המשפחה מגיעה לקיירנס

ירדן מסכמת את חוויות המשפחה בשרתון מיראז`, בקמפינג, ועל המפגש עם משפחה ישראלית נוספת בשוק האוכל וגם על חוות הפרפרים
mashav10
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: המשפחה מגיעה לקיירנס

קיירנס

היי, נחשו מי? ( סתם בדיחה, הרי אתם יודעים... ). טוב, אז כמה זמן אני- העצלנית לא כתבתי? כבר הרבה זמן... אז אני אנסה להשלים, אבל אני לא מבטיחה לפרט הכל לפרטי פרטים. אז ככה: הגענו לקיירנס. שמים אפורים וקודרים קיבלו את פנינו. איזו באסה... אז בשביל להתגבר על בכי השמיים (שירד ללא הפסקה) הלכנו לאכול ארוחת צהריים במסעדה סיזלר. ישבנו לשולחן והזמנו אוכל. חיכינו חצי שעה על השעון ואז התייאשנו מלספור את הדקות ונמאס לנו. היינו כבר מאוד רעבים, והזמנו את המלצר השמן. הוא התנצל ואמר שהוא הולך לבדוק מה קורה במטבח. חיכינו כמה דקות והאוכל הגיע. הסטייק של אבא היה קר והמלצר שוב הצטער והסביר: "סליחה, אבל יש לנו טבח חדש, שלא מבין אנגלית. בהתחלה הוא חשב שהזמנתם רק את הסטייק. אחר כך הסבירו לו, אז הוא שם את הסטייק בצד והכין את הארוחות שלכם". בגלל זה, אמר המלצר, האוכל איחר והסטייק קר. ושוב התנצל.

נהנינו משאר הארוחה אך השמיים האפורים העציבו אותנו. נסענו לקמפינג של BIG 4 - חמישה כוכבים, הכי טוב באוסטרליה! הזמנו לנו ביתן מרווח לשמונה אנשים - הזמנו לעוד מספר ימים, עוד מעט תבינו למה. אחר כך חזרנו לוויני והתחלנו את הנסיעה אל עבר פורט דאגלאס. בלונלי פלנט היה כתוב שבטוח שלאף אחד אין מספיק כסף להשאר שם, אבל זה מקום יפה לבקר (לונלי פלנט הוא ספר לתרמילאים). אז בערב הגענו לפורט דאגלאס ונסענו אל המלון המאוד מפואר שרתון מיראז`, ומסרנו את וויני שלנו לנהג שיסיע אותו לדארווין, נסיעה משעממת וארוכה.

זכינו לשני לילות חינם בחדר יפה בקומה השלישית, ומחירו של החדר הוא- 450$ ללילה. היה ממש כייף : לא מיהרנו לשום מקום, ישנו עד מאוחר, בבוקר הלכנו לבריכה, טיילנו בלובי הענק והאזנו לנגינת הפסנתר, עשינו סיורים בחצרות המלון, צפינו ביופיו המדהים של הים, ורכבנו יחדיו עם אבא על אופניים כפולים במגרש הגולף הענק - בקיצור, אחלה של חיים!

ביום השני של שהותנו אמא, עומר ורותם נסעו באוטובוס היפה של המלון לשוק האוכל ואני ואבא רכבנו על האופניים (זה יותר זול מלקחת לימוזינה שעולה 1$ לדקת נסיעה ). הגענו לשוק, ונפגשנו בזכות מכשירי הקשר שלנו. בחנות הכובעים שמענו ילדה אומרת "אמא" ורותם אמרה " יש כאן עברתיים ". הילדה אמרה לנו שלום (בעברית) ואמא פתחה בשיחה עם אמא שלה. התגלה שהם משפחה עם ארבעה ילדים (אחד נשאר בישראל )- לירי ילדה בת אחת עשרה, שהתגלתה כילד, ירדן בת החמש עשרה, ורוני בת החמש. מאוחר יותר פגשנו את שאר המשפחה והמבוגרים פצחו בשיחה שוטפת. התגלו עוד כמה פרטים - הם התחילו את הטיול שלהם לפני כשבועיים בקיינס, והם מתכוננים לגור במלבורן ולשלוח את הילדים לבית ספר, ועוד... הלכנו לאכול במסעדה והיה כייף. אחר כך נפרדנו והלכנו להחזיר את האופניים השכורים ושכרנו מכונית. פגשנו עוד ישראלים, גם בשוק וגם ברחוב. המכונית כבר חיכתה לנו במלון אבל היה ערב ורק למחרת ראינו אותה. התחלנו לנסוע לכיוון קיינס. באמצע הדרך עצרנו בשביל לראות אנשים שמטיסים עפיפון ואנשים שקשורים לעפיפון ועפים יחד איתו. הגענו לקיינס ונכנסנו לביתן שלנו. סידרנו עד הערב.

 בערב אכלנו ארוחת ערב בחוץ, במרפסת הענקית של הביתן שלנו, על השולחן העגול והגדול. בבוקר הלכנו לבריכה ושיחקנו בגן השעשועים הענק והכייפי. אחר כך נכנסנו למכונית ונסענו לעיר. בערב ראינו סרט בקולנוע- "חזרו בשחור" (סרט ההמשך של גברים בשחור). חזרנו לקמפינג והלכנו לישון.

לתחילת הכתבה

קוראנדה

למחרת בבוקר נסענו לקוראנדה. נכנסו לחוות הפרפרים, חווה שחיכינו להגיע אליה מהרווי ביי, ודי התאכזבנו מהגודל, אבל לא התחרטנו שבאנו. המליצו לנו לבוא עם בגדים בהירים וצבעוניים, וזה השתלם : פרפר כחול ומקסים ישב לי על החולצה ופרפר ירוק וגדול ישב לי על הראש. ליטפתי פרפר אמיץ שלא ברח, וחוץ מהפרפרים ראינו זחלים והיה מאוד יפה, עם אווירה של טבע - ירוק, צמחים, נחל ומפל. ביציאה ראינו עשרות פרפרים מיובשים. חלקם היו מיוחדים, זוהרים או גדולים. אבל כולם יפים מאוד. לפני שיצאנו מהחווה קנו לי ולרותם טבעות יפהפיות של פרפרים.

אחר כך נסענו לשדה התעופה ושם נפרדנו מהמכונית הלבנה שלנו (אבא נפרד ממנה בצער כי היא נסעה מאוד מהר) ועלינו למטוס. המטוס הקטן היטלטל ברוח ודרך חלונות המטוס צפינו בשקיעה. כעבור שעתיים נחתנו בדארווין. וויני שלנו חיכה בחניה! וכמו שהיה מתואם עם ג`ון - הנהג, המפתחות חיכו במקרר, בטח היה להם קר, איזה כייף להם! למרות שהיה ערב בחוץ היה חם מאוד, ולח. לא יכולנו להאמין שעכשיו חורף, וריחמנו על האנשים שבאים בקיץ.
אמשיך לכתוב על דארווין בכתבה הבאה,
 ביי! ירדן.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה