Livin' La Pura Vida ! קוסטה ריקה למטייל העצמאי

תמונה ראשית עבור: Livin' La Pura Vida ! קוסטה ריקה למטייל העצמאי - תמונת קאבר

יערות גשם אינסופיים, מעיינות לוהטים, שעועית שחורה לארוחת בוקר, סמודי-אננס לארוחת צהרים ואטרקציות שמרוקנות את הכיסים. הקוסטריקנים בהחלט יודעים לעשות כסף מהמדינה שלהם – אבל יש להם סיבה טובה. קבלו את תקציר המסע שלנו בקוסטה ריקה! broken heart

נתחיל במסקנה המכאיבה (לכיס): קוסטה ריקה יקרה, נקודה. אין איך להתחמק מזה, ואם אתם לא יורשיו החוקיים של רוטשילד זה בהחלט עלול לכאוב. כניסה לשמורות זה רצח, טיולים מאורגנים זה שוד ולינה בגסטהאוסים הזולים ביותר עולה בין 30-50$ לחדר זוגי. בקיצור, אפשר להבין למה רוב התרמילאים הישראלים מדלגים על המדינה האקזוטית היפה (או משאירים אותה לירח דבש blush).

אבל אם מתעלמים מכל זה (כלומר, אם ממונכם בכיסכם) אפשר בשקט לומר: ברוכים הבאים לגן עדן. מי שהייתה פעם חבל ארץ מקולל ואומלל עם הרי געש מתפרצים, נהרות שוצפים, מפולות בוץ ורעידות אדמה, היא כיום פנינת טבע שמורה ונדירה, עם אטרקציות בלי סוף וצבאות תיירים שפושטים עליה לאורך כל העונות.
מה סוד ההצלחה? קוסטה ריקה משמרת 26% מכלל שטחה במנגנון מבוקר היטב של פארקים לאומיים ושמורות ביולוגיות. למעשה, זו המדינה היחידה בעולם שתושביה לא הורסים את משאבי הטבע אלא שומרים עליהם בחרדת קודש. תודו שרק על זה מגיע להם שאפו. broken heart

83e9d6bb63d667e563bd2a7269d03ca1.jpg?l=6


טוב, מתחילים…
בדצמבר 2017 יצאנו לחודש של טיול מופלא, מגוון ומרתק במרכז אמריקה. שילוב מושלם של שתי מדינות הסמוכות זו לזו ומשלימות זו את זו: קוסטה ריקה שסיפקה טבע פראי וספורט אקסטרים, וניקרגואה שהשלימה עם איים, הרי געש ואגמים מתובלים בהרבה אווירה וקסם. ניקרגואה תקבל בהמשך פוסט משלה. נתחיל עם קוסטה ריקה...

אחרי 18 שעות טיסה עם קונקשיין בפריז, נוחתים בשדה התעופה באלחאולה (Alajuala), ואת הלילה הראשון מעבירים בהוסטל Tortamundos במרכז העיירה. (30$ לחדר זוגי עם שירותים משותפים). למחרת ב-6:30 בבוקר לוקחים את האוטובוס הישיר לתחנה הראשונה במסע >>>>

לה פורטונה (La Fortuna)

בקוסטה ריקה יש עשרות הרי געש, שישה מהם עדיין פעילים, מעשנים ומשפריצים מדי פעם אש ולבה רותחת. כיום ההרים האלו הם אותם אתרי טבע שהפכו את התיירות להכנסה העיקרית במדינה. אחד הפופולאריים הוא הר הגעש Arenal שלרגליו נהר שוצף, שמפתיע במים חמים של ארבעים מעלות שמגיעים מבטן האדמה.

מיקומה של לה-פורטונה למרגלות הר הגעש ארנל הפכו את העיירה הקטנה לאבן שואבת לתיירים (ומכאן גם מקור שמה – עושר/מזל). לכבוד הלילה הראשון אנחנו מחליטים להתפנק במלון Baldi שידוע בזכות אתר המעיינות החמים שלו. המקום גדול ומטופח עם מגוון של בריכות חמות בטמפרטורות שונות, בר רטוב ואפילו מגלשות מים אתגריות (בלי תורים בכלל!). פינוק אמיתי, הכל למרגלות הר הגעש המתנשא במלוא הדרו מעלינו.

9923dc2e010d823edc13f2a44448726b.JPG?l=6

0c5fccda3e4de99c6d45659243773595.JPG?l=6


למחרת יוצאים לטיול הרי געש (Two volcanos tour) תמורת 50$ לראש. טיול של 10 שעות שמתחיל באגם ארנל, עובר דרך תצפיות, שמורות טבע ומפלים, ומסתיים עם רדת ערב במעיינות חמים טבעיים. יחד עם עוד כמה עשרות אנשים אנחנו מצטופפים בחסות החשיכה בג'קוזי של הטבע ושותים קוקטיילים תוצרת בית. חוויה.

את שני הלילות הבאים בלה-פורטונה אנחנו מעבירים במלון Luigi שנמצא ממש במרכז העיירה ומספק תמורה נאה למחיר (30$), כולל נוף להר הגעש (שרוב הזמן מכוסה עננים, אבל שיהיה).
*** מקום טוב וזול לאכול בו: Soda Hormiga – מסעדת פועלים ליד התחנה המרכזית.

42c960a80ff67c37883131a35eb0dc8d.jpg?l=6

d82d9dbe32df310fbd9661ea80a4c42a.JPG?l=6


ריו סלסטה (RIO CELESTE)

ריו סלסטה (נהר התכלת) הוא תופעת טבע שמקורה באדמה הוולקנית העשירה בגופרית שמשנה את צבע המים בנחל לטורקיז מרהיב ויוצרת בריכות בעבוע וולקניות בטמפרטורה גבוהה. להגיע לנהר (ששוכן בתחומו של הר געש טנוריו) בתחבורה ציבורית זה כמעט בלתי אפשרי, אז נאלצנו להצטרף לטיול שיצא מלה-פורטונה (כולל הסעה הלוך-חזור, ארוחת צהרים ומדריך) ב-60$ לאדם.
ההליכה בתוך יער הגשם החלקלק מרגישה כמו הליכה בתוך אמבטיית בוץ, חוויה בפני עצמה. לאחר שעתיים וקצת מגיעים למפל שמפציע מולנו בצבע תכול בהיר אך לא זוהר כמצופה – כנראה כי ירד גשם באותו לילה, מה שמשנה את צבעם של המים. (מומלץ להגיע בעונה היבשה!).

ריו סלסטה ממבט על »

d0568dde6372fbe65ddaf02d03cc09ba.jpg?l=6

לוס טנידרוס (Los Teñideros) – מפגש היובלים המפורסם של ריו סלסטה >>

4cd080cea8a79bd9c86943b1c311067d.jpg?l=6

6b5bdea44378aa458358f8da9b8c5ba2.jpg?l=6

מונטה ורדה (Monteverde)

שמורת יער העננים מונטה-ורדה נמצאת על רכס הררי וטרופי ומכונה גם “יער ערפל” בזכות יערות הגשם הצפופים וירוקי העד. אנחנו מגיעים לכאן מלה-פורטונה באמצעות השאטל המכונה “ג'יפ-סירה-ג'יפ” (20$) וכולל מעבורת שחוצה את אגם ארנל. יוצא הרבה יותר יקר מאוטובוס, אבל בכך גם חוסכים כמה שעות נסיעה וגם זוכים להפלגה בנופים מרהיבים.

כמו רוב התיירים, גם אנחנו הגענו למונטה-ורדה בעקבות אטרקציית ה”קנופי” המפורסמת: רצף של שבע אומגות שמחוברות זו לזו, כשהשיא היא זו שבאורך של שלושת-רבעי קילומטרים ומגיע למהירות של כ-70 קמ"ש. אדרנלין שוצף שמוזרק לדם תוך כדי טיסה מעל צמרות עצי ענק ונוף מסעיר של יערות גשם בלתי נגמרים. מסיימים עם קפיצת “טרזן” (כן, זה בעצם בנג'י, גם אני הבנתי את זה רק אחרי שנזרקתי אל מותי מהגשר). אטרקציית האקסטרים הראשונה שלנו במסע בהחלט פותחת חשק לעוד. כיף אמיתי! wink
*** יש כמה חברות שונות שמציעות טיולי קנופי במונטהורדה. אנחנו עשינו עם חברת Adventura תמורת 40$ לאדם + 30$ עבור טיול בשמורת הגשרים התלויים.

6a2d764491d3427808997ceb989252be.JPG?l=6

4e4c2eddf00b024cdaa9ea7f3bac09e0.jpg?l=6


נשארנו כאן 2 לילות בהוסטל Jaguarundi Lodge שמורכב מבקתות עץ שמרגישות ממש בלב היער, אבל למעשה נמצאות במרחק הליכה ממרכז העיירה. יש לציין כי קר פה ויורד גשם לעתים תכופות – חובה להצטייד בלבוש חם! (אנחנו די קפאנו בלילה..).

*** מקום טוב וזול לאכול בו: Soda La Amistad (קצת רחוקה מהמרכז אבל שווה את זה!)

5c96db016989744ca52512b9ead9a454.JPG?l=6

אחרי סיפתח מוצלח בקוסטה ריקה, נפרדים ממנה לשבוע וחצי ומצפינים לניקרגואה בעזרת אוטובוס ישיר של Tica Bus שעובר בתחנת לה-אירמה (כשעה וחצי ממונטה-ורדה). סך הכל 5 שעות נסיעה מפרידות בינינו ובין העיר גרנאדה בניקרגואה, כולל עצירה במעבר הגבול.
הנופים של יערות הגשם העבותים מתחלפים בסוואנות המזכירות את הנוף האפריקאי. נוסעים לאורכו של אגם ניקרגואה הגדול ורואים את צמד הרי הגעש שמתרוממים מתוך האגם. מדינה אחרת, אווירה אחרת, איזו התרגשות laugh

(תקציר המסע בניקרגואה – בפוסט הבא… תעקבו!)

רינקון דה לה ויאחה (Rincon de la vieja)

אחרי 10 ימים מדהימים בניקרגואה – אנחנו שוב במעבר הגבול של קוסטה ריקה. הפעם עוברים אותו רגלית ולוקחים אוטובוס לעיר ליבריה, במטרה לבקר בשמורת רינקון דה לה ויאחה. לא ניתן להגיע אליה באוטובוס ואנחנו נאלצים לקחת מליבריה מונית (20$) אל מלון Hacienda Guachipelin.
המלון הוא בעצם חווה שמשתרעת על שטח ענק בלב שמורת הטבע של הר הגעש, עם חדרים מרווחים מהם נשקף נוף לאורוות סוסים (כן, כולל הריח). בתור אורחי המלון תוכלו להיכנס חופשי למעיינות החמים ולמפלים שנמצאים בשמורה, וכן להתמרח בבוץ וולקני, ממש כמו בים המלח, רק בלי המלח. blush
אם הפרוטה מצויה בכיסכם, תוכלו למצוא פה שפע בלתי נגמר של הרפתקאות – טיפוס להר הגעש עצמו, אבובים בנהר, רכיבת סוסים ואופני הרים, סנפלינג ואומגה. אנחנו, כידוע, איננו תיירים אמריקאים עשירים, אז הסתפקנו בטיול רגלי בשמורה (16$ לאדם). יש כאן כמה מסלולים, שהמעניין בהם הוא דווקא המסלול הקצר – בו ניתן לחזות באדי עשן שיוצאים מהקרקע, מעיינות מבעבעים שמקשים על הנשימה ואגמי בוץ רותחים מאש הלבה. פעילות וולקנית במיטבה! no

c29520eadf32b445e54dbffab0ba0287.JPG?l=6

a77cb71e1c1a5d1f3b691c6b0bd4b22c.jpg?l=6


מנואל אנטוניו (Manuel Antonio)
הפארק הלאומי מנואל אנטוניו הוא אחד הפארקים המטויילים ביותר בקוסטה ריקה. יש בו יערות עבותים, מגוון חיות וציפורים, נקודות תצפית מרהיבות וחופי ים יפהפיים, והשמועות מספרות שחייבים להגיע לכאן. אז הגענו.
אוטובוס מליבריה לקפוס (3 שעות) + אוטובוס קצר מקפוס למנואל אנטוניו (רבע שעה), ואת פנינו מקבלים נופיו המרהיבים של האוקיינוס הפסיפי מוקף בהרים ירוקים. מדהים מדהים. ליופי הזה מתלווה גם תג מחיר - ברוכים הבאים לעיירה הכי יקרה בקוסטה ריקה!
שילמנו 50$ עבור החדר הזול ביותר שמצאנו ב-Coco Beach Hotel, שכל קשר בינו לבין “Hotel” הוא מקרי בהחלט. אבל נו מילא, הוא קרוב מאוד לחוף ולכניסה לפארק, ולשם כך בעצם הגענו. חוץ מזה, על העץ במלון מנמנמים זוג העצלנים הראשון שראינו בחיים, וזה מספיק לנו כדי להתלהב.

2b5b4a5b1e86384984ca7573fd3e1d67.jpg?l=6

בחוף הים היפה (ועמוס התיירים!) של מנואל אנטוניו מוכרים לנו שייט דולפינים בקטמארן “OCEAN KING” תמורת 70$ לאדם. מכיוון שהפארק סגור בימי שני ואין לנו משהו יותר טוב לעשות, הולכים על זה. השייט כולל ארוחת צהרים, נשנושים, אלכוהול חופשי, 2 בריכות ג'קוזי קטנות, מגלשות מים אל עבר האוקיינוס ושעה של שנורקלינג. למרות שהדולפינים אכזבו ולא קפצו לתת לנו הופעת אורח, לפחות נהנינו מההפלגה והרגשנו כמו קינגים ליום אחד.

bb8e8af2adde940a9f3b823dc1f14c63.JPG?l=6


למחרת ב-7 בבוקר יוצאים לכיוון הפארק הלאומי מנואל אנטוניו. חלק מהשבילים מובילים לנקודות תצפית, מהן אפשר לראות את המפרצים הכחולים-ירוקים של הגן הלאומי וגם את כל האזור הסובב את הפארק. חלקו האחר של השבילים מוביל לארבעת החופים היפים של הפארק. כך או כך, כנראה שלא תהיו פה לבד, אלא לצד המוני המונים של תיירים שמתקבצים תחת כל עץ רענן ועוקבים בעיניהם אחרי קופים, איגואנות, ציפורים, דביבונים וכמובן – עצלנים!

העצלן (Sloth) בעל חיים שנראה כמו קוף עם ראש פחוס, מנמנם לו על עץ שעליו יבלה כל חייו וממנו ירד רק פעם בשבוע כדי להטיל צואה. יונק שישן מרבית שעות היממה ובאופן כללי לא זז כשלא צריך (ממש כמוני), אבל הנה לפתע מול עינינו הוא הוא מתחיל לנוע לו, בעצלות, מענף לענף. ישבנו תחת העץ ובהינו בו חצי שעה בערך, בזמן שהוא עושה את הליכת הסלואו-מושן שלו. דווקא החיה הזו, האיטית, הכמעט עיוורת, היא הכוכב הגדול של היער, עם מה שנראה כמו חיוך קבוע שנסוך על פניו הוא צוחק על כולם מלמעלה. ללא ספק - רגע של נחת. surprise

37cebd1073ed8180f42079a8065b6ae4.jpg?l=6

2df55a0030e4b02f1d41524a31db37a9.JPG?l=6

ed8cd33e363511ad2953377587a7185e.jpg?l=6


חאקו (Jaco)

את הימים האחרונים שלנו בקוסטה ריקה מעבירים בחאקו, עיירת גולשים מגניבה וכיפית שנמצאת במרחק שעת נסיעה ממנואל אנטוניו ושעתיים נסיעה מסן חוזה. אני לא טיפוס של חופים ובטן-גב ולא תכננתי לעצור בחאקו, אבל העייפות הכריעה. אחרי לילה במלון oasis הנחמד (35$ ללילה) החלטנו להתפנק בשני הלילות האחרונים במלון Balcon del Mar. לקחנו סוויטה עם ג'קוזי ונוף לים (150$ ללילה) ורגע לפני שחוזרים לחורף בישראל (אם הוא בכלל הגיע..), נהנינו מיומיים מושלמים של ים, שמש, גלישה ורביצה בחופים. בהחלט לא סבלנו.

3ab42cbc946f19033202542805bab62c.jpg?l=6

b98db81a04e69aeffa0e27fdf65bd60a.jpg?l=6

9a4215a3097a46a2ce6247893ec6fcda.jpg?l=6

סן חוזה (San Jose)

בלי להעליב אף אחד - סן חוזה, בירת קוסטה ריקה, היא כנראה העיר הכי מכוערת וחסרת אופי שראיתי בחיים (כן, יותר מפתח תקווה). הבניינים המתקלפים, הבורות בכבישים, הצפיפות הבלתי נסבלת ובעיקר השום דבר שיש לעשות שם… ללא ספק הייתי מעדיפה לבלות את היום האחרון של הטיול במקום סימפטי יותר.
ישנים במלון Barroco שנראה כמו כלא אלקטרז בימים היפים, ולמחרת יוצאים לסיבוב שופינג של מזכרות בשוק האמנים המקומי. הרבה חנויות, כולן מוכרות פחות או יותר את אותה סחורה ואף אחד לא ממש מוכן להתגמש במחירים. בסוף מעמיסים בובות עצלנים (לאחייניות) וחבילות קפה מקומי (להורים) ויוצאים באוטובוס מקומי לכיוון שדה התעופה.
החוויה המתוקה האחרונה מחכה לנו דווקא בדיוטי פרי, עם טעימות של שוקולדים בשלל טעמים פירותיים שסוגרים פינה בכל הקשור לארוחת ערב. angel אדיוס קוסטה-ריקה, היית דבש, ויום אחד כשיהיו לנו הרבה דולרים, בהחלט עוד נשוב אלייך!

94aded2832f97e6440f94bd4f7497612.jpg?l=6


עוד כמה דברים דברים שחייבים לדעת

  • יוקר המחיה >> קוסטה ריקה אמנם ממוקמת במרכז אמריקה ושומרת על אותנטיות מבחינה תרבותית - אך היא מערבית, יקרה וממוסחרת הרבה יותר משחשבתם. זה לא הולך להיות טיול זול.
  • בקרוב אצלנו >> קשה שלא להעריך את קוסטה ריקה על שהצליחה להפוך טבע לכסף ועדיין להשאירו מדהים לדורות. זו מדינה שמחנכת לערכי שמירת טבע ואיכות הסביבה ברמה הגבוהה ביותר שראיתי, והיא ירוקה בכול קנה מידה (כולל צבע). בשמורות מגבילים את כמות הכניסה למבקרים, ובימי שני הפארקים סגורים כי גם לחיות ולצמחים מגיע יום מנוחה.
    בנוסף, מדובר באחת המדינות הירוקות בעולם מבחינת צריכת אנרגיה. כבר היום, מרבית החשמל שהיא מייצרת הוא חשמל מאנרגיות מתחדשות, נטול זיהום. התושבים חיים כאן יותר שנים ויש רווחה נפשית וחברתית. הגעתם לאחת המדינות השוויוניות והמאושרות בעולם. laugh
  • טופוגרפיה >> קוסטה ריקה ברובה ממוקמת לאורך רצועת הרים שהינה חלק מ'טבעת האש' המקיפה את כדור הארץ, ומכוסה מפסגת הרכס ועד החופים בג'ונגל סבוך שבו חיים הכי הרבה מיני חיות ביחס לשטח בעולם. (אבל זה ממש לא אומר שתראו את כולם...).
  • אוכל >>המנה הלאומית כאן נקראת “קסאדו”, והיא כוללת אורז עם שעועית שחורה ותוספת בשרית (בקר/עוף/דג), לצד בננות מטוגנות. בד”כ טעים, זול ומשביע וניתן למצוא בכל מסעדה מקומית (שמכונה “סודה”). אגב, גם בארוחת בוקר נהוג לאכול אורז עם שעועית, אלא שבבוקר זה נקרא “פינטו”. (אלוהים יודע מה ההבדל, אבל שיהיה).
  • מזג אוויר >> הגענו בדצמבר – כלומר ממש בתפר שבין העונה הרטובה והעונה היבשה – והרווחנו מזג אוויר מצוין ונטול עננים לאורך כל הטיול (מלבד מונטהורדה, שם ירד גשם בערב ובשעות הבוקר). באזור החוף הפסיפי השמש חזקה מאוד וכצפוי חזרנו שזופים ושרופים כמו שתי גחלים לוחשות. לכך מצטרפות עקיצות היתושים שלא דילגו על שום אזור בגוף, לא זכור לי שאי פעם נעקצתי ברמה כזו (וכבר הייתי בלא מעט ג'ונגלים בחיי).
  • Pura Vida זה הביטוי שה"טיקוס" (הקוסטריקאים) משתמשים בו כדי לומר "יום טוב", "הכל טוב" או “החיים דבש”. הביטוי מצליח להעביר בקיצור ובפשטות את הקסם של קוסטה ריקה. Pura Vida משמעו "חיים טהורים", ברכה יומיומית שכמו ה"שלום" העברי יש בה משמעות עמוקה ורוחנית. מה אומר לכם, הלוואי על כולנו.

    לשאלות, מענות, הערות, הארות – תרגישו חופשי לטקבק. טיול מהנה! :)
  • e725122c442cf5662c628d79077af9a5.JPG?l=6
צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של naama972?

‹ הפוסט הקודם
קרוז לקאריבים - כל מה שרציתם לדעת
קרוז לקאריבים - כל מה שרציתם לדעת
מתוך הבלוג של naama972
03-09-2017
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של naama972 »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה למנואל אנטוניו

הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×