מערת הקמח
שעה: שקיעה, ערב.
מקום: מדבר יהודה, מערת הקמח והר סדום.
יודעי דבר אומרים שהמדבר תמיד שימש מפלט מהשגרה והיום יום. שקט ושלווה אינסופיים, נוף קדומים שמיד מתחברים אליו בלי עכבות, סלעים שהשמש חיממה ושמיים נקיים. מה עוד אפשר לבקש? קחו מים, תרמיל מלא כל טוב, וצאו לכבוש את המדבר.
נוסעים לצומת זוהר, לאורך ים המלח בכביש מספר 34, מול מפעלי ים המלח, פונים לדרך נוחה שמסומנת בצבע אדום. הדרך מתפתלת כלפי מעלה עד לרחבת החניה הנוחה של מערת הקמח. יש שילוט מעולה. משאירים את הרכב, ומתחילים לטייל מערבה, על שפת הערוץ של הנחל. ממשיכים כך עד שמגיעים לנקודה בה נוח לרדת אל תוך הואדי, ולהמשיך במורד, לכיוון מערת הקמח.
סלעי חוואר הלשון הרכים והנימוחים, הופכים במגע קל לאבקה קמחית, ומכאן שמו של האתר. המערה היא בעצם פרי התפוררות של המסלע הייחודי הזה, או מין מחילה אפלולית שנחרצה בנחל. כדי להיכנס למערה יש להצטייד מראש בנרות או פנסים, ובדרך כלל יוצאים ממנה מקומחים לגמרי - חוויה. סביבת המערה היא נקודה אידיאלית למדורה קטנה, ארוחה קלה, וסתם מנוחה בלב מישורי השקט המדבריים.
לתחילת הכתבה
אל הר סדום
שבים אל הרכב, ונוסעים בדרך העפר שמסומנת בצבע שחור, לכיוון מזרח, אל הר סדום. העפלה לפסגת הר סדום מתגלה כהחלטה נבונה ביותר- פנורמה מקסימה של כל הבקעה על יישוביה, ים המלח שצבעי מימיו משתנים מטורקיז לתכלת, וללובן של מלח גולמי, והרים ורדרדים ממסגרים את האופק .פשוט לשבת על סלע נוח,להישען אחורה ולשטוף את העיניים בלי גבול.
אם נוסעים בשני רכבים אפשר לדאוג מראש להשאיר רכב למרגלות ההר, בסוף המסלול - על כביש ים המלח בין ק"מ 197 ל-196. ואז ניתן לרדת בטיול רגלי, לאורך השביל המסומן. זהירות, יש כאן בורות ואזורי קרקע בלתי יציבה, הישמעו לשילוט בנושא.
הערה צינית: במיוחד בלילות ירח מלא, מוצף האזור כולו ג`יפים מחרחרי קרב, ואנשי מסיבות המדבר למיניהן. ראו הוזהרתם!
לתחילת הכתבה
