דוברובניק - רקע היסטורי

העיר דוברובניק הוקמה עוד במאה השביעית לספירה. מאז היווסדה עברו עליה תהפוכות, כשנעה בין חירות לכיבוש, בין מלחמה ובין שלום. הנה תולדותיה של העיר היפה.
מערכת אתר למטייל
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: דוברובניק - רקע היסטורי
Dollarphotoclub ©

עדכון סטטוס קורונה נכון ל-14/06/2021

  • הכניסה לקרואטיה מותרת לאזרחים ישראלים.
  • יש להציג בדיקת קורונה מה-48 השעות האחרונות (מחוסנים פטורים).
  • חובה לעטות מסכות במרחב הציבורי.
  • התחבורה הציבורית פועלת בתפוסה מצומצמת.
  • המסעדות ובתי הקפה פתוחים.
  • מרבית העסקים פתוחים, תחת הגבלות מרחק.
  • אטרקציות שונות פתוחות תחת הגבלות.
  • כל החוזרים מחו״ל צריכים להציג בכניסה לארץ בדיקת קורונה שלילית מה-72 שעות האחרונות ולעשות בדיקה נוספת עם חזרתם ארצה (תקף גם למחוסנים).
  • עבור אזרחי ישראל, ישנה חובת בידוד של 14 יום בשובם לארץ או 10 ימים בכפוף לשתי בדיקות שליליות. מחוסנים אינם צריכים בידוד.
לוגו וירוס קורונה

המאה השביעית - ראשיתה של העיר

העיר דוברובניק נוסדה במחצית הראשונה של המאה השביעית, לאחר נפילת האימפריה הרומית. היא הוקמה על ידי פליטים מאפידאורוס (Epidaurus), היום צווטט (Cavtat) - התיישבות רומית על קו החוף האדריאטי, במהלך פלישת הסלבים והאבארים לאזור. חפירות ארכאולוגיות חדשות מעידות על כך שההתיישבות במקום הייתה כבר במאה השישית ואולי אף קודם לכן. מקור השם דוברובניק הוא במילה הקרואטית Dubrava, שפירושה עצי אלון, על שום האלונים הרבים שהקיפו את העיר. שמה הלטיני - רגוזה (Ragusa) נגזר מהמילה הרומית סלעי, משום האזור שבו היא ממוקמת. דוברובניק שוכנת על שפת הים האדריאטי, ומסביבה כמה איים מרכזיים: לוקרום (Lokrum) ושלושת איי אלפיטי (Elaphite). מיקומה האידאלי, בין ונציה והים התיכון ובין מזרח למערב, וכן פיתוח הנמל והמסחר בעיר ובאזור, תרמו להפיכתה למרכז ימי.

 אחד מפלאי העיר הוא חומותיה המתנשאות לגובה של כ-25 מ`, שהצליחו לעמוד על תלן גם כאשר מסביבן התהפכו עולמות. 1,940 מ` של חומה, המקיפים את העיר העתיקה - סטארי גראד (Stari Grad), נבנו במהלך המאות ה- 17-11. שלושה מגדלים עגולים, 14 מרובעים, שני מבצרי פינה, חמישה מבצרים וביניהם המבצר הגדול של סנט ג`ון משולבים בין חומות העיר. המכלול של החומות והמבנים הוא מהביצורים החזקים, היעילים והיפים ביותר באירופה. במהלך פסטיבל הקיץ (המתקיים מדי שנה במהלך החודשים יולי-אוגוסט) נערכים במבצרים, בארמונות העתיקים ובכיכרות מופעים וקונצרטים (ראו מדור תרבות).

 התנועה הערה בין מערב למזרח בתקופת מסעות הצלב במאות ה12, ה13 ואחריהן, הביאה לשגשוג במרכזי המסחר שלחופי הים התיכון. בשנת 1358 שחרר הסכם זאדאר (Zadar) את דוברובניק מההשפעה הוונציאנית שלה הייתה כפופה משנת 1205, ואפשר לה להמשיך ולהתפתח, בזמן שערים אחרות בחבל דלמציה (דלמטיה) כשלו ונפלו תחת השלטון הוונציאני. במהלך המאות ה15-14,יחד עם ונציה ואנקונה (Ancona), הפכה דוברובניק למרכז הימי והמסחרי המשמעותי ביותר על הים האדריאטי. באמצעות הסכמים ורכישת אדמות, הגדילה דוברובניק את שטחה מקלק (Klek) שבצפון, וסוטורינה (Sutorina) שבכניסה למפרץ בוקה, כולל האיים מלייט, לוקרום ואלפיטי. בשל מיקומה הגאוגרפי המרכזי, משאביה האנושיים ורצועת החוף שלה, יחד עם עצמאות שלטונית ותובנה של המפה הכלכלית והפוליטית הבין-לאומית, הפך נמל דוברובניק לנמל בעל חשיבות מסחרית ראשונה במעלה. עם העלייה בהיקפי המסחר עלתה גם קרנה של דוברובניק כנקודה אסטרטגית. תור הזהב של העיר הגיע במאות ה16-15, כאשר בסיס השגשוג נותר הסחר הימי.

לתחילת הכתבה

המאה ה-15 - דוברובניק פורחת

במאה ה15 כבר היה לדוברובניק מסחר ענף עם העורף הבלקני. בשנת 1525 תחת לחץ התוקפנות העות`מאנית בבלקן, הסכימה רפובליקת דוברובניק לפטרונות עות`מאנית בתשלום שנתי, ובתמורה קיבלה אישור לסחר חופשי בכל האימפריה בתשלום מסים מזערי של שני אחוזים. המדינה הקטנה וחסרת הצבא השתמשה בדיפלומטיה משומנת ומיומנת כבמערכת הגנה. בדלנות בעימותים בין-לאומיים ופטרונות של מדינות גדולות, בעיקר ספרד והוותיקן, אפשרו לרפובליקה לשמור על עצמאותה. האויב התמידי היחיד היה הרפובליקה הוונציאנית. במאה ה16 היו ברפובליקת דוברובניק בחירות עצמאיות של הרקטור ויועציו (הרקטור נבחר בכל פעם לחודש בלבד ושהה בבידוד כדי לעסוק בענייני המדינה בלבד).

על בסיס הסדר החברתי האריסטוקרטי, היה הכוח העליון בידי "המועצה הגדולה" - הרשות המחוקקת העצמאית, שהורכבה ממשפחות אצילים. המועצה בחרה חברי סנאט וחברים למועצה הקטנה שהייתה הגוף המבצע. בנוסף היו לרפובליקה גם מטבע משלה ודגל הנושא את דיוקנו של פטרון העיר סנט בלייז. לעיר המדינה הראשונה בקרואטיה הייתה זכות להקים קונסוליות בחוץ, זכות שתורגמה לכ85 נציגויות בנמלים שונים בים התיכון, ונציגים דיפלומטיים במדריד וברומא. במאה ה16 הגיע הצי המסחרי של דוברובניק לרמה הגבוהה ביותר של איכות ויכולות ימיות, והוא כלל כ200 כלי שיט. המספנות בנו אניות גדולות, ששטו בנתיבים רחוקים ומסוכנים יותר לאורך הים התיכון והים השחור אל הים הצפוני וכן להודו ולאמריקה. פירוש המילה האנגלית ,argosy שבאה מהמילה רגוזה (שהיא כאמור דוברובניק), הוא "אניית מסחר גדולה וגדושה". ספינות שכאלה מוזכרות במחזות השיקספיריים "הסוחר מוונציה" ו"אילוף הסוררת". יורדי הים של דוברובניק נעשו ידועים ומבוקשים בתחום שינוע המטענים והמסחר, ואף בצי של קולומבוס בשנת 1492 היו לפחות שני ספנים רגוזיים.

 שגשוג כלכלי ותחושה של ביטחון וחופש, עוררו רוח יצירתית ויצרו את בסיס התרבות ההומנית של דוברובניק. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא שכבר בשנת 1418 נאסר הסחר בעבדים ברפובליקה, בעוד האימפריה הבריטית חוקקה חוק כזה רק בשנת 1833. דוברובניק הגיעה לשיא אורבני ולהתפתחות אדריכלית שנשמרו עד היום. אז גם התפרסמו אנשי ספרות ושירה כמו מארין דרז`יץ` (Marin Drzic), איוון גונדוליץ` (Ivan (Gundulic, אנשי מדע ביניהם הפיזיקאי רוז`ר בושקוביץ` (Rucer Boskovic), ועוד רבים בתחומי האמנות והתרבות.

לתחילת הכתבה

המאה ה-17 עד היום - ממלחמה לשלום

במאה ה17 הגיע גם לדוברובניק המשבר הימי הכללי של אזור הים התיכון. רעידת האדמה בשנת 1667 אילצה את הרפובליקה להילחם על קיומה ועל עצמאותה. במאה ה18 הייתה לדוברובניק הזדמנות להתעוררות כלכלית בתחום המסחר הימי, אך היא החזיקה מעמד רק עד פלישת נפוליאון בשנת 1806 ונפלה בשנת 1808. בשנת 1815 הפך הקונגרס הווינאי את האזור של דוברובניק לחלק מחבל דלמציה (דלמטיה) וקרואטיה, והיא סופחה לאימפריה האוסטרו-הונגרית עד 1918, אז הפכה לחלק מהממלכה הסרבית-קרואטית-סלובנית, שבשנת 1929 הפכה לממלכת יוגוסלביה.

במלחמת העולם השנייה פלשה גרמניה ליוגוסלביה והקימה בה ממשלת בובות פשיסטית, שהחלה בטיהור אתני של יהודים, צוענים וסרבים. עד סוף המלחמה נרצחו באזור כמיליון נפש. בתום המלחמה הפכה קרואטיה לרפובליקה בתוך הפדרציה היוגוסלבית, בראשות המנהיג הקומוניסטי טיטו. בסוף שנות ה80, עת נפלו המשטרים הקומוניסטיים בזה אחר זה, החלו קריאות בקרואטיה למען עצמאות ונגד הקומוניזם. בשנת 1991 הכריזה קרואטיה על עצמאותה ועוררה התנגדות סרבית קשה. קרבות עקובים מדם נערכו בדוברובניק ואיימו להרוס את העיר. דוברובניק הושמה במצור, הופגזה מהאוויר, מהים ומהיבשה ונפגעה קשות. אף על פי שעל גגות העיר ובמקומות הגבוהים נתלו שלטים המצהירים על היות המקום אתר מורשת עולמי בחסות אונסק"ו, ניזוקו בתי העיר העתיקה והכנסיות. הארכיונים המפורסמים ניצלו, אולם למעלה מ30,000 ספרים הפכו לאפר. רק כעבור שנה הכירו האו"ם והאיחוד האירופי בעצמאותה של קרואטיה, אולם המלחמה תמה רק בשנת 1995, אז נחתם הסכם דייטון באוהיו שהביא לפירוקה של יוגוסלביה. בשנת 1979 הכיר ארגון אונסק"ו בדוברובניק העתיקה כאתר מורשת עולמי. לפיכך ממשיכות גם היום עבודות שימור המורשת ההיסטורית והתרבותית של העיר.

 מזג האוויר הים תיכוני הנוח, החופים, האיים הקטנים, הגנים והמורשת התרבותית והאדריכלית מושכים לעיר אלפי תיירים מרחבי העולם, הנשבים בקסמה של העיר, שבצדק, זכתה לכינוי החיבה - "פנינת הים האדריאטי".

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

עדכון סטטוס קורונה נכון ל-14/06/2021

  • הכניסה לקרואטיה מותרת לאזרחים ישראלים.
  • יש להציג בדיקת קורונה מה-48 השעות האחרונות (מחוסנים פטורים).
  • חובה לעטות מסכות במרחב הציבורי.
  • התחבורה הציבורית פועלת בתפוסה מצומצמת.
  • המסעדות ובתי הקפה פתוחים.
  • מרבית העסקים פתוחים, תחת הגבלות מרחק.
  • אטרקציות שונות פתוחות תחת הגבלות.
  • כל החוזרים מחו״ל צריכים להציג בכניסה לארץ בדיקת קורונה שלילית מה-72 שעות האחרונות ולעשות בדיקה נוספת עם חזרתם ארצה (תקף גם למחוסנים).
  • עבור אזרחי ישראל, ישנה חובת בידוד של 14 יום בשובם לארץ או 10 ימים בכפוף לשתי בדיקות שליליות. מחוסנים אינם צריכים בידוד.
לוגו וירוס קורונה

כתבות מומלצות עבורך על דוברובניק