טירות ותרבות קלטית
לא הרבה ידוע על אורח חייהם ועל מנהגיהם של הרומים שהתיישבו באזור בתקופת יוליוס קיסר, או על הקלטים שהתיישבו שם מאוחר יותר. הקלטים חילקו את האזור לשני חלקים- אזור החוף l`Ar Mor, "ארץ הים" והאזור הפנימי הררי l`Ar Coat, "ארץ העצים". עד היום מתייחסים לשני אזורים אלה כ-l`Amor ו-l`Argoat.
במשך שנים נאבקו אנשים האזור בתנאי הים הסוערים והבלתי צפויים ובתנאי השטח הצחיחים כשהם מנסים להתפרנס מדיג וממסחר, וניתן לראות בתרבותם הרבה שורשים קלטיים. גם לאחר שאוחדו עם צרפת בשנת 1532 והרגישו איך שפתם מתחילה להעלם ולהיבלע, הברטונים עדיין מתייחסים במידה מסוימת אל צרפת כאל מדינה נפרדת. למרות מזג האוויר הכללי הנוח, עונת התיירות מתמקדת בחודשים יוני- ספטמבר. קו החוף הסלעי מאופיין בגאות חזקה ובגלים זועפים כשב-Finistere שולח הים קילוחי מים המגיעים עד 30 מטר וב-Pointe du Raz ו-Perros Guirec נוף הים מרשים במיוחד.
בתקופה האחרונה חלה צמיחה חדשה באזור, חלק גדול בזכות עליית קרנו של המקום בעיני התיירות העולמית ובזכות יוזמות מקומיות. במקביל ניתן לראות החייאה של התרבות הקלטית באמצעות פסטיבלים של מוסיקה מסורתית, שירה ומחול. אזורי החוף שמרו על מאפיינים היסטוריים רבים יותר מאשר האזורים הפנימיים של בריטני ובמקומות מסוימים עדיין אפשר לראות לבוש מסורתי שמשתנה מעט מכפר לכפר. הטקסים המסורתיים מתקיימים עד היום, בשינויים קלים. באזור שסביב Plouha משתמשים רבים מהמקומיים בשפה הברטונית, הגזורה מניב קלטי.
על אף שנאנט (Nantes) , הבירה הישנה של בריטני אינה כיום רשמית חלק מהחבל, היא נשארה בעיני תושבה חלק אינטגרלי מהפרובינציה. אחד מהמוקדים הבולטים בעיר היא Château des Ducs שעל אף שניזוקה במהלך השנים עדיין הצליחה לשמור על הצורה בה היא נבנתה, עבור שני השליטים העצמאיים האחרונים של בריטני פרנסואה השני וביתו הדוכסית אן. האירוע החשוב ביותר בעברה של הטירה היה החתימה על הצו של נאנט בידי הנרי הרביעי בשנת 1598, שהביא לסיומן של המלחמות הדתיות והעניק מידה מסוימת של סובלנות חברתית כלפי הדת הפרוטסטנטית.
ניתן לסייר בחלקים מן הטירה על אף שרובה המכריע עובר שיפוצים עד שנת 2008 במטרה להפוך בסופו של דבר למוזיאון ההיסטורי של נאנט והאזור. בשנת 1800 התפוצצה הנשקייה של הטירה. כתוצאה מהפיצוץ התנפצו לרסיסים חלונות הויטראז`ים ב-Cathédrale de St-Pierre et St-Paul. כיום לאחר שחודשה מכילה הקתדרלה את הקבר של פרנוסאה השני ואשתו מרגרט.
אתר נוסף מעניין בעיר הוא Île Feydeau אי לשעבר שהיה מקום הולדתו של ז`ול ורן ומכיל כיום מוזיאון לזכרו. כתובת: 3 rue de l`Hermitage שעות פתיחה: שני ורביעי עד שבת 10:00 עד 12:00 ו-14:00 עד 17:00, ראשון 14:00 עד 17:00 בירתה של בריטני, רן (Rennes), אינה מאפיינת את החבל, עם בנייניה המפוארים והסגנון הניאו-קלאסי הבולט. העיר נהרסה בשריפה בשנת 1720 ומשימת הבנייה מחדש הנוטלה על ארכיטקטים פריסאיים. הרובע החשוב והעתיק ביותר של העיר גובל בתעלה במערב ובנהר בדרום. במתחם זה נמצא הבניין המרכזי היחיד בעיר ששרד את השריפה, ה-Palais de Justice שב-place du Palais בו ישב בעבר הפרלמנט של העיר. החדרים השונים במבנה מקושטים בפאר שמגיע לשיאו באולם הדיונים המקושט בשטיחי קיר של Gobelin המתארים סצינות בהיסטוריה של הדוכסות והחבל כולו.
Musée des Beaux-Arts נמצא דרומית לכאן ברחוב 3 quai Émile-Zola מכיל אוסף מרהיב ביופיו של תמונות החל מאיורים של ליאונרדו ועד לציורים אבסטרקטיים מ-1960. חדר אחד מוקדש לאומנות מקומית עם עבודות מיתיות ושל טבע-דומם. שעות פתיחה: שני ורביעי עד ראשון 10:00 עד 12:00 ו-14:00 עד 18:00. הכניסה כרוכה בתשלום. מוזיאון נוסף בעיר הוא Musée de Bretagne שכרגע מועבר לתחנת האוטובוס שב-bd Magenta ולא צפוי להתפתח עד שנת 2003.
במרחק של כחמישים קילומטרים צפונית לרן נמצאת העיר סן-מאלו St-Malo כשהיא פונה אל נהר הרנס ואל הים. ניתן להגיע אל העיר במעבורות או בסירות מדינר או מדינאן. העיר הומת תיירים במהלך עונות הקיץ. בתוך חומות העיר ניתן לשוטט בין הבתים המקסימים מהמאה ה-17, או לבקר בחופים הסמוכים. מוזיאון העיר שנמצא בטירה שבסמוך לכניסה מ-Porte St-Vincent מציג כמה מהמקורות לתהילת העבר והעושר של העיר ביניהם הקולוניאליזם, סחר-בעבדים וכמובן - הים. שעות פתיחה: שלישי עד ראשון 10:00 עד 12:00, ו-14:00 עד 18:00, בקיץ המוזיאון פתוח מדי יום. הכניסה כרוכה בתשלום.
לתחילת הכתבה
כנסיות וקתדרלות
דרומית לשפך הנהר מסן-מאלו נמצא דינר (Dinard) שהפך במהלך השנים מכפר דייג קטן לאתר נופש מלא בבקתות, מסעדות בתי מלון וקזינו. מכאן ניתן לשוט במורד נהר הרנס אל דינאן (Dinan) שהמבצר שלה נשאר כמעט ללא פגע בתוך מעגל חומות באורך של כשלושה קילומטרים. בתול החומות ניתן למצוא רחובות מלאים בבתים מתקופת ימי הביניים המאוחרת. ניתן לטייל רק על קטע קטן מהסוללות של המבצר אך אם תם מחפשים נוף, ניתן להשקיף מטה מ-Tour de l`Horlo הפתוח מדי יום בחודשים אפריל מאי וספטמבר בין השעות 14:00 עד 18:30, ומיוני עד אוגוסט בין השעות 10:00 עד 19:00.הכניסה כרוכה בתשלום.
אופציה נוספת לתצפית היא מ-Château Duchesse Anne, טירת הדוכסית או הנמצאת בדרום העיר. שעות פתיחה: בקיץ מדי יום בין 10:00 עד 17:45, בחורף בימים שני ורביעי עד ראשון מ-13:30 עד 17:00. הכניסה כרוכה בתשלום. אתר נוסף בעיר שאין להחמיצו הוא כנסיית St-Sauveur בה מתמזגות מספר תקופות יחדיו בחגיגה רב גונית של סגנונות כמו האכסדרה הרומנית והצריח מהמאה ה-18. בפנים ישנן תשע קפלות גותיות שבהם חמש דוגמאות שונות לקימורים א-סימטריים. הזוג המסובך והיפה ביותר נמצא במרכז. בשנת 1973 נפתח הנמל של רוסקוף (Roscoff), כתוצאה של ניסיון ממשלתי להחיות את הכלכלה הברטונית.
שירות המעברות בין פלימות וקורק נועדו לא רק לחזק את תעשיית התיירות אלא גם במטרה לחדש את קשרי המסחר המסורתיים שהיו קיימים בעבר בין האומות שקלטיות של בריטני, אירלנד ודרום מערב אנגליה. העיר רוסקוף עצמה נשארה עיר נופש קטנה שעיקר האטרקציות שלה מתרכזות באזור הנמל הישן ורחוב Gambetta. מזכרות לימי העושר של העיר, בהם התפרנסה בעיקר משוד-ים ניתן למצוא בבתי האבן המקושטים ובכנסייה עם פסלי הספינות ותותחי האבן הבולטים מהמאה השש-עשרה.
העיר ון (Vannes) היא אחת הערים ההיסטוריות ביותר בבריטני, וכאן למעשה אישר בית המחוקקים הברטוני את האיחוד עם צפרת בשנת 1532. המרכז העתיק של העיר הוא למעשה סבך רחובות המתפרש סביב הקתדרלה ונתחם בגנים. La Cohue, הבניין בו אושר האיחוד נמצא בין rue des Halles ובין כיכר הקתדרלה והוא מכיל כיום את מוזיאון ון כשמה שהיה בעבר מוזיאון האומנות המקומי נמצא בקומה העליונה ובקומה השניה יש חלל לתערוכות מתחלפות.
שעות פתיחה: יוני עד ספטמבר מדי יום בין 10:00 עד 18:00, אוקטובר עד חמאי בימים שני ורביעי עד שבת מ-10:00 עד 12:00 ומ-14:00 עד 18:00, ראשון מ-14:00 עד 18:00.
הקתדרלה שנמצאת בסמוך אינה המבנה המפואר ביותר בעיר אך היא מכילה אוצר ייחודי, פסל חזה מתחילת ימי הביניים עם דמויות מצוירות מקסימות. שעות פתיחה: יולי ואוגוסט מ-10:30 עד 18:00, יוני וספטמבר שני עד שבת 13:30 עד 17:30 אוקטובר עד מאי - נפתח על פי פגישה בלבד. הכניסה כרוכה בתשלום. על פי מסורת מקומית האיים המפוזרים סביב Golfe de Morbihan שימשו בכדי לספור את ימות השנה אך במהלך השנים המים החלו עולים ומכסים אותם כך שכיום יש בקושי אי בשביל כל שבוע בשנה. חלק מהאיים הללו הם בבעלות פרטית בעוד ששניים Île aux Moines ו-Île d`Arz הם בעלי אוכלוסייה קבועה. שני איים אלו הופכים עמוסים למדי בעונות הקיץ, וניתן גם לקחת שיט בסירה מסביב לשאר האיים שבמפרץ דרך תעלות סבוכות, הריסות מגליתיות, מעגלי אבנים ומנהירים בודדים הניצבים על תלוליות קטנות.
לתחילת הכתבה
