סנט מקסים
בכניסה למפרץ סן טרופה, סנט מקסים (Ste. Maxim) תקבל את פניכם עם שמש מלטפת, שישה קילומטרים של חופים קסומים , צמחיה ים תיכונית מלבלבת ומצלה על חול לבן, חנויות קטנות, ספורט ימי (צלילה, שייט, גלישה ועוד) וגם אחר- טניס, גולף ועוד, בידור ואוכל גורמה, שווקים ססגוניים, נמל תוסס ועוד ועוד ממנעמי החיים. היתרון האדיר הוא בכך שהכל בהישג יד, הכל במרחק הליכה, ואין צורך להתאמץ יתר על המידה כדי להנות מהכל- חופש אמיתי ומפנק. ה נמל השוקק מציע טיול נעים בין סירות הדייג ודוכני הדגה הטריה, או נקודת מוצא לשייט אל האיים שממול. אפשר לסעוד היטב באחת מהמסעדות הרבות או פשוט להמשיך אל ה עיר הישנה, ולטייל בין סמטאותיה, שווקיה (שוק מקורה ברחוב Rue Fernand Bessy, שוק יום שישי ב- Place Jean Mermoz, בימי חמישי בכיכר Place des Sarrazins, בימי שני בבקר ברחוב Pompidou, בימי שבת, שוק פשפשים ב- Place Jean Mermoz, ושוק אמנים במדרחובים של העיירה, בקיץ) והחנויות הקטנות.
כשהולכים לעבר השוק על רחוב Hoche, עוברים על פני באר קטנה וישנה, ומגיעים אל כיכר הסרצנים (כובשים המוסלמים) Place des Sarrasins. שרידי מנזר ישן, וילה רומית עתיקה ממחישים את עברו של המקום. אם ממשיכים לרחוב avenue Jean Jaures רואים ממול את ה קסינו שעל החוף, בו אפשר להתבדר ולבלות בלילה. בהמשך, בנין העיריה, ובית המימוסה עם נוף מהמם מהמרפסות, ממוסגר בפריחה צהבהבה עדינה של המימוסות. מתקדמים ורואים את הארמון הישן Chateau Gaumont.
סן טרופה
סן טרופה (St. Tropez) היא שם נרדף לחיים הטובים, לבון טון, לחוג הסילון ורשימת התארים עוד מתארכת, אבל הרעיון מוכר וברור לכל. אומרים שמקור השם באחד משרי המאה של הקיסר נרון (מאה ראשונה לספירה) שנקרא טורפס. טורפס הזה עיצבן כל כך את הקיסר שהלה הורה להרגו ולשלח את גופתו בסירה קטנה על הנהר, בלווית תרנגול וכלב, להשלמת ההתעללות בגוויה. איכשהו, באורח פלא הגיעה הסירה הזו אל חופי הריביירה והמקום בו נסחפה אל החוף נקרא סן טרופה, על שם אותו אומלל. בזה מסתיים הקשר בין אומללות לסן טרופה, שמאז פורחת ועולה. במאות החמש עשרה עד השבע עשרה תחת שלטון הרוזן מפרובנס, ומהמאה התשע עשרה, גם כאתר תיירות בעל כוח משיכה כביר.
בשנות החמישים של המאה העשרים נעטפה סן טרופה הילה נוצצת של סלבריטאים. בריז`יט בארדו הגיעה הנה עם הסרט "And God created the woman", והביאה עימה רוח של חגיגה מתמשכת, מסיבות יוקרה, מפגש בין אילי הון, אמנים בוהמינים וטיפוסים נוספים. העבר של סן טרופה יתגלה מיד עם הכניסה אליה. ה מצודה מהרנסנס ושלושה מגדלים מדיאבליים חולשים על הנוף, והשילוב בין הים והטבע, לישן והחדש כאן פשוט מושלם. כדאי לבקר ב מוזיאון Annonciade Museum, שבו אצורות יצירות מופת של סרא,בראק, מאטיס, וולמנק וסיניאק. הצבעוניות העזה של ציוריהם, האור החזק והנושאים ממחישים את הקשר ההדוק בינם לאזור זה.
הפעילות המועדפת בסן טרופה היא ללא ספק ההתבוננות באנשים סביב. אם על אחד מה חופים המקסימים - Bouillabaisse Beach, Caneliers Beach, Salins Beach, או בחוצותיה של העיר. התחילו את היום ב כיכר השוק- Place aux Herbes, בה מצטופפים הדייגים, עם הסחורה הטריה, ומוכרי המטעמים, ירקות ופירות לרוב. ב כיכר Place des Lices נפגשים כל ה"מי ומי" , לוגמים קצת פסטיס בנחת, בצל העצים, נחים קצת מהשמש המשזפת שעל החוף. בימי שלישי ושבת בבקר מתקיים בכיכר שוק פרובנסלי ססגוני ודינמי. ה נמל הוא נקודת בילוי נוספת, יש בו יאכטות למכביר, סירות מירוץ ומוטיב ה"לראות ולהיראות" בולט כמובן. כשממצים את סן טרופה מומלץ לטייל בעיירות והחופים בסביבה.
טולון
טולון - Toulon- זו עיר נמל טיפוסית, עם היסטוריה עשירה ורבת תהפוכות בשל עובדה זו. עד היום היא נחשבת עיר הנמל הצבאי השני בגדלו בצרפת כולה. בתקופות עתיקות יותר היתה טולון ידועה גם כמקור לפיגמנט סגול ארגמני מיוחד, שהיה הצבע הרשמי של האימפריה הרומית, והופק מצדפות מיוחדות שעל חופה. בתקופת הרנסנס , עם פטרונות מלכי צרפת בוצרה העיר והיתה מרכז תוסס של יורדי ים, סוחרי עבדים, שודדי ים ועוד ועוד. אחרי המהפכה הצרפתית חברה העיר לכוחות שתמכו במלוכה, וספגה , כתוצאה, מנחת זרועו של נפוליאון בונאפרטה בשנת 1793. טראומה נוספת היא בשנת 1942, עם פלישת כוחות הנאצים אל העיר, הצי הצרפתי שמרביתו היה כאן בוחר להטביע את אניותיו בלילה של ה-27 בנובמבר, בידיעה שאין די זמן כדי לברוח.
כיום טולון היא אתר תיירות יפהפה והאווירה החמה והרוגעת כמו מפצה על פצעי העבר. העיר העתיקה היא מבוך של סמטאות קטנות וחביבות , בתים מימי הביניים , וכיכרות ציוריות . כדאי במיוחד לטייל לאורך רחוב rue du Noyer ולספוג את המראות הנוסטלגיים האלה- שמונה עשרה מזרקות מעוטרות מפוזרות כאן, קתדרלה גותית מפוארת מהמאה השבע עשרה, וכנסיות קטנות יותר נוספות ועוד ועוד. מעל העיר ניצבת גבעת Mount Faron, אליה שווה להעפיל ברכבל או ברגל (500 מטרים). הנוף מלמעלה פשוט עוצר נשימה.
בנדול
בנדול (Bandol) הוא כפר קטן עם שם גדול, והרבה בזכות היין המעולה שהפך למצרך מבוקש על שולחנו של כל אנין טעם. חוץ מיין משובח בנדול מציעה למבקרים בה אתר נופש ותיירות עם חופים יפים מחד וגבעות ירוקות וצופנות טבע משגע מצדה השני. וילות נהדרות מימים עברו מוקפות גנים פורחים ועמוסי צמחיה, שורות שורות של גפנים , יקבים אפלוליים מדיפי ריח טוב, וטורי אורנים שצומחים ממש על החוף -; כל אלה הפכו את בנדול לאתר רומנטי בלשון המעטה, ומוקד משיכה אפילו לתושבי מרסיי וקאן השכנות. מי שמבקש להנות ממעלותיה של בנדול פשוט יטייל לאורך דרך המצוקים, בין החוף לכפר.
אפשר לטייל לאורך allée Jean Moulin ו- chemin de la Corniche, להציץ בחנויות הקטנות שמרוכזות לאורך ה רחוב הראשי , ולרדת אל הנמל שאין בו רגע דל. מקום קטן, אינטימי, וכל כך חינני, לא מפתיע שקת`רין מנספילד כתבה כאן את יצירת המופת שלה Prelude, בוילה פאולינה (ב-1916)...בבנדול שלושה חופים , שכל אחד מתפאר בחול לבן ונקי ואפשרויות לספורט ימי ושייט. כשמתעייפים מכל אלה תמיד אפשר לחזור אל הכיכר המרכזית של בנדול, ולנוח באחת מהמסעדות ובתי הקפה הנאים.
האי בנדור
אפשרות נוספת היא לשכור סירה ולצאת אל האי Bendor. בעל האי ,פול ריצ`ארד ידוע בכנוי המחייב "מלך הפאסטיס", והוא זה שהפך את האי הקטן לגן עדן אמיתי של רוגע ונופש. האי נמצא שני קילומטרים מבנדול, ומשנות החמישים מהווה מפלט למבקרים שקצת נשבר להם מ"שגרת הריביירה"...על האי הפצפון אין מכוניות , ויש בו אוויר נקי, חוף קטן ומקסים, כפר פרובנסלי מצועצע, מלון אחד, בתי קפה יקרים מאוד, גן חיות קטנטן ומעין מוזיאון מאולתר שעוסק ביינות של בנדול. הכל קצת מלאכותי ויוקרתי באופן מכוון , אבל החוויה שווה ביקור קצר.
מרסיי
העיר המאוכלסת ביותר בצרפת אחרי פריס, מרסיי (Marseille) סבלה מתהפוכות רבות במהלך השנים. מגיפות, קנאות דתית וטרור ממשלתי היו רק כמה מן הסערות שעברו על העיר וגם היום היא מתמודדת עם כל סוגיה חשובה שעל סדר היום במדינה כך שבעיות אלימות, גזענות, שחיתות ופורענות אינן תופעות נדירות במדינה.אבל אין צורך להיבהל, כי למרות שהתמונה שצוירה אינה הופכת את העיר לסביבת המגורים המועדפת על התושב הממוצע, הרי שבכל הנוגע לתיירות זוהי עיר נמל מקסימה וקוסמופוליטית עם היסטוריה שהולכת כ-2500 שנים אחורה עת בה היוונים החלו להתיישב בה ולפתח אותה כמעצמה מסחרית.
ה-Vieux Port, ליבה האמיתי של העיר הוא מקום מצוין להתמכר בו להנאה הפשוטה שבצפייה בתושבי העיר המנהלים את חייהם היומיומיים. שני מבצרים שומרים על הכניסה לנמל כשבמרחק קצר דרומה נמצאת Basilique St-Victor, הכנסייה העתיקה ביותר בעיר. הבזיליקה הוקמה על שם סו-ויקטור, חייל רומאי שהומת תחת שתי אבני רחיים. הבזיליקה מזכירה במראה מעין מבצר, כשקירות תא המקהלה לדוגמא הם בעובי של 3 מטרים. ניתן לבקר גם בקריפטה של הבזיליקה ובקטקומבות תמורת תשלום סמלי.שעות פתיחה: מדי יום בין 08:00 עד 18:00.
בחלקנו הצפוני של הנמל נמצאת העיר העתיקה של מרסיי, הידועה גם בשם Le Panier, אזור מאוכלס בצפיפות שנפגע קשות במהלך מלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים. כיום הרובע מאוכלס בעיקר על ידי אלג`יראים.אחרי המלחמה ניצלו ארכיאולוגיים את העובדה שהאזור היה מופצץ, חפרו תחת ההריסות וגילו ממצאים רומיים אותם ניתן לראות ב-Musée des Docks Romains שב-place Vivaux שעות פתיחה: שלישי עד ראשון בקיץ מ-11:00 עד 18:00 ובחורף בין 10:00 ל-17:00.הכניסה כרוכה בתשלום.
מוזיאון נוסף הוא המוזיאון לאמנות בת זמננו שב-69 bd de Haifa ובו אוסף מצוין של עבודות של אומנים בעלי שם כמו אנדי וורהול, כריסטו ובורן.שעות פתיחה: שלישי עד ראשון בקיץ מ-11:00 עד 18:00, בחורף מ-10:00 עד 17:00. הכניסה כרוכה בתשלום. מתחת לאזור העיר העתיקה, La Canebière הוא הרחוב הראשי של העיר המפריד בין מרסי הערבית לשאר העיר. צפונית לכאן ב-Belsunce ניתן למצוא את ה-Centre Bourse קניון ענקי בו נמצא גם Musée d`Histoire de Marseille בו אוסף ממצאים מהתקופה הרומית של העיר הכוללים שרידי של כלי שיט רומיים מהמאה השלישית.שעות פתיחה: שני עד שבת מ-12:00 עד 19:00.הכניסה כרוכה בתשלום.
Palais Longchamp הוא אתר מעניין נוסף בעיר. במקום זה הסתיים למעשה האקוודוקט שהוביל מים מנהר הדירנס אל העיר. גם כיום מים עדיין זורמים באמצע שורת העמודים של הבניין, כשבאגף הצפוני שלו נמצא Musée des Beaux-Arts, המוזיאון לאומנות יפה של העיר. בין העבודות המעניינות במוזיאון ניתן למצוא שלושה ציורים מקסימים של Françoise Duparc וחדר מלה בקריקטורות פוליטיות מהמאה ה-19 של האמן המקומי Honoré Daumier ודיוקן מפורסם של לואי ה-14 שצייר Pierre Pugetשעות פתיחה: שלישי עד ראשון בקיץ מ-11:00 עד 18:00 ובחורף מ-10:00 עד 17:00הכניסה כרוכה בתשלום.
דרומית ל-La Canebière נמצאים רחובות הקניות העיקריים של העיר rue Paradis, rue St-Ferréol ו-rue de Rome. כמו כן ניתן למצוא באזור את Musée Cantini ובו אוסף מרשים של אומנות מודרנית ואומנות מהמאה העשרים הכולל עבודות של Dufy, Léger, Bacon ו-Vasarely שעות פתיחה: שלישי עד ראשון בקיץ מ-11:00 עד 18:00 ובחורף מ-10:00 עד 17:00 הכניסה כרוכה בתשלום. עוד אתר בקרבת העיר שכדאי לראות הוא Château d`If, המבצר המאיים שהופיע בספרו של דיומא הרוזן ממונטה כריסטו. אף אחד לא הצליח לברוח מכאן לעולם- רוב האסירים נכלאו במקום מסיבות פוליטיות או דתיות יצאו מדעתם או מתו לפני שריצו את תקופת מאסרם. סירות עוזבות אל האי עליו יושב המבצר כל שעתיים בערך מ-quai des Belges.
