ולנסיה כרטיס ביקור
טיסות מוזלות וקישורי רכבות מצוינים לצפון, לצד מערכת כבישים משופרת הפכו את ולנסיה (Valencia) לאטרקציה נגישה יותר. העיר אירחה את גביע אמריקה (America's Cup), תחרות השייט היוקרתית, לשנת 2007 ובעלת מסורת ספוטיבית מפוארת. כמו כן, ולנסיה נימנית עם חוג ערי מירוצי הפורמולה אחת. לכל זאת מתווסף קומפלקס City of Arts and Sciences, פרויקט המילניום השלישי, סצנת מסעדות ומועדונים – יחדיו מספקים בקלות ביקור אורבאני-תרבותי מרגש ומעניין.
Fallas Lights
העיר, אשר נוסדה בשנת 137 לפני הספירה הנוצרית, שוכנת לחופי הים התיכון מדרום לברצלונה, בחצי הדרך על חופה המזרחי של ספרד (לשירותכם - מפת ספרד). ולנסיה משלבת פרגמטיזם צפוני עם הכנסת אורחים ופתיחות דרומיים. שמה של העיר הוא מלטינית, ולנטיה (Valentia), כלומר חוזק או אומץ. ולנסיה שרויה באקלים מתון, בה מזג האוויר אינו קר כמו במדריד בחורף ולא חם כמו בסביליה בקיץ. העיר תמיד נכללה באיזור בעל אופי של מסחר, כגון משי, פרי הדר, אורז וקדרות.
ולנסיה עדיין מתקיימת על מסחר. נמלה הוא אחד מהגדולים לעגינת מכולות מטען באגן הים התיכון. תעשיית הקרמיקה התפתחה משמעותית מייצור כלי בית מחימר פשוטים וקדרות דקורטיבית לתעשייה ענקית, המייצרת חומר קרמי עבור תעשייה ובנייה. במהלך המאות האחרונות עברו פה הרומאים, חניבעל, המוּרים, אל סיד ונפוליאון, לא כתיירים מן השורה אמנם. ולנסיה תמיד משכה תיירות בזכות חגיגות פאלאס (Fallas), הנמשכות שבוע וכוללות ריקודים, מצעדים ואירועים דתיים, המהללים את יוסף הקדוש. בתשעה-עשר במארס מתקיימת סעודה לכבוד הקדוש, מאות תבליטים בדמותו דלוקים ברחבי העיר וכך מתמלאת העיר בכל שנה במבקרים, במסגרת החגיגות בסגנון המרדי גרא (Mardi Gras).
איזורי העיר
העיר מתפרשת על פני שלושה איזורים ראשיים. מרכזה, בעל כ-2,000 שנים של היסטוריה, מהווה מוקד משיכה עיקרי, מכאן קל להגיע לאיזורי הדייגים, מאלברוסה (Malvarossa) ןקבניאל (Cabanyal). לשכות התיירות ממוקמות בשדה התעופה (VLC), תחנות רכבת, כיכר Ayuntamiento וכיכר בית העירייה.
בדומה לרוב הערים ליד הים, העיר נבנתה עם מגמה לכיוון פנים היבשת, לאורך נהר טוריה (Turia), אשר הוסט ממסלולו. רצועת החוף היתה בעבר עיר נפרדת, מלאה בבתים מגורים ישנים דו-קומתיים, שוורים סחבו את סירות הדייג אל פנים החוף, על מנת לפרוק את מטען הדגים הטריים אל השוק. בתקופות מאוחרות יותר, האיזור הפך למגוון יותר ואף למסוכן יותר. לפני כ-20 שנה, משפחות צוענים שכנו פה במגורים ארעיים וגרף הפשיעה היה בעלייה. סמים ואלימות היו עניין שכיח באיזור הטיילת המקסימה, אך עם גימור מחוספס משהו. כמעט כל זאת נמוג בימינו, יחד עם זאת קיימים עדיין רחובות צרים בהם לא כדאי להיקלע עם רדת החשיכה.
מרכז מבקרים
העיר העתיקה והאתרים המרכזיים מתגודדים כיום מדרום לגדה היבשה של נהר טוריה. כיכר Plaza de la Reina נמצאת במעלה כיכר בית העירייה ומהווה נקודת התייחסות טובה לביקור קצר בסופשבוע או ארוך יותר. המרכז והנמל מציעים מקומות לינה לכלל הקהלים, בסגנונות שונים ובמגוון של מחירים. בתים משפחתיים גדולים וישנים משמשים כיום מלונות עטורי כוכבים. מלונות חדשים הנצו בסמוך לעיר האמנות והמדע (La Ciudad de las Artes y de las Ciencias) ובאיזור הנמל המתחדש. אולם עדיין מרכז העיר נמצא בחלק העתיק שלה. זוג נעלי הליכה טובות וחוש כיוון הם מצרך מתבקש ברחובות עתיקים אלו. לשכת התיירות מציעה מפות טובות לסיור בעיר, בה פניני האדריכלות קיימים עוד מימי הביניים. הרומאים והמוּרים הותירו כאן את חותמם הארכיטקטוני.
לפרטים נוספים ולהזמנת כרטיסים מראש לחצו כאן »
ארכיטקטורה ויוקרה
מגדלי סראנוס (Torres de Serranos), אשר נבנו על פי עקרונות הסגנון הגותי בשנת 1394, הם אחד משני שרידי השערים המבוצרים היחידים, אשר היו חלק מחומת העיר. כוחותיו של נפוליאון תקפו את העיר בשנת 1808. עד השיפוץ האחרון, מבקרים יכלו להבחין בבקיעים שהותירו פגזי התותחים על גבי מגדלי השער השני, Torres de Quart. דלתות השער שפעם הגנו על הכניסה לעיר העתיקה עבות כאילו היו עשויות משכבות בטון משוריין. מבנה Lonja de la Seda (אתר מורשת עולמית - אונסק"ו) הוא שוק המשי הישן, בו בהחלט כדאי לבקר. עיצוב חלל הפנים הוא מהמרהיבים ומהווה אחת הדוגמאות המובהקות ביותר והשמורות ביותר של ארכיטקטורה גותית אירופאית. בימי ראשון מתקיים שוק בולים המוני. ממול, מעבר לויטראג' ענק, שוכן מתחם השוק המרכזי, בו מקומיים מתנקזים לבחור את מצרכי היום. במרחק הליכה קצר נמצאת הקתדרלה עם מגדל הפעמונים המפורסם שלה. תמורת כשני יורו ניתן לעלות את כל 206 המדרגות עד לראש המגדל. לאחר הליכה קצרה לכיוון מזרח מגיעים למוזיאון הקרמיקה הלאומי (Museo de Cerámica). המבנה שימש במקור ארמון פאר של משפחת אצולה (El Palacio de Marqués de Dos Aguas). המרחב הפנימי מספק הצצה מרתקת לחיי המעמד הגבוה, בן המאה החמש-עשרה. הכניסה המרשימה, בלשון המעטה, היא למעשה קיר אלבסטר מפוסל עם סצנה, העשויה להיות לקוחה מהאינפרנו של דנטה. מול הארמון, ברחוב Poeta Querol, נמצאות החנויות היקרות והיפות ביותר בעיר: Lladró, Louis Vuitton, Montblanc, Bulgari ועוד.
מסעדות וכיכרות
בשעת צהריים צריך לזכור כי הספרדים סועדים באותו אופן שבו הם חיים, לאט, בנינוחות ובאריכות. אפשר לקנות מצרכים טריים מהשוק ולאכול ארוחה בפינת רחוב (ספסל, מדרכה), או לשלם מחיר טוב על ישיבה במסעדה מקומית או לנסות ולהתחקות אחר הרגלי הצריכה של המקומיים. מנת הפאייה (Paella) מאוד נפוצה כאן ועשויה טוב במיוחד בולנסיה, יחד עם תפריט טיפוסי ים-תיכוני, הכולל ירקות ושמן זית. העיר יכולה להודות למורים על שהביאו לשעריה אורז, עצי דקל ושיטות השקייה. בזכות זאת, ולנסיה היא בירת השוק הצמחוני של איזור החוף, כך שגם פאייה נטולת בשר ניתן להשיג פה. אחרי קפה ושוקולד עם צ'ורוס (Churros) בכיכר Plaza de la Reina, הסיור הרגלי מתערבב בהמון הפוקד את מדרכת השוק במרכזה. הישמרו מכייסים. הרבה מעבודות היד, המוצעות למכירה, עשויות קרמיקה דקורטיבית לצד מוצרי משי, כזכר לעושר המקומי, אשר התבסס בעבר על סחורות אלו. מאחורי הקתדרלה קיימת כיכר נוספת - Plaza de la Virgin. ברוב ימי השבוע, המקום מהווה מרכז לאמני רחוב, מוסיקה, מפגינים, ילדים המאכילים יונים ומקהלות דתיות. הבזיליקה הבארוקית דה לה וירג'ן (La Basilica de la Virgen de los Desamparados) חולשת על צלע אחת בכיכר ומחזיקה בתדמית הפטרונית של ולנסיה. לרוב, בימי שבת בצהריים, מקהלת הנערים המקומית שרה במיסה. הם אמנם לא מקהלת וינה, אבל אל תשתפו זאת עם האימהות והדודות הגאות, הממלאות את הדרגשים. במידה ורוצים לקצץ בהליכה רגלית, התחבורה הציבורית כאן די זולה, יעילה ונוחה. קו האוטובוס מס' 19 נוסע מ-Plaza de Ayuntamiento במרכז עד לאיזור הנמל. שמות היעדים מופיעים בולנסית (Valenciano), דיאלקט מקומי של השפה הקטלאנית. גם הטראם (חשמלית) מהווה אמצעי תחבורה נוח על מנת להגיע לחוף. רוצים לגלות את ולנסיה העתיקה ואת הארכיטקטורה המרתקת שסביבה, לחצו כאן »
בילויים בולנסית
מבחינת חיי לילה, הבחירה נעה בין סצנת מועדונים אקטיבית בבריו כרמן (Barrio Carmen) עד מבחר עשיר של מסעדות: ספרדיות, ארגנטינאיות, מטבח פיוז'ן ועוד, המציע ארוחות בשעות הערב המאוחרות. אין מה להתיישב לארוחה לפני השעה 21:00 בערך. קפה השכם בבוקר יום ראשון אפשר לקחת בקפה בארל (Café Beral), פתוח משעה 08:00. תנועת המכורים המוקדמת ביותר זורמת לבתי הקפה של כיכר Plaza de la Reina. הכיכר אמנם תהיה די ריקה בבוקר יום ראשון, לאחר לילה של בילויים טיפוסי בעיר, מלבד עובדי הנקיון העירוניים. בשעה זו גם מתחילה הנהירה לכנסיות באיזור, מלבד זאת, נחמד לשוטט על המדרכות המלאות בסוחרים מסוגים שונים. סוג אחד של סוחרים הוא בלדרי הכרטיסים. כידוע, ספרד מטורפת על כדורגל. מדובר באספני כרטיסים של שחקני כדורגל בעבר ובהווה.
בראנץ' ותרבות
לטובת בראנץ', כדאי לנסות משהו קצת שונה וללכת למסעדת Sagardi Euskal Taberna (כתובת: Calle San Vicente Martir), שם מזמינים טאפאס בסגנון באסקי עם כוס סיידר. לילדים, לוקחים את אוטובוס מס' 19 לעיר המדעים והאמנויות (הכניסה בתשלום), שם החוויה המשפחתית בתוך מקבץ הבניינים העתידניים תכלול קולנוע איי-מקס (IMAX), פלנטריום ומוזיאון מדע מעולה. מוזיאון המדע הוא אינטראקטיבי ומזמין את המבקרים לגעת ולהתנסות. צפו לתורים (אתר אינטרנט: www.cac.es).
הרבה מההיסטוריה ומהתרבות הארכיטקטונית נמצאת ברחובות העיר, אך המוזיאון לאמנויות (Fine Arts Museum San Pio V) הוא ארמון בארוקי בן המאה השבע-עשרה, בשיפולים הצפוניים של נהר טוריה. הכניסה ללא תשלום בכל ימות השבוע, פתוח בין השעות 10:00-20:00 (סגור בימי שני). מומלץ להתרשם מהפורטרט העצמי של ולסקס (Diego Rodríguez de Silva y Velázquez) ומציורי השמן הגדולים מתחילת המאה העשרים של סורולה (Joaquín Sorolla), יליד ולנסיה. בימי ראשון אפשר להגיע למוזיאון לאמנות מודרנית, שם הכניסה ללא תשלום והתערוכות הזמניות עשויות להיות חלוציות ובושריות למכביר. אחד המקומות הנחמדים לשבת ולהירגע מהיום העמוס אתרים הוא השוקולטריה (Horchatería Chocolatería) ממול כנסיית סנטה קתלינה. כאן אפשר להזמין משקה קר ומרענן על בסיס חלב, המוגש על שולחנות שיש, ובין אריחי הדמקה נרגעים וחושבים על העיר הנפלאה, שמספקת תרבות, אוכל מצוין, חיי לילה, מזג אוויר נוח ואנשים חסרי יומרות.
לתחילת הכתבה
נבחר ותורגם על ידי מערכת אתר למטייל מאתר www.romartraveler.com
רוצה לקרוא עוד על ספרד? הנה כמה קישורים נוספים שיעניינו אותך:
