איך תיכננו את החופשה

באמצע חודש מרץ 2010 יצאתי לחופשת סקי, של סוף שבוע ארוך, באתר סנט אנטון שבאוסטריה, יחד עם חברי הטוב אסף. אסף גולש סנובורד שנה שלישית ואני גולש סקי מזה הרבה שנים. בתחילת העונה, בחנוכה, יצאנו לחופשה עם הילדים באתר פאסו טונלה, שלאחריה החלטנו לצאת לחופשה נוספת, עוד השנה. בשל אילוצים שונים מסביב (משפחה, עבודה וכו'), החלטנו לנסוע לחופשה קצרה, יחסית. הרעיון היה לנסות ולדחוס כמה שיותר ימי סקי, בכמה שפחות ימים.

 ההתארגנות המעשית החלה בשלב די מאוחר, משום שלא הייתי בטוח שבאמת נצליח להוציא את החופשה לפועל, עד כשבועיים לפני המועד המתוכנן. הטלתי על אסף את רוב העבודה השחורה, כשאני על תקן יועץ... השלב הראשון היה לבחור אתר מתאים. הדרישות היו: מציאת אתר קרוב יחסית לשדה תעופה, על מנת לחסוך שעות נסיעה. שנית, חיפשנו אתר גדול באופן יחסי ומקום שעוד לא היינו בו. לאחר צמצום האפשרויות, נשארו האתרים אבוריאז בצרפת וסנט אנטון. החלטנו על האתר האוסטרי בגלל אפשרויות האפרה סקי שלו.

הטיסות התגלו כעסק לא זול, למי שמחכה לרגע הכמעט אחרון. אומנם כמעט ושינינו את דעתנו וטסנו למילאנו, כי היו טיסות זולות יותר ובשעות טובות יותר. אולם, בסופו של דבר, החלטנו להשאר עם הבחירה המקורית ולשלם מעט יותר. לאחר התלבטות נוספת לגבי שעת הטיסה, החלטנו להעדיף טיסת לילה, שתביא אותנו מוקדם לאתר, על פני טיסת בוקר. בחרנו את טיסת סוויס אייר לציריך, שממריאה בשעה 01:20, עם עצירה קצרה בבריסל, משם לציריך ולבסוף נחיתה בשעה 08:20. התוכנית היתה להגיע לאתר לקראת 12:00-13:00 ולהתחיל לגלוש. הזמנו את הטיסה דרך חברת איסתא, במחיר 400 €.

השלב הבא היה השכרת רכב, מה שהלך בקלות. נשאר לנו רק למצוא מלון. לאחר שיטוטים רבים ברשת, בהם לא הצלחתי להגיע להחלטה, התייעצנו עם חבר, שנסע שבוע לפנינו לחופשה דומה. הוא המליץ לנו על המלון שהוא שהה בו וביקשנו ממנו שיזמין לנו חדר. בשלב זה, סיימנו את ההכנות וכל מה שנותר לנו לעשות הוא להמתין עד לטיסה ולבדוק את תחזית מזג האוויר, שהייתה אופטימית: מעט שלג בלילות וימים מעוננים חלקית.

לתחילת הכתבה

היום הגדול הגיע

יצאתי מהבית והגעתי עם אסף לשדה התעופה "בן גוריון". לאחר ביקור מסורתי וקצר בדיוטי פרי, לרכישת נעלי התעמלות, עלינו לטיסה שיצאה בזמן ומיד הלכנו לישון. שני חלקי הטיסה עברו באופן חלק והגענו בשלום לציריך. אספנו את המזוודות שהגיעו מהר מאוד ועברנו לדלפק השכרת הרכבים, שם קיבלנו את האוטו שלנו (מסוג אופל מריבה). לאחר התלבטות, אם לקחת גגון או לא, החלטנו לנסות לדחוס את כל הציוד לאוטו - והצלחנו! הנסיעה לאתר עברה בקלות: כשעתיים ורבע של נסיעה, ללא עומס בכבישים. עברנו במנהרה ארוכה מאוד בסוף (14 קילומטרים) והגענו. את המלון מצאנו ללא בעיה - צמוד לכנסיה שבעיירה Flirsch, מרחק של כ-12 קילומטרים מסנט אנטון.

שם המלון הוא Hotel Basur. המקום מציע ג'קוזי, סאונה וסולריום. האוכל במלון היה סביר באופן כללי, אבל לא חוויה קולינארית, למי שמחפש אחת כזו... ארוחת הבוקר היא בשירות עצמי מבופה. היא כוללת גבינות, נקניקים, ביצים, ירקות וקורנפלס. בזמן ארוחת הבוקר יש לסמן מהי המנה העיקרית המועדפת לערב. ארוחת הערב כוללת בר ירקות חופשי, מנה ראשונה (שלא הייתה מוצלחת בדרך כלל), מרק, מנה עיקרית וקינוח (אתר האינטרנט של המלון: www.basur.at).

עם הגעתנו, זרקנו בזריזות את הציוד בחדר ואחרי כמה דקות, כבר יצאנו לכיוון סנט אנטון.

לתחילת הכתבה

השכרת ציוד וסקי פס

בהגיענו לסנט אנטון, גילינו שמציאת חניה זה לא עניין טריוויאלי. לאחר שני סיבובים סביב המרכז ואזור הרכבלים, מצאנו מקום ליד הסופר, שהיה נראה לנו כי מותר לחנות בו. משם צעדנו מעט לסניף של רשת Inter Sport, שם שכרתי מגלשיים. בחרתי במגלשיים ברמת Premium וקיבלתי את ה-Rossignol Radical, בגובה 170 ס"מ. בינתיים, שמתי לב למישהי בצד, שמודדת נעליים, מה ששוב עשה לי חשק להחליף את הזוג הישן שלי. שאלתי את צוות החנות אם ניתן לנסות זוג נעליים ונעניתי בתשובה שאני יכול לקנות אותם ולאחר יום של גלישה, אם צצה בעיה, מתאימים אותם וכך ממשיכים, עד שאהיה מרוצה. לשאלתי מה יקרה אם אחרי יומיים-שלושה אני מחליט שהנעליים לא מתאימות לי, השיבו לי שזה לא אמור לקרות, אבל גם אם כן, אז פשוט אשלם עבורן מחיר של השכרה. החלטתי לחזור בערב ולקנות נעליים, כי לא רציתי לבזבז את הזמן שנשאר, היות ורצינו כבר לגלוש קצת.

קנינו סקי פס בכניסה לרכבל במחיר 180 € לחמישה ימים ועלינו לחימום. התחלנו בגלישה קצת לפני השעה 14:00, מה שהשאיר לנו כשעתיים. החלטנו לא לעשות סיבוב גדול ורק עלינו ברכבלים הקרובים, כדי להתרגל לציוד (השכור שלי והבורד החדש שאסף קנה ועדיין לא גלש עליו) ולרענן את הזכרון. גלשנו את מסלול 36 ועוד פעמיים-שלוש במסלולי העשרים, באיזור Gampen. אחרי הגלישה חזרנו לחנות ורכשתי שם נעליים מסוג Nordica Sport Machine 90. המוכר היה נחמד מאוד ואפילו שתינו יחד שנאפּס, כשאסף הסביר לו, שלמרות שהכל נראה טוב יקח לי עוד הרבה זמן להחליט... בסוף היום חזרנו למלון עייפים, אכלנו ופרשנו לישון.

לתחילת הכתבה

הכל על חניונים באתר

בבוקר השקפנו מהחלון וראינו שיורד שלג והכל בחוץ לבן. אחרי ארוחת הבוקר, פינינו את השלג מן המכונית, העמסנו עליה את הציוד ונסענו לסנט אנטון. לקחנו את הנעליים שלי, שהמתינו בחנות לחימום וחנינו בחניה של Nasserein, שעולה 7€ ליום. התברר לנו, שחניה בסנט אנטון יכולה להיות מעט בעייתית. הפתרונות האפשריים: לקחת את אוטובוס הסקי - הרבה עושים זאת, אולם אנחנו העדפנו לנצל את הנוחיות של הרכב השכור; לחנות באחת מהחניות בתשלום, ב-Nasserein או Rendl, בשתיהן המחיר €7 ליום. הראשונה צמודה לרכבל, שעולה לאתר המרכזי וניתן לגלוש חזרה עד אליו. השניה קרובה יותר למרכז ולרכבל שעולה ל-Rendl, אולם לצאת ממנה זו הליכה של מספר דקות. לא נורא אבל לא כיף. ישנם מקומות חניה הקרובים למרכז, אבל הם מוגבלים בזמן, לשעה וחצי. השתמשנו בהם אחרי הסקי, כדי לחנות קרוב לברים, מה שהיה מאוד נוח. חניה שם עולה חצי יורו לשעה, יורו לשעה וחצי ואחרי שש זה עד הבוקר, כך שיש מספיק זמן לאפרה סקי. יתרונות נוספים לשיטה זו הם שאפשר להחליף נעליים לפני האפרה סקי, הציוד נעול ובטוח באוטו ואין חשש שאיזה שיכור יתבלבל ויקח לך את הציוד שלך.

 בצורס (Zürs) יש שני מגרשי חניה גדולים ובחינם, ממש בכניסה לאתר. כשאנחנו היינו שם, הן היו כמעט מלאות, אבל עדיין נותרו בהם כמה מקומות פנויים. גלשנו בתוך החניה לצד המכוניות, עד לרכבל וכך גם בחזרה, כשהגענו מהצד השני, בגלישה עד המכונית. בלך (Lech) יש מספר חניונים ממוספרים. אנחנו חנינו בשלישי, בגלל המיקום שלו: זהו חניון גדול, בעל מספר קומות מקורות. החניה בו עולה 6-10€ ליום, תלוי במספר השעות. החניון האחרון (הרביעי?) הוא, ככל הנראה, בחינם. בדרך מסנט אנטון ללך, עברנו ליד סנט כריסטוף ו-Rauz, נראה היה שיש שם מקומות חניה גם. כך שמי שבאזור יכול לחנות שם, אבל לנסוע במיוחד עד לשם? נראה לי מוגזם.

לתחילת הכתבה

עכשיו מתחיל הכיף

היום השני היה, בעצם, יום הגלישה המלא הראשון שלנו. מזג האויר לא היה משהו באותו היום - טפטוף קליל של שלג בהתחלה, שהפסיק אחר כך וערפל על ההר, שפגע קשות בראות. התחלנו בגלישה באזור Galzig, במסלולים 7, 2, ו-5. משם, דרך מסלולים 9 (סיבוב ארוך ודי שטוח, בו אסף קילל רוב הדרך) ו-11 עברנו אזור ועלינו ל-Schindler Spitze, בגובה 2,660 מטרים. משם, גלשנו את מסלולים 14 ו-17, שהיו מצויינים, למרות הראות. לאור ההתלהבות, חזרנו שוב על 17, עצרנו לארוחת צהרים על ההר ומשם חזרנו דרך 12 ו-12a, לאזור בו היינו בבוקר. גלשנו שוב ב-5 ומשם דרך 4, 20 ו-24, חזרה למקום חניית הרכב שלנו. בדיוק כשהגענו, נחת בקצה מגרש החניה מסוק שחילץ פצוע.

 לאחר החלפת נעליים ושיפור מקום חניה, מצאנו את עצמנו בבר "אנטון" - מקום חביב, עם מוסיקה חדישה יחסית. לא היה צפוף שם מדי, כך שאפילו מצאנו מקום לשבת. חזרנו למלון בערב והחלטנו לדגום את הג'קוזי - היה מעולה! מים חמים וזרמים טובים. כולם ערומים, למי שזה מטריד אותו/אותה.

למחרת (יום שישי), החלטנו לנסוע לצורס. מזג האויר היה מצוין והשמש האירה פנים. הנסיעה ארכה כחצי שעה וכאמור, חנינו בכניסה לעיירה. עלינו למסלול 7, אחר כך ל-3 ו-3a. לאחר מכן עברנו לצד השני של ההר, למסלולים 14-17, עליהם בילינו זמן רב. למי שאוהב מסלולים רחבים, בהם אפשר לתפוס מהירות, זהו איזור אידיאלי. זהו דירוג המסלולים, לפי רמת ההנאה שלי מהם: 15, 15a (שחור), 17 (כחול), 16 ו-14. אכלנו ארוחת צהרים ועלינו למסלול 12. משם, חזרנו שוב דרך 17, לאזור בו היינו קודם. בסיום, עלינו למסלול 10, שהוביל אותנו עד הרכב בגלישה (כולל, כאמור, לגלוש בתוך החניון). יצאנו חזרה לכיוון סנט אנטון. עצרנו בדרך בבר Base Camp ומשם הישר למלון ולג'אקוזי.

ביום שבת נסענו ללך. לשמחתנו, מזג האויר נשאר מעולה - שוב היתה שמש בשמיים, אבל עדיין הטמפרטורה היתה מתחת לאפס. עלינו הישר למעלה, ל-Zuger Hochlicht ומשם התחלנו לגלוש במסלולים 35, 35a ,46 ו-45. התחברנו לעיתים ל-51 ו-34, כדי להגיע לרכבל ולעלות שוב למעלה. מסלול 45 היה מעולה, גלשנו בו מספר פעמים, כולל 45a. המסלול רחב, עם שלג מצוין ואפשר להגיע בו למהירויות מרשימות, מה עוד שלא היו באזור הרבה גולשים נוספים. בשלב זה, השמיים החלו להתכסות עננים, לכן גלשנו מעט למטה, כדי לאכול צהרים. עצרנו במסעדה שמצאנו במסלול, שם פגשנו זוג ישראלים. הסתבר לנו, שהם לנים באותו בית מלון שלנו ופשוט לא יצא לנו להפגש, כי הם בדרך כלל סועדים בחדר האוכל השני. לאחר שסיימנו את הארוחה, השמיים התבהרו קצת והמשכנו לגלוש, יחד עם שני הישראלים. עלינו שוב למעלה, כדי להפרד ממסלול 45, אחר כך ירדנו ב-35 ו-34, עד למטה. עשינו עוד כמה סיבובים על מסלול 34 וכל הווריאציות שלו (a,b) וחזרנו לרכב. באופן כללי, המסלולים בלך הם רחבים למדי, עם שלג מעולה - מאוד נהנינו מהאזור. זהו אתר מומלץ, למי שאוהב להישאר על המסלול ולפתח מהירות.

בדרך חזרה, עצרנו ב-Krazy Kanguruh (הטעות בשם במקור), שם כל החוגגים היו בתוך המבנה. אחרי בירה אחת עברנו ל-Mooserwirt, שם דווקא היו המון אנשים בחוץ. לא היה לנו כוח להצטופף, אז המשכנו חזרה לסנט אנטון, לסיבוב קניית מתנות במדרחוב. טיפ קטן: אפשר להגיע עם הרכב ממש קרוב לברים. כמובן שניתן גם להגיע אליהם בגלישה, על מסלול 1. ל-Mooserwirt יש חניה קטנה מאחור, עוברים במנהרה צרה מתחת להר ומגיעים. אחרי שהצטיידנו במתנות לילדים, חזרה למלון, ללו"ז הקבוע שלנו: ג'אקוזי וארוחת ערב. התחלנו גם לארגן את המזוודות, לקראת העזיבה ביום המחרת.

 יום ראשון - היום האחרון שלנו. החלטנו לגלוש בבוקר ב-Rendl ולהישאר שם, עד שימאס. לשמחתנו, שוב היה מזג אויר טוב. חנינו בחניון של Rendl ומשם צעדנו לגונדולה. עלינו למעלה וגלשנו ברוב המסלולים באזור: R4, R11, R2, R2a (מומלץ לחובבי המהירות), R7 ו-R1. המסלולים נוחים מאוד ורובם די רחבים. בצדדים יש לא מעט אפשרויות לאוף פיסט, למעוניינים. צירוף המסלולים 2, 7, 1 הוא ירידה ארוכה, עד לגונדולה חזרה. גלשנו עליו שוב, כשבדרך עצרנו לארוחת צהריים. לאחר מכן החלטנו לעבור שוב לצד השני של ההר ולחזור למסלולים 14 ו-17, שהיו המועדפים עלינו בסנט אנטון. עלינו בגונדולה ל-Galzig ומשם, דרך מסלול 10 שחור, לחיבור עם 11 - חסכנו את הסיבוב של 9 כחול. רצנו את 14 ו-17 במהירות שיא ואחר כך חזרה על 12a ,4 ו-1, עד העיר. סיימנו לגלוש בשעה 15:15, יום גלישה (כמעט) מלא. החזרתי את הציוד השכור ומשם הישר למלון, מקלחת ונסיעה חזרה לציריך.

לתחילת הכתבה

עלויות והמלצות

סיכום הוצאות לאדם (ביורו):

  • טיסה: 400 (כאן אפשר בקלות לחסוך, אם מזמינים מוקדם יותר).
  • מלון: 250 (כולל משקאות בארוחות הערב).
  • סקי פס: 180.
  • השכרת ציוד: 140 (רק מגלשיים ברמה הגבוהה). ניתן לבצע הזמנה מראש באינטרנט ולקבל 10-20% הנחה. נעליים עולות עוד 53. מגלשיים ברמה רגילה עלו 114. הכל לחמישה ימים. לשבוע צריך להוסיף בערך 20%, כי בדרך כלל היום השביעי הוא בחינם ( אין הבדל מחיר בין שישה לשבעה).
  • רכב: 120

סך כל ההוצאות: כ-1,100 יורו, לא כולל הוצאות נוספות. יש להוסיף לכך כמובן גם עלות ההוצאות מסביב (בילויים, ארוחות צהריים, חניות וכו'): אין לי מושג כמה! הערכתי היא 15- 20 יורו לארוחה בתוספת כ-4 יורו לבירה, הכפילו בכמות שאתם שותים.

מסלולים מומלצים: כמובן שזה מאוד אישי ותלוי ברמה ובסגנון. אני (ובאופן מפתיע, גם אסף) נהניתי במיוחד במסלולים הבאים:

  • סנט אנטון: 14 ו-17, גם 5 היה נחמד. 4 הוא חביב, אבל מעט עמוס.
  • צורס: 14- 17 כולם כיפיים, במיוחד 15.
  • לך: 45 מנצח.

בסך הכל נהנינו מ-4 (וקצת) ימי סקי, בסוף שבוע ארוך - יציאה בשלישי בלילה וחזרה בלילה שבין ראשון לשני. למי שלא יכול/רוצה חופשה של שבוע, זהו סידור לא רע בכלל וחופשה נהדרת!

לתחילת הכתבה

הכותב משתתף בפורום הסקי של אתר למטייל, תחת הכינוי Juggling Dragon.
 שוחחו איתו שם!

גם דיווח זה משתתף בתחרות דיווחי סקי לשנת 2010 ומתמודד על הפרס הראשון: חופשת סקי חינם באתר Passo Tonale! פרטים נוספים באתר התחרות >>

יעדי הכתבה