מגיעים לאנדורה
כשחיפשנו חומר על סקי באנדורה גילינו לא מעט, אך הוא היה קצת לא ממוקד וקשה היה לי לקבל תמונה שלמה לגבי חווית הסקי הצפויה לנו שם. לכן, נתחיל בהכרות קטנה עם הנסיכות ההררית הזאת. על פי הנתונים הרשמיים היא מונה 67,159 תושבים ושטחה עומד על 467 ק"מ רבועים. להתעמקות נוספת באנדורה, ניתן לגלוש באתר זה. לאנדורה נכנסים מספרד דרך כביש אחד. קצת אחרי הבירה הוא מתפצל מזרחה לאתר הסקי Grand Valira (כפי שמובלט במפה המצורפת) ומערבה לאתר Valnord, חיבור של אתרי Ordino-Pal-Arinsal. הכביש צר ומתפתל לאורך נקיקי אנדורה.
באנדורה שירותי תחבורה די מגוחכים. יש קו שיוצא כל שעה עגולה מ-Pas de la Casa ומגיע לבירה Andora la Vella. לא צריך לסמוך יותר מדי על לוח הזמנים שלהם. הם יכולים לבוא 10 דקות לפני הזמן או חצי שעה אחרי והכל בסדר. הנהגים שלהם די מסטולים, יכולים מצד אחד לצפצף ולצעוק על כל מי שבא להם, ומצד שני לדבר עם נוסעת בתחנה 10 דקות ולעצור את כל התנועה שמאחוריהם. המחירים מ-Soldeu היו באמצע השבוע 2.6 יורו לכיוון עם חברת Andorrabus.com, ובשבת 3.6 יורו עם אוטובוס של חברה אחרת. למה? ככה! משך הנסיעה בין מ-Soldeu לבירה הוא בין 40 דקות לשעה ורבע, תלוי בתנועה, מצב השלג בכבישים ורמת המיסטול של הנהג. יש גם לא מעט מוניות שמסתובבות בכבישים. לא נזקקנו להם אך העלות היא כ-25 יורו. לאלה שגרים ב-Encamp יש מזל כי יש קו אוטובוס שמוביל לשם מהבירה.
קניות: לאורך הכביש הראשי של Andorra La Vella, הבירה, יש המון חנויות לאלקטרוניקה, קוסמטיקה (Julia, Gala) וספורט. לדעתי, חבל להתעכב על חנויות האלקטרוניקה. אין מציאות ועל אף השמועה, הם לא מוכנים להתמקח. קוסמטיקה וטואלטיקה בהחלט כדאי, וכל 20 מטר תמצאו חנויות מפוארות שמציעות את מרכולתן. בחנויות הספורט ניתן לקנות ציוד וביגוד סקי. לא בדקתי מחירים ואיני יכול להמליץ. בחנות שבה שכרתי את הציוד ב-Soldeu, מכרו מעילי סקי Goretex של Eider ו-Spider בסכומים של מעל 200 יורו. לשיקולכם אם זה זול או לא. מה שכן זול יחסית הם משקפי השמש והגוגלס. אני קניתי לעצמי משקפי שמש של Cebe, בדרגת סינון 4, ב-48 יורו. המשקפיים מוצעות בכל חנויות הספורט ובחנויות יעודיות. להשתדל לא לדלג על חנות הענק Hiper Andorra, בה ניתן לקנות החל מאלקטרוניקה ועד מזון במחירים סבירים. חברי לסקי קנה משקפת 12X50 בפחות מ-12 יורו. יש שם גם מבחר עצום של אלכוהול ושוקולדים במחירים קורצים.
אתר הסקי:
Soldeu- עיירה קטנה, שהרחוב הראשי שלה מתפרס על משהו כמו 300 מטר (אולי אני נדיב מדי?). יש עוד כמה כבישים פנימיים, שמובילים למלונות שלא נמצאים על הכביש הראשי. שהינו במלון Xalet Montana, שמרחק ההליכה ממנו לגונדולה הראשית כ-150 מטר.
Grand Vlira- ההגעה דרך ברצלונה. משך הנסיעה שאורגנה במסגרת החבילה ליעד שלנו ב-Soldeu הוא כ-4.5 שעות. לעצמאים שבינינו, ניתן להגיע משדות תעופה אחרים. הקישור הזה יכול לעזור. זהו אתר ענק של כ-200 ק"מ של מסלולים מפוזרים על פני שטח רחב ידיים. הפרשי גובה של 930 מטר, מ-1710 מטר עד 2640 מטר. המלון שלנו (Xalet Montana) הוא מלון משפחתי שבו 40 חדרים בארבע קומות, לכולם מרפסת. המלון חדש, בעל עיצוב כפרי ואוירה חמימה. חדרים סבירים, בהם יש כספת וטלוויזיה 14 אינץ`. עבור הכספת צריך לשלם 5 יורו ליום (35 יורו לשבוע) ועוד 5 יורו פקדון עבור מפתח פנימי לכספת. את הכסף מקבלים כמובן חזרה עם החזרת המפתח. במלון חדר כושר שבו הליכון, אופניים ומכשיר חתירה, ג`קוזי גדול, בריכה קטנה וסאונה. עלות יומית לשימוש בכל אלה- 10 יורו ליום. ניתן לקבל מסאג`ים בעלות של 35 יורו לחצי שעה, 50 ל-3/4 השעה ו-65 לשעה (כשהגענו, המחירים היו 40 יורו לחצי שעה ו-80 לשעה. כנראה שלא היה ביקוש למחירים האלה. לא יודע אם היה ביקוש למחירים הנמוכים יותר). המלון היה בתנאי "חצי פנסיון", ארוחות בוקר סבירות משעה 8:00-10:00, וארוחות ערב משביעות אך לא מלהיבות מ-20:00-22:00. במלון בר קטן ונחמד. כמו כן יש חדר סקי לא גדול אך משוכלל ביותר עם מתקני חימום לנעליים.
את הציוד, ששילמנו עליו מראש במסגרת הדיל, קיבלנו בחנות Pic Negre הסמוכה למלון. העלויות הן בערך 15 יורו ליום לכל הציוד הדרוש לסקי וכ-18 לסנואובורד.
חווית הסקי
מסלולי הסקי:
יש בסך הכל 110 מסלולים: 18 ירוקים (בעיקר באזור בתי הספר), 32 כחולים, 37 אדומים, 23 שחורים. המסלולים רחבים ומתוחזקים להפליא. להרבה מסלולים כחולים יש גוון אדמדם. הם מהירים, מפותלים ומהנים. יש אזור Freestile בקרבת El Tarter, ניתן לראות אותו מהמעלית Tosa Espiolets שיוצאת ממשטח בית הספר לסקי של El Tarter. הגלישה לאזור ה-Freestile מהתחנה הסופית של מעלית זו.
63 מעליות יעמדו לרשותכם, מתוכן 4 גונדולות שיוצאות מ-Encamp, Canillo, Soldeu, El Tarter. יש להם באתר מתקן שלא ראיתי בחיים: חבל שעוזר לאנשים לטפס בעליות. החבל המתוח נע בין שני עמודים וחוסך את הטיפוס המעצבן בעליות הארוכות. 914 תותחי שלג, שמכסים שליש מאורך המסלולים, ממתינים בהיכון.
נגישות למסלולים: מחייבת הליכה של כ-150 מטר במעלה הרחוב, עד לתחנת היציאה ל-TeleCabina, שזאת גונדולה ל-8 אנשים המובילה ללב אתר הסקי ולמשטחי בית הספר לסקי. לא נורא. זמן ההמתנה בשיא הלחץ יכול להמשך כ-10 דקות עד שעולים לגונדולה (קחו זאת בחשבון אם צריך להגיע בזמן לשיעורים). הגונדולה מובילה מגובה כ-1800 מטר עד 2250 מטר, שמהווה את נקודת הכינוס והיציאה המרכזיים לכל הפסגות הגבוהות יותר. החזרה היא למרגלות הגונדולה בגלישה, ועליה למפלס הרחוב באמצעות 4 מעליות ענק, שעמוסות בזמן סגירת האתר.
ניתן לקנות סקי-פס במבנה של ה- TeleCabina. המחירים מופיעים בטבלה שבקישורית הבאה. לוקרים ניתן לשכור לשבוע בעלות 35 יורו ל-4 אנשים. יש 2 חנויות גדולות לציוד סקי כולל אפשרות שכירה, ולוקרים במבנה של ה-TeleCabina, אחד בקומת הכניסה למבנה, ואחד בקומה מתחת, בדרך לגונדולות. אין אפשרות לפספס. שמירת ציוד- ליד כמעט כל המסעדות על המסלולים יש אפשרות להניח את המגלשיים במתקן נעילה, שכדי לפתוח אותו יש לשלשל מטבע של 1 יורו.
המסלולים רחבים ומטופחים, הכחולים מאתגרים. הפרשי הגבהים מבטיחים גלישה מהנה בזכות הפתלתלות שלהם והמהירות שניתן לצבור בהם. האדומים והשחורים רובם כל כך רחבים, מה שמאפשר גם לפחות מנוסים שבינינו "להתגלח" עליהם מבלי לגרום נזק סביבתי גדול מדי. יש שם גם מסלול Half Pipe טבעי בשם Riu de les solanelles. כמו כן, הם מקושרים כל כך טוב שניתן "לתפור" גלישה מהפסגות עד לבסיסי המסלולים ולגמוע בדרך זאת את מלוא הפרשי הגבהים. באזורים בהם גלשתי מאזור El forn 2000 במערב עד Pla de les pedres במזרח, האתר היה מקושר ומשולט בצורה מצוינת. ביומיים הראשונים להגעתנו, המסלולים תוחזקו בעיקר על ידי תותחי השלג, כי השלג האחרון ירד כשלושה שבועות לפני כן. ואף על פי כן, מצבם היה ממש טוב.
אחר כך ירד שלג במשך כ-30 שעות, דבר שהוסיף עוד 30 ס"מ למסלולים. הדבר היה יכול להיות מושלם, אלמלא הרוחות החזקות שפיזרו את השלג במסלולים היותר גבוהים. ופה הבעיה: בזמן שנושבות רוחות, סוגרים את כל המעליות שמובילות מגובה הביניים של 2100-2250 מטר עד לגובה של 2500 מטר. זה מצמצם באופן משמעותי את כמות המסלולים הפתוחים. ביום שירד השלג וביום למחרת, בו נשבו בו רוחות חזקות, ה-Funicamp שמוביל מ-Encamp היה סגור לחלוטין. לדרי Soldeu, המעלית הקטנה עם 2 מושבים וה- TeleCabina היו פתוחים, וזה איפשר לגלוש בכ-10 מסלולים מהם 4 אדומים ושחור אחד, כך שניתן היה לגלוש על אף הרוחות החזקות. מצד שני, כשהשמיים כחולים כמעט ולא נושבת רוח.
מסעדות על המסלולים: במסגרת הדיל קיבלנו תלושים על סך 60 יורו, כלומר 10 יורו ליום. עלות ארוחה לדוגמא: המבורגר עם צ`יפס ושתיה- קצת יותר מ-8 יורו. יש גם מסעדה יותר רצינית שנמצאת בקומה השניה ביציאה מהגונדולה. בסך הכל אוכל סביר.
בית הספר לסקי: מקבלים מבית הספר 15 שעות שבועיות של 3 שעות ביום, מ-9:30-12:30 או 13:30-16:30. לגבי עלויות הקליקו כאן.
אפרה סקי:
העירה קטנה. לאורך הרחוב הראשי ישנם משהו כמו 5-6 פאבים. היינו פעמיים באחד מהם, בסגנון אנגלי סולידי, The Vilager, במבנה של ה- TeleCabina. היו שם צמד מוזיקאים מוכשר ששר רוק משנות ה-70 וה-80. חצי ליטר בירה עולה 4 יורו. היו שם גם פאבים יותר רועשים, שבאחד מהם, ניהלו באחד הלילות קרבות קנגורואים. יש כאלה שיש בהם שולחנות סנוקר, כאלה שיש בהם קריוקי. תבחרו מה שמתאים לכם. יש גם מספר מסעדות, הודית וסינית ואיטלקית וכדומה. לא התעמקנו יותר מדי. מה שבטוח שלא תצטרכו להסתובב יותר מדי כדי למצוא את מבוקשכם. יש גם שני סופרמרקטים קטנים שפתוחים עד 20:15.
זהו. מה שנותר זה לעצום עיניים, להיזכר בחוויות ולתכנן את השנה הבאה. אנדורה, אותי את תראי שוב.
