צ'ונגצ'ינג - נקודת המפגש בין נהרות היאנגצה והג'יה לינג

העיר צ'ונגצ'ינג שוכנת ממש מעל הנקודה, בה נפגשים הנהרות יאנגצה וג'יה-לינג, בין פסגות הרים ובעמקים שביניהם ולכן ידועה גם בכינוי "עיר ההרים". העיר החשובה, מהווה עורק תחבורה ראשי בדרום-מערבה של סין והיא בעלת מסורת תרבותית מפוארת ועתיקת יומין, של כ-3,000 שנה ומנגד היא גם עיר מודרנית ותעשייתית.
אתר CRI Online בעברית, ליו לאנג-יו'אה וליאת סוזנה
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: צ'ונגצ'ינג - נקודת המפגש בין נהרות היאנגצה והג'יה לינג
© Depositphoto

מיקומה הגאוגרפי של  צ'ונגצ'ינג

העיר צ'ונגצ'ינג (Chongqing, בסינית: 重庆), אשר בדרום מערב סין, נחשבת לאחת הערים החשובות במדינה ולאחד ממרכזי הכלכלה והתעשייה הגדולים בה. ב-1997 הוענק לעיר מעמד של רשות מוניציפלית, ומאז היא מנוהלת ישירות על ידי הממשל המרכזי. העיר, השוכנת על הערוצים העליונים של נהר היאנגצה, מהווה עורק תחבורה ראשי בדרום-מערב המדינה והיא בעלת מסורת תרבותית מפוארת ועתיקת יומין, של כ-3,000 שנה.

צ'ונגצ'ינג ממוקמת בין פסגות הרים ובעמקים שביניהם ולכן ידועה גם בכינוי "עיר ההרים." כינוי נוסף המזוהה עימה הוא "עיר הערפל", זאת בשל הערפל הכבד שעוטף את העיר בחודשי הסתיו והאביב. שם נוסף בו היא ידועה הוא יוּ (Yu, בסינית: 渝), על שם אחד הנהרות שזורם בשטחה.

 העיר שוכנת על גבעות בנקודה בה נפגשים נהר היאנגצה ונהר ג'יה-לינג העצומים. משנות התשעים של המאה שעברה החלה בעיר תנופת בנייה אדירה והחלו להבנות בניינים רבי קומות, החליפו את הבניינים הישנים והנמוכים שאפיינו עד אז את העיר. השילוב בין הבניינים הגבוהים לבין הנוף ההררי של העיר יוצר מראה מיוחד. כך, מדרכה ברחוב אחד תהיה באותו גובה של הקומה האחרונה בבניין ברחוב מקביל. גם הכבישים והתחבורה הציבורית בעיר מושפעים מתנאי השטח המיוחדים שלה. מסיבה זו נחצבו בעיר מנהרות רבות המשמשות לכבישים ויש בה מחלפים רבי קומות. בכל הנודע לתחבורה בעיר, לצד אמצעי תחבורה שגרתיים, פועלים בה גם דרגנועים ומעליות והשימוש בהם הוא בתשלום ויכול להיעשות גם בעזרת כרטיסי "חופשי חודשי" המשמשים את התושבים. אמצעי תחבורה מקובל נוסף הוא הרכבל שמשמש את התושבים על מנת להגיע אל הרובעים שנמצאים מעבר לנהר.

צונגצינג, צילום: אתר CRI בעבריתצונגצינג, צילום: אתר CRI בעברית


לתחילת הכתבה

אנדרטת השחרור

אנדרטת השחרור (Jiefang Bei בסינית: 解放碑), הניצבת בצומת הרחובות מין-צ'ו'אן, מין-דזו ודזואו-רונג, היא הסמל לנצחון סין במלחמתה נגד יפן ולשחרורה של צ'ונגצ'ינג. בתקופה שלאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, שימשה צ'ונגצ'ינג כמרכזה הפוליטי של סין והיא נקבעה כעיר הבירה. בכיכר המרכזית של העיר הקים השלטון מבצר עשוי עץ, שגובהו היה כ-26 מטרים ואשר נצבע בשחור כדי להסוותו מפני היפנים, במטרה לרומם את רוחם של התושבים. לאחר המלחמה, הוחלט להקים על חורבות המבצר את האנדרטה, אשר תנציח את הניצחון הסיני על יפן. לאחר שהעיר שוחררה על ידי הצבא האדום, בסוף נובמבר 1949, היא שופצה ושמה שונה. האנדרטה שוכמץ במדרחוב שמהווה את המרכז המסחרי של העיר ושל מערב סין, אחרי רחוב וואנגפוג'ינג בבייג'ין ומדרחוב נאנג'ינג בשנגחאי. רחוב "האו-צ'ה הסמוך לאנדרטה (פירוש שמו הוא "טעים") הוא רחוב האוכל של העיר ובו ניתן למצוא את כל המטכלים האופיינים לאזור, כמו אורז מתוק ושיפודי ירקות ובשר.

לתחילת הכתבה

שער צָ'או-טְיֵין מֵן

צ'או-טיין מן (Chaotian Men בסינית: 朝天门) ממוקם במפגש בין נהר היאנגצה לנהר ג'יה-לין. כאשר החליטו בני שושלת מינג להרחיב העיר העתיקה של צ'ונגצ'ינג, הציבו בין חומותיה 17 שערים, שער צ'או-טיין היה הגדול שבהם. השער פנה לכיוון העיר נאנג'ינג, ששימשה מקום מושבם של קיסרי מינג, ודרכו נכנסו אל העיר כל שליחי הקיסר. פירוש שמו של הוא "השער הפונה לשמים" והוא כונה כך, מכיוון שהקיסר הסיני נחשב לבן השמים. כאשר הפכה צ'ונגצ'ינג לעיר נמל מרכזית בשנת 1891, החלו לבנות במתחם השער את בית המכס. העיר העתיקה של צ'ונגצ'ינג נהרסה לחלוטין ב-1927, במהלך ביצוען של עבודות הרחבה של הנמל ובניית מזח צ'או-טיין. שריפה שפרצה בעיר כעבור עשרים שנה, הותירה מהשער שברי לבנים בלבד. באזור מזח צ'או-טייןשוכנת כיכר הנושאת את אותו השם, ובה נמצאת נקודת התצפית הטובה ביותר על נקודת המפגש בין שני הנהרות הזורמים בה. המחזה מרהיב במיוחד בתחילת הקיץ ובעיצומו של הסתיו, כאשר מימיו הירוקים של הג'יה-לינג מתמזגים עם מימיו החומים של היאנגצה.

לתחילת הכתבה

מערת ג'ה-דזה

מערת ג'ה-דזה (Zhazi Dong, בסינית: 渣滓洞), שממוקמת למרגלות הר גה-לה, שימשה בעבר כמקום מגוריהם של עובדי מכרה הפחם הסמוך. בשנת 1939 הפכו אותה אנשי המפלגה הלאומית לבית מעצר, בו נכלאו אנשי המפלגה הקומוניסטית שהואשמו בבגידה בברית שנכרתה בין שתי המפלגות. עם הקמתה של סין החדשה ב-1949, הציתו אנשי המפלגה הלאומית את בית המעצר, דבר שהביא למותם של כל האסירים, למעט 15, שהצליחו להימלט מהמקום.

לתחילת הכתבה

היכל העם הגדול של צ'ונגצ'ינג

היכל העם (Renmin Dalitang בסינית: 人民大礼堂), אשר שוכן במפרץ סוּ'אֶה- טיֶין, הוקם בתחילת שנות ה-50, לאחר הקמתה של הרפובליקה העממית של סין. המבנה המרשים, המשמש את ממשלת סין לצורך קבלת פנים לדיפלומטים וחברי משלחות ממדינות זרות, משתרע על פני שטח של 66 אלף מ"ר, ומחולק לשלושה מבנים - הבניין הדרומי, הבניין הצפוני והאודיטוריום עצמו. סגנון הבנייה של ההיכל משלב בין אדריכלות סינית למערבית וחלקו המרכזי משחזר חלקים במקדש השמים ושער טיינאנמן בבייג'ין. גג ההיכל עשוי רעפים ירוקים, עמודים אדומים מעטרים את מסדרונותיו וצורת הקשת של שער הכניסה שלו, מרשימה ביותר.

לתחילת הכתבה

מוזיאון שלושת הערוצים של נהר היאנגצה

מוזיאון שלושת הערוצים (Sanxia Bowuguan בסינית: 三峡博物馆) נפתח בשנת 2005 ומבנהו המרשים משתרע על פני למעלה מ-42 אלף מ"ר וממוקם בקצהו המערבי של היכל העם. נושא המוזיאון הוא שלושת ערוצי היאנגצה והסכר העצום שנבנה בהם, אך בנוסף, הוא מכיל גם אוסף מרשים של קרוב ל-200 אלף פריטי אמנות והיסטוריה. המוזיאון מציג תערוכות מתחלפות לצד תערוכות קבועות ובו ניתן להכיר מקרוב את ההסטוריה והמסורת ארוכת השנים של צ'ונגצ'ינג.

לתחילת הכתבה

רחוב נאנבין

פירוש השם נאנבין (Nanbin Jie בסינית: 南滨街) הוא "רחוב הגדה הדרומית" ואכן, הרחוב, שנמצא ברובע נאן-אן, שוכן על הגדה הדרומית של נהר היאנגצה. אורכו של הרחוב, שמשקיף על רובע יוּ'-ג'ונג שמעבר לנהר, הוא 25 ק"מ ושטחו 160 אלף מ"ר. רחוב זה נחשב לאזור בילוי מרכזי בעיר, לאורכו פועלים בתי קפה ומסעדות המגיות מטעמים מסורתיים ומתקיימים בו ירידים ופסטיבלים שונים. מעבר לכך, בשעת הצפות בעיר, משמש הרחוב כסוללת הגנה, המונעת מהמים להתפשט בה.

רחוב נאנבין, צילום: אתר CRI בעבריתרחוב נאנבין, צילום: אתר CRI בעברית


לתחילת הכתבה

נופי הלילה של צ'ונגצ'ינג

צ'ונגצ'ינג ידועה היטב בשל נופי הלילה שבה. היא נבנתנה בצורה מיוחד בשל תנאי השטח ההרריים, בתיה בנויים על פני מדרונות ועמקים והיא מוקפת במים וברכסי הרים, המראה המיוחד של כל אלה מתעצם אף יותר בשעות הלילה. נקודות התצפית המומלצות ביותר על מנת להתרשם ממראה העיר בחשיכה הן "מרפסת העץ הבודד" (一棵树观景台) ו-"עיט הזהב"(大金鹰), הממוקמות על הגבעה ברובע נאן-אן, בגדה הדרומית של נהר היאנגצה. נקודת תצפית טובה נוספת היא ממבניין קאן-שאנג, אשר בפארק אה-לינג (鹅岭公园).

 דרך נוספת לחוות את יופיה של העיר היא להצטרף להפלגה לילית, היוצאת מדי ערב ממזח צ'או-טיין ומקיפה את שני הנהרות, אך הדרך הטובה ביותר לעשות זאת לנסוע באחד משני הרכבלים הפועלים בעיר, האחד מחבר בין גדותיו של נהר היאנגצה והשני בין גדותיו של נהר הג'יה-לינג. הרכבל מטפס לאורך מדרונות העיר ומעניק מבט בלתי נשכח על העיר. לאור ההתפתחות המהירה של צ'ונגצ'ינג ובנייתם של יותר ויותר גשרים, הולך הרכבל ומאבד את מעמדו כאמצעי תחבורה מרכזי והופך לעדות הסטורית לשינויים המשמעותיים בעיר.

לתחילת הכתבה

הגעה אל העיר והתניידות בה

ניתן להגיע אל צ'ונגצ'ינג בטיסה מכל רחבי סין. נמל התעופה נמצא במרחק של כ-20 ק"מ מצפון לעיר. מחיר נסיעה במונית משדה התעופה אל העיר הוא כ-50 יואן וכמו כן, קימת אפשרות לנסיעה בשאטל תמורת 15 יואן לאדם. בעיר עצמה פועלת מערכת תחבורה מסועפת, הכוללת גם רכבת קלה, אוטובוסים ומוניות, שהנסיעה בהן זולה.

לתחילת הכתבה

הכתבה באדיבות אתר CRI Online בעברית

רוצים לקרוא עוד על טיול בסין? הכתבות הבאות עשויות לעניין אתכם:



יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על סצ'ואן