סין הכפרית: לגלות את הקסם שמחוץ לערים

צאו איתנו למסע מרתק אל מחוץ למטרופולינים הסואנים של סין, אל עבר סין הכפרית. עם נופים עוצרי נשימה, תרבויות אותנטיות, מפגשים מרתקים עם מקומיים, ועולם שלם המסתתר מעבר לערים הגדולות. קבלו המלצות למסלולים מרתקים בכפרים שונים ברחבי סין והתחילו לתכנן את הטיול המושלם!
דור חג'בי
|
תמונה ראשית עבור: סין הכפרית: לגלות את הקסם שמחוץ לערים
צילום: Depositphotos_ khlongwangchao

בין עירוני לכפרי

סין נתפסת על ידי המערב ככוח העולה של המאה ה-21, מדינה מפותחת, תעשייתית, טכנולוגית ומודרנית. ואכן כך היא, אומה משגשגת שפיתחה בעשורים האחרונים תרבות עירונית עשירה, תשתיות יוצאות דופן ומעמד בינוני גדול שעובד בתעשיות המתקדמות ובחברות ההיי-טק הממהרות לצוץ. אך התמונה השלמה יותר היא שסין הינה מדינה חקלאית, 40% מהתושבים עוד חיים בכפרים ורוב התושבים המאכלסים את ערי הענק נולדו באזוריה החקלאיים.

לסינים ולסיניות רבים עדיין ישנה מהות של אנשי כפר ומנהגים מן הכפר, תפיסת העולם עליה גדל הדור הבוגר בסין היא חקלאית קולקטיבית וקשורה קשר ישיר בהיסטוריה של החברה הסינית. כמו שנאמר בכתבה על סין האורבנית, אפשר להוציא את הסינים מהכפר אבל צריך יותר זמן ומאמץ כדי להוציא את הכפר מהסינים.

הכפרים בסין הם חלק מהותי מהמרחב, גם אם תסתובבו בחוף המזרחי המאוכלס בערי ענק, מטרופולונים ואזורי תעשייה, כנראה שבמרחק נסיעה קצרה תוכלו להגיע אל הכפריים התומכים את הערים הגדולות, הם מתחזקים את משקי החי ומעבדים את השדות על מנת להאכיל יותר ממיליארד פיות בסין. עם זאת, ישנם מחוזות בסין אשר ציביונם עוצב על ידי קבוצות המיעוטים השונות, אלו מאכלסות את המחוזות הללו כבר מאות ואלפי שנים והן ללא ספק חלק משמעותי מן ההיסטוריה של האומה הסינית הגדולה.

מחוז יונאן הוא ביתם של למעלה מ-25 קבוצות אתניות אשר כל אחת ואחת התמקמה באזור טריטוריאלי אחר. מחוז גוויג׳ואו נחשב למחוז הכפרי ביותר בסין, שם הטופוגרפיה ההררית כמעט ומחייבת על שמירת אורח חיים חקלאי ועיבוד השדות על בסיס טרסות. מערב מחוז סצ׳ואן הוא ביתם של המיעוט המוכר ביותר בסין, הטיבטים, שם הם מנסים לשמור על אורח חייהם הבודהיסטי. מחוזות רבים נוספים וקבוצות אתניות רבות לא יוזכרו בכתבה זו אך הם לחלוטין חלק מן הפסיפס האתני המרכיב את התרבות הסינית.

מחוז סצ׳ואן

במרכזה הגאוגרפי של סין שוכן חבל ארץ מאוד מגוון, הן מבחינה אתנית והן מבחינה גאוגרפית. מזרח המחוז כפרי ובעל יערות במבוק רבים ובו שוכנת בעיקר הקבוצה האתנית של בני הח׳אן. לעומת זאת במערב המחוז מתנשאת לה הרמה הטיבטית ופסגותיה המושלגות, זוהי רמה גאוגרפית גבוהה בה התפתחו התרבות והחברה הטיבטית. רבים מכם כבר שמעו על מסלול הבק דור, זה המחבר בין מחוזות סצ׳ואן ויונאן ולא בדרך השיגרתית, אלא דרך הרמה הטיבטית, המסלול עובר בעיירות יפות וכפרים אקזוטיים. סטייות מהמסלול על מנת לחקור לעומק יותר את התרבות הטיבטית לא תהיה פשוטה אך בהחלט שווה את הניסיון במידה ויש בכם את אורח הרוח והסקרנות.

העם הטיבטי

הטיבטים חיים כבר אלפי שנים ברמה הטיבטית הגבוהה, תנאי האקלים הם חלק אינטגרלי מהתרבות שלהם, הם חיים קרוב לטבע, בקהילות קטנות וחלקם אף באורח חיים נוודי. ברמה הטיבטית הטמפרטורות יורדות מתחת לאפס במהלך החורף הארוך, הפסגות מושלגות והנחלים קופאים.

חיי הטיבטים קשורים קשר ישיר אל היאקים, אותה בהמה טיבטית, שהיא בעצם סוג של פרה עטופה בצמר רב, המאוקלמת לגבהים ולהליכה בתנאי שטח קשים על מדרונות ההרים. עדרי היאקים עצומים בגודלם ומנקדים את המרחבים הירוקים של העמקים וההרים. היאקים הינם מקור הקלוריות העיקרי של הטיבטים, אלו ניזונים מבשרם, ומהחלב מכינים גבינות וחמאה, בנוסף הצמר האיכותי שלהם משמש לביגוד חם בחורף הקר.

העם הטיבטי בעברו הינו עם נוודי, מרביתם היו רועים את העדרים הגדולים ונודדים בעקבות המזון למקנה, אך אט אט הוא עובר למגורי קבע. הטיבטים מאמינים בבודהיזם מזרם וג׳ראיאנה, הם קיבלו את הכתבים הקדושים ממוריהם במאה ה-7 לספירה ומאז הבודהיזם הינו חלק מהותי מאורח החיים שלהם ומתפיסת עולמם. הדלאי-לאמה הוא מנהיגם הרוחני של הטיבטים, בעבר הוא שכן בעיר להסה שהיתה למרכז הרוחני החשוב ביותר ובעקבות קונפליקטים פוליטיים עם הממשל הסיני הוא ברח להודו בסוף שנות ה-50.

טגונג

טגונג היא עיירה קטנה וכפרית המוקפת מרבדי דשא ורכסי הרים.בעיירה מקדש גדול המשמש כביתם של מאות נזירים אשר מקדישים חייהם לחיי הדת והרוח. הנזירים מספקים לעצמם את הצרכים היומיומיים כך שמלבד תפילות, תרגולי מדיטציה ולימודים הם גם לוקחים חלק פעיל בבנייה ותחזוקת המקום.

דאנבה

דאנבה היא עיירה טיבטית טיפוסית ומאוד מנומנמת אך בשונה מאחרות בין בתי הכפר ועל הגבעות מסביב ישנם מונומנטים לא רגילים כלל, אותם מגדלי אבן הדומים בצורתם למגדלי שמירה. מבנים אלו הם נכס היסטורי ותעלומה לא פתורה משום שהעם הטיבטי אינו כתב את ההיסטוריה שלו די הצורך. ככל הנראה מגדלים אלו שימשו להגנה, איחסון של תוצרת הכפר, ושימשו כסמל סטטוס של תושבי המקום ומעמדם. טיפוס לראש המגדל יחזיר אתכם אחורה בזמן ויספק לכם נוף יוצא מן הכלל על ההרים והנחלים העמוקים שמקיפים את הבתים הטיבטיים המסורתיים.

מקדש יאצ׳ינג

בגובה 4,000 מטר מעל פני הים, בערבות הגבוהות של הרמה הטיבטית, בין גבעות ורכסים שוכנות להן 20,000 נזירות המצטופפות יחדיו במקום קדוש ומבודד. הן עושות זאת לטובת לימודיהם במקדש ההיסטורי המבוקש חלקן מתוך בחירה וחלקן מתוך נסיבות החיים. תנאי החיים פה לא קלים כלל, מלבד מזג האויר הקר גם אורח החיים נשען על פשטות וצניעות. שמו של המקדש בטיבטית הוא יארצ׳ן-גר, עיר הנזירים נמצאת משני צידי הנהר וכך גם מבני התפילה המרכזיים. על שיפולי הגבעות שמעל העמק תוכלו לראות מבנים קטנטנים רבים, אלו הם תאי המדיטציה אליהם פורשות הנזירות לתקופות של 3 ימים ועד תקופות של שנה ויותר בשביל הנזירות המתקדמות. מקדש יאצינג נמצא מדרום לעיירה גאן-דזי ומצפון לעיירה ליטאנג שעל מסלול הבק דור.

מחוז יונאן

יונ-נאן הינו חבל ארץ בדרום מערב סין, הוא גובל עם בורמה ממערב ועם לאוס וויאטנם מדרום. המחוז נחשב לפריפריה של סין ותקופות ארוכות בהיסטוריה היה מחוז עצמאי ואוטונומי בעל שליטה נפרדת מהקיסרות הסינית. דבר זה מעיד על עוצמת החברה שהתפתחה בחבל ארץ זה, ועל הייחודיות של העמים החיים בו. זהו היה מקלטם וביתם של קבוצות אתניות רבות אשר מצאו פה את מקומות הרחק מערי החוף והמישורים והגיעו אל ההרים של חבל ארץ זה.

מחוז יונאן הוא הפנינה של סין, עמקים גדולים לצד אגמים כחולים, חורש ויערות, איכות אויר מהטובות במדינה, פסגות מושלגות, והכי חשוב כפריים מסבירי פנים. המחוז עשיר בצמחייה מגוונת, בעלי חיים רבים, ושפע של מים המגיעים מן החלקים הצפוניים של הרמה הטיבטית.

ביונאן נוצר גיוון חברתי ופסיפס אנושי נדיר, לכל קבוצה שפה משלה, לבוש ייחודי, תרבות קולינרית ומנהגים שונים, עם זאת עמים שונים חולקים הרבה במשותף ונישואים בין הקבוצות השונות מקובלים. לצד המלחמות והמאבקים על השטחים התפתחו בין העמים השונים גם קשרים חזקים, מקשרי משפחה, שיתוף ידע ועזרה הדדית ועד יציאה משותפת למלחמות. בייחוד היו ביניהם קשרים כלכליים שהתעצמו וגדלו בעקבות נתיבי הסחר שהסתעפו מדרך המשי.

דרך התה והסוסים - דרך סחר גאוגרפית וכשמה כן היא, שימשה כבסיס למעבר של סחורות ובראשן תה מן הדרום החמים בתמורה לסוסים מן הרמות הקרות. לאט לאט המלוכה והחברה הגבוהה בטיבט החלו לגלות עניין רב בתה הסיני, שחימם אותם בחורף הקר, תרם להם לזרימת הדם ואיזן את התזונה העשירה בשומן שלהם. מנגד התעניינו הסינים בסוסי המלחמה הטיבטים מה שהאיץ את הסחר בין הקיסר למלך ומשם ירד עד לסוחרים הפשוטים.

למזלנו כתיירים בסין, דרכים אלו עוברות בנופים מדהימים, דרך עיירות עתיקות וכפרים חקלאיים, ולא לשווא דרך התה והסוסים הפכה למוקד משיכה לתיירים המתחילים את דרכם במרכז יונאן בעיר קונמינג ועולים צפונה עד הרמה הטיבטית של שנגרילה בצפון המחוז.

דאלי

בעיירה העתיקה של דאלי תמצאו את בני הבאי, הם הקבוצה האתנית העיקרית באזור זה. פירוש השם באי הוא לבן ולכן תלבושיתיהם החגיגות לבנות ופרחוניות. העיירה העתיקה של דאלי היתה למרכז סחר גדול הודות לחקלאות הענפה והדיג באגמים. לעיירה הכפרית פנג-שווי מצוין כך שהיא נמצאת למרגלות ההרים הגבוהים שממערב - רכס צאנג שאן - רכס בגובה 4,000 מטרים רווי בשבילים, נחלים, מקדשים, ונקודות תצפית.

גידולי התה באזור דאלי רבים וניתן לראות אותם על הגבעות למרגלות ההרים, מדרום יונאן התחיל התה לעלות צפונה אל עבר הרמה הטיבטית, ראשית הוא שונע על גבי סוסים ומרכבות דרך העמקים, כך שבכל תחנה היו המקומיים תורמים את חלקם הייחודי. כיום דאלי היא עיירה תיירותית וציורית, המוקפת כפרים רבים, יש בה בתי מלאכה ואומנות רבה מתקיימים לצד חנויות, ברים, מסעדות ובתי קפה. מלבד זאת שרידי העיר העתיקה עדיין קיימים, והעיר מוקפת בחלקה בחומות העתיקות.

שאש׳י

עמק שאש׳י הינו עמק קסום, הוא קטן יחסית לעמק של דאלי ונמצא מעבר לרכס צאנג-שאן ממערב. בעמק כפרי זה, שעדיין מתבסס על חקלאות מסורתית, השקייה מהנהר וגידולי עזים וכבשים, חיים בעיקר בני הבאי ומיעוטים נוספים כמו מיעוט היי כבר מאות שנים. הם רחוקים ומנותקים יותר ממרכזי הערים הגדולות, והפיתוח הגיע לפה בעיקר בדמותה של תיירות כפרית, הוסטלים ומלונות בוטיק קטנים הנפתחים בסימטאות הראשיות.

שאש׳י הינו הכפר המרכזי בין כפרים רבים בעמק, כפר זה היה לנקודה מרכזית בריכוז סחורות רבות שהגיעו לפה מעמקים רבים בסביבה הקרובה לגבול עם בורמה. גידולי תה נפוצים פה, טבק גדל מצוין באקלים המקומי ופטריות רבות ויקרות נאספות בקיץ מפסגות ההרים המקיפות את העמק. המקומיים גם מתמחים בייצור דבש, בהכנת גבינת עזים שתמצאו רק במחוז יונאן, ובעבודות עץ יוצאות דופן. החגים נחגגים כאן באופן יותר מסורתי מעיירות תיירותיות ובימי ראשון ישנו שוק איכרים עשיר ברחובות הכפר.

ליג׳יאנג

ליג׳יאנג היא עיירה גדולה, מרכזה העתיק הפך לעיירה משופצת ותיירותית, למרות שנשארו בה לא מעט סימטאות מסורתיות ומאחורי הקלעים של החנויות הקטנטנות נשארו עוד בתים ישנים. עם זאת ליג׳ינאג היא המרכז של כפרים רבים, היא עיירת הסחר של בני הנאש׳י, מיעוט עם שורשים מטריאכלים שהגיע והתיישב באזורים ההרריים הסמוכים לרמה הטיבטית. סמוך לעיירה ישנו הר גבוה בשם הר דרקון הג׳ייד, הוא מושלג כל השנה וקרחון גדול שוכן מתחת לפיסגתו. בני הנאש׳י היו אחראיים על העברת הסחורות הרבות את השיפועים התלולים שבין רמת יונאן לרמה הטיבטית.

ערוץ דילוג הנמר

השער לרמה הטיבטית ונקודת החיץ שבין עולמם של בני הנאש׳י למגרש הביתי של העם הטיבטי. אי שם בהרים ישנו זכר לכפריים החיים על מדרונות ההרים התלולים, לעיתים ממש מרגיש שהם תלויים בין שמיים וארץ אל מול המצוקים האדירים של ערוץ דילוג הנמר מצידו הדרומי של נהר היאנגדזה, הידוע בחלק זה גם כנהר ג׳ין-שה (החול המוזהב). הליכה בטרק העובר בין הכפרים לא רק שתיתן לכם הצצה אל חייהם אלא גם תספק נוף מרהיב את משטחי הסלע הזקופים וההרים המושלגים שמעליהם. כמובן שעם חדירת המודרנה, רבים מהם עברו לעסוק במקצועות כמו בנייה, תחבורה ותיירות, והיום יש דרכים סלולות שעולות עד חלק מהכפרים.

אגם לוגו ומיעוט המוסואו

מיעוט המוסואו הוא קבוצה אתנית בפני עצמה אך בסין באופן רישמי היא נכללת עם בני הנאש׳י מליג׳יאנג. שתי קבוצות אלו התפתחו אחת לצד השניה ומאפיינים רבים בחייהם דומים, ובעיקר זו התרבות המטריאכלית אשר לא רק שיותר דומיננטית אצל שבטי המוסואו אלא גם נשמרה יותר טוב בשל אורח חייהם המנותק יותר מהמודרנה.

קבוצה אתנית זו חיה בסמוך לנהר היאנגדזה, הנהר הארוך בסין והשני באורכו בעולם, בחלק שבין מחוזות יונאן וסצ׳ואן. אגם לוגו המהמם, אליו ניתן להגיע בנסיעה של מספר שעות מהעיירה ליג׳יאנג נחשב לאחד ממוקדי תרבות המוסואו. חברה יוצאת דופן זו השפיעה על תרבויות רבות ביונאן ובסין וסממנים מטריאכלים נמצאים אצל בני מיעוטים רבים, כך למשל בני הבאי מקדשים את איבר המין הנשי וניתן לראות אותו במקדשים איזוטרים בהרים - שריד לתרבות הקדומה. גם אצל הטיבטים מעמד האישה ייחודי והיא יכולה להינשא לכמה גברים, לרוב יהיו אלו אחים שאינם רוצים לפצל את נחלת הוריהם. אצל מיעט המוסואו האישה היא מרכז המשפחה, היא בוחרת את בן זוגה, ובוחרת אם יישאר ללון בביתה או ישוב לבית הוריו, במידה והיא רוצה היא יכולה להחליף בני זוג כך שרבים מילדי המוסואו אינם יודעים את זהות אביהם ומחוברים לשושלת המשפחתית של האמא, אשר ממנה הם גם מקבלים את שם משפחתם.

שנגרילה

או בשמה הסיני דזונג-דיאן, היא העיירה הכפרית הטיבטית המרכזית והראשונה לאחר העלייה אל הרמה הטיבטית מאזור ליג׳יאנג. הדרך לפה עוצרת נשימה ועולה בפיתולים אל עבר הרמה הגבוהה לאורכם של נחלים, כפרים ורכסים המלבינים בחורף. זהו ביתו של המיעוט הטיבטי ואפילו תרגישו קצת כאילו הגעתם למדינה אחרת, הן תרבותית והן אקלימית. מזג האויר פה שונה משמעותית מאזורים רבים ביונאן כתוצאה מהגובה הרב, הלילות קרים מאוד והימים שימשיים ונעימים יותר.

הסחורה הרבה שעברה מכל חלקי יונאן התנקזה אל צפון המחוז ומכאן המשיכה אל עבר המרכז הרוחני החשוב ביותר לטיבטים - להסה. חלק מהסחורה אכן הגיע לכל חלקי ההימאליה וחלקו אף המשיך צפונה אל עבר דרך המשי לכיוון מרכז אסיה. כיום נשתמר חלקה הקטן של העיירה המסורתית ששופצה כהלכה בעבודות העץ האופייניות לטיבטים. חנויות מזכרות, מסעדות ובתי קפה נמצאים בסימטאות ואילו בכיכרות העיירה כל ערב רוקדים המקומיים לצלילי מוזיקה טיבטית וכריאוגרפיה מסורתית.

מחוז גוויג'ואו

גוויג'ואו הוא ללא ספק המחוז הכפרי ביותר בסין, מלבד זה שהמחוז עני מאוד, מרבית האוכלוסיה שלו עדיין חיה מחוץ לערים הגדולות, שהן בעצמן לא מרשימות במיוחד מלבד עיר הבירה גווי-יאנג. מיעוטים רבים מאכלסים את הכפרים השונים, וחיים זה לצד זה תוך שמירה על הייחודיות של כל תרבות ותרבות, כך שישנם כפרים הנמצאים משני צידי הרכס והמקומיים בכל כפר ידברו בשפה שונה.

מיעוטי גוויג׳ואו נפרדים בהתאם לגובה בו הם גרים, חלקם נמצאים בעמקים, חלקם על גבי שלוחות ההרים וחלקם מאכלסים את הפסגות הגבוהות. לרוב, ככל שהמיעוט היה דומיננטי וחזק יותר כך הוא תפס שטחים אסטרטגיים יותר לחקלאות, המיעוטים הקטנים והנרדפים עלו לגובה כדי להימנע מעימותים ובעקבות זאת צריכים להתמודד עם השיפועים החזקים.

שתי קבוצות אתניות מרכזיות שתוכלו לפגוש הן המיאו והדונג. כיאה למחוז כפרי העיסוק המרכזי הינו חקלאות הררית והכשרת הקרקעות המשופעות לטרסות מישוריות, כך כבר שנים מפסלים המקומיים את ההרים על מנת להפיק פרי מן האדמה.

מיעוט הדונג (קאם)

כיום קבוצה אתנית זו חיה בעיקר במזרח מחוז גוויג׳ואו ורבים מהם עוד מכנים את עצמם ׳בני הקאם׳. חקלאים אלו הגיעו למחוז גוויג׳ואו מדרום סין ומאזורי החוף המזרחיים, הם יצאו במטרה למצוא אדמה טובה יותר בשל הצפיפות הגוברת, המאבקים עם השלטון הסיני, ואסונות טבע למינהם.

בני הדונג הם בנאים מעולים וכסמל ליכולתם המשגשת הם בונים מגדלים בצורת פירמידה צרה. המגדלים ממוקמים במרכזי הכפרים ואלו משמשים כמקום מפגש לקהילה בשיגרה ובחגים. זהו סימלם המרכזי של בני הדונג, בנוסף ייחודם מתבטא גם בבניית גשרים מעוטרים וססגוניים שזכו לשם היפה - גשרי הרוח והמים.

בני הדונג מתפרנסים באופן כמעט מוחלט מעיבוד האדמה, הם חקלאים מעולים ועיקר התמחותם בגידולי אורז מגוונים. הם מתחמים בהחמצה וכבישת ירקות, אוכלים מאוד חריף ואף כובשים את הפלפל החריף במגוון צורות. למיעוט הדונג פסטיבלים רבים וציבעוניים, רוב הפסטיבלים קשורים הן לדתם האנימיסטית שעיקרי אמונתה קשורים לאלמנטים מן הטבע, לכיבוד האבות, ולרוחות ואלים מקומיים.

ג׳אושינג

הכפר הגדול ביותר בו חי מיעוט הדונג ומעוזם המרכזי כבר למעלה מ- 1000 שנים - עוד מתקופת שושלת סונג. הכפר מתויר וצבעוני ויש בו מספר רב של מגדלי תוף מסורתיים הבולטים ומייחדים את נוף הכפר. תושבי הכפר מתפרנסים מעיבוד טרסות האורז הרבות המקיפות את הכפר ובשנים האחרונות ענף התיירות הפך מאוד פופולרי. הכפר שהפך לעיירה קטנה מורכב מ-11 כפרים שכנים שהתאגדו ליחידה אחת בה הם מנהלים את מרכז חייהם, חוגגים את הפסטיבלים הרבים, ועוברים את תקופות החורף הקשות.

על הכפר השוכן בעמק צר נקודת תצפית רבות, הרחוב הראשי נראה קצת כאילו נלקח מהמערב הפרוע - דרך רחבה ומשני צידיה בתי עץ מסורתיים, מסעדות ובתי מלאכה. הכפר מוקף ביערות ובטרסות אורז, השדות מחברים בין הכפרים השונים, והחקלאים מעבדים אותם בשיתוף פעולה מרשים. כפר שכן בשם טאנג-אן הנמצא ממזרח לג׳אושינג מאפשר הליכה ברגל דרך טרסות האורז והכפרים הקטנים בחזרה אל ג׳אושינג.

ביה-שה

הכפר ביה-שה לעיתים גם נקרא בה-שה. בניגוד לג׳אושינג הוא ממקוקם על רכס מקומי ומתפרס אל שיפוליו. פעמים רבות כפרים נאלצו לעלות אל ראשי ההרים למטרות הגנה ומחסה למרות הקושי בעיבוד השדות. הדבר השפיע מאוד על אורח חייהם, על מבנה הקהילה שלהם ועל הממשק שלהם עם קבוצות אתניות אחרות. בני ובנות הדונג הם רקדנים מעולים, למען שמירת המסורת ולטובת התיירים שפוקדים את המקום מבצעים תושבי הכפר מופע פולקלור אחת ליום, בו תוכלו לראות את התלבושות השחורות המסורתיות, כלי הנגינה שנעשים בעבודת יד, כלי הנשק שהפכו לחלק מהמסורת ובעיקר את שמחת החיים והקהילתיות היפה. בתי הכפר העתיקים בנויים מעץ והכפר עצמו מוקף יערות מהם ניזונים המקומיים אשר שומרים על האזור כבר מאות שנים. בתוך הכפר תוכלו לראות שימוש נרחב במשאבי המקום, סלים קלועים, בדי בטיק, נול אריגה, תכשיטים ועוד.

מיעוט המיאו

מבין 55 קבוצות המיעוטים בסין, בני המיאו הם הקבוצה הרביעית בגודלה. כמו רוב בני המיעוטים בסין גם בני המיאו מתפרנסים מחקלאות ועדיין מעבדים את השדות בשיטות מסורתיות, והקידמה, כאילו הזמן עצר מלכת, מאחרת להגיע אליהם. בני ההמיאו הם חקלאים מסורים, מלבד זאת נשותיהם מצטיינות בייצור תכשיטי כסף, מה שהפך לסימן ההיכר שלהן והן עונדות את תכשיטיהן מגיל מאוד צעיר. אלמנט הלבוש שלהן ססגוני ומגוון מאוד, כך שלעיתים ניתן להבדיל בין תת הקבוצות השונות לפי אורך החצאית שלהן, כיסויי הראש שהן עונדות, סוגי התכשיטים, דוגמת האריגה שעל הבגדים ועוד.

ש׳יג׳יאנג

זהו כפר המיאו הגדול והידוע ביותר בקרב התיירים שמגיעים לגוויג׳ואו. כפר זה נמצא סמוך לעיירה של קאיליי שהיא בסיס מצוין ליציאה לכפרים רבים באזור. תושבי הכפר עברו ברובם לשמור על המסורת לטובת התיירים כחלק מפרויקט שימור המסורת של מיעוטי גוויג׳ואו שהמדינה מפעילה. למי מכם שיש פחות זמן ומוכנים להתפשר על כפר יותר ממוסחר זו הזדמנות טובה מאוד וגם פשוטה יותר לראות את המקומיים לבושים בבגדים המסורתיים, לצפות בריקודים המגוונים, ולהתרשם מבתי העץ העתיקים ואורח החיים הכפרי.

ג׳ן יואן

העיירה הכפרית בצפונו של מחוז גוויג׳ואו טומנת בחובה חלק משמעותי מהתרבות של בני המיעוטים בגוויג׳ואו. זוהי העיירה הגדולה ביותר של מיעוט המיאו, והיא מתפקדת כבר אלפי שנים כציר לסחורות שמגיעות ויוצאות על הנהר הגדול שלאורכו בנויה העיירה. ניתן לראות את העיירה מגשר ג׳ואושנג שנבנה בתקופת שושלת מינג ומחבר בין מזרח ומערב העיירה, בנוסף תוכלו לצאת להפלגה על הנהר ולראות את הטבע היפה וההרים הגבוהים שמסביב.

ג׳ן-יואן עצמה היא פסיפס תרבותי שכן מיעוטים רבים וכמובן גם בני החא׳ן, שהם הסינים שאנו מכירים כקבוצה הגדולה בסין, מאכלסים את העיירה. קפיצה למוזיאון המקומי תעשה לכם סדר במבוך התרבויות, מסביב לעיירה אתרים רבים, הן היסטוריים והן אתרי טבע.

מערכת מקדשים מפוארת יושבת לצידו של הנהר ושומרת על העיירה, מתחם זה נקרא ׳מערת הדרקון הכחול׳ ומכיל מקדשים רבים מזרמים שונים שהתפתחו והגיעו לסין, כך שלצד הקונפוציאניזם והדאואיזם המקומיים ישנם מקדשים בודהיסטיים וכל אלה מתקיימים זה לצד זה ללא מפרע.

מהר לפני שייגמר

זהו רק קצה הקרחון של העושר האתני והתרבותי בסין. מעבר לערים הגדולות שוכנים עוד כפרים רבים וכפריים רבים שמנסים לעמוד בקצב של המעצמה שלא מפסיקה לרוץ קדימה. עולה השאלה אם זה הדור האחרון שעוד ישמור על מסורת בסין ואילו הדור החדש כבר יהיו כולו תלוי בטכנולוגיה המתפתחת ויהגר לאזורים האורבניים.

גם בקרב הממשל בסין ישנו חשש הולך וגובר מהתרוקנות הכפרים והמחסור ביידים עובדות במלאכות עתיקות ובעיבוד השדות. העשורים האחרונים הם תקופה של שינוי בלתי פוסק בקרב המדינה והחברה הסינית והפסיפס האנושי המורכב הקיים במדינה עדיין חי ונושם אם כי מאיים להיעלם.

דווקא בתקופה מורכבת זו שבין מודרנה לשמרנות בולטים מאוד המאפיינים המסורתיים של תרבות סין - חיי הכפר האמיתיים מתגלים ונחשפים ואף הופכים אטרקטיביים עוד יותר אל מול החיים האורבניים והקידמה הטכנולוגית הנמצאת לכל פינה.

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על סצ'ואן

אטרקציות בסצ'ואן

מלונות ומקומות לינה בסצ'ואן

מדריכים ונותני שירות בסצ'ואן

נהגים בסצ'ואן

הזמנת חופשה לסצ'ואן

חדשות התיירות והתעופה

המיוחדים שלנו

קצת השראה לטיול הבא

חופשה ביוון: היעדים הכי שווים לקיץ

מתארגנים לטיול: ציוד, ביגוד, המלצות וטיפים לדרך

מגזין החיים הטובים: לייפסטייל והשראה לחופשה

ביטוח נסיעות לחו"ל: כל מה שצריך כדי לטוס בראש שקט

עפים על העולם: כל מה שצריך לטיול תרמילאים

חופשה של פעם בחיים

תמונות מהטיול: היעדים שהכי כיף לצלם

הכתבות הכי נצפות השבוע

הפוסטים הכי נצפים השבוע

הטיפים הכי נצפים השבוע

כתבות ומדריכים לחופשת סקי