בחלק הראשון של הפוסט כאן הקישור אליו כתבתי על ההכנות לטיול: טיסה, מלונות, רכב, כרטיס זלצבורגלנד, תכנון הטיול לפי ימים כולל טיפים והמלצות.
בחלק זה אכתוב על המקומות בהם ביקרנו בפירוט רב כולל תמונות והמלצות אישיות שלנו.
טבע ומסלולי הליכה:
מאגרי המים בקפרון Hochgebirgsstauseen שני אגמים מלאכותיים בצבע טורקיז מדהים ששייכים לחברת החשמל האוסטרית ונוצרו על ידה במטרה לאגור את מיי השלגים וליצירת חשמל. החניה היא בחניון של 10 קומות, רצוי לחנות בקומות העליונות כדי לחסוך את הטיפוס במדרגות (תחילת המסלול בקומה הכי עליונה). חנינו בקומה 9 והלכנו רגלית למשרד הכרטיסים. רכשנו כרטיס משפחתי (זוג+2) בעלות 44 אירו ועוד כרטיס מבוגר בעלות 22 אירו, ילד מתחת לגיל 6 ללא תשלום (מאוחר יותר שמעתי שבעלי זלצבורגכרד זכאים ל-10% הנחה – כדאי לבדוק). מסלול העליה למאגר העליון מתחיל בנסיעה באוטובוס. הנסיעה ברובה בתוך מנהרה חשוכה עד למעלית גדולה ופתוחה שיכולה בקלות להכיל 100 איש. עולים במעלית צמוד להר עם תצפית על הנוף. מהתחנה העליונה יוצא אוטובוס נוסף עד למאגר העליון. בהמלצת הספר “המשפחה המטיילת, ישבנו בצד שמאל וזכינו לתצפית על הנוף המדהים של המאגר התחתון (למרות שגם נסיעה זו ברובה היא בתוך מנהרות חשוכות). כל מסלול העליה אוטובוס-מעלית-אוטובוס כלול בכרטיס ומתוזמן בצורה מדוייקת ואין צורך להמתין ביניהם.
הגענו למאגר העליון, טיילנו קצת מסביב, צפינו בנוף המדהים, צילמנו תמונות שנראות כמו גלויה והבנות הקטנות שיחקו בגן השעשועים הנחמד שנמצא שם.
לאחר מכן ערכנו טיול רגלי נהדר לעבר המאגר התחתון בשביל הליכה הנקרא Krauierienrpiad ניתן לאתר אותו בקלות ע”י השלט הצבעוני שמסמן את תחילתו. לפנינו היו שתי משפחות ישראליות נוספות שכנראה גם קראו את “המשפחה המטיילת” 
. המסלול כולו בירידה עם נוף מדהים של המאגר התחתון, לאורך הדרך ישנם שלטים עם מידע על החי והצומח באזור, חוצים נחל רדוד (מבלי להירטב, אלא אם תרצו) ורואים פרות, עיזים וסוסים רועים. בסוף המסלול (לאחר כשעה בהליכה איטית) ישנה מסעדה גדולה וגן שעשועים מוצלח כולל טרמפולינה, טרקטורונים קטנים, מגלשה, נדנדות ועוד הילדות שיחקו שם כשעה. מול המסעדה נמצאת תחנת האוטובוס היורד למטה עד למעלית הגדולה. מהרגע שהגענו לחניון ועד שחזרנו אליו שוב חלפו להן 4 שעות מהנות במיוחד. מומלץ מאוד, אל תפספסו.
דרך גרוסגלוקנר Grossglockner, דרך אלפינית מפותלת במעלה ההר לאורך כ-48 ק”מ. בכניסה לדרך עמדות תשלום, 36 אירו לרכב, חינם עם זלצבורגכרד, אם תבקשו תקבלו עלון הסבר בעברית. לאורך הדרך נוף הררי (הדעות חלוקות לגבי יופיו) ו-12 תחנות הפעלה בהן אפשר לעצור לטיול קצר, תצפית על הנוף, תצוגות וקריאת מידע בנושאים שונים (ציפורים, פרחים, סלילת הכביש ועוד), גני שעשועים לילדים, מסעדות, חנויות מזכרות ועוד.
אנחנו בחרנו לעצור בתחנה 4: פסגת אדלוייס – כביש צדדי צר ומפותל (הזהרו מהרכבים שבאים ממול) שמטפס כשני ק”מ לפסגה בה תמצאו תצפית של 360 מעלות על הנוף מסביב, מסעדה וחנות מזכרות. כדאי.
בתחנה 7 (מומלצת): בה יש אגם קטנטן (כמעט שלולית), ערכנו טיול רגלי מסביבו (10 דקות), וגן שעשועים מוצלח מאוד שכל הילדים נהנו לשחק בו (גם אני נהנתי ואני יותר קרובה לזקנה מאשר לילדות 
) במבט ראשון לא רואים את גן השעשועים, הוא נמצא מימין למסעדה (אל תפספסו).
בתחנה 10: בה יש מסלול קצרצר להכרת הצמחיה והפרחים באזור, תצוגה קטנה של פרפרים וחרקים ושני גני שעשועים רגילים שהבנות הקטנות מיצו בדקות ספורות. מתאים אם אתם עם ילדים קטנים (עד גיל 8)
וכמובן בתחנה 11 שהיא נקודת השיא: תצפית על הר גרוסגלוקנר (ההר הגבוה ביותר באוסטריה) ועל הקרחון שבראשו. החניה היא בחניון רב קומות, תחנו בקומה העליונה ממנה מתחיל מסלול הליכה קליל לתצפית גבוהה יותר ולמסעדה בה עשינו הפסקה לגלידה. בדרך ראינו מרמיטות שמסתובבות על ההר בחופשיות.
כל הדרך, הלוך ושוב לקחה לנו כחמש שעות. מומלץ.
ערוץ זיגמונד טון ואגם קלאמזה Sigmund Thun Klamm, חינם עם זלצבורגכרד. עליה בשביל בתוך הערוץ על גשרי עץ צרים (כולל מדרגות), מעל לנחל הזורם בשצף, בין סלעים וצמחיה. הליכה קלה ומהנה שמתאימה לכל המשפחה. לאחר כעשרים דקות מגיעים למפל הגדול שנוצר ע”י סכר המפריד בין האגם לערוץ. בנקודה זו אפשר לפנות ימינה ולחזור לחניה. בהמלצת הספר המשפחה המטיילת, בחרנו בפנייה השמאלית שהובילה אותנו לשביל קליל ויפיפה מסביב לאגם קלאמזה Klammsee שצבעו טורקיז. לקראת סוף האגם יש גשר עץ שחוצה אותו ואחריו מגרש שעשועים מקסים ומסעדה. כל המסלול כולו מהחניה וחזרה לקח לנו כשעתיים בהליכה איטית מאוד, כולל כחצי שעה במגרש השעשועים. מומלץ מאוד. אל תעצרו במפל המשיכו בשביל מסביב לאגם ולא תתחרטו.
הגשר התלוי בסטובנרקוגל Stubnerkogel , חינם עם זלצבורגכרד. היום מזג האויר חמים ובהיר, הרכבל עבד ברציפות. יש לרכבל שתי תחנות עצירה, הגשר ממוקם בתחנה השניה והאחרונה. בניגוד למה שנוטים לחשוב, הגשר יציב מאוד ולא מתנדנד, הוא יחסית קצר (140 מטר) למרות שהוא נחשב לאחד הגשרים התלויים הארוכים באירופה. מהצד הוא נראה יותר מפחיד מאשר הוא באמת, גם בת החמש חצתה אותו בלי לחשוב פעמיים. על ההר יש נקודות תצפית רבות עם שבילים שמובילים אליהן. ביציאה מהרכבל משמאל נמצאת התצפית הכי יפה לדעתנו, מבט על כל העמק הירוק למטה והעיירה Hofgastein. בתצפית הרחוקה מימין, לעומת זאת, יש גשר תלוי קצר נוסף. על ההר מפוזרים ספסלים מול הנופים היפים. לדעתנו הגשר לא כזה מלהיב והיה אפשר לוותר עליו אך התצפיות על הנופים המדהימים משדרגים את החוויה והופכים אותה לבלתי נשכחת. מומלץ.
לאחר שביקרנו בכל התצפיות בהנאה רבה יש לומר, וצילמנו מלא תמונות מדהימות, הלכנו לנוח במשחקיה. בכניסה למבנה הרכבל משמאל בתחתית המדרגות שמובילות לשרותים, יש דלת גדולה כתומה ומאחוריה משחקיה גדולה ונחמדה: כדורגל שולחן, הוקי אויר, בריכת כדורים, מתקן משחקים עם מחילות ומגלשה ועוד. היינו על ההר כשעתיים וחצי מתוכם מעל לחצי שעה במשחקיה.
אטרקציות:
מגלשות ההרים מייסיפליצר בקפרון Familienberg Maiskogel, רכשנו כרטיס משפחתי (זוג+2 עד גיל 12) בעלות 26 אירו, הילדים עלו בזוגות למגלשה (לא איפשרו לבת השמונה להתגלש לבד), אנחנו ההורים ויתרנו על החוויה והמתנו להם למטה. לאחר מכן הבנות (8 ו-13) התגלשו עצמאית במגלשות הקצרות על שטיח. בכניסה למדרגות העולות למגלשות יש מכשיר אליו מכניסים אירו עבור כל גלישה. במקום יש 6 מגלשות שונות, 3 מתוכן זהות ואיטיות (“הכי גרועות” לדברי הבנות), מתאימות לילדים קטנים שחוששים מהגלישה. מימינן מגלשה סבירה ומשמאלן שתי מגלשות “הכי שוות”. בת החמש שיחקה בינתיים במגרש השעשועים הצמוד. לדעתנו אפשר לוותר, יש מגלשות שוות יותר בחינם עם כרטיס זלצבורגכרד.
פארק החושים בלאוגנג Sinne Srlebnispark חינם עם זלצבורגכרד, לפני שעלינו לרכבל נכנסנו לחנות הספורט ליד המודיעין כדי לברר על האומגה Flying-fox הארוכה (1600 מטר) והגבוהה (140 מטר) שנמצאת על ההר, מעבר למחיר היקר לדעתנו (70 אירו ליחיד 170 לזוג + ילד מעל גיל 10) צריך להירשם בחנות הספורט, לשלם ולקבל תיק עם הציוד שמאפשר את הגלישה. התיק גדול ומאוד כבד וצריך לסחוב אותו אתכם כל היום. הגלישה תתבצע רק בסוף היום כי מנקודת הסיום יש שאטל שמחזיר לחנות למטה ואם תרצו לחזור שוב להר תאלצו לשלם שוב. אז ויתרנו.
עלינו ברכבל לתחנה הראשונה שם נמצא פארק החושים, הפארק גדול ומלא בהפעלות שונות (כולן ללא תשלום נוסף), בחלק הראשון שלו הוא מזכיר את החצר במכון ויצמן למי שמכיר: הפעלות שונות העוסקות בתחום החושים, ראיה, מישוש, ריח וגם מתקני שעשועים. בחלקו השני יש מתקני מים רבים מעץ: מעבר על גשרים, שאיבת מים, אמת מים שלאורכה אפשר לגלגל כדור עץ (נמכר במקום ב-2 אירו), שביל מהנה שהילדים מוזמנים ללכת עליו יחפים עם עיניים סגורות ולחוש את מרקמי הדריכה השונים (חול, חצץ, חלוקי נחל, אבנים בגדלים וצורות שונות) השביל עובר גם בתוך נחל קטנטן. בנוסף יש במקום מתחם לקטנטנים, טרמפולינות, אפיית פיתות, בית עץ עם כמה מטבחי משחק קטנים עם ציוד מטבח ואוכל, ארגז חול גדול מקורה עם משחקי חול רבים, בימבות, טרקטורים קטנים ועוד…. כל הפעילויות הן תחת כיפת השמים ויכולנו להרגיש היטב את השמש הקופחת מעל (גם באמצע ספטמבר).
לאחר שלוש שעות מאוד מהנות יצאנו לטיול קצר במעלה ההר לכיוון האגם. שביל קליל בעליה שלאורכו הפעלות רבות. בסופו מגיעים לאגם יפיפה עם גשר שמוביל לאמצע האגם, בסוף הגשר ישנה רחבה קטנה עם ספסל נמוך שמאפשר שכשוך הרגלים במי האגם. כל המסלול כולל עצירה בהפעלות השונות לקח לנו כעשרים דקות. (החזרה מהירה יותר)
לסיום אכלנו במסעדה על ההר, המנות גדולות, המחירים סבירים (10-12 אירו למנה, 6 אירו למנת ילדים). בסך הכל היינו על ההר כחמש שעות מהנות מאוד. מומלץ מאוד לילדים עד גיל 12. עם ילדים גדולים יותר אפשר לעשות את המסלול לאגם ואז להמשיך לרכבל העליון (לא עלינו).
גן חיות קטן Wildpark בכניסה לדרך גרוסקלוקנר. אכלנו ארוחת צהריים במסעדה שצמודה אליו (עם השמשיות הצהובות) ונכנסנו לגן. העלות 8 אירו למבוגר, 4 לילד, חינם עם זלצבורגכרד. בין החיות שנמצאות בגן, ראינו מרמיטות, אלפקות, חזירי בר, עזים, חמורים, יעלים, זאבים, חתולי בר ענקיים, ארנבונים וגם דוב. הסתובבנו בין החיות כשעה וחצי, הבנות הכי נהנו להאכיל את העזים בעלים שקטפנו מהעצים ובלחם שהבאנו איתנו (במקור לברווזים) ולהבריש להן את הפרווה בעזרת מברשות מיוחדות שנמצאות במקום, מספר עזים קטנות היו מחוץ לכלוב. כדאי לילדים וגם למבוגרים שאוהבים חיות (כמו בעלי למשל).
צמוד לגן החיות יש פארק שעשועים גדול ומלהיב במיוחד. הכניסה אליו נפרדת וללא תשלום. לחלק מהתקנים צריך לשלם אירו אחד. יש במקום המון מתקנים מוצלחים ומהנים מאוד. אפשר ממש להנות רק מהמתקנים ללא תשלום (אומגה, טרמפולינה ענקית, קיר טיפוס, מגלשות עם אבובים, מכוניות פדלים ועוד). שלא במפתיע המתקנים בתשלום מלהיבים יותר. היינו במקום כשעה וחצי עד לסגירה, הילדים לא רצו לעזוב. מומלץ.
מכרות המלח בהלאיין Salt Mind Durmberg העלות:21 אירו למבוגר, 10.5 לילד מגיל 4, זוג הורים וילד 44 אירו (יקר אבל שווה). את התיקים משאירים בכניסה (השארנו אותם ברכב), ואין שירותים בתוך המכרה אז תכנסו לפני שמתחיל הסיור. הביקור נערך בסיור מודרך בגרמנית ובאנגלית. בשלב ראשון מקבלים בגדי כורים גדולים ולא נוחים שלובשים על כל הבגדים, כדאי להגיע עם מעילים כי קר במכרה (10 מעלות), עולים על ספסל שנוסע על מסילה, יושבים אחד אחר השני בתור, לאחר מספר דקות יורדים וממשיכים בהליכה עד לאולם עם ספסלי עץ שם צופים בסרטון בו פוגשים את הארכיבישופ ששלט בימים ההם על אזור זלצבורג ואת משרתו שמספרים על ההיסטוריה של המכרה בגרמנית עם תרגום לאנגלית, הסרט ממשיך עוד 4 פעמים במהלך הסיור. משם הולכים ברגל למגלשת עץ חוויתית באורך 27 מטר, מתגלשים בזוגות, טועמים מי מלח, שוב הולכים וצופים (בעמידה הפעם), בחלקו הבא של הסרט שמוקרן על קיר המכרה, שטים בסירה גדולה מצידו האחד לצידו השני של אגם המלח (כל הקבוצה יחד), צועדים, סרט, רואים את ראשו (האמיתי) של כורה פחם שהשתמר במלח, שוב מתגלשים במגלשות עץ, הליכה, סרטון ובסוף מקבלים מלחיה קטנטונת, עולים במדרגות נעות עד לנקודה בה חוזרים על ספסל הרכבת שמסיע את המבקרים לכניסה. הסיור כולו נמשך כשעה ועשר דקות והיה מהנה. חוויה חד פעמית, מומלץ (למרות המחיר היקר)
DEINBERG רכבל, אומגה, פארק חבלים וסקוטרים נחשב לשיא הטיול מעיני כולנו (ממוקם כ-10 ק”מ ממצודת הוהנוורפן). הרכבל לפארק ממוקם על הכביש מצד ימין, החניה לעומת זאת רחוקה מעט, תסעו לפי ההוראות בשלטים ותחזרו רגלית. את הכרטיסים לרכבל רוכשים בחנות הספורט בקומה הראשונה מצד שמאל (לפני שעולים במדרגות הנעות). התשלום הוא נפרד לכל אטרקציה (אין הנחה למחזיקי זלצבורגכרד). אם משלמים על אחת מהאטרקציות כבר בחנות למטה אז הכרטיס כולל גם את העליה ברכבל ואין צורך לשלם בנפרד.
עלינו ברכבל להר, רכשנו כרטיסים לאומגה Speed Liner, חמש עשרה אירו לכל גולש מעל 30 ק”ג. עולים ברכבל לתחנה העליונה וגולשים בישיבה לתחנה של פארק החבלים. הגלישה לא מהירה מאוד ולא מפחידה. הילדים לא התלהבו. בת השמונה אמרה שהיה איטי והבן (18) אמר שהגלישה לא שווה 15 אירו, אבא אמר שהיה נחמד.
המשכנו לפארק החבלים: 15 אירו לילד מגובה 110 ס”מ עד 140 ס”מ, 12 אירו להורה מלווה, 21 אירו לילד מעל 140 ס”מ, 25 אירו למבוגר. מדריך עזר לנו ללבוש את הציוד והקסדה, מקבלים הדרכה במהלכה כולם מתנסים בעליה על מסלול קצר ונמוך. לאחר מכן ממשיכים באופן עצמאי. אני ובת השמונה עברנו בהצלחה (ובהנאה רבה יש לומר) את מסלולים 1-3 הקלים יותר, הגדולים (13 ו-18) צלחו את מסלולים 3-5 הגבוהים והמאתגרים יותר. כולנו מאוד נהננו, מבחינתי זו היתה חוויה מתקנת לפארק החבלים ביער השחור בו היינו לפני כשנתיים. מואי כיף. מומלץ מאוד.
לבסוף ירדנו עם סקוטרים מההר. 7 אירו לכל אחד, ילד מתחת לגיל שש חינם בליווי הורה, ילד מעל גיל 6 שנוסע באותו סקוטר עם הורה משלם חצי מחיר. הסקוטרים לא ממונעים, הם נוסעים למטה מכוח הירידה. הנסיעה מהירה מאוד
משתמשים הרבה בבלמים. תזהרו מבלימה חזקה, הסקוטר מחליק. אנחנו התלבטנו אם לאפשר לבת השמונה לנסוע לבד, בדיעבד מזל שהיא גלשה איתי, אחרת היא בטוח הייתה מתהפכת 
. טיפ קטן – תנסו ללחוץ קלות על הבלמים באופן קבוע כל הירידה במקום לבלום בפתאומיות.
המגלשות האלפיניות ליד אבטאו חינם עם כרטיס זלצבורגכרד. עולים להר ברכבל סגור ומתגלשים מטה במסלול ארוך ומהנה כולל שני גשרים קטנים. בסוף המסלול, ליד החניה יש גן שעשועים מעץ וטרמפולינות. מומלץ.
הר הרוחות
בכניסה לאלפנדורף Alpendorf, חינם עם זלצבורגכרד. לפני העליה לרכבל יש גן שעשועים גדול, אפשר לבלות בו לפני או אחרי האטרקציה. עולים להר ברכבל סגור ארוך במיוחד (הרכבל הכי ארוך שהיינו בו באוסטריה), לאחר שיורדים מהרכבל, הולכים ברגל במסלול מסומן עם נוף יפה, בעליה לא קלה (במיוחד לפדלאה שכמוני), הילדים לא התלוננו, לאחר כרבע שעה מגיעים לתחנת האיסוף. כל חצי שעה מגיע טקרטור עם עגלה סגורה שמסיע את המבקרים לראש ההר, תרדו בתחנה השניה והאחרונה. בראש ההר ישנם שבילים עם תחנות הפעלה רבות. הילדים מקבלים בקופה לפני העליה לרכבל מדליון גדול ועליו עגולים עם מספרי התחנות וסט מדבקות כדי שיוכלו להדביק בעיגול הנכון בכל תחנה. ההפעלות מחולקות לארבעה אזורים: רוחות המים, רוחות האוויר, רוחות היבשה ורוחות האש. סדר התחנות אינו קבוע מראש ואפשר להתחיל איפה שרוצים (תעקבו אחרי המפה שתקבלו בקופה). ההפעלות מקסימות ומעניינות, הן כוללות מידע כתוב בגרמנית ואנגלית, דמויות, משחקים, מתקני שעשועים, קולות, צלילים, סיפורים, עשן, רוח שנושבת ומשמיעה קול רפסודה ששטה על אגם קטנטן מצד לצד, נחלים קטנטנים זורמים עם סכרים שאוגרים את המים ואפשר להעלות ולהוריד אותם (הבנות שלי ממש אהבו את המשחק הזה) ועוד. כל גשר שחוצים, שער שפותחים, בית קטן שנכנסים אליו וכד' מזמנים הפתעות נחמדות. התחנות סמוכות אחת לשניה, אם מפספסים אחת אפשר לחזור בקלות אחורה. היינו על ההר כארבע שעות ונהננו מאוד. לכאורה אטרקציה לילדים עד גיל 12, בפועל כולנו נהננו מאוד. בן ה-18 אמר לי “מקום מגניב, תמליצי עליו מאוד בפוסט שלך” אז הנה המלצתי (מאוד). אל תפספסו.
מערות, ארמונות מצודות ושאר אתרים:
מערת למפרכטסהלה Lamprechtshohle חינם עם זלצבורגכרד. המערה נמצאת מאחורי מסעדה, בתוך המערה קר מאוד אפילו שקלנו לחזור אחורה בגלל הקור, אך בהמשך מתחילה עליה ארוכה ומאומצת במדרגות רבות שחיממה אותנו די מהר עד שהורדנו את הסווצרים ונשארנו עם חולצות קצרות. לפי השלט בכניסה העליה כוללת כ-400 מדרגות (אותן גם צריך לרדת). עליה קשה ומפרכת לפדלאה כמוני , הילדים לעומת זאת (כולל בת החמש) לא התלוננו בכלל. בכל פעם שהגענו להסתעפות בחרנו אקראית את השביל שעולה למעלה אבל גם אם תבחרו את השביל השני תגיעו בדיוק לאותה נקודה (השבילים מצטלבים). המערה מוארת אין צורך בפנסים. בקצה העליה הארוכה מגיעים למפל ולתצפית מטה על כל המערה (על כל המדרגות שהרגע עלינו). לא בטוחה שהמאמץ הפיזי שווה את “הנוף” תשפטו בעצמכם. אף אחד לא התלהב, אפילו שמעתי את המילה “גרוע” מאחד הילדים . בספר המשפחה המטיילת נתנו למקום שני סמיילים, אנחנו היינו נותנים לו אחד, אם בכלל. בקיצור אם זה בדרך שלכם תכנסו אבל אל תסעו במיוחד. אפשר לוותר.
מצודת הוהנוורפן. חינם עם זלצבורגכרד, אפשר לעלות למצודה (ולרדת) במעלית (4 אירו למבוגר 2.5 לילד מעל גיל 6) או ברגל בעליה תלולה של כ-20 דקות לפחות. מזג האויר היה קר וקצת מטפטף אז בחרנו לעלות עם המעלית. הגענו למעלה בדיוק כשהתחיל הסיור המאורגן החינמי בתוך המצודה (בגרמנית), הצטרפנו אליו, קיבלנו אודיו בעברית. הילדים מקבלים אודיו עם הסברים שונים מזה של המבוגרים, באודיו שלהם ההיסטוריה של המצודה מסופרת בצורה חוויתית וקלה להבנה, תוך כדי סיפור. אז אם אתם כמוני לא מתעניינים בפרטים הקטנים של ההיסטוריה, כדאי לכם לנסות לקבל אודיו של ילדים. ההנאה מובטחת. הסיור אורך כשעה, במהלכו מבקרים בחלקים שונים של המצודה, בינהם: הכנסיה (קפלה), עמדות השמירה, בית הכלא, חדר העינויים, עולים שלוש קומות עד לפעמון הגדול (משם יש תצפית של 360 מעלות על הנוף מסביב) וחדרו של הנסיך אויגן שנשרף ושוחזר. הילדים שלי (כולל בת ה-5) מאוד נהנו להאזין לאודיו עד סופו. מלבד הסיור ראינו במצודה חנות מזכרות, מוזיאון לאונרדו דה וינצ'י ומסעדה בה אכלנו ארוחת צהריים טעימה. קראנו שיש מופע ציפורים, אך מזג האויר הקר והעובדה שכבר היינו במופע כזה ביער השחור (ולא התלהבנו) גרמה לנו לוותר. מומלץ.
ארמון הלברון:
חינם עם כרטיס זלצבורגכרד, התחלנו את הביקור בסיור מודרך (בגרמנית עם תרגום לאנגלית), בגני הארמון (יוצא כל חצי שעה בערך) הגנים מאוד יפים אם כי יחסית קטנים, יש בהם אמפיתאטרון קטן, שולחן וכסאות מאבן, תאטרון עם הרבה בובות קטנות שממחישות את החיים שהיו בעיר, התאטרון מכני ומופעל בעזרת כח המים שזורמים מתחתיו, מערות, פסלים, צמחים כמובן ועוד, כאשר המשותף לכולם הם מזרקות מים גלויות וסמויות. נרטבים קצת במהלך הסיור, לא משהו רציני, תסתכלו על המדריך היכן הוא עומד כי הוא מפעיל את המזרקות באופן ידני. הסיור נמשך כחצי שעה. הילדים מאוד נהנו מהסיור בכלל וממשחקי המים בפרט, הבת הקטנה ביקשה שנעשה שוב את הסיור. כדאי להגיע ביום חם.
מהגנים המשכנו לארמון עצמו, בכניסה מקבלים אודיו באנגלית ומסיירים באופן עצמאי. אפשר לקבל חוברת בעברית, שימו לב הדפים בחוברת לא מסודרים לפי סדר החדרים. כאשר נכנסים לחדר תחפשו את שם החדר שכתוב על הקיר ותמצאו את הדף בחוברת שמתאים לחדר. הארמון מספר למעשה את סיפור חייו של מרקוס סיטקוס שהיה הנסיך הארכיבישוף של זלצבורג משנת 1612 ובנה את ארמון הלברון כאתר נופש לו ולחבריו. כהונתו נמשכה שבע שנים.
משם הלכנו לטייל בפארק הגדול הצמוד לארמון, הצלחנו למצוא את ביתן הזכוכית בו צולם השיר בסרט “צלילי המוסיקה” (נמצא קצת לפני גן השעשועים משמאל, צמוד לארמון). והילדים שיחקו בגן השעשועים הגדול שבאמצע הפארק. הביקור בארמון מומלץ. תשקלו לבקר קודם בתוך הארמון ואחר כך להצטרף לסיור בגנים, כך שאם תרטבו תוכלו להתייבש בטיול בפארק.
עיירות:
העיירה הציורית האלשטט Hallstatt נכנסים לעיר דרך מנהרה מיד אחריה משמאל מתחיל המדרחוב המרכזי של העיר, אל תכנסו לחניה הקטנה הסמוכה כי היא עמוסה באוטובוסי תיירים וקשה לצאת ממנה (תאמינו לי עשינו את הטעות הזו), המשיכו ישר בכביש ותמצאו בהמשך כמה חניונים בתשלום. הרחוב הראשי מאוד מתוייר (בעיקר מלוכסני עיינים), חנויות מזכרות לרוב ונוף מדהים!! לכיוון הים ולכיוון ההר. לא סתם בחרה בה אונסק”ו כאתר לשימור מורשת עולמי. טיילנו לאט לאורך הרחוב, עברנו דרך הכיכר המרכזית היפה ונכנסו לביקור קצרצר בכנסיה הסמוכה. לאחר הכנסיה משמאל יש מדרגות שעולות לבית הקברות של העיר, שם נמצא “בית הגולגלות” (1.5 אירו למבוגר, חצי אירו לילד) מדובר בחדרון קטן ובו 1200 גולגלות מסודרות בצורת ח', כחצי מהן מקושטות בציורים של פרחים, על חלקן מופיע שם הנפטר ותאריך פטירתו. כיוון שבית הקברות מאוד קטן, בין עשר לעשרים שנה לאחר הקבורה, פתחו את הקברים, הוציאו את הגולגולת ניקו ושמו אותה בבית הגולגלות והשתמשו בקבר הפנוי לנפטר נוסף. כיום בגלל ששרפת גופות נעשתה יותר שכיחה, מי שרוצה שגולגלתו תונח ב”בית הגולגלות” עליו לבקש זאת בצוואתו. הגולגולת האחרונה נוספה בשנת 1995. ירדנו לרחוב וחזרנו חזרה. בדרך על השביל מצד שמאל, מצאנו דוכן בו נמכר מאפה חם ממולא קצפת שנקרא Schaumrollen (רול קצפת) והוא מדהים ברמות!! (2.5 אירו ליחידה) ישבנו על שפת האגם ואכלנו בהנאה רבה. העיירה יפיפיה, אל תפספסו.
מרחצאות: (היינו בארבעה)
תרמה אמדה Therme Amade' ארבע שעות חינם עם זלצבורגכרד. המרחצאות שהכי נהננו בהן. מקום ראשון מבחינתנו, מזל ששמרנו אותם ליום האחרון 
. במקום יש מספר בריכות: בריכה לילדים עם מגלשה קטנה וצעצועי מים, בריכה גדולה עם מים פושרים מאוד (קרים לטעמי) שהופכת מידי פעם לבריכת גלים (הילדים לא התלהבו), 2 מגלשות פעילות (האדומה עם הלופ סגורה), מגלשה כחולה איטית ואחת אדומה צהובה שבסופה משפך שהילדים מאודדד אהבו. גולת הכותרת מבחינתנו הייתה הבריכה החיצונית המחוממת!!! (רואים בתמונה את האדים שיוצאים מהמים) היא הייתה מוצלחת במיוחד לנוכח מזג האוויר הקר והגשם שטיפטף עלינו.בבריכה זו יש ספסלי ישיבה ומיטות אבן בתוך המים עם זרמי מים שיוצאים מתוכם ובועות ג'קוזי לסירוגין, מפלי מים (לעיסוי הכתפיים ) ובריכה עגולה עם זרמים בתוכה שגורמים לנמצאים בה להסתובב במעגל. כיף אמיתי. היינו רוב הזמן בבריכה זו. מומלץ מאוד מאוד.
מרחצאות אלפנתרמה בבאד הופגשטיין Bad Hofgastein Alpentherme ארבע שעות חינם עם זלצבורגכרד. מכלול רחצה גדול ובו מתחם למשפחות שבו שתי מגלשות, בריכת עם מים פושרים (יחסית עמוקה לילדים) שבמרכזה בריכה סגורה וחשוכה בה מוקרנים סרטים, בריכת קטנטנים עם משחקים בתוכה ובריכה חיצונית מחוממת. מתחם רגיל: בו יש בריכה גדולה מחוממת (המים חמים יותר מאלו בבריכת הילדים), ג'קוזי גדול מול נוף מהמם ובריכה חיצונית מחוממת מול אותו נוף מדהים.
לאחר כרבע שעה במתחם המשפחות, שני הגדולים שלנו הרגישו שמיצו וביקשו שנסיים את החוויה. החלטנו לפצל כוחות, אבא ישאר עם הבנות הקטנות במתחם המשפחות ואני הלכתי עם הגדולים למתחם הרגיל. התמקמנו בבריכה החיצונית המחוממת מול הנוף. ארבע שעות עברו להם מהר. מומלץ מאוד. מבחינתנו מקום שני, אחרי אלפה תרמה. 
אקווה זלצה, Aqua Salza בגולינג 4 שעות חינם עם זלצברגכרד. במקום יש מגלשה אחת שהילדות אהבו, בריכה פנימית גדולה ובריכה חיצונית עם מים פושרים מאוד (לטעמי היו קרים מדי) ג'קוזי קטנטן עם מים חמים (התמקמנו בו ) ובריכת ילדים עם מים חמים בה היינו רוב הזמן (כשלא היינו בג'קוזי). המקום די מאכזב. פגשנו שם כמה משפחות ישראליות ונהננו להחליף איתן חוויות מהטיול של כולנו עד עכשיו. אפשר לוותר, מקום שלישי מבחינתנו 
אם הגעת עד לכאן, אני מזמינה אותך להרשם לבלוג שלי בקישור הזה. אשלח לך פוסטים חדשים, טיפים והמלצות להוזלת עלויות הטיולים.
