ג'ירפות יוצרות פקקים
תארו לכם את הסיטואציה הבאה - אתם חוזרים בלילה מהבאר הקרוב (20 דקות נסיעה ו-45 באמפרים - על פי אלון...) ואז אתם נתקעים בפקק. נשמע לכם סיטואציה תל-אביבית טיפוסית?? אלא אז מתברר לכם שהפקק נגרם כתוצאה משלוש ג`ירפות, או יותר נכון ג`ירפה אחת ועוד שני חצאי ג`ירפות (יעני "בייבי ג`ירף"), שהולכות להן על הדרך. אחרי שאתם מבררים שגם שאר הנוסעים ברכב רואים את אותו מחזה ולא רק אתם (אחרי 3 בירות "Tusker" אתם כבר לא סומכים על שיקול הדעת שלכם...), מסתבר לכם שהג`ירפות לא סתם הולכות אלא רצות. עכשיו, ג`ירפה רצה זה אחד המחזות הכי מצחיקים שראיתי - הן מתקדמות אמנם מהר (טוב, מה הבעיה כשהגובה שלך הוא איזה 3 מטר וכל צעד הוא "וואחד" צעד??) אך למעשה הן רצות ב-slow motion... סוריאליסטי משהו, לא??
ואם נראה לכם שרק ג`ירפות חוצות כאן כבישים, אתם טועים בהחלט! בניגוד לג`ירפות שרצות לאט אך מתקדמות מהר, כמעט דרסנו בטיולנו לצפון 3 צבי ענק שרצים מהר אך מתקדמים לאט... צבים די גדולים - משהוא בין אלה שפגשו את דרווין ובין אלה מ"צב צב מלך הביצה" (סיפורי ילדים רצים פה חזק עכשיו...). אבל זה כבר בדרך חזרה הביתה, וכדאי להתחיל מהתחלה...
יוצאים לטיול באגם ברינגו
אחרי שבאמת הרבה זמן לא טיילנו וכבר החלו לדגדג לנו כפות הרגליים, החלטנו באופן די ספונטני לצאת לסוף שבוע בצפון. דן ואחאב חזרו מוקדם מהעבודה, רוקנו את הפריג`ידרים מתכולתם, פירות, ירקות, גבינות, לחמים ו... כמובן גם צ`ופרים (ישראלים זה "ישראלים" בכל מקום בעולם...) נדחפו לתיקים. בגדים ארוכים וחמים וגם קצרים ואווריריים נארזו (מזג האוויר פה הפכפכך ביותר - היום יכול להתחיל שטוף שמש ולהסתיים במבול וגם להיפך. איפה דני רופ כשבאמת צריך אותו??...), העמסנו הכל על הרכבים והיידה לדרך! היעד - אגם Baringo. כאן המקום לעשות היכרות קצרצרה עם המטיילים - חבורת הבנים כללה את דן, שאתם כבר מכירים, את אחאב שעובד יחד איתו, עומרי הבן ה"קטן" של אחאב (בקרוב בכיתה י"ב) וכמובן את פונפון, הבן הקטן של דן (בקרוב בן 8 חודשים!!!). חבורת הבנות כללה את ויוי, מעיין ועתליה שבאו לקניה לביקור אבא / בעל, ואותי.
אגם ברינגו נמצא ב-Rift valley, צפונית לנקורו (Nakuro), שלוש וחצי-ארבע שעות נסיעה מנאיוואשה (שהיא, כאמור, מרכז העולם...). כמו אגם נאיוואשה, גם באגם זה מים מתוקים, והמקום מלא בבעלי חיים (היפופוטמים, תנינים ושלל עופות מים). בעבר הלא כל-כך רחוק כיסה האגם שטח של 170 קמ"ר. ואולם, בעקבות בעיות אקולוגיות שונות (הטיית נחלים למטרות השקיה, בצורת וכו`) קטן מאוד לאחרונה היקפו של האגם. בעייה נוספת היא עודף דייג, שפוגעת בצורה אנושה באוכלוסיית הדגים באגם. בניגוד למרבית הכבישים באיזור שלנו, הדרך לאגם (מלבד מקטע קצר בו איזה נחל סחף את הכביש) טובה מאוד, ואפשר אף לומר מצויינת בקנה מידה מקומי! אפילו נתקלנו בכמה עובדי מע"צ מקומיים עסוקים בתיקוני בורות. וכיצד הדבר? מה הרעיון לתקן איזה כביש צדדי במקום כבישים מרכזיים אחרים ברחבי המדינה? אנחנו כבר למדנו שלכל דבר בקניה יש היגיון. גם אם הדבר נראה למוזונגו המצוי בלתי סביר ובלתי הגיוני לחלוטין, צריך רק לדעת לשאול את השאלה הנכונה את האדם הנכון, ומייד מתבררת הקושיה... מסתבר שאחד הנשיאים / שרים של קניה מתגורר באיזור. ייבחר נשיא קניה מנאיוואשה לאלתר!!!
למרות שניסינו לצאת מוקדם, צברנו קצת חלודה בהתארגנות לקראת טיול, מה שגרם לנו להגיע ל-Kampi ya Samaki (שנשמע קצת כמו שם של סושי ...) כבר אחרי החשיכה. על פי ההמלצות, נסענו הישר ל-Robert`s Camp. ניתן לעשות קמפינג במקום, לישון במין ביקתות קטנות- bandas, או לישון ב-cottage המיועד לעד שישה אנשים. בשביל לישון בקמפינג יש צורך להצטייד באוהלים (שלא היו לנו). בחרנו לישון בקוטג` הן בעקבות הנחשים והעקרבים, שמספרם באיזור כלל לא מבוטל (ועל כך בהמשך) והן בעקבות ההיפופוטמים שעולים בערב ללחכך עשב מסביב לאגם, חוץ מזה ה-bandas שנראים אף הם נחמדים מאוד מבחוץ, היו מלאים (אם אני זוכרת נכון - 1000 שילינג לאדם ללילה). למזלנו ה-cottage היה פנוי, ואף על פי שהיינו קצת יותר משישה אנשים (שבעה + תינוק), akuna matata בקניה - קיבלנו את המקום במחיר של שישה אנשים- 6000 שילינג לכולנו.
הקוטג` נקי, מסודר, ואפילו היו (קצת) מים חמים באמבטיה, שמהם נהנה בעיקר הפונפונון. אני רק ממליצה לחבר`ה שמגיעים לפה להביא איתם איזה צינור השקיה עבה על מנת לחבר את המים החמים והקרים וליצור "דוש" באמבטיה (המים פה מופרדים לחמים וקרים על פי מיטב המסורת האנגלית). לצערי, לאגרונומים שלנו לא היה מין צינור שכזה זרוק במושב האחורי, ונאלצנו להשתמש בשיטה ה-hot bucket הנפאלית במקלחת... האווירה בקמפינג ידידותית מאוד, יש מסעדה שמגישה אוכל (לא אכלנו שם כי הבאנו המון מהבית) ובירות. בערב אף היתה הופעה חביבה ביותר של בני שבט ה- Njemps שחיים באיזור. בקיצור - מומלץ ביותר!!
טיולים באיזור: מסלולי צפרות, כפרים ושייט באגם
התעוררנו עם שחר (כן, כן - אפילו מעיין עשתה מאמצים כבירים!!) וכיאה לחובבי ציפורים מושבעים (עאלק...) יצאנו לטיול צפרות. יש שתי אופציות - מסלול לכיוון האגם, ומסלול שני לכיוון המצוקים. מכיוון שעל סדר יומינו היה עוד שייט בסירה על האגם, בחרנו במסלול לכיוון המצוקים. הרבה ציפורים לא ראינו, וגם אלה שראינו לא השאירו עלינו, רושם מיוחד- בכל זאת אנחנו באים מנאיוואשה בה מספר ומגוון הציפורים בהחלט לא מבוטל. ולכן, טיול הצפרות הפך במהרה לטיול היכרות עם האוכלוסייה המקומית.בכל האיזור פזורות בקתות ובתים, ובהם אוכלוסייה מאוד סקרנית וחברותית. לאחר שעשינו סבב "החזק פונפון" והחלטנו שהדבר לא פשוט בכלל, קשרה לי אותו אישה מקומית אחת לגב (מאוד, מאוד, מאוד, מאוד, מאוד נוח!!!), דבר שעורר תשומת לב, עזר לנו להתחבר ביתר קלות לאוכלוסיה המקומית, ואפילו לבקר באחד הבתים.
הסביבה שורצת נחשים ועקרבים - בשלב כלשהוא הצטרפו אלינו שני חבר'ה מקומיים, ולפי בקשתנו הפכו כמה סלעים אקראיים, ותוך כעשר דקות מצאו שני נחשים ממינים שונים (ולדבריהם אף מסוכנים) ושני עקרבים!! המדריך המקומי התלהב מאיתנו עד מאוד כשבמקום טיול של כשעה וחצי, קבענו שיא שלילי, והטיול ארך כשלוש שעות...
חזרנו לחדר, התארגנו, אכלנו (כמובן!!) ויצאנו לאטרקציה השנייה באיזור - שייט בסירה קטנה באגם בין התנינים וההיפופוטמים. המים באגם עכורים, מבוצבצים ולהפתעתנו, מלאים ב...דייגים!! מבוגרים וילדים (בדיוק בחופשה) עומדים במים בעומק עד המותניים ודגים! האם הגיעה "אחרית הימים" והשמועה עוד לא הגיעה אלינו בגלל השימוש באינטרנט האיטי? האם תנין עם אדם ישחה? על פי מדריכנו היקר, יש באגם מספיק דגים ואוכל עבור התנינים, והם אינם מתעניינים בהולכים על שתיים. נהפוכו - הם דווקא ידידותיים וביישנים... אההה... בגלל זה כנראה קפץ יום קודם תנין גדול לסירה של שני תיירים אנגלים - הוא למעשה רצה להתיידד עימם (או אולי רק רצה את התות שבתיקי האוכל שלהם...). כמובן שההסבר הזה לא ממש שיכנע אותנו להצטרף ל"עמותת אוהבי התנינים", או להכנס לאגם לשחייה מרעננת, וגם לא מנע מאיתנו (הבנות שבחבורה) להשמיע קול צעקה כאשר חלף לו תנין גדול ממש מתחת לסירה.
ומה לגבי ההיפופטמים? שוב, על פי מדריכנו, היפופטמים חיים במשפחות. יש מספר משפחות היפופוטמים "מוכרות" באגם, המקומיים עוקבים אחרי מיקומם במים, ודגים הרחק מהם. לגבי "תאונות עבודה" - הוא זכר רק תקרית אחת עם היפופוטם שארעה לפני כמה שנים. כבר אמרתי לכם שיש היגיון בקניה? מלבד עוד ציפורי מים וכמה בנות יענה שהיו על החוף, האטרקציה המרכזית בשייט היא ביצועי השלך, ה-fish eagle. ב"מקור" הוא דואה אל המים ותופס דגים חיים. ואולם, על מנת שלא לאכזב תיירים נלהבים כמונו, זורקים המקומיים מהסירה דגים מתים עם מצוף לשלך שמאומן לכך, והוא אכן לא מאכזב ודואה הישר אל המטרה! מכיוון שהגענו אל השלך כשכבר היה שבע (היו כנראה הרבה תיירים במקום...) הוא הועיל בטובו לדאות למטרה רק פעם אחת ולא כל כך הספקנו לצלם את זה... עימכם הסליחה...
השייט ארך כשעתיים, ובתומו - המשכנו לעבר המטרה הבאה - פארק הנחשים והזוחלים. בפארק מספר כלובים ובהם מדגם מנחשי האיזור, החל מ"לא מסוכנים", ועד "קטלניים ביותר". בנוסף יש במקום שני נחשים קטנים חברותיים שאפשר להחזיק ולשחק איתם (פונפון אף הגדיל ראש וניסה להכניס אחד מהם לפה...) ונחש boa ארוך וחברותי אף הוא. יש גם כלוב עם שתי לטאות כוח, תנינים (למי שתניני האגם לא הספיקו לו), וכלוב נוסף עם צבים - אותם צבים שרואים על הכבישים כל כמה זמן. המקום חביב מאוד, ההסברים מעניינים, ואם יש לך זמן ואתם מתעניינים בזוחלים, כדאי לכם להקדיש למקום קצת זמן. בתום הסיור ערכנו פיקניק מהיר ב"פינת פיקניקים" מאולתרת בפארק הזוחלים, והתחלנו במסע לכיוון הבית, עייפים אך מרוצים!
