מפגש עם עולם החי של פארק נקורו
ביום הרביעי של הספארי אנחנו קמים מוקדם בבוקר ויוצאים לפארק נקורו הנמצא על שפת אגם נקורו. שעות הבוקר המוקדמות הן השעות הטובות ביותר לצפות בחיות ולכן אנחנו יוצאים כל כך מוקדם מדי יום. בכניסה לפארק אנחנו נעצרים ליד קהילת בבונים המשעשעים אותנו בצורת ההליכה שלהם ובמשחקים שלהם אחד עם השני. הארי מראה לנו את המקום בו נטרפה שומרת מהפארק ע"י אריה. האריה היה צולע ולכן התקשה לצוד בעלי חיים וחיפש לעצמו טרף קל. בד"כ אריות לא נוהגים לצוד בני אדם אבל ברגע שאריה טועם אדם חייבים להרוג אותו כי הוא עלול לנסות לשוב על מעשיו. שומרי הפארק ניסו להרוג את האריה לפני שהוא הצליח לטרוף את השומרת אך לא הצליחו והרגו אותו רק אחרי שהשומרת נהרגה. אנחנו מתבוננים במקום השקט והפסטורלי הזה ומתקשים להאמין שדבר כזה אכן התרחש.
שמורת נקורו נמצאת סמוך לעיר נקורו, העיר השלישית בגודלה בקניה, סמוך לאגם נקורו והיא מכוסה ביער ירוק שבין עציו נסללו שבילים נוחים עבור רכבי ספארי. אנחנו מסתובבים בין העצים עם רכב ספארי ונעצרים כשעדר תאוים (באפלו) חוצה את הכביש. הבאפלו היא חיה די מסוכנת ולא כדאי להרגיז אותה. כמו השוורים והפרות היא צמחונית, אבל עלולה לתקוף במקרים של סכנה. אנחנו ממתינים בסבלנות שהעדר ימשיך בדרכו וממשיכים בנסיעה. אנחנו מגיעים לאגם ומבחינים במראה מדהים של אלפי ציפורים בצבעי לבן וורוד שגורמים לאגם עצמו להראות ורוד מרחוק. באגם נמצאים בעיקר שקנאים לבנים ואפורים והמוני פלמינגו.
על שפת האגם אנחנו מבחינים ב-marabu שאוכל פלמינגו. אנחנו יוצאים מהרכב כדי לטייל על שפת האגם ורואים waterbuck, אנטילופה מרשימה בעלת קרניים ארוכות מפוספסות בצבעי שחור ולבן. ה-waterbuck נמצא תמיד ליד מקורות מים ולעיתים הוא בורח למים כדי להימלט מטורפים. בדרכנו חזרה אל תוך היער אנחנו מבחינים בקרנף בין העצים ובעוד שמונה קרנפים שרועים בשטח. הקרנף הוא היונק שנמצא בסכנת הכחדה, בעבר היו צדים אותו בשביל הקרניים שלו. הקרנף הלבן (שמרוב אבק לא נראה ממש לבן) הוא פחות אלים ולכן הוא נכחד לחלוטין במזרח אפריקה (הקנייתים לא אוהבים להודות, אבל הקרנפים הלבנים שראינו בנקורו הובאו מפארקים מדרום אפריקה). אחרי ההתרשמות מהחיה העצומה הזאת אנחנו עולים לנקודת תצפית מדהימה על האגם ויושבים לשתות תה לפני היציאה מהפארק. בצהריים אנחנו יושבים לאכול ארוחת צהריים בנאניוקי (nanyuki), עיירה קטנה שנמצאת למרגלות הר קניה שהוא ההר השני בגובהו באפריקה, שם מצטרפות אלינו שתי תיירות נוספות מאנגליה וגרמניה.
הלאה לשמורת סמבורו
בדרך לפארק הבא אנחנו עוברים בכפר שנקרא Siolo . שם דרך החלונות שוב מציקים לנו אנשים שנקנה את מרכולתם. איש אחד מתחיל לתקוף אותנו בקללות אחרי שאנחנו אומרים לו שאיננו רוצים לקנות ממנו דבר ומתחיל לקרוא לעברנו קריאות גזעניות כמו: "הלוואי ובין לאדן יהרוג אותנו ושהפלסטינים ישמידו אותנו" או דברים אחרים בסגנון. אנחנו עוזבים את המקום הלא סימפטי הזה. הרכב שלנו עולה על שביל עפר וחצץ מלא בורות, קופץ ומאיים להישבר. הדרך מתמשכת והרכב מתחיל להשמיע קולות ורשרושים נוראיים. אנחנו מגיעים לכפר של שבט הסמבורו ועוצרים לתקן את הרכב. שבט הסמבורו קרוב מאוד באורחותיו לשבט המסאי. שני השבטים דוברים את שפת המסאי. בכפר כל הנשים והגברים מקושטים מכף רגל ועד ראש במחרוזות ונראים יפה מאוד (שאנחנו שוב לא יכולנו לצלם ).
אנחנו הולכים להסתובב ואחרינו כל אנשי הכפר, חלקם רוצים שנצלם אותם תמורת תשלום, חלקם רוצים למכור לנו תכשיטים, וחלקם סתם רוצים לשגע אותנו. אנחנו מחלקים חרוזים לילדים שמרביצים זה לזה כדי להגיע אלינו ולזכות בחרוז. אנחנו צופים בשקיעה מהממת וממשיכים בדרכינו אל הפארק.
אנחנו נכנסים לשמורת סמבורו רק בחושך, בשעה שלמעשה אסור לנסוע בפארק. הארי מסביר לשומרים שהרכב נתקע והם מאשרים לנו להגיע למחנה. המחנה נמצא ממש בתוך השמורה ומורכב מכמה אוהלים ארעיים ללא גדר או הגנה מסביב. ישנו צריף קטן שמשמש כשירותים, אבל אנחנו מתבקשים לא להשתמש בו בשעת הלילה, אלא ללכת ליד האוהלים. אנחנו קצת חוששים מהחיות שמסתובבות פה חופשי, אך מרגיעים אותנו כשיש חייל חמוש ששומר עלינו בלילה. אנחנו לא נרגעים כלל כשאנחנו פוגשים את החייל שהוא מריח מאלכוהול ומתנהג כמו שיכור/מסטול. בניגוד ללוחמי המסאי שהשרו עלינו תחושה של ביטחון החייל הזה רק מצליח להפחיד אותנו עוד יותר. בלילה אנחנו נכנסים לישון וסוגרים היטב את האוהל כדי שלא יכנסו חרקים, נחשים או חיות אחרות. בסביבות שתיים בלילה אנחנו מתעוררים לקול צרחות אימה של בבונים או חיות אחרות ממש מעל ראשינו. תהילה חייבת לשירותים ומתאמצת לשמוע את צעדי החייל שאמור לשמור עלינו אבל נראה שהוא נרדם. בשעה חמש בבוקר כשנשמעים קולות של אנשים מסתובבים, תהילה אוזרת אומץ לצאת מהאוהל ורצה לשיחים וכשהיא חוזרת הטבח מראה לה עקבות של נמר בין האוהלים ומסביר לה שזאת הסיבה לצרחות של הבבונים באמצע הלילה.
שוב אנחנו יוצאים לגיים דרייב מוקדם ומפספסים שוב את הנמר בכ5 דקות. אנחנו רואים מין מיוחד של ג`ירפה שצבעה הוא בורדו ואת כתמיה תוחמים עיגולים לבנים מושלמים. הסוג הזה נקרא: ג`ירפה מרושתת. אנחנו רואים סוג של צבי (gazelle) הנקרא gerenuk אך מכונה Giraffe gazelle, בשל צווארו הארוך, בו הוא משתמש כדי לאכול עלים מענפי עצים נמוכים ואף קופץ על שתי רגליים אחוריות כדי להתרומם ולאכול מענפים גבוהים יותר. אנחנו מבחינים בסוג אחר של זברה ובהרבה מאוד פילים.
