מימי לא ביליתי כל כך הרבה פעמים בתוך חלוק רחצה, כפי שביליתי במהלך שבוע אחד בסלובניה. אבל, כשאתה יוצא לסיור במדינה, בה לתרבות הספא יש חלק עיקרי חשוב בתרבות, כמו בסלובניה למשל, צפויים לך יחסים קרובים מאוד עם החלוק וכפכפי המגבת. ברחבי המדינה יש מרחצאות חמים רבים ותרבות מעיינות המרפא במדינה היא מאוד מפותחת. זה לא נעצר רק בפינוקים ועיסויים. מלונות הספא במדינה מציעים גם תוכניות דיאטה ותוכניות רפואיות, למניעה, ריפוי ושיקום מתחלואים שונים. נחתנו בסלובניה ביום בהיר ושמשי של חודש מרץ. יצאנו לטייל בה ולגלות כמה מלונות ומתקני ספא של רשת "טרמה קרקא" (Terme Krka), שנחשבת לאחת מחברות התיירות המובילות במדינה.
יערות, יובל קטן ומלון ספא אחד
תחנתנו הראשונה היתה בכפר שמריישקה טופליצה (Šmarješke Toplice) בדרום מזרח המדינה, במרחק 70 ק"מ מליובליאנה או זגרב – כפר פיצפון, שאפילו לתאר אותו כ"פסטורלי" יהיה הגזמה פראית: הרים מיוערים בתוליים ויובל קטן הם האטרקציה המרכזית. מלון "ויטאריום" (Vitarium) הוותיק (4 כוכבים) שוכן במרכז הדממה הזו וזה נהדר, כי נראה שלכאן מגיעים עם מטרה – למי המעיינות החמים של הכפר נודעו סגולות רפואיות, בהן כדאי להיעזר. המים עשירים במגנזיום, אשלגן, סידן ועוד יסודות שיעשו לכם טוב.
האורחים יכולים לבלות בבריכות הרפיה או רביצה, באוויר הפתוח או בתוך המבנה, במים שהטמפרטורה הטבעית שלהם מגיעה עד 32 מעלות. המרכז הרפואי במלון מתמחה בשיקום בעיות לב-ריאה, בעיות עצביות, פציעות ספורט ועוד "קרעכצן", טפו טפו טפו. הרציניים שבכם יכולים להגיע לכאן אפילו לשבועיים או שלושה, לעבור אבחון מקיף וייעוץ רפואי. אם אתם באמת רציניים, תוכלו להתמסר לתוכנית ניקוי מרעלים (מסתבר שההולנדים נוהרים לכאן בהמוניהם בשביל זה) או תוכניות צום ודיאטה אינטנסיביות. כדי שתוכלו להמשיך את הדיאטה גם בבית, ישמחו להעביר לכם כאן סדנת בישול, בהתאם לתפריט שהרכיבו לכם כאן.
בואו לטבול ב-32 מעלות. בריכה במלון ויאטריום. צילום: יח``צ
אפשר בהחלט גם להעביר סתם שבוע מרגיע, בין טיפולי מסאז' ויופי שונים. מרכז הספא מציע תפריט טיפולים עשיר, ביניהם עיסוי קלאסי נהדר, ממנו נהניתי מאוד. בין הטיפולים, הטבילה בבריכות החמות ושכיבה בסאונות השונות, מצאתי את עצמי לא פעם יושב במרפסת החיצונית של המלון, מול הגבעות המיוערות, שואף האוויר הצח והקריר לריאות, שהתמלאו מיד בבריאות נטו.
לאחר ארוחת הערב, יצאנו לבדוק את חיי הלילה. נכנסנו ל"סימבה" – הבר היחיד בכפר. שלושה מקומיים וברמנית קידמו את פנינו וככל הנראה זה היה כל קהל הבליינים המקומי. התוודענו כאן לראשונה ליין המקומי, גאוות הסלובנים, ה"סביצ'ק" (Cviček) - תערובת יינות אדומים ולבנים, טעמו חמצמץ ואחוז האלכוהול שלו הוא כעשרה אחוזים בלבד. רמה נמוכה זו של אלכוהול מאפשרת למקומיים להרבות בשתייה, מבלי לאבד את הראש. מחיר כוס סביצ'ק ב"סימבה" עמד על הסכום השערורייתי של 80 סנטים לכוס (!). מי שבחר לטעום דווקא את הבירה המקומית, השקיע עוד יורו שלם.
סביצ`ק, עוד נפגוש אותו בהמשך. צילום: איתמר ברק
...ואז הגענו אל פתח המערה!
משמריישקה טופליצה, שמנו פעמנו אל עבר אזור החוף של סלובניה. עצרנו בדרך בשתיים מאטרקציות התיירות הפופולריות ביותר של סלובניה. הראשונה היא מערת שקוציאן (Škocjanske jame) המרהיבה, הנמצאת באזור הקארסט הסלובני והוכרה על ידי אונסק"ו כאתר לשימור מורשת עולמית. לאורך ההיסטוריה, מימיו של נהר רקה (Reka), הזורם באזור, חדרו והמיסו את אדמת הגיר וכך נוצרו בקרקע שקעים, עד כדי מערות גדולות, כשהרחבה שבהן היא מערת שקוציאן, העצומה בגודלה. פזורים כאן נטיפים וזקיפים, אך מה שמדהים כאן יותר מכל הוא ערוץ הנהר התת קרקעי.
צעדנו בשבילי השמורה החיצונית, עלינו וירדנו במדרגות סביב מפלים רועשים ובריכת מים בצבעי טורקיז ואז הגענו אל פתח המערה. המראה היה אימתני - לוע עצום ואפל, שמתקרתו נתלים נטיפים חדים. צעדנו פנימה, אל תוך קרביו של ההר. בפנים זרם הנהר בשצף קצף ונשפך אל קניון בגובה מאה מטרים מתחת לאדמה. צעדנו בשביל המדורג והמואר, לאורך קירות הנקיק החשוך. מים מטפטפים על מצחנו. הבטנו מטה, אל עבר הנהר שלרגלינו, ולמעלה אל התקרה, אי-שם בגובה מאה מטרים מעלינו. "הנהר זורם בתוך הנקיק לאורך שלושה קילומטרים ואז נעלם אל תוך האדמה!", הכריז המדריך והוסיף שלאחר זרימתו התת-קרקעית, שב הנהר אל פני האדמה דווקא באיטליה. הייתי שמח ליכולות כאלו – להיעלם ואז לצוץ במדינה אחרת. יש יותר לואו-קוסט מזה? הסיור אורך כשעה וחצי ובמהלכו מטפסים כ-700 מדרגות, ומתאים לבעלי יכולת מתאימה. בסיום, כדאי להיכנס למסעדה במרכז המבקרים. שתינו כאן מרק גולאש נהדר וחרפרף, שעשה לנו טוב על הלב (רק שישה וחצי יורו). קינחנו עם שטרודל תפוחים מצוין.
בתוך המערה הענקית. צילום: Archives PSJ/Borot Lozej
כמו להיכנס לרגע לתוך סרט של דיסני
במרחק נסיעה של מספר דקות משם, נמצא הכפר ליפיצה (Lipica), בו נמצאת חוות סוסי ליפיצה הלבנים, המפורסמים בכל העולם. אלו נולדים שחורים וכשמגיעים לבגרות, שיערם הופכם לבן וצחור. "רק נעבור כמה רגעים בחווה", אמר הנהג בנון שלנטיות. שום דבר לא הכין אותנו למה שעמד להתרחש בדקות שלאחר מכן. נכנסו עם הרכב בשערי החווה ונסענו באיטיות על הכביש, בין שתי מדשאות רחבות ידיים, מגודרות בלבן. הבחנו בקצה המכלאה בעדר הסוסים הלבנים ועצרנו. הסוסים, הנרגשים מבואנו, החלו לדהור לעברנו בעשרות! לא הספקנו להגיד "הויסה!" ולפתע חלפו על פנינו עשרות חדי-קרן (טוב, במעמד כזה אפשר לדמיין קצת) אציליים ולבנים, רעמתם הלבנה מתבדרת ברוח. חלקם השתעשעו זה עם זה, אחדים התקרבו כדי לקבל מאיתנו ליטוף. זה היה ממש כמו לצעוד אל תוך סרט של דיסני. אם אתם באזור ורוצים ממש להתוודע לסוסים, ניתן לבקר בחווה וליהנות מסיור ומופע.
בואו נדמיין שאלו חדי-קרן. צילום: איתמר ברק
גם לסלובנים יש טוסקנה
נסענו אל רצועת החוף הקצרצרה של סלובניה – 46 קילומטרים אורכה בלבד. אזור זה, הנושק לאיטליה, הוא דו-לשוני ומכאן שהשלטים מכל עבר כתובים בסלובנית ואיטלקית. אפילו חלפנו למשך כעשר דקות בשטח איטליה. הגענו אל תחתנו הבאה, מלון הספא "טאלאסו" (Thalasso), השוכן בכפר סטרוניאן (Strunjan). גם כאן תוכלו למצוא מרכז מרפא, תוכניות שיקום ובריאות, בריכות חמות מכל הסוגים, סאונות שתוכלו להזיע בהן כהוגן וכמובן טיפולי ספא נהדרים. אני התנסיתי בעיסוי במלחים מיוחדים, בהם התברכו מי הים באזור זה. נכנסתי אל חדר העיסוי המעוצב. המתין לי על המיטה תחתון חד פעמי מוזר, ספק חוטיני, שאמור לשמש אותי בעיסוי. לאחר כמה ניסיונות להבין איך הדבר הזה עובד, מה מקדימה, מה מאחורה או מה מהצד, ויתרתי ונשארתי עם בגד הים. אל החדר נכנס מרקו המעסה. הוא החזיק בשתי ידיו שתי שקיות בד רכות עם המלחים המפורסמים, טבל אותן בשמן חם ואז החלו 50 דקות נהדרות. הוא קרצף ביסודיות ובחוזקה כל חלק בגוף (כמעט), עם שתי הכריות החמימות והנעימות האלה. הייתה לנו שיחה מעניינת, למרות שהוא עבד די קשה והתנשף. למשל, גיליתי מהו העם הסנובי ביותר מכל מדינות יוגוסלביה לשעבר. "סרביה, מונטנגרו, מקדוניה, אנחנו הסלובנים – כולם נחמדים. חוץ מהקרואטים", חייך מרקו והדגים לי כמה גבוה נמצא האף שלהם.
להתמסר לשתי כריות מלאות במלח. צילום: יח``צ
אחד הדברים הטובים בסטרוניאן הוא הנוף הנהדר סביב. גבעות רכות וירוקות, עצי ברוש רזים ונמוכים, מטעי זיתים, חוות ובתי אבן עם גגות בצבעי אדמה – טוסקנה זה כאן. הוסיפו לכל זה גם את קו החוף של מפרץ פיראן (Piran) ותקבלו מקום נפלא לחופשה כפרית. יצאנו בוקר אחד לטיול מודרך של הליכה נורדית, מטעם המלון. זוהי פעילות גופנית יותר מאומצת מסתם שיטוט בטבע – מקבלים שני מקלות הליכה ויוצאים לצעידה, תוך כדי הנעה אקטיבית של הזרועות. טיפסנו וירדנו במורדות השבילים שעל הגבעות, בכל פעם מסבים את המבט לאחור כדי לתפוס עוד מבט מהנוף. עצרנו וביקרנו אצל מרי, תושבת הכפר. התארחנו בחצר ביתה שעל הגבעה, למרגלותיה נפרשו הנופים המשכרים. להשלמת הקומפוזיציה, האדניות הפורחות של מרי וכבסים צבעוניים, התלויים בטרסה שמתחת. טעמנו ליקרים נהדרים שמרי מכינה במקום – לימונצ'לו וליקרים מאפרסמונים, תמרים ואפילו ארטישוק. השמש ליטפה, האוויר היה צלול והלימונצ'לו עלה לנו לראש די מהר. החיים נראו מכאן יפים. מה עוד נבקש? ביום אחר לקחנו את הרכב וטיילנו לאורך כביש מספר 11, הנמתח סביב האזור, משקיף אל עבר החוף ועובר בין הכפרים הקטנים. נהנינו לעצור באחד מבתי הבד המקומיים, לטבול חתיכות לחם כפרי בשמן זית איכותי.
צאו וטיילו בנופים האלו. צילום: איתמר ברק
בונבוניירה בתור עיר בירה
בסלובניה יודעים לתת כבוד לקולטורה והם מנציחים בעיקר את אנשי התרבות שלהם. אולי זה בגלל שמעולם לא היו להם שושלת מלוכה או היסטוריה צבאית מרשימה. אחד מהחגים הלאומיים הוא "יום התרבות", המצוין ב-8 בפברואר והוא יום השנה לפטירתו של המשורר הלאומי פרנץ פרשרן (1800-1849), במהלכו נערכים אירועים חגיגיים בכל רחבי המדינה. על שמו גם קרויה כיכר פרשרן המרכזית (Presernov Trg) של עיר הבירה ליובליאנה (Ljubljana), אליה הגענו לביקור קצר ותכליתי. על הכיכר חולשת כנסיה פרנציסקנית ורודה ומרשימה, המשווה למקום מראה חינני. מתחת לכיכר זורם בנינוחות נהר הליובליאניצה (Ljubljanica), מעליו עובר גשר משולש – הברקה של האדריכל הסלובני יוזה פלצ'ניק (1872-1957), שגם הוא גיבור תרבות לאומי. ברחבי ליובליאנה, פזורים לא מעט מבנים של אותו אדריכל מהולל.
הכיכר המרכזית והגשר המשולש. צילום: איתמר ברק
פנים רבות לליובליאנה: עיר עם שורשים מתקופת האימפריה הרומית, בה תמצאו גם סממנים בארוקיים רבים, שיעידו על ימיה של סלובניה כחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית ושהופכים אותה לציורית ונהדרת, כמו פראג, וינה ובודפשט. מאידך, האוניברסיטה השוכנת במרכז העיר - משמעותה צעירים רבים ברחובותיה ואווירה משוחררת ונעימה. יצאנו מהכיכר המרכזית ועברנו בסמטאות הצרות. חלפנו בכיכר הקונגרס (Kongresni Trg), שאת עבריה מעטרים בניין הקונגרס הקודם, הלבנבן והיפה, וכנסיית השילוש הקדוש, בעלת העיטורים המקומרים. המשכנו לשוטט, הגענו אל תיאטרון הקיץ (Križanke) היפה של פלצ'ניק עם איורי קירות וקשתות מסוגננות. חצינו את גשר הסנדלרים (אותו תיכנן... נכון - פלצ'ניק) ונהנינו משמש אביבית, בבית קפה על הטיילת לגדת הנהר, יחד עם צעירי העיר. המשכנו משם, דרך המדרחוב משובץ החנויות וכיכר בית העיריה היפה (Mestni Trg), אל עבר השוק הצבעוני והססגוני (Vodnikov Trg) – דוכני פירות, ירקות, פרחים מכל הסוגים והצבעים. חגיגה לעיניים, שעשתה אותנו רעבים.
זו הייתה ההזדמנות להפסיק ולהתעלם ממה שהביט עלינו מלמעלה כמו "האח הגדול", לאורך כל סיורנו עד כה – מצודת ליובליאנה! עלינו למצודה, החולשת על העיר ממרום פסגת גבעה וניבטת למעשה כמעט מכל פינה. ממרפסות התצפית נגלה לעינינו נוף פנורמי מרהיב. ביום בהיר אפשר אפילו לראות מכאן את רכס האלפים היוליאניים. הרעב נתן אותותיו. נכנסנו למסעדת Strelec ("השומר") שבשטח המצודה ואיזו ארוחה זו היתה! לגמנו מרק זנב שור נהדר (4 וחצי יורו), נהנינו ממנת ביניים של פילה פורל עם ביצת שלו וקוויאר סלמון (12 יורו). לעיקרית אכלנו מנת לחי עגל נימוחה עם פירה ירקות שורש (17 יורו) או דג באס ברוטב סקאמפי עם ניוקי דלעת (18 יורו). לקינוח, התענגנו על שטרודל תפוחים מדויק ונהדר, בתוך עלי פילו דקיקים עם גלידת וניל על קרמבל וקרמל (5 וחצי יורו). לא זול במחירי סלובניה, אבל מומלץ בהחלט.
מצודת ליובליאנה משקיפה מלמעלה. צילום: איתמר ברק
עיסוי בזהב - מסתבר שיש דבר כזה
את הפרק האחרון במסע בסלובניה עשינו בכפר דולנסקה טופליצה (Dolenjske Toplice), במלון "בלניאה" (Balnea). בית המלון המפנק, בעל דירוג של ארבעה כוכבים דלוקס, נפתח בשנת 2008 ומעוצב בדייקנות בגווני חום וירוק כהה. מועדון הספא במתחם כולל בריכה חיצונית באורך 50 מטרים לעונת הקיץ, שלוש בריכות תרמיות מקורות בטמפרטורה של 36 מעלות, אחת מהן נמתחת גם אל האוויר הפתוח. תוכלו גם לשכשך במי המרחצאות המקוריים של המתחם בסגנון רומי, הקיימים כבר מאתיים שנה. אם בא לכם להזיע, תגלו אזורי ג'קוזי לוהטים וסאונות מסוגים שונים – פינית, יבשה, יפנית ואפילו סאונת עשבים ותבלינים, במידה ואתם במצב רוח כפרי. לא מקפחים כאן גם את הנודיסטים, אותם מפנקים כאן עם מרפסת מיוחדת.
מלון בלניאה. צילום: יח``צ
כמו בשאר מלונות הרשת, גם כאן תפריט הטיפולים הוא עשיר מאוד – קלאסי, שיאצו, רפלקסולוגיה, ארומתרפיה וגם תוכניות טיפולים לכאבים ראומטיים, כאבי גב ובריחת סידן, עיסוי תת מימי ,טיפולים חשמליים, התעמלות מותאמת אישית ומה לא... אבל הדבר עליו מעולם לא שמעתי היה עיסוי בזהב! תכליתו איננה ממש לעשות קווצ'ים חזקים בגב ולפרק לכם את הצורה, אלא להרגיע. מסתבר, שלמתכת היקרה יש סגולות הרגעה והחדרתה אל העור תורמת להשבת הנפש. הצצתי אל בקבוק השמן ובו אכן זיהיתי חלקיקים זהובים. הייתי חייב לנסות את זה, רק כדי להירגע מהגילוי... וכך, במשך 70 דקות השתמשה המעסה בכפות ידיה וזרועותיה לכל אורכן. זה היה כמו עיסוי רגיל, אך בהילוך אחד נמוך, אבל זה היה כה מרגיע ונעים. במשך כל העיסוי חשתי עקצוצים קלים של צמרמורת נעימה בראשי. המטרה הושגה! הרגשתי 24 קראט של רוגע ושלווה.
מלון "בלניאה" נטוע במרכז כפר מיקרוסקופי ומסביבו יערות בתוליים. זו לא תופעה נדירה בסלובניה – 60 אחוזים משטח המדינה הם יער. היכן שלא תביטו – תראו מרחבי עצים ירוקים. "כדאי לצאת ולסייר באופן חופשי ביערות מסביב למלון ולקטוף פירות יער. זה מה שאנחנו עושים. ככה זה כשמול הבית שלך יש יער", התגאה ז'יגה, מרשת המלונות "טרמה קרקא", המתגורר באזור. "קחו רק בחשבון שייתכן ותיתקלו בדובים", הוא נזכר להוסיף. אז באמת ניצלתי את הזמן לטייל בכפר. טיפסתי על הגבעה שמעל לכפר, השקפתי על המראה הציורי שנפרש לרגלי, נשמתי היטב את האוויר הצלול. ניחוח הסקת העצים שעלה מן הבתים, מילא את האוויר הצלול והשלים את האווירה הכפרית.
תצפית על דולנסקה טופליצה. צילום: איתמר ברק
מי תהיה נסיכת הסביצ'ק?
אם אתם רוצים לצאת מהכפר ולטייל באזור, האפשרויות הן רבות. תוכלו לבקר במוזיאון הפתוח פלטריה (Pleterje), שיקנה לכם הצצה אל חיי הכפר הקדומים בסלובניה. אם אתם מטיילים עם ילדים, הם יוכלו להתרוצץ כאן על הדשא הירוק, בין חיות המשק המשוטטות חופשי בין הבקתות, בעוד אתם נהנים מטעימות יין הסביצ'ק.
המוזיאון הפתוח. צילום: איתמר ברק
כדי ללמוד מעט יותר על הסביצ'ק, קפצנו גם לבית חווה כפרי עתיק, שהוסב למרכז מבקרים קטן בשם Matjaževa domačija. בפתח קידמו את פנינו בעל הבית החביב ושני ילדיו דוד ושרה – מסתבר שהאב טייל בישראל בעבר וכל כך הוקסם ממנה, שהחליט לקרוא לילדיו בשמות יהודיים. צעדנו בעקבות השלושה, שהתקשטו בתלבושת המסורתית ויחד ירדנו למרתף היין ועישון הנקניקים האפלולי והריחני. טעמנו מהנקניק המצוין, גבינה נפלאה ובעיקר למדנו על חשיבות הסביצ'ק בתרבות הסלובנית. עד כמה? ובכן, בכל שנה ארגון יצרני הסביצ'ק עורך תחרות לבחירת "מלך ונסיכת הסביצ'ק", אשר תרים בכל המדינה וגם בחו"ל ומקדמים את היין הלאומי. איך בוחרים את המלך? זה פשוט – זהו בעל היקב שייצר את המשקה הטוב ביותר. לבחירת הנסיכה חמישה קריטריונים מעט שונים – עליה להיות צעירה, יפה, חכמה, בעלת ידע בייצור היין וגם... בתולה. בהן צדק. מה עושים אם אין בנמצא מועמדת שעונה על כל הסעיפים? "אנחנו יודעים להתפשר". סוג של פוסט-פמיניזם סלובני... תוכלו לבקר גם אתם במקום וליהנות מטעימות יין, גבינות ונקניקים נהדרים ב-10 יורו לאדם.
עוד מקום בו בילינו עם חוש הטעם היה בפונדק החמים Gostilna Javornik, שבכפר שנטרופרט (Šentrupert), מרחק קצר מדולנסקה טופליצה. גורן, בעל המקום בשנות ה-40 לחייו, ובנו בן ה-21 מוציאים תחת ידם אוכל סלובני כפרי, עם השפעות איטלקיות. במקום תמצאו טבון, שמפיץ ניחוחות נהדרים בכל המסעדה וממנו הם מפיקים פיצות וגם את ה"פוגאצ'ה" – הגרסה המקומית לפוקאצ'ה האיטלקית המוכרת. לחם מנחם וכיפי, שמתפקד רבות ככיבוד ולקבלת אורחים. התענגנו מהלחם ופטה כבד מצוינים, מנת טליאטלה מעולה עם קלמרי, כמהין, פרמזן מקומי, קינוח של בליצ'נסים במילוי פירות יער מפנקים ועוד. מחיר תפריט טעימות לשניים, שופע מנות, הוא 68 יורו. מומלץ.
פוגאצ'ה - פשוט וטעים. צילום: איתמר ברק
הסלובנים מעידים על עצמם שהם "עם שעובד קשה ולכן הם המדינה העשירה ביותר מכל מדינות איחוד אירופה החדשות". ובכל זאת, במשך כל הביקור חשתי חמימות כפרית, פשטות, תמימות והכנסת אורחים חמה במיוחד. אולי כך זה כשבמדינה בגודלה של ישראל חיים רק שני מיליון תושבים, ישנה רק עיר אחת גדולה אמיתית, רוב המדינה הוא בכלל יער ואוצרות הטבע והמרחבים הפתוחים נגישים לכל אחד. אם צריך לבלות שבוע של עיסויים, דיאטה או שכואב לכם משהו, זה מקום נכון להגיע אליו.
אז איך נהנים מכל זה?
חברת "סביב עולם" משווקת בישראל חבילות באתרי הספא של "טרמה קרקא". חבילה לשבעה ימים במלונות "ויטאריום" ו"בלניאה" תעלה לכם החל מ- 1,040 יורו, לאדם בחדר זוגי. החבילות כוללת: טיסה, העברות, אירוח על בסיס חצי פנסיון, 4 טיפולי WELLNESS ושימוש במתקני הספא. אם תרצו לשכור רכב, ב"סביב עולם" יציעו לכם חבילות שבועיות לחודשי מאי-יוני, במחיר המתחיל ב- 132 יורו לרכב. אם אתם מגיעים ביולי-אוגוסט, רכב לשבוע יעלה החל מ- 263 יורו.
צפו באתרי הספא ועוד חוויות בסלובניה - שיט על רפסודה וארוחה בטירה!
הכתב היה אורח חברת התיירות "טרמה קרקא" ורשות התיירות של סלובניה.
