ישן וחדש: פולקלור ועתיקות מול ארכיטקטורה ותרבות קוריאנית עכשווית

בכל מדינה או עיר בעלת היסטוריה ארוכה, ניתן למצוא את שאריות העבר המתגנבות אל ההווה. ניתן למצוא אותן באתרים, בחפצים ובמנהגים שונים. אז כיצד משתלבים להם רחובות רחבים, המלאים בחנויות מודרניות, מקדונלד'ס וסטארבקס קפה, עם מדינה בה שלטו שושלות מלכים ממש עד לתחילת המאה העשרים?
נועה אברהמי
|
תמונה ראשית עבור: ישן וחדש: פולקלור ועתיקות מול ארכיטקטורה ותרבות קוריאנית עכשווית
צילום: אלעד איפרגן

לקוריאה היסטוריה בת אלפי שנים, בהן ידעה שושלות מפוארות ובתקופות אחרות נכבשה על ידי שכנותיה. בחלק הראשון של המאה העשרים, קוריאה הייתה נתונה לכיבוש היפני (1910- 1945) ורק בתום מלחמת העולם השנייה, לאחר שיפן הוכנעה על ידי בעלות הברית, קוריאה (הדרומית) שהייתה אז אחת מהמדינות העניות ביותר בעולם, החלה בתנופת פיתוח מואצת. רבים רואים כסוג של נס את קפיצת הקידמה והמודרניות של קוריאה החל מאמצע המאה העשרים לערך. מעטות המדינות אשר השיגו תנופת פיתוח כלכלי מואצת כמו קוריאה הדרומית, ועל כן היא נקראת "הנמר האסיאתי" יחד עם טייוואן, סינגפור והונג-קונג, אשר כולן השיגו פיתוח כלכלי מואץ בצורה יוצאת דופן בשנים 1960-1990. ההאצה והשגשוג הכלכלי המהיר הביאו לפיתוח קוריאה הדרומית ובעיקר אלה הערים הגדולות, שהובילו לרמת מחייה גבוהה יחסית והכניסו במהירות השפעות ורשתות מערביות.

תארו לעצמכם את מרכז סיאול (Seoul) של שנות האלפיים. אזור עסקים שוקק חיים, גורדי שחקים הנישאים לגובה, אנשים הממהרים לדרכם, כבישים רבי נתיבים, ירידות ועליות לרכבת התחתית ובמרכז עומד לו שער שנבנה לפני מאות שנים. מדובר בשער אבן חזק שכבר ראה את סיאול במצבים רבים: עתיקה ומודרנית, חופשייה ותחת הכיבוש היפני, בצבעים שונים ועונות שונות.

סיאול היא בירתה של קוריאה מאז תחילת שלטון שושלת צ'וסון (1392-1910). במרכז העיר היה ממוקם ארמון הממלכה ואת העיר סבבה חומה בעלת ארבעה שערים: צפוני, דרומי, מזרחי ומערבי. במרוצת השנים גדלה העיר והתפשטה אל מעבר לגבולות החומה ואף חצתה את הנהר אל עברו הדרומי. אמנם החומה כבר אינה קיימת היום, אך שניים מארבעת השערים (הדרומי והמזרחי) עדיין עומדים באזורים, אשר כיום הם מרכזיים מאוד.

ארמון גיונגבוקגונג (Gyeongbokgung Palace) ממוקם במרכז העסקי של סיאול. הארמון נבנה לראשונה בשנת 1395, אך נהרס מספר פעמים במהלך הפלישות של יפן לקוריאה (במאות ה-16 וה-20) ובמלחמת קוריאה (1950-1953). כיום, הארמון משוחזר ברובו ובכל זאת מאפשר למבקר בו להתפעל הן מן הארמון עצמו והן מהניגוד הבולט בהשוואה לסביבה בה הוא ממוקם. הסביבה ש"צמחה" סביבו הוא מרכז העסקים של סיאול - בין מבני שגרירויות, למרכזי תרבות ואמנות. לאלו שיגיעו לארמון בזמן טקס חילופי המשמרות, ניתנת הזדמנות ל"קפיצה בזמן" אל תקופת ממלכת צ'וסון ואפשר ממש לספוג את האווירה, על ידי צפייה בתלבושות החיילים, כלי הנשק, המוסיקה וכלי הנגינה העתיקים, כשמסביב מעבר לחומת הארמון, עומדים להם גורדי שחקים מודרניים, כמעין קולאז' המשלב בתוכו שתי תקופות זמן.

גם שני השערים העתיקים של חומת סיאול העתיקה נמצאים באזורים מרכזיים מאוד בעיר וצמודים לשווקים. למגיעים לשוק דונג דה מון (Dong Dae Moon), הקרוי על שם השער המזרחי, ניתן להסתובב ברובע או בשכונה זו ולהתרשם מהשווקים. בהם אף שווקי לילה - חלקם מקורים וחלקם ממוקמים בתוך בניינים. קשה לפספס את השער המזרחי הגדול, אשר ממוקם במרכז הרובע. גם השער הדרומי, נם דה מון (Nam Dae Moon) ממוקם צמוד לשוק, בין העירייה לתחנה המרכזית של סיאול ובולט בשל השוני שלו מסביבתו המודרנית.

גם המסורות הקוריאניות העתיקות הושפעו והשתנו כתוצאה מההתפתחות המואצת בקוריאה. הבודהיזם, שהגיע לראשונה לקוריאה דרך סין במאה הרביעית לספירה, היה הדת המרכזית לאורך תקופות ארוכות בהיסטוריה של קוריאה. גם היום, רבים מהאתרים והאוצרות ההיסטוריים קשורים בבודהיזם, לדוגמה מקדש בולגוקסה (Bulguksa Temple), מערת סוקוראם (Seokguram Grotto), בה חצוב באבן פסלו של הבודהה וכתבי הטריפיטקה קוריאנה (Tripitaka Koreana), כתבים בודהיסטים קדומים וחשובים מן המאה ה-13, המגולפים על למעלה מ-80,000 לוחות עץ - כולם בעלי חשיבות גבוהה וידועים כאתרי תיירות מרכזיים.

עם ההתעניינות הגוברת בקוריאה (הדרומית) ובמסורותיה כיעד תיירות, עלתה גם ההתעניינות בבודהיזם הקוריאני. כתוצאה מכך, בשנים האחרונות מספר מקדשים פתחו את שעריהם לתיירים ומציעים ביקור חוויתי במקדש בודהיסטי (Temple Stay) הכולל תרגול שגרת היומיום של המנזר, ארוחה, לינה ועוד. במסגרת השהייה במקדש, המבקרים מתעוררים בשעה 03:00 בבוקר, לובשים את הבגדים המסורתיים, אוכלים ארוחה מינימליסטית צמחונית ועושים מדיטציה.

הנגיעה של הישן בחדש משתקפת גם בחגים. בעבר נחגגו חגים רבים על פי לוח השנה הקוריאני, אך היום רוב ימי הציון והחגים הם מודרניים או אפילו מיובאים. שני החגים המסורתיים שנותרו הם: סוֹל-לָל: ראש השנה הקוריאני ו-צ'וּסוֹק: חג ההודיה בהקשרו החקלאי (נחגגים לפי לוח השנה הירחי). לפי מסורת ארוכת השנים, בחגים הללו נהוג לחזור לבית ההורים והאבות, לבקר את הסבים וגם את קברי הדורות הקודמים שכבר נפטרו, לערוך ארוחה עם המשפחה המורחבת ולתת מנחה למתים (מודים ומשתחוים השתחוות מסורתית).

בעשרות השנים האחרונות ההגירה לערים הגדולות ובמיוחד לסיאול וסביבותיה גדלה. בדרום קוריאה חיים כיום כחמישים מיליון תושבים. מתוכם, בסיאול לבדה, מספר התושבים הרשמי עומד על 10 מיליון איש, אף שביום עבודה מעריכים כי מגיעים עוד כשלושה או ארבעה מיליון איש. למרות שאנשים רבים היגרו ומהגרים לסיאול, רבות מהמשפחות עדיין מתגוררות באזורים הכפריים של המדינה. בחגים המסורתיים, בהם נהוג לחזור לביקור בקרב המשפחה, נוהרים מאות אלפי אנשים לכבישים המרכזיים של דרום קוריאה כדי לבקר את משפחותיהם. תופעה זו יוצרת פקקים של 10 ואף של 12 שעות ומדובר על נסיעות שאמורות לאורך 3-4 שעות. על מנת להתמודד עם העומסים הקשים, ישנם כאלה שמקדימים לצאת עם הרכב בלילה הקודם בכדי "לחסוך" מספר שעות של עמידה בפקק בכביש.

ואיך אפשר לכתוב על ישן מול חדש בקוריאה מבלי להזכיר את 'הגל הקוריאני'? הגל הקוריאני, ההאליו (Hallyu), נוגע לתרבות הפופולארית והמודרנית, אשר כוללת: מוסיקה, סרטים וסדרות קוריאניים, כולם בעלי מוטיבים מערביים מודרניים מובהקים, שעברו לוקליזציה והותאמו לשפה, לתרבות ולקהל הקוריאני. אותן סדרות, סרטים ומוסיקה הפכו למצליחים מאוד, לא רק בקוריאה, אלא בכל אסיה ומשם גם הגיעו לכל רחבי העולם, כולל לישראל. בוודאי יצא לחלק גדול מכם לשמוע את השם "גאנגנם סטייל" (Gangnam Style) - שמו של שיר פופ קוריאני, אשר שבר שיא צפיות של כל הזמנים כאשר הגיע למיליארד צפיות ב-You Tube תוך פחות מחצי שנה.

אחד מהז'אנרים של הסדרות הקוריאניות הוא הסדרות ההיסטוריות. לקהל הצופים הקוריאני והבין לאומי החי בשנות האלפיים, קשה להתחבר ולהפנים את התרבות הקוריאנית המסורתית העתיקה מבפנים. מסיבה זו, הסדרות ההיסטוריות הינן תמהיל של עתיק ומודרני: מושגים עתיקים בשפה ובתרבות המסורתית יקבלו הקשרים והגשה מודרנית בלבוש עתיק. תככים ובעיות בתוך הארמון יוצגו בצורה מעניינת לכל צופה, ללא קשר לדור בו הוא חונך, גם לצופה הבין לאומי, ללא קשר אם יש או אין לו רקע קודם על קוריאה ובתרבותה המסורתית. יחד עם זאת, במקרים רבים ניתן למצוא ביקורת או חינוך לערכים מסורתיים, אשר רלוונטיים גם בימינו בחברה המודרנית כמו כבוד למבוגר, כבוד המשפחה, חשיבות החינוך ועוד, "מתובלים" בערכים מודרניים כמו פמיניזם, שוויון, עצמאות ועוד. בטרם הגעתכם לטיול בקוריאה מומלץ לטעום מהגל הקוריאני או אפילו להציץ בסדרה או סרט בטלוויזיה במלון בזמן השהות בה, כטעימה מהתרבות המודרנית המקומית.

נועה אברהמי היא מומחית לשפה ותרבות קוריאה. סיימה תואר שני בלימודי קוריאה באוניברסיטת יונסיי (Yonsei) בסיאול, שם התגוררה מספר שנים. כיום פעילה בפיתוח קשרים עיסקיים ותרבותיים בין קוריאה לישראל. עוסקת בהוראת השפה הקוריאנית, מסייעת בתרגומים מקוריאנית לעברית, ופועלת בתחום התיירות.

התמונה בכתבה, הלקוחה מ-Flickr, היא תחת רישיון Creative Commons BY 2.0


רוצים לגלות עוד מקוריאה? היכנסו לספיישל - הדבר הבא: קוריאה! >>

יעדי הכתבה

כתבות נוספות עבורך

תגובות על הכתבה

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לדרום קוריאה

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×