית לחג.
מבט על המפרץ בעיירה Lajes do Pico.
בעיירה אחרת נערכים עם סלסלאות לחם ענקיות מקושטות בפרחים ורודים. בנוסף עוגות בחושות. וגם עוגת אורז מאד טעימה שהזכירה לי את זו שאימי הייתה מכינה בילדותי.
הנזקקים לעיתים מתביישים לגשת לאולם בו מביאים את הסלסלאות ולקחת. לכן, הם חונים בשולי העיירה בתוך מכונית הטראנטה ומקומיים מביאים להם את הסלסלה עד הרכב.
מוזיאון ציידי הלוויתנים
מוזיאון ציידי הלוויתנים (לחץ לפרטים נוספים) - מקום חובה לביקור למבוגרים ובני נוער. אני בכוונה איני כוללת ילדים קטנים, כי הזוועות שנעשו לצורך צייד לוויתנים קשים לצפייה למבוגרים כל שכן לילדים קטנים. בעבר פרנסתם של תושבי האיים ובמיוחד בפיקו הייתה מטעי הפרדסים שקרסו בשל כנימה . לפיכך חיפשו מקור פרנסה חדש שהיה צייד הלוויתנים.
המוזיאון נוסד בשנת 1988 במקום בו היה ביח"ר לעיבוד מוצרים מהלוויתנים. צייד הלוויתנים נפסק באיים האזורים בשנת 1984.
הסרטון המוקרן במוזיאון הסביר כיצד התנהל הצייד. סרטון קשה לעיכול גם למבוגרים, לכן אני חושבת שחייבים לצפות ולזעזע את העולם. באיי פארו, יפן , נורבגיה וגרינלנד עדיין צדים לוויתנים . הנורבגים הודיעו שמתירים מעט מאד לצוד, אך 1000 פריטים בשנה במיוחד נקבות בגיל הפריון זה גורם להכחדה משמעותית !!!
אמנה בינ"ל משנת 1946 אוסרת על הצייד. היא נועדה להגן על יונקים ימיים אדירים מסכנת הכחדה. האמנה נכנסה לתוקף בשנת 1948 ובימינו המודעים יותר לאיכות הסביבה והשימור, עדיין לא כל המדינות מכבדות זאת. ממש מזעזע!!!
היום מהאי פיקו יוצאים לשייט לצפייה בלוויתנים. כיון שהלוויתנים חולפים קרוב לאי כמעט בכל ימות השנה - שווה לשוט משם. במיוחד באפריל ומאי שזו עונת הנדידה שלהם.
טיילנו עוד לאורך החופים במקומות יפים שהלבה זרמה לים ונקרשה . להלן כמה צילומים מהחופים היפים שבאחד מהם טיילנו בגשם שוטף. השילוב בין השחור של הלבה , הכחול של מי האוקיינוס עם לבן מהגלים,ולעיתים גם תכלת השמיים היו וואוו.
⭐⭐⭐הטיפ החשוב :⭐⭐⭐
כל מקום שיש הפנייה ל- Mirador שווה מאד לפנות !!!
אכלנו צהרים ב"אדגה" מקומית שמשמשת גם מסעדה עם אוכל מסורתי, וגם מוזיאון עם כלים שונים מהעבר.
הגענו לפיקו ולאגם הקפיטן אך הם לוטו בערפל. כמה חבל😓😓😓
הלב בשמיים נשבר והזיל כמוני דמעה.😓
לרגע התאכזבנו, אך זוכרים שקיימת סימביוזה בין האיים פאיאל ופיקו?
למחרת בבוקר, בחדר האוכל שבמלון באי פאיאל , מציץ מולנו הר פיקו שבתחילה מבצבץ לו מעט מהפסגה, לאט לאט מתקלף הלובן של העננים. איזו שמחה לזכות בהר פיקו במלוא הדרו.
זכינו ביג טיים!!!
לסיכום:
שני האיים מהממים ביופיים ובגיוון המקומות שביקרנו. הפתעה היא תמיד הפתעה ולהכיר ולחגוג יחד עם המקומיים את חג/פולחן רוח הקודש ריגש אותי מאד. ממליצה לכוון נסיעה לאיים האזוריים למועדים בהם מתקיים החג הזה או אחרים.
⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐
אם אהבתם את הכתבה אשמח אם תלחצו למטה בסוף הכתבה על מילת התודה.👇
אם תוסיפו גם תגובה אצהל משמחה. 😀
⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐
על אילו איים נוספים מהאיים האזוריים כתבתי?
על האי טרסיירה חלום או גן עדן חבוי אי שם - טבע מהמםםם!!! (לחץ).
לאי סאו מיגל באיים האזוריים הגדול והירוק ביותר - גן עדן מושלםםם!!!(לחץ).