מעט על חבל קאחתי
לדברי המקומיים, ייצור היין החל בחבל קאחתי (Kakheti) לפני 8,000 שנים, וכיום מגדלים בחבל כ- 12 זנים של ענבים. על אף שבדרך כלל באזור זה ישנן דרכים מרובות יותר, המאפשרות תנועה מכיוונים שונים ובכלל תנועה מעגלית שאינה מחייבת לחזור על אותו מסלול, תיאור האתרים לאורך המסלול יהיה נגד כיוון השעון. מכיוון שכאמור, זהו חבל היין של גאורגיה (גרוזיה) הרי שחלק מהמסלול יכלול תיאור ביקור בשני יקבים ותיאור של תעשיית יין ביתית. למסלול זה נדרשים לפחות יומיים, ואלה שיבקשו לבחון את כל האתרים ביסודיות ובכלל זה את שמורות הטבע, יצטרכו להוסיף לפחות 2-4 ימים נוספים.
ביקור במערות ומנזרים
מערות דוד גארידג'ה (David Garedja) נמצאות בתחומי חבל סגאראג'ו, אזור המערות הוא אזור חצי מדברי בדרומה של גיאורגיה, 84 ק"מ דרומית מזרחית לטביליסי, ו-155 ק"מ דרומית לטלאבי (Telavi) וגובל בגבול עם אזרביג'יאן. המערות המוכרות הן המערות הנמצאות בסמיכות למנזר Lavra, שהן חלק מקומפלקס מערות הנקרא Udabno Complex, הכולל כ-12 מתחמי מערות הפרושים מצפון מערב למערה העיקרית ומעט דרום מזרחית אליה. ארבע מהן אפילו נמצאות בתחומי אזרביז'יאן.
כדי להגיע למתחם זה נוסעים מטביליסי דרומה עד לעיר Gardabani. כאשר מגיעים אליה, חוצים אותה מזרחה עד לאזור התעשייה, ממשיכים עד לגשר הנמצא מעל לפסי הרכבת וממשיכים בנסיעה דרומה לכיוון נקודת הגבול. משם צפונה דרך מבנה הנמצא על פסגת גבעה מקומית הנקרא בפי המקומיים "פנטגון" (שימש מוצב שליטה של הכוחות הרוסים שהיו נוהגים לבצע באזור את אימון כוחותיהם המזוינים), מבנה שמשמאלו ישנם מבנים ששימשו האנגרים לטנקים, ומיד אחריו פונים שוב מזרחה לדרך המובילה עד למערות.
בנסיעה מהפנטגון ועד למתחם המערות שנהוג לבקר בהן, ניתן לראות חלק מ-8 מתחמי המערות הנמצאים בתחומי גיאורגיה, אך היות ובהם לא נעשו חפירות, אזי הן אינן נגישות ולא ניתן בהכרח לראות דברים מעניינים. כמו כן ניתן לראות בדרך מספר מגדלי שמירה שהוצבו וניבנו לאורך הדרך. לא לשכוח להסתכל על הנוף בדרך, הוא פשוט מהמם.
מכיוון שהאזור היה אזור אימונים של הצבא הרוסי, לא היה ניתן לבקר במקום, בעבר בתקופת השלטון הרוסי, ללא אישורים מיוחדים, וגם כאשר ניתנו האישורים, היה אפשר להגיע למקום רק דרך העיר Sarticala.
מנזר דוד לאוורה (David`S Lavra) נמצא בכניסה למתחם דוד גארידג'ה, אך הוא נבנה בתקופה מאוחרת יותר מהמערות, ונבנה מעל מערות ישנות שנחצבו במקום. המנזר משתרע על פני 3 מפלסים, ומהמפלס השלישי והתחתון יש בו מערה שבה נובע מעיין, שהאגדה אומרת שאלו דמעותיו של דוד. חשוב לציין שמול הכניסה למתחם ומול חנות המזכרות ישנו עץ תותי יער מתוקים ועסיסיים.
מתחם דוד גארידג'ה נבנה במאה ה-6 ע"י הנזיר דוד (אחד מ- 13 הנזירים הסורים שהביאו את בשורת הנצרות לגיאורגיה). המתחם כולל 19 כנסיות ומנזרים תת-קרקעיים החצובים בסלע, בצד הדרומי של הרכס לכיוון גבול אזרביג'יאן, עליה ניתן להשקיף במבט דרומה מהאתר עצמו. בכלל, הנוף הנשקף מהאתר הוא עוצר נשימה.
המקום שימש כמרכז דתי במאה השישית ואילך, ואכלס כ-10,000 נזירים, והוא נקרא כך ע"ש הנזיר David Garage שהפיץ את הנצרות בגיאורגיה. המקום התקיים עד המאה ה-14, מועד פלישת המונגולים לארץ, שחוללו במקום הרס רב, אך ישנם במקום גם מנזרים שהוקמו במאה ה-17 ואילך.
כבר בכניסה למנזר לאוורה ניתן לראות על הרכס שמולו, חלק מהמערות שנחצבו בסלע, מראה מעורר התפעלות. גם בהמשך, במהלך המסע הרגלי למתחם המערות שנחשף ואשר מתחיל בשביל הנמצא מאחורי המבנה ובכניסה למתחם, מערות הנמצאות בעיקר בצד הרכס הפונה וגובל עם גבול אזרביז'יאן. מגיעים למערה הראשונה שנחפרה במקום, עפ"י המסורת, ולידה מבנה עם גג כיפתי וממנו ממשיכים בשביל הימני למעלה.
ממשיכים בעלייה בשביל לראש הרכס (דרך אגב עלייה לא קלה, כלל ועיקר) וכאשר מגיעים לראש הרכס, מתגלה ללא כל התראה מוקדמת נוף מרהיב של העמק הנמצא בתחומי אזרביז'יאן שלרגלי הרכס, אגם Dzandaris Tba החצוי בין גיאורגיה לאזרביז'יאן ואפילו חלק מארמניה ביום בהיר.
אחרי שגומרים להסניף את הנוף ומסדירים את הנשימה, פונים מערבה לאורך הרכס ומתחילים לסייר במערות שנתגלו, ובשביל שממשיך אחר כך מזרחה עוברים על פני מערות רבות, שחלק מקירותיהן ותקרותיהן מקושטים בפרסקו מהמאות ה- 8-13. זהו סיור שמעורר התפעלות כיצד ניתן היה לחצוב מערות אלו וכל שכן גם לחיות בהן, ובכלל זה לדאוג לבורות לאיסוף מי גשמים. חשוב לציין כי מעקה השביל חוצה לעיתים את קו הגבול או במקרה הטוב נמצא ממש עליו, כך שמי שפוסע לאורכו, יכול להגיד שביקר גם באזרביז'יאן.
ביציאה צפונה ממתחם המערות לכיוון העיר סאגארדזו (Sagaredzo), חולפים על פני עיר המדבר (כך היא נקראת בפי המקומיים) קרסנוגורסקי (Krasnogorski). בסמוך לה אגם אחד ובהמשך משני צידי הדרך שני אגמי מלח נוספים. שווה לעצור ולהעיף מבט. למי שמעוניין לעשות קצת סיור רגלי, יעשה זאת ואחר כך ימשיך עד לעיר סאגארדזו.
ממשיכים אל שמורות הטבע מריאמצביריס
מהעיר סאגארדזו ממשיכים מזרחה כ-5 ק"מ עד לעיר Tokhlauri ומשם פונים צפונה וממשיכים עוד כ- 2-5 ק"מ לכיוון מנזר Manavi. מכאן תגיעו לשמורת מריאמצביריס (Mariamdzvris). שמורת הטבע ווסלובאניס נמצאת בפינה הדרום מזרחית של גיאורגיה ושל Sirakis Vake, וגובלת עם אזרביז'יאן. כדי להגיע אליה צריך להמשיך מהעיר סאגארדזו מזרחה עד הכפר Calaubani.
משם פונים ימינה (לדרום מזרח) עד הכפר Cotori ומשם דרומה ודרום מזרח כ- 40 ק"מ עד לעיירה Kasrists`Kali. משם ממשיכים דרומה עד לשמורת ווסלובאניס (Vaslovanis). שימו לב, נסיעה לשמורה זו תחייב אתכם לחזור באותה דרך לפחות כ-30 ק"מ כדי להמשיך ליעד הבא.
על כנסיות וקדושים
מהעיר סאגארדזו ממשיכים מזרחה עד הכפר Calaubani, ומשם פונים ימינה (לדרום מזרח) עד הכפר Cotori. בכפר זה ממשיכים משם עוד פעם מזרחה כ-5 ק"מ עד לעיירה Nukriani ושוב מזרחה כ-3 ק"מ עד לכנסיית בודבי (Bodbe), המשמשת כמנזר לנזירות. המנזר פתוח לקהל, אך לא ניתן לצלם במקום. מנזר בודבי של מינו הקדוש נבנה במאה ה-4 ובתוכו נמצא קברו. מקום יפה, שימו לב לצורת הבנייה והפרסקו שבתוך הכנסייה.
אל מעיין נינה הקדושה, שלידו בנויה גם כנסיה קטנה בשם זבולון, מגיעים בדרך העולה ממנזר בודבי צפונה לכיוון העיר סיגנג`י. אחרי כ-3 ק"מ יש שביל היורד ימינה דרך יער עד לשורת עמודי חשמל ואז פונים שוב ימינה עד שמגיעים למעיין. המעיין הוא למעשה בור טבילה שהמאמינים נכנסים אליו וטובלים בו או מתפללים בכנסיית זבולון הצמודה אליו. כ-2 ק"מ צפונית לנקודה ממנה ירדנו למעיין נינה, מגיעים לעיר ציורית על קצה רכס, שהייתה עיר מבוצרת ושחומותיה עדיין שלמות ועליהן 28 מגדלי שמירה, מראה המזכיר במבט מרחוק את החומה הסינית.
העיר, שנמצאת כ-65 ק"מ דרומית מזרחית לטלאווי, נבנתה במאה ה-18 ע"י המלך ארקאל השני (Erekle 2). העיר ממוקמת על גבעה המשקיפה על עמק אלאזני (Alazani). מיד אחרי הכניסה לעיר פונים ימינה ומגיעים למרכז העיר, שם ישנה מזרקה גדולה ובניין העירייה. משמאל למזרקה נמצא פארק קטן, שלאורכו מימין יש קיר הנצחה לנופלי מלחמת העולם השנייה ומשמאל נמצאת כנסיית סיגנג'י (Signage). הליכה לאורך הדרך תוך היצמדות לימין תוביל אתכם עד לאחד השערים העתיקים של חומת העיר, בעיר העתיקה והמשך הדרך תוביל אותנו לשער נוסף, שבצמוד לו נמצא בית קפה קטן, היושב על הרכס ומשקיף על כל העמק. שווה לעצור כאן, לאכול או לשתות משהו ולהשקיף על הנוף (המחירים כאן לא זולים).
על הכפרים הקטנים בדרך
בכפר ווליסטסיחה (Velistsikhe), הנמצא כ-2 ק"מ צפונית מערבית לגורג'אני, ישנו יקב בוטיק השייך ל-Nodar Piradashvili`S שגילו כ-500-600 שנים, ואשר עבר מדור לדור. הכניסה ליקב היא מהחנייה של הבית, שמובילה לחצר גדולה, שבה שולחנות ודברי מאכל למכירה, כגון דבש, גבינה ועוד. מהחצר נכנסים אל מתחת לבית למרתף יין, שיש בו כ-18 חביות יין ענקיות מחרס הקבורות ברצפה ואשר נקראות בגיאורגית Kvevri.
כל אחת מהן מכילה 3.5 טון יין, כשבכל אחת נמצא יין בשלבי עיבוד שונים, לפי סוג היין אדום או לבן. אחרי הסבר של בעל המקום על תהליך הייצור, הוא מאפשר למבקרים לפתוח את מכסי החביות, ואז הוא מוזג יין לקנקן לצורך טעימות בתוספת גבינה. מי שמעוניין יכול כמובן לקנות במקום יין.
בכפר וווצלדזיאנטקאלי (Vachladziantkali), הנמצא כ-2 ק"מ צפונית מערבית לכפר הקודם, יש מפעל יין, אחד מני רבים הנמצאים בסביבה, שאפשרו לכותב שורות אלו לסייר בו, תוך איסור מפורש לצלם בתוך המפעל. מנהל המפעל שהתלווה אלינו, הראה קודם את קו הייצור הישן, וממש מתחתיו את קו היצור החדש שהיה באותו מועד בפעולה מלאה, תוך הפרדה של הענבים לפי סוגם ואיכותם לכל קו יצור.
אחרי כן הוא הראה 200 חביות אחסון ישנות, שהן שוב, כדי חרס ענקיים של 18 טון כל אחד, הקבורים כולם באדמה, חביות שכיום אינן בשימוש. משם פנינו לראות את 18 מיכלי האחסון מנירוסטה החדשים, שכוללים את כל האבזור החדשני ביותר, כולל מערכות לשמירה על טמפרטורה. המפעל מייצר 500 סוגי יין לבן ו-27 סוגי יין אדום. כמובן שלא היה ניתן לסיים סיור נפלא זה מבלי לטעום שוב משני סוגי יינות, מה שאפשר אחר כך להיפרד לשלום ממנהל המפעל.
סיור באחוזה מיוחדת
נדאלי (Tsinandali) תלויה במקום הלינה: מ-Gurjani נוסעים צפונית מערבית כ-7 ק"מ, ואילו מטלאווי נוסעים לכיוון דרום מזרח כ-3 ק"מ, ומגיעים לאחוזה זו שהייתה מקום מושבו של הנסיך אלכסנדר צ`אווצ`אוודזה (Alexandre Chavchavdze) במאות 18-19 ועדיין שייכת לצאצאיו. הכניסה לכיוון אחוזה היא משדירה ארוכה עם צמחיה בין שני הכבישים, זה הנכנס וזה היוצא.
כאשר מגיעים לשער האחוזה צריך לשלם 15 לארי לאדם כדי להיכנס פנימה. ממש מול הכניסה ישנו מבנה דו קומתי ומשטח דשא גדול, שם ממתינים למלווה הלוקח אתכם דרך גן אנגלי גדול, עד למרתפי יין ענקיים שיש בהם יינות מלפני 50 שנה ויותר.
אחרי כן ניתן וגם רצוי לבצע כאן טעימות. בסיום הטעימות הולכים למוזיאון המתעד את פועלו של המשורר אלכסנדר שהוא בן המשפחה, ואם יתמזל מזלכם כמו שהיה לכותב שורות אלו, תלכו גם למתקני ייצור היין הישנים, שהן חביות ענק מעץ של מאות טונות, ואחר כך לחביות אחסון היין הישנות/חדשות.
ייתכן גם שתבצעו סיור באולם האירוח של האירועים המתבצעים במקום, אולם מרשים במיוחד. אם יהיה לכם מזל תוכלו אף לחזות במשתתפי אירוע חתונה המגיעים לאירוע, אך בשביל כל אלו הסיור צריך להיות בשעות הערב ולא שעות הבוקר. דרך אגב, ניתן ללון במקום, למי שרוצה.
ביקור בעיר העתיקה טלאווי
3 ק"מ צפונית מערבית ל- Tsinandali נמצאת טלאווי (Telavi), העיר העתיקה והגדולה בחבל קאחתי שבנויה מעל נהר Alazani והמשמשת כעיר מרכזית ובירה אדמיניסטרטיבית של האזור כולו. בעבר היא הייתה הבירה של ממלכת קחאתי (Kakhetian Kingdom). במרכז העיר נמצאת מצודת באטוניסציחה (Batonistsikhe), שהוקמה במאה ה-17, ובתוכה 2 כנסיות, שרידי מרחצאות מהמאה ה- 11 וארמון מלכותי, שכיום פועל בו מוזיאון אתנו-גרפי גדול (עלות הכניסה אליו 5 לארי לאדם - לדעת הכותב, המחיר אינו מצדיק את מה שניתן לראות). בכל אוקטובר מתקיים בעיר פסטיבל שנמשך מספר ימים ומעניק למבקרים הזדמנות להכיר את הפולקלור המקומי.
ממשיכים אל הכנסיות
כק"מ וחצי צפונית מערבית לטלאווי פונים שמאלה ואחרי כ-2.5 ק"מ מגיעים לכנסיות אלו. השם שואמטא שפירושו "בין ההרים" ניתן לשני הכנסיות - אקאלי (Akhali Shuamta) שפירושו "החדשה" מהמאה ה-17 שהיא הגבוהה ביותר בגיאורגיה, ודזווילי (Dzveli Shuamta),שפירושו "הישנה" מהמאה ה- 5-7, הממוקמת טופוגרפית במקום גבוה יותר יחסית לחדשה. שתיהן נבנו בין גבעות מיוערות, ונמצאות במרחק 154 ק"מ מטביליסי.
הכנסייה הישנה מורכבת למעשה משלוש כנסיות מוקדמות - בזיליקה מרובעת מהמאה ה-5, כיפה עגולה מהמאה-6 עם ציורים מהמאה ה-12 וכיפה נוספת, קטנה והאחורית מביניהן מהמאה ה-7. המקום ננטש במאה ה-14 וכיום הוא נמצא בהליכי שיפוץ, כך שכרגע אין הרבה מה לראות.
לפי האגדה המקומית, הכנסייה החדשה הוקמה במקומה הנוכחי מכיוון שכאשר העבירו את האייקון שנמצא בתוך הכנסייה החדשה ואשר היה מיועד לכנסייה הישנה, חנו בלילה במקום בו נמצאת הכנסייה החדשה. כאשר בבוקר רצו להמשיך בדרכם, לא הצליחו להרים את האייקון ואז החליטו להקים במקום מנזר חדש. המיוחד שבה הוא דרך הבנייה ובכלל זה הצלב השקוע בקיר הקדמי כחלק מהבנייה, האייקון הנמצא בצד ימין הפנימי של הכנסייה וכמובן ציורי הקיר העשירים שבה.
כדי להגיע אל האקדמיה הצבאית איקלטו (Ikalto) צריך לחזור לכביש שממנו פנינו לכנסיות שואמטא, דהיינו צפונה, ואז לפנות שמאלה, מערבה, ולנסוע כ-5 ק"מ. האקדמיה כוללת מבנה מרובע קטן מהמאה ה-6, מבנה מהמאה ה-11 ששימש ללימודי מתמטיקה, מדעים ויינות (לשם כך יש גם מבנה ששימש לייצור יין) ומבנה מהמאה ה-19 ששימש כאקדמיה צבאית. המבנים הרוסים ולמעט ההיבט ההיסטורי שלהם אין להם ערך תיירותי, אבל מי שמגיע לכאן ובכל זאת לא רוצה להפסיד, צריך ללכת בשביל הנמצא מימין למנזר, דרך העולה לגבעה חשופה שממנה ניתן להשקיף על העמק, מראה ששווה את המאמץ של מספר דקות.
חגיגות בקתדרלת אלאוורדי
קתדרלת אלאוורדי (Alaverdi) נמצאת כ-18 ק"מ צפונית לטלאווי. ניתן להגיע אליה מהאקדמיה הצבאית אם ממשיכים כ- 2 ק"מ מערבה ובצומת פונים ימינה ונוסעים כ-7 ק"מ עד אליה. זו קתדרלה מפורסמת וחשובה, שנבנתה במאה ה-11 על ידי Joseph Alaverdi, על גדות נחל Alazani וכוללת את כנסיית סנט ג'ורג מהמאה ה-11. היא השנייה בגובהה בגיאורגיה ונמצאים בה מרתף יינות ובית מרחץ מימי הביניים. המקום היה מקום מושבו של המושל המוסלמי במאה ה-17.
מבנה הכנסייה וכל הקומפלקס מרשים ביותר, ובכלל זה העתיקות וכדי היין הישנים ששימשו לאחסון יין בעת העתיקה, הנמצאים בחצר הקומפלקס, ושניתן לצפות בהם ממרחק מסוים. חלק ממבני המקום נמצאים כיום בשיפוץ. מספר טונות של אוצרות הזהב שהיו בקתדרלה זו נבזזו על ידי הרוסים. אסור לצלם בפנים הקתדרלה.
אם יתמזל מזלכם ותגיעו למקום בעת החגיגות לאלווארדי הקדוש, המתקיימות בימים האחרונים של חודש ספטמבר בכל שנה, במשך שבוע ימים, אזי תחזו בחגיגה אמיתית של המאמינים, הכוללת תפילות ופיקניק ובכלל זה הכנות זבח על ידי המקומיים, וכמובן הרבה מוזיקה, שירה ריקודים ויין.
פוגשים בשמורות טבע ומצודות
כדי להגיע לשמורת בטסאריס (Batsaris), נוסעים מקתדרלת אלווארדי כ- 2 ק"מ עד לעיר Kvemo-Alvani, ומשם פונים שמאלה (מערבה) עד לעיר Akhneta. בעיר זו פונים צפונה כ- 20 ק"מ לאורך נחל Alazani עד לשמורה, הנמצאת בקרבת העיר Birkiani. כדי להגיע לשמורת באבאנוריס (Babaneuris), יש לחזור לעיר Kvemo-Alvani, ומשם לפנות שמאלה (צפונה) כ-2 ק"מ עד לעיר Magraani או להמשיך מזרחה כ-2 ק"מ עד לשמורה שחלקה הדרומי נושק לדרך.
כדי להגיע לשמורת טושאטיס (Tusetis) צריך לפנות מזרחה (ימינה) כ-5 ק"מ מהעיר Kvemo-Alvani עד לעיר Laliskuri ומשם צפונה עוד כ-25 ק"מ עד לעיר Omalo, היושבת למעשה בתוך השמורה בקצה הדרום מזרחי שלה.
עוד על מצודות ומנזרים
בכדי להגיע למצודת גרמי (Gremi), צריך לפנות מזרחה (ימינה) כ-5 ק"מ מהעיר Kvemo-Alvani (בהנחה שלא ממשיכים לשמורות הרשומות למעלה), עד לעיר Laliskuri ושוב ימינה כ-10 ק"מ עד למצודה. המצודה ממוקמת במרחק 150 ק"מ מטביליסי ו- 20 ק"מ מערבית לטלאווי. כאן תמצאו מגדל וכנסיה שנבנו במאה ה-16 בשטח של 50 דונמים על ידי המלך הקחאטי לבן (Levan) והעיר הסמוכה לה הייתה למעשה הבירה הקודמת של חבל קחאטי לפני טאלאבי במאות 15-17.
מהעיר לא נותר הרבה, ולכן אין מה לעשות בה. מאידך, בהחלט שווה לשלם 2 לארי ולהיכנס למגדל הפעמון שיש בו מוזיאון. החלק היפה ביותר הוא טיפוס לקצה המגדל ולתצפית על הנוף שמסביב. מנזר נקראסי (Nekresi) נמצא כ-10 ק"מ מזרחה למצודה והוא קומפלקס הכולל מספר בניינים שנבנו במאה ה-4 ושלוש כנסיות בזיליקות שנבנו במאה ה-7.
חוזרים אל העיר הגדולה
אחטאלה (Akhtala) נמצאת בדרך לעיר Gurdzaani. יש בה מעיינות מים מינראלים ומעיינות גפרית של אדמה שחורה בדומה לים המלח ובצמוד להם ישנו בית מרפא נטוש. כדי לחזור לטביליסי, רצוי לנסוע לעיר Gurdzaani, ומשם מזרחה עד ל-Bakurtsikhe, ואז לעלות על כביש A302 ולנסוע בו דרומה ומערבה עד לטביליסי. נסיעה בדרכים האחרות, תהיה ארוכה מאוד ומתישה מאוד, אך למי שיש זמן, אין בעיה, אולי תתקלו בדברים מעניינים נוספים בחבל ארץ זה.
מעוניינים לדעת ולקרוא עוד, על המחבר? הכנסו לאתר www.seekingtheworld.com
מתכננים טיול לגאורגיה? הנה עוד כמה כתבות במיוחד עבורכם:
