היריו - עיירת המרחצאות
הדרך להיריו יפה מאוד ועוברת בנופים מרהיבים - הרים ויערות. העיירה שוכנת בעמק קטן וכשאני הגעתי אליה, בין ההרים שמסביב לעיירה, נח ענן שכיסה אותה. ענן גם כיסה את העיירה בלילה.
מתחנת האוטובוס פניתי לאונסן נהדר, במרחק הליכה מהתחנה. זה למעשה מרכז שיש בו כמה וכמה בריכות, גם בתוך המבנה וגם בחוץ. במקום יש גם סאונה, חדר מנוחה ומסעדה. לפי כל כללי הטקס, נכנסים קודם לחדר שבו מתפשטים ומשאירים את החפצים בסלי קש או בלוקרים. משם פונים לאזור הרחצה, שם על גבי שרפרפי פלסטיק קטנים מסתבנים ומתרחצים, בעזרת קערת פלסטיק קטנה וכך - כאשר כבר נקיים למשעי, פונים לכיוון הבריכות. יש בריכה פנימית אחת שגובלת בקיר זכוכית ממנו אפשר לראות את הנוף בחוץ.
לתחילת הכתבה
הבריכות
בחוץ יש עוד מספר בריכות, מקורות ולא מקורות, בטמפרטורות מים שונות ואפשר פשוט לעבור מבריכה לבריכה. אפשר לצאת קצת אם המים חמים מדי ולשבת רק עם הרגליים במים. אם לא הבנתם עד עכשיו - הרחצה היא בעירום!! נכון, זה נשמע מביך, אבל זה לא (חדרי ההלבשה/ רחצה והבריכות עצמן מופרדים לנשים ולגברים). כיף גדול!!! המקום עצמו מעוצב יפה מאוד, המבנה הפנימי עשוי ברובו מעץ כהה, וכאשר טובלים בבריכות שבחוץ רואים את כל ההרים המיוערים מסביב.
הצוות במקום מנומס להפליא וזה מחפה על האנגלית העילגת שלו. כיוון שלא היו מקומות לינה במקום, הם הזמינו עבורי חדר בריוקן אחר שגם בו יש חצר פנימית קטנה ובה בריכה של מי מעיינות חמים. כך שבאותו יום, אחרי מנוחה וארוחת ערב, עוד הספקתי לטבול שוב במקום שבו ישנתי.