צפון איטליה: טיול משפחתי, 12 יום

תמונה ראשית עבור: צפון איטליה: טיול משפחתי, 12 יום - תמונת קאבר
כולנו באיזולה בלה באגם מאג'ורה

ערב סוכות, תחילת אוקטובר 2017, נסענו זוג הורים וארבעה ילדים בגילאים 4,7,12,17 לטיול בת מצווה לבת האמצעית, 12 ימים באגמים המדהימים של צפון איטליה. כרטיסי הטיסה למילאנו הוזמנו כתשעה חודשים מראש בעלות של כ-380$, מחברת אייר פראנס עם קונקשיין של כ-4 שעות בפריס. זו הפעם הראשונה שלנו בטיסת קונקשיין והאמת שחששנו לא מעט מההחלפה באמצע. איך מוצאים את טיסת ההמשך? האם צריך לאסוף את המזוודות ולהעבירן למטוס הבא? מה נעשה במשך 4 שעות המתנה? ובכן בדיעבד אני שמחה לבשר שטיסת קונקשיין היא פשוטה, אין צורך לאסוף את המזוודות הן עוברות ישירות למטוס הבא, יש שלטים גדולים שמכוונים לאזור טיסות ההמשך TRANSIT וצריך לעבור ביקורת דרכונים. שדה התעופה בפריס מותאם להמתנה ארוכה, הכיסאות נוחים, יש גם כורסאות ואפילו מיטות ארגונומיות ואור מעומעם, שקעים להטענת הסלולרי והטאבלט, WIFI, מסעדות וחנויות והזמן פשוט עף לנו. טיסת הקונקשיין נבחרה מאחר שהיתה זולה כמעט בחצי מטיסה ישירה והחיסכון היה עצום עבורנו. כאשר מזמינים טיסה לתקופת החגים מומלץ להזמינה כתשעה עשרה חודשים מראש כי המחירים עולים כל הזמן.

הגענו למילאנו בסביבות הצהרים וניגשנו לאסוף את הרכב שהזמנו מראש מאלבר בעלות של 3,000 ש”ח כולל ביטוח וביטול השתתפות עצמית. אך… כשהגענו לדלפק של הספק Sicily by car התברר שבעלי היקר שכח את רישיון הנהיגה הישראלי בבית את הרישיון הבינלאומי הוא דווקא הביא, אבל ללא הרישיון הישראלי לא הסכימו לשחרר לנו את הרכב. מה עושים? כבר התחלנו לדמיין שחצי מהטיול הלך, ניקח מלון בשדה התעופה ונמתין שיגיע הרישיון בדואר, צריך לזכור שהיום ערב סוכות, מחר חג ואחריו שישבת, אין שירותי דואר או משלוח בשום מקום בארץcool בתור לחברת ההשכרה היתה משפחה ישראלית נוספת, סיפרנו להם על המצב העגום שנקלענו אליו ולהפתעתנו הם הסכימו שהאישה שהיה לה רישיון ישראלי במקום תרשם כנהג עיקרי בהזמנה שלנו ובעלי יירשם כנהג שני, כך יכולנו לשחרר את הרכב laugh איזה מזל שיש עדיין אנשים טובים באמצע הדרך. אני רוצה לנצל הזדמנות זו בכדי להודות שוב למדי וציון יוסף וילדיהם מראשון לציון, תודה רבה לכם אין ספק שהצלתם לנו את הטיול, (ואת הנישואים blush) אתם מלאכים surprise את הרישיון של בעלי אגב, שלחה בתנו החיילת שנשארה בבית בדואר אקספרס עם פדקס למלון בו שהינו, הוא הגיע לאחר ארבעה ימים.

לאחר החוויה הממש לא נעימה הזו, אספנו את הרכב מהחניה, הזמנו מרצדס ויטו עם תשעה מקומות, אומנם מרצדס אבל ידני בלי פינוקים לנהג כמו חיישני רוורס למשל. קיבלנו רכב חבוט מכל הכיוונים, לא רצינו להתעכב עוד וגם חשבנו שרכב חבוט יטשטש פגיעות עתידיות אם יהיו לנו blush דאגנו שירשמו את כל הנזקים ויצאנו לכיוון אגם מאג'ורה יעדנו הראשון.

לצורך הניווט נעזרנו בגוגל מפס. נכנסים לפני הטיול לגוגל מפס מורידים את מפת הטיול ושומרים אותה תחת “מפות לא מקוונות” מסמנים על המפה בעזרת כוכבים צהובים את כל האתרים בהם מתכוונים לבקר כולל בתי מלון. הוראות מדוייקות כיצד לעשות זאת תמצאו כאן. במהלך הטיול משתמשים במפה להגיע ממקום למקום בדיוק כמו בוויז. התוכנה נותנת הוראות נסיעה מדוייקות בעברית והכל בחינם!!! ללא חיבור לאינטרנט וללא צורך בסים. למעט פשלה קטנה בונציה היא עבדה מצויין ללא תקלות שקורות לרוב ב-GPS

מזג האויר האיר לנו פנים והיה פשוט נהדר. במרבית הטיול הסתובבנו עם מכנס ארוך, חולצה קצרה ולעיתים סווצ'ר קל מעל. לא ירד גשם בכלל. המטריות, כובעי הצמר, הכפפות וגם המעילים שהבאנו איתנו נשארו ללא שימוש.

באגם מאג'ורה התאכסנו בעיירה סטרזה במלון הנהדר הזה. המלון ממוקם בראש המדרחוב שמוביל למרכז העיירה ולסירות לאיים הבורומאים, מומלץ. לאחר שהתמקמנו במלון יצאנו לטיול בעיירה עצמה, 5 דקות ברגל, המרכז קטן מבחר מסעדות פזורות במדרחוב, ישבנו באחת מהן לארוחת ערב, אחריה המשכנו לכיוון האגם, טיילנו קצת וחזרנו למלון עייפים מאוד מהיום הארוך.

28a340df132ce53b1491039aea5b6578.JPG?l=6a8c3eda8579d229ec9f7f36ec0451a22.JPG?l=6cbddaf9492f574b7f9f343569d7b95fd.JPG?l=6

היום השני: איזולה בלה, הר המונטראונה, רכבל ומגלשות אלפיניות

לאחר ארוחת בוקר מפנקת במלון הלכנו לאורך המדרחוב של העיירה עד לאגם. חיפשנו את הסירות לאיים הבורומאים ולמרות ש”הוזהרנו” בספר “המשפחה המטיילת” לרכוש כרטיסים לסירות הציבורית ולא לפרטיות, רכשנו שיט לאיזולה בלה בסירה פרטית קטנה 30 אירו ל-6 איש הלוך ושוב. השיט הוא חוויה בפני עצמה. הגענו לאיזולה בלה, כרטיס משפחתי עלה 56 אירו, הארמון יפיפה, המון חדרים מרוהטים בהדר ופאר, הגנים מדהימים, לא הפסקתי לצלם, יש בגן גם בית קפה הזמנו סלט פירות טרי וטעים. ביציאה מהארמון יש שוק נחמד, לא טיילנו בו כי רצינו להספיק לאטרקציה הבאה. הביקור באיזולה בלה מומלץ מאוד, נשמח לחזור אליו שוב בעתיד.

78322d9588abaa79f15a432b4b49d414.JPG?l=64b2dd829aec54486521be3ccf190e50b.JPG?l=6961f4ef190d22d024b1f361f0dc9143b.JPG?l=6463d56f43e3a999b606e57743c3c972d.JPG?l=6

בשעה אחת בצהרים חזרנו לסטרזה, אכלנו צהריים במרכז העיר וחזרנו להתרענן במלון שם קיבלנו הסבר מדוייק איך להגיע לרכבל להר המונטראונה. הלכנו ברגל לאט כחצי שעה, הדרך יפה בצמוד לאגם, מצאנו את הרכבל (הקרונות סגורים) המחיר יקר 93 אירו לכולנו יחד, עלינו להר, גלשנו במגלשות האלפיניות וחזרנו חזרה. בדיעבד הרכבל יקר ולא שווה את המחיר, המגלשות נחמדות אך לא מלהיבות כמו אלה ביער השחור. אם מאוד רוצים אפשר לנסוע ברכב לראש ההר ולהנות רק מהמגלשות ומהרכבל הפתוח (זה שרואים בתמונות למטה) שמעלה את המבקרים לראש ההר ולמגלשות.

3cc22602255be9df758192f9420edb74.JPG?l=614a38a40221a540d75161f902397c5ec.JPG?l=6

היום השלישי: רכבת הצ'נטוואלי, סכר וגשר

ביום הזה החלטנו לנסוע לשוויץ לרכבת הצ'אנטוולי שהומלצה בספר “המשפחה המטיילת” וגם בבלוג של שירלי באתר זה. הנסיעה ארכה כשעה וחצי, נסיעה איטית בדרך מפותלת בצמוד לאגם, הנוף מדהים, עיירות יפיפיות בדרך, חבל שלא יכולנו לעצור לבקר בהן, חשבנו אולי יזדמן לנו בדרך חזרה אך היום היה ארוך מהתכנון וחזרנו בחושך. הגענו ללוקראנו בשוויץ, התקשנו למצוא את תחנת הרכבת עצרנו כמה פעמים, שאלנו את המקומיים שדיברו בעיקר איטלקית ולא עזרו לנו במיוחד, אבל בסוף מצאנו. מכיוון שהנסיעה ברכבת היתה אמורה להיות האטרקציה המרכזית, בחרנו אקראית את אחת העיירות על קו הנסיעה, בעלות של 72 אירו לכולנו, הלוך ושוב פלוס 7.5 אירו שדרש הכרטיסן ברכבת כתוספת עבור קרון עם חלונות פנורמיים וזאת למרות שכל הקרונות היו זהים ולא היתה אופציה אחרת. ישבנו על פי ההמלצה, בצד שמאל, הנסיעה ארכה כשעה, הנוף לא משהו מיוחד, לא התלהבנו. הגענו לעיירת הרפאים MARIA, למרות שהיה יום שישי, העיירה היתה שוממת למדי, הרגשנו שחזרנו 50 שנה אחורה, או שאנחנו בתפאורה של סרט מערבון, אין אנשים ברחובות, המסעדות סגורות, בקושי רב מצאנו מסעדה אחת פתוחה, אכלנו צהרים וחזרנו חזרה. אפשר לוותר.

ae8aa96a945f43dc3aee04af882b2654.JPG?l=6a5c2a6439615dd51fa1c1509efe867b1.JPG?l=6

השעה היתה כבר ארבע, והיו לנו עוד שני אתרים בתכנון, נסענו כרבע שעה לסכר ורזאסקה, ממנו קפץ ג'ימס בונס בסרט גולדן איי (נדמה לי). הגענו לקראת החשכה, היינו לבד לבד, אולי אם היינו מקדימים בשעה שעתיים היינו זוכים לראות את קופצי הבאנג'י, הסתובבנו קצת על הסכר, הנוף מדהים, הצטלמנו כמובן:

2e579a37be98c2ac70ac5f48504d35c7.JPG?l=6226d69eeae2a651cda8f035cd63cc887.JPG?l=6

ומיהרנו לנסוע עוד כעשר דקות לגשר המצולם ביותר בשוויץ, גשר פונטה דה סלטי שצורתו שתי קשתות, מעל נחל טורקיז שזורם תחתיו. שוב היינו לבד, הגשר יפיפה, הנחל עוד יותר, היינו שם כשעה עד שממש החשיך ואז עלינו לרכב וחזרנו חזרה למלון באיטליה. שני האתרים האחרונים מאוד מומלצים.

5174f81244fbfb714f33a94e4cf60cbc.JPG?l=6e798e5c4ce1ccae9e1fe42254358975d.JPG?l=6

היום הרביעי: אגם קומו, העיירה קומו ואאוטלט

היום אנחנו נפרדים מאגם מאג'ורה ועוברים לאגם גארדה, עזבנו את המלון ונסענו לאגם קומו, נסיעה של כשעתיים ארוכות, כשמתקרבים לאגם הדרך נעשית מפותלת וצרה מאוד, ללא שוליים בכלל, נסענו לאט, הרכב שלנו גדול ולא אוטומט, היה מפחיד לנסוע ליד אוטובוסים שחלפו בנתיב השני. הגענו לעיירה קומו, מרכז העיר עמוס בתיירים, ממש בהמונים (ואנחנו באוקטובר), הסתובבנו ברחובות הצרים, הרגשנו קצת כמו בירושלים העתיקה, מצאנו מסעדה על שפת האגם ואכלנו בה ארוחת צהריים. אפשר ואף רצוי לוותר.

בדרך חזרה שוב בכביש המפותל, נרשמה חוויה לא נעימה כאשר ניידת משטרה ושוטרים רכובים על אופנועים נסעו מולנו והתחילו לסמן לנו בידיים ולצעוק באיטלקית, גם שאמרנו שאנחנו מבינים אנגלית הם המשיכו לצעוק באיטלקית, לקח לנו זמן להבין שהם רוצים שנחנה בצד, מזל שהיה כמה מטרים קדימה מפרצון, עצרנו בצד, למזלנו השוטרים המשיכו בדרכם, ומיד לאחר מכן הגיעו קבוצות רוכבי אופניים אחת אחרי השניה, מתברר שהכביש נסגר לטובת מסע אופניים אך אף אחד לא טרח לעצור אותנו בתחילת הדרך. לאחר כחצי שעה יכולנו להמשיך לא לפני שווידאנו שהתנועה ממשיכה כרגיל. לסיכום בהחלט מיותר ומפחיד לנסוע לעיירה קומו באגם קומו. (אולי עם רכב קטן החוויה תיהיה שונה)

נסענו לאאוטלט גדול ופתוח, למזלי סימנתי אותו במפה ערב לפני, כי את הספר המשפחה המטיילת שכחנו לצערנו במלון בסטרזה. אבל כל האתרים היו כבר מסומנים מראש במפה כך שיכולנו להסתדר בלעדיו בהמשך הטיול. באאוטלט המון חנויות של חברות מוכרות, אבא הלך עם הבנות הקטנות לגן משחקים מוצלח ואני עם שני הגדולים טיילנו בחנויות, קנינו לבן נעליים ולבת תיק גב. לקראת שש בערב המשכנו למלון הבא באגם גארדה. לא לפני שעברנו דרך המקום בו מתקיימת ארוחת האבירים כדי לרכוש כרטיסים למחר, בחודש זה המופע מתקיים רק בשישבת וראשון. מתברר שכל הכרטיסים לאותו היום ולמחרת אזלו כך שבלית ברירה הזמנו כרטיסים ליום שישי הבא, מזל שאנחנו עדיין באיטליה.

הגענו למלון שלנו בסביבות שמונה וחצי בערב, המלון ממוקם בחווה חקלאית בה מגדלים כרמים ומכינים יין. המלון מנוהל על ידי שלושה אחים חביבים דוברי אנגלית. המחיר מתאים לכל כיס, פגשנו במלון בעיקר משפחות ישראליות. המלון מומלץ מאוד וקרוב לכל האטרקציות באגם גארדה.

היום החמישי: פארק סיגורטה והכפר בוגאטו

יום ראשון, נסענו לפארק סיגורטה, המרוחק 5 דקות מהמלון שלנו, את הכרטיסים רכשנו בהנחה מהבעלים של המלון, 10 אירו למבוגר, 5 אירו לילד. צמוד לפארק יש סופר גדול, שנסגר באותו היום בשתיים עשרה בצהרים, קנינו מצרכים לפיקניק, והמשכנו לפארק. להפתעתנו הרבה באותו היום כל מי שהגיע בתלבושת מלאה מהמאה הקודמת נכנס חינם, כך שמרבית המבקרות בפארק היו לבושות בשמלות קרינולינה מהממות במגוון צבעים וסגנונות והגברים לבשו חליפות תואמות, חלקם ערכו פיקניק על שמיכה משובצת וסלסלת נצרים, חלקם הגיעו למקום עם כרכרות רתומות לסוסים. מחזה מדהים. הרגשנו שחזרנו לפחות מאה שנה אחורה או שנכנסו לסרט תקופתי. לא הפסקתי לצלם את המבקרים הססגוניים שהסכימו בשמחה להצטלם איתנו. כשהתעניינו לכבוד מה כל היופי הזה נאמר לנו שהאירוע מתקיים יום אחד בשנה בדר”כ בחודש אוקטובר, ניתן להתעדכן באתר של הפארק לגבי המועד המדוייק.

f034b9f6c650ce2d72358bc5b3760459.JPG?l=6feec05d578d0402467b8d2b898671168.JPG?l=6

1065f1add5b55a3baaceeb12f6e8ff93.JPG?l=621eed886447f225c707e3a79642b6df4.JPG?l=6

71ba0b11c0dc1b015f1bc690e3086525.JPG?l=6f9e89b5969813cb8e751071fde7d7e38.JPG?l=6

6a9cc2e0c01a933975f04d33e1930973.JPG?l=6ae765ee70f0600233f385911c05856df.JPG?l=6e5fe506c563680cf2451e6f246e83abd.JPG?l=6

הפארק גדול, רחב ידיים ויפה עם מספר שבילי הליכה, גינות מטופחות, בריכות דגים עם חבצלות מים, מרחבי דשא ומבוך גדול משיחים שהילדים נהנו לשחק בו. אין ספק שהאטרקציה המרכזית מבחינתנו הייתה המבקרים בתלבושתם המיוחדת. נהננו מאוד. ללא הם היינו שוהים כשעתיים בפארק, בפועל נשארו כמעט כל היום. מומלץ. בסביבות ארבע כשהרעב הציק לנו, נסענו לכפר בואגטו הסמוך, ערכנו פיקניק עם המצרכים שקנינו בבוקר, בחניה לקראוונים וטיילנו קצת במדרחוב הראשי של הכפר שהיה עמוס בתיירים.

תמונות נוספות מהפארק:

1b93627d3b00dcc5e717187093b33b39.JPG?l=6e230ea6366a02e4ad8e772c2a9393865.JPG?l=6

היום השישי: סרמיונה ופארק מים תרמיים

נסענו לסרמיונה היפה, טיילנו במרכז העייירה במסלול מעגלי, עברנו דרך חוף הים והחנויות הרבות, הילדות האכילו ברווזים וברבורים, אכלנו גלידה שהייתה בסדר לא יותר מזה, וקנינו פיצות מדהימות!!! עם תוספות שונות, בדוכן לקראת היציאה מהמרכז, מדובר בחתיכות פיצה גדולות מוכנות עם מבחר תוספות שרק מחממים אותן במקום. מומלץ לבקר בסירמיונה.

9f48a162b9eeac5732e812846a8cd19f.JPG?l=625491d6cc744b0c44a0342afa05a6b74.JPG?l=6

בשעות הצהרים המשכנו לפארק מים תרמיים בקולה,הפארק פתוח עד שעות הלילה והעלות 23 אירו למבוגר, 15 לילד מעל מטר ועשרים, לאחר השעה שתיים המחיר מוזל. מדובר בבריכה חיצונית מאוד גדולה עם מים חמים ונעימים, בתחתית הבריכה יש המון חלוקי נחל קטנטנים שהילדים נהנו לשחק בהם. הבריכה בעומק משתנה בערך מטר עד מטר וארבעים. בקצה הבריכה ישנה מערה ובתוכה סילוני מים חמים במגוון עוצמות, במקום היו מעט מבקרים כך שכל הבריכה היתה לרשותנו. כולנו מאוד נהננו ונשארנו בבריכות עד שעות הלילה. מומלץ מאוד. יש להצטייד במגבות.

0f0c7ac4dc1e68402c9596c9db7dccf9.JPG?l=6

היום השביעי:

הוקדש כולו לונציה. בהמלצת הבלוגרים באתר למטייל, נסענו כשעתיים לתחנת הרכבת בעיר Mestre, חנינו בחניון חינמי שצמוד לקניון ונסענו ברכבת לונציה בעלות זניחה של 7.5 אירו לכולנו לכיוון (3 תחנות, כעשרים דקות נסיעה).

הגענו לונציה בשעות הצהריים, יצאנו מתחנת הרכבת והלכנו אחרי ההמון לכיוון כיכר סן מרקו (לפחות קיוונו שזה הכיוון), הרחובות עמוסים בחנויות בעיקר של מזכרות ומסכות, המון דוכנים ותיירים. טיילנו לאט לפי השילוט שכיוון לכיכר המרכזית, בדרך עשינו הפסקה במקדונלדס, ונכנסנו לחנות דיסני, יצאנו עם סט של בובות מהסרט רפונזל וסט מהסדרה הנסיכה הלנה שהיו במבצע. הצטלמנו על כמה גשרים עם הגונדולות ברקע, ובעיקר רצינו להגיע כבר לכיכר המרכזית. כשהגענו לכיכר השעה היתה כבר ארבע, לא התלהבנו ממנה, אכלנו גלידה וניסינו לחזור לתחנת הרכבת בגונדולה אך התורים היו ארוכים ולא היה לנו כח לחכות אז חזרנו באוטובוס ימי ציבורי בעלות של 37.5 אירו לכולנו לכיוון אחד. השייט היה קצר יחסית לא הספקנו להנות מהנוף. לסיכום כגודל הציפיה כך גודל האכזבה. אבל לפחות עכשיו אנחנו יכולים להגיד שהינו בונציה.

394d5af402c899197fc6d344fca67d70.JPG?l=69f5043a58eee53117daae5d61091cb67.JPG?l=6

חזרנו לרכב שחנה כזכור בעיירה Mestre, נכנסנו לשירותים בקניון הסמוך ואכלנו פיצה טעימה. כשחזרנו לרכב, גוגל מפס הודיע לנו שהמיקום שלנו מחוץ למפה, לא הבנו כיצד זה קרה אבל לא ידענו איך לחזור למלון, לא היה לנו סים או אינטרנט. אבא לחץ שניכנס לקנות סים ונשתמש בוויז, אבל אני והבן היחיד שלי שמעולה בניווט (מתברר) החלטנו להשתמש במפה של גוגל כמו במפה, למרות החושך שהקשה על המשימה. מהר מאוד התברר שלי אין מושג בניווט והבן הוביל את הנסיעה. ככל שהתקדמנו, אבא ואני היינו בטוחים שאנחנו בכלל נוסעים בכיוון ההפוך, הבן המחונן שלי התעקש, הסביר ולבסוף שיכנע אותנו שהוא יודע מה הוא עושה, ואכן הוא הוביל אותנו בדרך הנכונה, באמצע הנסיעה גוגל מפס חזר לעצמו והמשכנו בעזרתו האדיבה עד למלון. בפעם הבאה נוריד מפה גדולה יותר מגבולות הטיול המתוכנן.

היום השמיני: ספארי וגן חיות

הוקדש כולו לפארק נאטורה ויווה שהוא גן חיות וספארי. היעד ניקבע בעיקר בגלל (או בזכות) שאבא אוהב חיות ומאוד רצה שנבקר בגן חיות באיטליה. נסיעה של כעשרים דקות מהמלון ואנחנו בכניסה לפארק. העלות 23 יורו למבוגר, 15 לילד ויש כרטיס משפחתי. מתחילים בנסיעה איטית בתוך הספארי, רואים את עובדי הפארק מאכילים את החיות, הילדים נהנים וגם אנחנו.

5b6be3e7ce5930cd5a6ffa30c0e3b717.JPG?l=644d6489d5d1ffe52245c376b16ba11fd.JPG?l=6

לאחר הספארי מגיעים לגן החיות, מחנים את הרכב ומתחילים לטייל לאט בין הכלובים הגדולים והרחבים. בצהריים הבאנו מהרכב את המצרכים שקנינו בבוקר בסופר וערכנו פיקניק נחמד בתוך הגן. בפארק, גן שעשועים קטן שהבנות שיחקו בו, פינת האכלה וליטוף של עזים שממנה הבנות הכי נהנו, וחלק גדול שבו פסלים של חיות שניכחדו: דינוזאורים למינהם, ממותה, הנמר מהסרט עידן הקרח ועוד.

cc42570471b579c98bdabb9ace7b9392.JPG?l=685f9c4d362fa669a019824ad0460d9a4.JPG?l=6

c6ccf55d7f6b8690d86607ee10414cb0.JPG?l=6579c30baef607c72db9a79e63a57e833.JPG?l=6

גן החיות מטופח מאוד ורחב ידיים, מוצלח יותר מהספארי ברמת גן, היו בו מעט מבקרים נשארנו בו עד סוף היום ונהננו כולנו. מומלץ לאוהבי חיות בכלל ולילדים בפרט.

היום התשיעי: ורונה ומיני גולף

נסיעה של כחצי שעה הביאה אותנו לורונה, התקשנו למצוא חניה, עשינו כמה סיבובים במרכז העיר עד שמצאו חניון מקורה בתשלום כמובן. הלכנו למרכז העיר דרך כיכר קטנה עם מזרקה והמון יונים, הבאנו איתנו מראש לחם מארוחת הבוקר במלון והבנות נהנו להאכיל את היונים הרבות. ראינו את הארנה מולנו, שחקנים לבושים כחיילים רומאים, המון מסעדות מפוזרות וגם המוןןן תיירים כמעט כמו בונציה. טיילנו ברחוב החנויות הראשי, נכנסנו לחנות של דיסני, יצאנו עם מואנה אחת במחיר מופרז והמשכנו ישר ושמאלה לשוק נחמד מאוד, אכלנו פירות טריים חתוכים בכוס פלסטיק גדולה, וקנינו קצת פיצ'פקס. לאחר מכן חיפשנו את המרפסת של יוליה, זה לא היה פשוט כל אחד ששאלנו שלח אותנו לכיוון אחר, לאחר התברברות של כחצי שעה מצאנו. מרחוב החנויות הראשי, במקום לפנות שמאלה לשוק, צריך לפנות ימינה וקצת אחרי מצד שמאל נמצאת חצר קטנטנה, עמוסה באנשים, פסל של יוליה והמרפסת הקטנה מעל. לא מציאה גדולה. הצטלמנו והלכנו לאכול בבורגראנץ ליד החניון בו השארנו את הרכב. לסיכום ורונה יפה ומומלץ לבקר בה.

50e154692a62bc87f6ac3a8343562608.JPG?l=6368189a1b94eb283be00906bad08370b.JPG?l=6

f634ef72d322944d535d6d2cbe1d5675.JPG?l=6608d55f16ecd186e575f675656d7a6f2.JPG?l=6

בסביבות השעה שלוש, נסענו לשחק מיניגולף בכפר שאני לא זוכרת כרגע את שמו. בסמוך ישנה חניה בתשלום, באתר כ-18 גומות במידת קושי משתנה, בגומה האחרונה הכדור נכנס לקופסה סגורה ואי אפשר להוציא אותו. כל אחד קיבל כדור משלו ומחבט גולף, העלות 8 אירו למבוגר ו-5 לילד. היינו היחידים במקום, לאחר כחצי שעה הגיעה משפחה נוספת. שיחקנו כשעה. באותו מקום היו גם טרמפולינות ענקיות בעלות 5 אירו לילד לחצי שעה והילדות קפצו בהם בהנאה רבה.

62c78a1879650f4e2788184c40cc1d0d.JPG?l=6e218261880265fbe2c8a94ea2a7de75e.JPG?l=6

55da21397957b963959dcb5f4971c577.JPG?l=685a1d1e59821751ccd76995780973443.JPG?l=6

היום העשירי: הר מונטה בלדו, מאלצ'סינה וארוחת אבירים.

התכנון המקורי היה לטייל ביומיים האחרונים בצפון אגם גארדה. בפועל רק כשהגענו לאיטליה גילינו שחלק מהאטרקציות בהן רצינו לבקר פתוחות בתקופה זו רק בסופ”ש (פשלה שלי) כך שנאלצנו לשנות את כל התכנון. אומנם עברנו למלון (שהוזמן מראש) בצפון האגם אך מצאנו את עצמנו נוסעים הלוך ושוב לדרום האגם (מרחק של כשעה ורבע לכל כיוון). לא כזה נורא אבל גם לא אידיאלי, אילו יכולנו לבטל את המלון האחרון ללא קנסות היינו נשארים במלון הנוכחי.

נפרדנו מהמארחים החביבים שלנו ונסענו ליעד הראשון, הר המונטה באלדו. אנחנו נוסעים ונוסעים, הנוף עוצר נשימה, הכל ירוק, כפרים יפים פרות רועות וכעבור שעתיים “הגענו ליעד” אממה… אין נפש חיה מסביב. רק אנחנו והנוף. (אילו ידענו לפחות היינו מצטיידים במזון ועורכים פיקניק נפלא wink).

מתברר שכיוונתי את גוגל מפס להר עצמו במקום לעיירה מאלצ'סינה בה ממוקם הרכבל להר (שוב פשלה שלי cool) הזנתי את היעד הנכון ויצאנו שוב לדרך ארוכה ומתישה בעיקר לנהג. לאחר שעתיים נוספות, לקראת שעה אחת בצהרים הגענו למאלצ'סינה ולרכבל המפורסם (כך “ביזבזנו” חצי יום, בעסה). חנינו בחניה הרחוקה (בתשלום כמובן) רכשנו כרטיסים הלוך ושוב בעלות 92 אירו לכולנו ונדחקנו לרכבל הסגור. בתחנת הביניים מחליפים לקרון אחר שמסתובב בזמן הנסיעה פעם אחת 360 מעלות. אבל לקרון דוחקים 70 איש יחד. לא נעים בכלללל. מזל שהיינו ראשונים בתור ותפסנו מקום צמוד לחלונות הפנורמיים, כך גם הילדים נהנו מהנוף.

הגענו לראש ההר, טיילנו במסלול מסודר במעלה ההר, הנוף מדהים, המון אנשים מסביב אך זה לא מפריע בכלל כי המקום גדול ורחב. עשינו הפסקה לפיצות סבירות במסעדה הכי זולה שמצאנו ולאחר מכן המשכנו לטייל ולהנות מכל רגע. מצאנו גם חוות אלפקות קטנה ודוכן שבו מכרו פריטים שהוכנו מהצמר שלהם. על הדוכנים שלטים בעברית “לא לגעת” smiley רק בגלל זה לא קנינו כלום. לאחר שלוש שעות נהדרות בלי שמץ של רצון אך בלית ברירה (היינו חייבים להספיק לארוחת האבירים) ירדנו מההר ונסענו למלון השלישי והאחרון שלנו. מבחינתי ההר הוא אחת החוויות היותר מוצלחות בטיול ואשמח לחזור אליו שוב. מומלץ מאוד.

0dea94c1adfbc945084def80fc1fa07f.JPG?l=6044b2619c664d311c4f93262c932a668.JPG?l=6

613a625e6ff85b2ff347bcb956311017.JPG?l=6c17f8e0b948bb77e8ed918a26a7eaf81.JPG?l=6

המלון האחרון שבחרנו היה ברמה אחת מעל לרמת המלונות בהם אנחנו רגילים לשהות. הוא ממוקם על שפת האגם, הנוף מדהים, בריכה חיצונית עם מים מחוממים (לא יצא לנו להנות ממנה) החדרים גדולים ומעוצבים, על המיטה תיק עם חלוקים ומגבות לבריכה, במקלחת אביזרים אישיים לכל אחד כולל מברשת שיניים וסכין גילוח, פינת קפה עם קומקום חשמלי וגינות מטופחות, המחיר בהתאם.

השעה חמש וחצי בערב ואנחנו מתלבטים האם לנסוע לארוחת האבירים. אבא שהיה מותש מהנהיגה המפרכת לחץ לא לנסוע ונכנס בינתיים להתקלח כדי להתרענן, אנחנו המשכנו להתלבט והלכנו בינתיים לטייל בסביבת המלון. זאת אחת התמונות המדהימות שצילמתי:

11cb2b026ff6a6d72d6167c0b42580a6.JPG?l=6

האם הלכנו בסוף לארוחת האבירים? ובכן… כן. חשבנו שארוחת האבירים היא חוויה חד פעמית שנוכל לחוות רק באיטליה וממש חבל לפספס. שכנענו את אבא ונסענו לאתר של Medieval times כך נקראת החוויה באנגלית (ממוקם בסמוך לפארק הסרטים). פגשנו לא מעט ישראלים במקום. רכשנו את הכרטיסים שהזמנו כזכור באותו מקום לפני שבוע בעלות 30 אירו למבוגר 20 אירו לילד וקיבלנו כתר בצבע של האביר שלנו. שימו לב ילד מתחת לגובה מטר לא משלם כניסה אך צריך להזמין לו מקום והוא מקבל ארוחה שלמה מלבד העוף. ראינו ישראלים שהזמינו / רכשו כרטיסים מראש באינטרנט, גם אני ניסיתי לעשות זאת עוד כשהיינו בארץ אך לא הצלחתי למצוא את אתר האינטרנט המתאים. לטובת קוראי הפוסט אני מצרפת קישור לאתר עם המלצה להזמין כרטיסים מראש.

האטרקציה מתחילה עם הצגה קצרה באנגלית ואיטלקית,על במה מחוץ למבנה, לאחר מכן נכנסים, מצטלמים בכניסה עם המלך ובתו הנסיכה (אחר כך אפשר לרכוש את התמונה ב-6 אירו) ומתיישבים על ספסל עץ ליד שולחן ארוך מעץ (המקומות מסומנים). המופע מתחיל במהלכו מתחרים ארבעה אבירים על ליבה של הנסיכה, בזירת אליפסה תוך כדי רכיבה על סוסים. במשך כל המופע מוגשת בשלבים ארוחה טעימה להפליא, שתיה (קולה/מים/בירה), משולש פיצה סגור (כמו פיתה), מרק (אוספים את צלחת המרק לאחר כעשר דקות אז תאכלו מהר), צלחת מנה עיקרית עם עופיון שלם ותפו”א, (אפשר להזמין מראש מנה צמחונית) בסוף הארוחה מקבלים קינוח עוגת תפוחים חמה עם כדור גלידה וניל. אין סכו”ם בארוחה (אפשר להביא חד פעמי) אוכלים עם הידיים, לגלידה מצורף מקל ארטיק רחב במקום כפית, ומקבלים מגבון בסוף. כמו שאמרתי הארוחה טעימה מאוד (אפילו הבת הצמחונית הביקורתית שלי שיבחה את טעם האוכל) ומשביעה מאוד אי אפשר לגמור את כולה. המופע מהנה למרות שהוא באיטלקית. לא קשה להבין מה קורה. אגב הקהל שקיבל את הכתרים בצבע של האביר שזכה בליבה של הנסיכה (לא בהכרח זה שהצליח יותר במשימות או שהקהל עודד אותו יותר) מקבל כוס יין. האביר שלנו לא זכה למרות שהיינו בטוחים שכן (מכור מראש blush)

המופע כולו נמשך כשעתיים, אנחנו נהננו מאוד ושמחנו שלא ויתרנו על החוויה מומלץ מאוד מאוד.

7824ad3064993371204e37cce76d9b97.JPG?l=6effc1ac0944f05f398ad6ba1facfb30e.JPG?l=6

e722e249f81ff5e178afba15f1af98c8.jpeg?l=

היום האחד עשרה:

הוקדש כולו איך לא, לגארדלנד. את הכרטיסים רכשנו מראש באינטרנט בעלות של 34 אירו לאדם. פארק השעשועים קושט כולו באווירת חג “ליל כל הקדושים” שצפוי לתחילת נובמבר. המון דלעות כתומות ממש בכמויות, דוכנים עם תחפושות, בעיקר של מכשפות אך לא רק, דחלילים עם ראש דלעת, שלדים, קורי עכביש בכל מקום, גיליוניטות ועוד. היה נהדר לראות את ההשקעה המדהימה בתפאורה.

2c867180830e9d2eca2b0568cf3fa0fc.JPG?l=65965f74a25c9d1484744dd9440afe5cb.JPG?l=6fc4261937e76fa93eb63feacf482db7e.JPG?l=6

a433f95def27e5201f11ebae57f277a2.JPG?l=6bbe09e57e162e92dd309fa5c398274cd.JPG?l=69c13728323159fa29c3591725d20699b.JPG?l=6

התחלקנו לשלוש “קבוצות”: הבן הגדול הלך לבד לרכבות ההרים המפחידות ביותר, אבא הלך עם הקטנה למתקנים שמתאימים לה ואני עם שתי הבנות הנותרות הלכנו לרכבות ההרים הפחות מפחידות והסתובבנו בפארק. תקשרנו בינינו בעזרת וואצאפ (יש wifi חופשי בפארק). בחודש אוקטובר הפארק פתוח רק בסופ”ש ולכן היה עמוס במבקרים והיו תורים ארוכים לרכבות ההרים המבוקשות. שלא כהרגלנו רכשנו כרטיסי “מעבר מהיר” ב-5 אירו לאחד למתקנים שבהם היתה המתנה של למעלה משעה. נשארנו בפארק עד לסגירה ונהננו מאוד. מומלץ.

היום האחרון:

ממש במקרה אבא שם לב למודעה בכניסה לחדר האוכל שהיום מתקיים מרתון בכביש הראשי ולכן ייסגר הכביש לחצי יום. לא טוב בכלל בשבילנו, אנחנו חייבים להגיע לשדה התעופה עד הצהריים. ביררנו ואין כביש חלופי. בלית ברירה קמנו מוקדם בבוקר ויצאנו כבר בשבע (עדיין בחושך) מהמלון. המארחים במלון היו אדיבים במיוחד וארזו לנו ארוחת בוקר נדיבה וטעימה. לאחר שעברנו את איזור “הסכנה” מצאנו אקראית כפר קטן, נסענו עד לאגם וערכנו ארוחת בוקר נהדרת ממש על המזח. לאחר מכן בילינו עוד שעתיים רגועות במקום, הילדים האכילו ברווזים וברבורים בלחם שנשאר מארוחת הבוקר והקפיצו אבנים על המים.

ab9ac5fa5b0b66fdea2780e2bb3a938a.JPG?l=6d8359a4317ea00c6f0f694f9968b63b5.JPG?l=6

משם נסענו לשדה התעופה במילאנו, הטיסה לפריז התעכבה בשעה וחצי מה שקיצר את ההמתנה הבאה.

תם ולא נשלם הטיול המדהים בצפון איטליה. הרגשנו שחסרים לנו עוד יומיים, יום אחד כדי לטייל בצפון האגם ויום אחד כדי להנות מהמלון האחרון, הבריכה המחוממת והאגם הצמוד.

מקווים לחזור שוב מתישהו בעתיד הלא רחוק. laugh

הטיול הבא: טיול זוגי ללא הילדים (בפעם הראשונה מאז ירח הדבש לפני 24 שנה) שלושה ימים בבודפשט, במרס הקרוב 2018.

ואחריו ברלין, אני (על תקן המבוגר האחראי היחידי) ושלושת הבנות הקטנות במאי הקרוב 2018.

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של רוית.מ.?

‹ הפוסט הקודם
היער השחור, יוני 2016, 3 דורות
היער השחור, יוני 2016, 3 דורות
מתוך הבלוג של רוית.מ.
21-01-2017
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של רוית.מ. »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לאגם גארדה

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×