אלסקה מציעה שילוב שאף חובב טבע לא יכול להישאר אדיש אליו: רכסי הרים עצומים, פיורדים, ויותר אגמים וקרחונים ממה שאדם ממוצע אמור לראות בימי חייו. ואם כל זה לא מספיק, יש כאן גם את אחד הריכוזים הגדולים בעולם של בעלי חיים כריזמטיים ופוטוגניים, גם בים וגם ביבשה. ברוב המדינה העצומה הזו אין כלל כבישים ולכן חלקים גדולים ממנה לא ממש מתאימים לטיול ברכב שכור, אבל לשמחתנו, האזורים שאליהם כן מגיעים כבישים הם גם האזורים היפים ביותר.
כשמתכננים את מסלול הטיול צריך לקחת בחשבון כמה גורמים. ראשית, יש הבדל בין אזור החוף והאזור של פנים היבשת. לאורך החוף, הקירבה לים ממתנת את הטמפרטורות ויוצרת כמות גדולה של משקעים, בעוד פנים היבשת יבש וחם יותר. התנאים השונים משפיעים כמובן גם על הנופים, על הצמחיה ועל בעלי החיים, ולכן רצוי שמסלול הטיול יעבור בשני האזורים ולא יישאר רק באחד מהם. שנית, כאמור, מערכת הכבישים של אלסקה אמנם תביא אתכם ליעדכם במהירות ובבטחה, אבל לא לכל מקום אפשר לנהוג. בהתאם, תכנית טיול טובה תכלול גם הרבה "הקפצות" באמצעי תחבורה אחרים – בעיקר מטוסים קלים וספינות קטנות. קצת יותר יקר אבל בהחלט שווה את זה.
ומילה אחרונה לגבי ההכנות: עונת התיירות של אלסקה היא בין יוני לספטמבר, ורובם המכריע של המבקרים מגיעים בסביבות יולי – אוגוסט. ברוב אלסקה, ובעיקר באזורים שמוזכרים כאן בכתבה, אין היצע גדול במיוחד של חדרי מלון ושירותי תיירות. המשמעות פשוטה: כדאי להתארגן הרבה זמן מראש. ככל שתתקרבו יותר לתאריך היציאה, אתם צפויים להיתקל ביותר אתגרים לוגיסטיים ואילוצי זמינות שעלולים לכפות שינויים לא רצויים בתכנית. אז שנעבור לתכל'ס? יאללה.
יום 1: נחיתה באנקורג'
אנקורג' היא לא עיר הבירה של אלסקה (זאת ג'ונו), אבל מחצית מאוכלוסיית אלסקה חיה כאן, וכאן גם נמצא שדה התעופה הגדול ביותר. מכיוון שאלסקה היא יעד די מרוחק, רוב המטיילים מגיעים לאלסקה אחרי טיסות ארוכות ופרט להשכרת הרכב, עדיף שלא לעשות תכניות גרנדיוזיות מדי ליום הזה (עדיף שלא לעשות תכניות בכלל). באנקורג' יש מבחר גדול מאוד של מקומות לינה, כששני האזורים העיקריים שאפשר לבחור הם ליד שדה התעופה או באזור הדאונטאון.
יום 2: אנקורג' – דנאלי
אלסקה, כאמור, היא לא מדינה קטנה. הנסיעה מאנקורג' לשמורת דנאלי (Denali National Park) היא לא נסיעה קצרה (כ-5 שעות נטו), וחלקה הראשון עובר בתוך נופים מיוערים. אבל ככל שמתקדמים צפונה הנופים הולכים ונפתחים, כשהשיא הוא במעבר ההרים Broad Pass שנמצא כמה עשרות מיילים מדרום לשמורה.
הדרך חוצה את הרי ה-Alaska Range, הרכס הגבוה ביותר באלסקה, ששיאו הוא כמובן הר הדנאלי. הדנאלי (6,195 מ' מעל פני הים), גוש עצום של סלע וקרח שנמצא במרכז השמורה, הוא הר שלא רואים כל יום. זה נכון גם מבחינת הנוכחות הבולטת וגם באופן מילולי: ההר נוטה לאסוף סביבו כמות יפה של עננים, והפסגה נחשפת בממוצע רק אחת ל-3-4 ימים. היום מסתיים באזור הכניסה לשמורה, שם ניתן למצוא ריכוז די גדול של מלונות.
טיפ קטן: כעשר דקות נסיעה צפונית לפארק נמצאת העיירה הילי (Healy). אין כאן מלונות גדולים, אבל מי שמחפש אפשרויות לינה קצת יותר זולות ימצא אותן כאן בשפע ("זול" באלסקה זה כמובן עניין יחסי).
יום 3: שמורת דנאלי
דנאלי היא השמורה המפורסמת ביותר באלסקה, והסיבה היא השילוב המנצח של הנופים עם הריכוז הגדול של בעלי החיים. הטיול בשמורה מתבצע באמצעות אוטובוסים של הפארק, שלוקחים את המטיילים לאורך דרך העפר היחידה שנכנסת לעומק השמורה. לאורך הנסיעה רואים לעתים קרובות את התושבים המפורסמים של הפארק: דובי גריזלי, איילי צפון, איילים קוראים (מוס) ולפעמים גם זאבים. אם שפר עליכם מזלכם ומזג האוויר בהיר יחסית, אולי אפילו תזכו לצלם אותם על רקע הר הדנאלי. רק חשוב לזכור שבעלי החיים לא תמיד מופיעים במרחק של כמה מטרים מהאוטובוס.
בנוסף, החוויה של נסיעה באוטובוס במשך כמה שעות לא מתאימה לכולם. ההמלצה שלנו: לשלב טיולים ברגל במהלך הנסיעה. הנהגים יעצרו בכל נקודה לאורך הדרך ויאפשרו לכל מי שרוצה לרדת ולטייל. אין שבילים מסודרים בשמורה אבל יש אזורים שבהם יש שבילים לא רשמיים שמאפשרים טיולים מהנים במיוחד. נכון, כל מי שיוצא לטיול בשמורה צריך לדעת מה לעשות אם יוצא פתאום דוב מהשיחים, אבל דובים בשיחים יש גם באנקורג'.
יום 4: דנאלי – פקסון
עד שנות ה-70', כשנבנה הכביש המהיר בין אנקורג' לפיירבנקס (Fairbanks), הגישה לשמורת דנאלי התבצעה דרך כביש נידח בשם ה-Denali Hwy. הדרך הזו לא נמצאת בתוך דנאלי, אבל היא שם עד היום והיא עוברת באחד האזורים היפים באלסקה. מדובר על דרך לא קצרה, 120 מייל של דרך עפר ועוד 15 מייל של כביש סלול אך משובש למדי. קחו בחשבון שרק חלק קטן מחברות ההשכרה באלסקה מאשרות נהיגה על הדרך הזו.
מי ששוכר רכב שמתאים לדרכי עפר יכול להעביר את היום בנסיעה איטית אך מהנה ביותר: לאורך היום יהיו הזדמנויות רבות לצילומי נוף, עצירות לטיולים קצרים, או סתם מנוחה ופק"ל קפה ליד הנחל. כצפוי, יש באזור גם הרבה בעלי חיים, בעיקר איילים (קאריבו ומוס) - רצוי לפתוח עיניים. למי ששוכר רכב שלא מורשה לנסוע על דרכי עפר, מומלץ להמשיך צפונה עד העיר פיירבנקס, ומשם דרומה לאורך כביש מספר 4 עד אזור פקסון (Paxson). בנתיב הזה, האטרקציה העיקרית היא קטע הנסיעה האחרון של היום, במהלכו חוצים את רכס ה-Alaska Range לכיוון דרום באזור פקסון.
פיירבנקס היא העיר השניה בגודלה באלסקה, אבל היא לא יעד תיירותי בולט (אם אתם עוצרים כאן, שווה להקדיש קצת זמן לביקור ב"מוזיאון הצפון" שנמצא בלב הקמפוס של האוניברסיטה המקומית). לעומתה, פקסון היא לא ממש עיר אלא יותר צומת נטושה, אבל לא רחוק ממנה יש כמה לודג'ים נחמדים שמומלץ להעביר בהם את הלילה.
יום 5: פקסון – מקארת'י
את היום מתחילים בנסיעה של כמה שעות דרומה, עד העיירה הנידחת צ'יטנה (Chitina). כאן מסתיים הכביש הסלול, ומתחילה דרך עפר נוספת בשם Mccarthy Road. היעד בסופו של דבר הוא העיירה מקארת'י (Mccarthy), ריכוז קטנצ'יק של בקתות באמצע היער שדומה יותר לסט צילומים של מערבון.
מקארת'י ממוקמת בליבה של שמורת הטבע הלאומית רנגל סנט אליאס (Wrangell – St. Elias National Park), אחד הפארקים הנרחבים והפראיים ביותר באלסקה. ניתן למצוא כאן 16 מתוך 20 הפסגות הגבוהות ביותר בצפון אמריקה, נופים הרריים ללא מגע יד אדם, קרחוני ענק וכמובן בעלי חיים רבים. כמויות של תיירים, לעומת זאת, לא תמצאו כאן – הנגישות הקשה ומיעוט התשתיות לא ממש מאפשר פריחה של סצינת תיירות המונית, ותושבי מקארת'י עושים כל שביכולתם כדי לוודא שהמצב ישאר כך גם בעתיד. לאלו שאין ברשותם רכב שמאפשר נסיעה על דרכי עפר, אפשר להגיע מצ'יטנה למקארת'י גם באמצעות טיסות סדירות במטוסים קלים שיוצאות 3 פעמים ביום במהלך הקיץ.
יום 6: מקארת'י וקניקוט
יום פנוי למשחקים בשמורת רנגל סט אליאס. בין האפשרויות הבולטות אפשר למנות ביקור בעיירת הרפאים קניקוט (Kennecott) הסמוכה למקארת'י, טיול מודרך על קרחון רוט (Root) הצמוד אל שתיהן, טיול רגלי לאחד ממכרות הנחושת הנטושים בהרים (מכרה בוננזה או מכרה ג'מבו), או טיסת נוף מרהיבה מעל השמורה.
אם הגעתם לכאן בנסיעה ולא טסתם במטוס קל מצ'יטנה, מומלץ בחום לקחת טיסת נוף – קשה להבין את הגודל של השמורה ואת העוצמה של הנוף מבלי לעלות לאוויר. למיטיבי לכת וחובבי אדרנלין, יש במקארת'י גם חברות שמציעות טיפוס קרח (קרמפונים, גרזני קרח וחבלים – כל החבילה), רפטינג או שייט בקיאקים מתנפחים. בקיצור, אם אתם אוהבים טבע אמיתי ומקומות פחות מתוירים, זה האזור בשבילכם.
יום 7: מקארת'י – ולדז
נסיעה לא ארוכה במונחים אלסקניים (4 שעות פחות או יותר) תיקח אתכם דרך מעבר ההרים ת'ומפסון פאס (Thompson Pass), ליד קרחון וורת'ינגטון (Worthington), דרך מפלי ההינומה (Bridal Veil Falls) המרהיבים ועד העיירה ולדז. בוולדז עצמה מומלץ לבקר במדגרת דגי הסלמון המקומית (פחות מומלץ אם אתם רגישים לריח של דגים), ואם יש לכם זמן אז מומלץ להעביר כאן יום מלא ולנצל אותו לטובת שייט של כמה שעות לקרחון קולומביה הסמוך, או לטיול קיאקים באחד המפרצים הרבים שפזורים באזור.
יום 8: ולדז – וויטייר – סוארד
בבוקר מעלים את הרכב על המעבורת שיוצאת מוולדז אל העיירה וויטייר (Whittier) שבצידו השני של מפרץ הנסיך וויליאם (Prince William Sound). בסיום ההפלגה יורדים דרומה אל העיירה סוארד (Seward), שנמצאת בחצי האי קינאי (Kenai). סוארד היא עיירה קטנה וחמודה שעיקר תהילתה נובעת מקירבתה לשמורה בשם קינאי פיורדס (Kenai Fjords National Park), שמורה קרחונית שעיקר הגישה אליה היא דרך הים.
יש כאן גם כמה אופציות קולינריות לא רעות בכלל, למשל בית הקפה הארטיסטי Resurrect Art Coffee House, או ה-Smoke Shack, מסעדה שנבנתה בתוך קרונות רכבת ומתמחה בארוחות בוקר בשריות (מעושנות כמובן). בתיאבון!
יום 9: סוארד ושמורת קינאי פיורדס
ניתן להעביר את היום בהפלגה לשמורת קינאי פיורדס, או בטיולים רגליים באחד השבילים הרבים שפזורים באזור סוארד. רוב ההפלגות מכוונות לפיורד שכן בשם Aialik Bay (במרחק 6 שעות), וחלק קטן מהן מגיע לפיורד מרוחק יותר בשם Northwestern Fjord (במרחק 9 שעות). פרט לנופים המתבקשים והקרחונים הגולשים מההרים, יש כאן גם ריכוז גדול של בעלי חיים ימיים – בעיקר לוויתנים גדולי סנפיר (Humpback Whales) ולווייתנים קטלנים (Orca).
מבחינת טיולים ברגל, גולת הכותרת הוא אזור קרחון אקסיט (Exit Glacier), שם ניתן לטפס במקביל לקרחון ולהגיע עד לשדה הקרח הארדינג (Harding Icefield) ממנו "נובע" הקרחון. יש כמובן שבילים רבים נוספים, ולמי שיש זמן מומלץ להישאר כאן גם ימים נוספים.
יום 10: סוארד – אנקורג'
נסיעה קצרה יחסית של כשעתיים וחצי תביא אתכם מסוארד לאנקורג'. בדרך ניתן לעצור גם בעיירה המקסימה גירדווד (Girdwood). גם כאן יש כמובן מגוון של שבילי הליכה, וכן אטרקציות נוספות כמו המרכז לשיקום חיות בר (Alaska Wildlife Conservation Center), טיסות נוף במסוק, ואפילו סיורים במזחלות כלבים. את היום מסיימים באנקורג'. אם הגעתם מספיק מוקדם ואין לכם בעיה עם 30 דקות המתנה, מומלץ בחום לקפוץ לפיצרייה האגדית של אנקורג' – ה-Moose's Tooth, מקום גדול ועמוס שמציע אוירה סופר ידידותית, בירות מצויינות בייצור עצמי, ופיצות שפשוט אסור לפספס.
יום 11: שמורת קטמאי
האטרקציה מספר אחת של אלסקה היא ללא ספק הדובים החומים, ואם אפשר לתפוס אותם לתמונה ליד איזה מפל בזמן שהם דגים סלמון לארוחת הצהריים – מה טוב. האתר המפורסם ביותר באלסקה בהקשר הזה נקרא מפלי ברוקס (Brooks Falls), מפל שנמצא בשמורת קטמאי (Katmai National Park).
דגי הסלמון מגיעים לכאן בדר"כ החל מסוף יוני, ועולים בכמויות אדירות במעלה הנחל כדי להגיע לאתרי ההשרצה שלהם. הדובים שמחים לתפוס אותם בכל שלב, אבל המפל הוא כמובן הנקודה הפוטוגנית ביותר במהלך המסע. ההגעה לברוקס מאנקורג' מורכבת משני שלבים – טיסה לעיירה קינג סלמון (King Salmon) הסמוכה לפארק, החלפת מטוס והמשך עד לאזור המפלים. בשיא העונה לא נדיר לראות על המפלים כ-10-15 דובים בו זמנית - חוויה חד פעמית ומרגשת לכל חובב טבע שמכבד את עצמו.
יום 12: אנקורג' והביתה
אנקורג' עצמה לא שונה בהרבה מעיירות אמריקאיות אחרות, אבל היא מהווה מקום לא רע לקצת שופינג בסיום הטיול. אחרי סיום הקניות אפשר לסיים את הטיול באמת, ולצאת לשדה התעופה.
הכותב, עופר גלמונד, הוא תושב אלסקה לשעבר ובוגר תואר שני מהאוניברסיטה של אנקורג'. ב-2010 שב לארץ והקים את "גלמונד מסעות גיאוגרפיים", חברת טיולים שמתמחה בטיולים לאלסקה ולמערב קנדה ומציעה שירותי תכנון, יעוץ, והזמנות לינה ורכבים. באתר האינטרנט תמצאו מידע נוסף, מפות, טיפים ומסלולי טיול.
מתכננים חופשה באלסקה? מצאנו עוד כמה כתבות שיכולות לעניין אתכם:
.jpg?width=818&height=1604)
.jpg?width=818&height=1604)
.jpeg?width=818&height=1604)
