הדיל וההגעה לאתר

ננעלנו על סוכן נסיעות חביב במיוחד בשם פבלו (``אופקים``) ודרכו הזמנו את הדיל הבא:
1.טיסות לברצלונה
2.רכב שכור לשבוע
3.ציוד סקי (נעליים, מגלשיים, מקלות)
4. 5 שיעורי סקי (3 שעות כל שיעור)
5.מלון PRATS באורדינו (פנסיון מלא)
עלות החבילה - 999$(נכון לינואר 2003)

 חיכינו וחיכינו, והזמן זחל לו לאיטו ובסוף זה הגיע. נחתנו בברצלונה (11:00 בבוקר), נכנסנו לרכב (TOYATA YARIS) ושמנו פעמינו לכוון אנדורה. כ-90% מהדרך נסענו דרך כביש אגרה (E9-C16) כאשר לאורך הכביש היו 4 תחנות לתשלום. העלות הכוללת היתה משהו בסביבות 16 יורו. לא זול במיוחד, אבל, לפי דעתי היה שווה - כביש מצוין וללא פקקי תנועה. אחרי נסיעה של שעתיים וחצי חצינו את הגבול לאנדורה. המשכנו לפי השילוט, הכיוון - ORDINO. בשלב הזה הלב קצת דפק מפני ששלג לא נראה באופק... הגענו למלון, ואחרי ``ניסיון`` שיחה עם פקידת הקבלה התבררה עובדה די מעצבנת שעליה ארחיב בהמשך בנושא השפה. עלינו לחדר - די קטן אך חמוד ומספק בהחלט. המינוס הבולט בחדר היה המזרון - מזרון גרוע ביותר, ובהתחשב בעובדה שציפינו לשרירים כואבים ותפוסים זה קצת עיצבן ! אחרי ארוחת ערב סבירה, הלכנו לישון עם ציפייה רבה לבוקר שאחרי.

לתחילת הכתבה

מתחילים לגלוש וגם מטיילים

השעון המעורר מצלצל, השעה 07:00, אשתי עומדת ליד החלון ומשחררת צעקה - ``וואיייי!!!``. קמתי לחלון והמחזה היה פשוט מדהים - לבן, לבן ועוד לבן! הכל מכוסה בפאודר של חצי מטר! עם חיוך מטופש מרוח על הפרצוף ירדנו לארוחת בוקר. שם פגשנו בשחקן חיזוק חדש בשם דוד (``דבי``) שהתברר כנציג ``איסתא``. ``יש לכם 2 דקות לחטוף משהו קל ויוצאים - האוטובוס מחכה`` אמד דוד. חטפנו קרואסון ויצאנו החוצה. למרות שהיה ברשותינו רכב, החלטנו לוותר עליו באותו רגע ולהצטרף לאוטובוס, מה שהתברר כהחלטה נבונה מאד כאשר ראינו רכבים פרטיים במצבים מאד לא נעימים! השלג לא הפסיק לרדת (!) ודוד עדכן אותנו ששלג כזה לא ירד כבר כמה חודשים. עם האוטובוס ירדנו מרחק של 10 דקות ל-LAMASSANA לחנות הציוד (PIC NEGRE). בקבוצות של חמישה נכנסו לחנות ויצאנו עם הציוד הנכסף. אחרי נסיעה איטית (מפאת מצב הכבישים) של כ-40 דקות הגענו לאתר. כאן נאלצנו להמתין כחצי שעה מהסיבה הפשוטה - רוב האנשים לא הביאו איתם תמונת פספורט לסקי פס (וחבל). אגב, תמונת פספורט עלתה 4 יורו למי שהיה צריך. בשעה טובה קיבלנו את הסקי-פס ויצאנו למבנה הסמוך - ביה``ס לסקי. התחלקנו לקבוצות (לפי רמות) של כ-8 אנשים בקבוצה.

רגע ההתחברות למגלשים היה מפתיע ומשעשע. כאן התחילה רוטינה שחזרה על עצמה כל השבוע:
1.ארוחת בוקר
2.נסיעה לאתר
3.התאפסות על הציוד
4.מפגש עם המדריך בשטח ביה``ס
5.עליה למדרונות
6. 3 שעות שיעור (10:00 עד 13:00)
7.ארוחת צהריים באתר (הסקי פס משמש גם כרטיס לארוחה)
 8.חזרה למדרונות עד בערך 16:30 וחזרה למלון.

באופן אישי, עקב כאבי ברכיים בסוף השיעור, חזרנו למלון לאחר ארוחת צהריים. אחרי הצהריים, לקחנו את הרכב וירדנו לעיר הבירה (ANDORRA LA VELLA). רחוב אחד ארוך ומרכזי עם כמה ספיחים אשר מלא בחנויות, בעיקר של אלקטרוניקה, צילום, משקאות חריפים, פרפומריות ובגדים. לחובבי הקניות:
1.המחירים כנראה היו יותר אטרקטיביים לפני המעבר ליורו.
2.מסיפורים של חובבי השתיה החריפה - המחירים אכן זולים מאד!
3.יש מציאות אבל ממש לא יותר מידי.
4.אלקטרוניקה - באופן אישי חיפשתי מצלמת וידאו, מה שהפך למסע יסורים מרגיז מאד (אפרט בהמשך).
שעות פתיחת החנויות: 09:30-13:30, 16:00-20:00, שבת - עד 21:00 ראשון - עד 19:00.

 שפה - מסתבר שתושבי אנדורה פשוט לא יודעים אנגלית! בהמון מקרים העניין היה יותר ממרגיז! כשמנסים לדבר איתם אנגלית, הם עונים בספרדית במקרה הטוב, ומקרה השני (והשכיח יותר) הם מזעיפים פנים, מודיעים לך ``נו אינגליש, אספניול`` ומתייחסים בחוסר נימוס. בנוגע לחיפושי אחר מצלמת וידאו התבררה עובדה מעצבנת - מסתבר שחנויות הצילום (רובם, אם לא כולם) עובדים בשיתוף פעולה. אחרי שמצאתי את מבוקשי בחנות אחת אך החלטתי לא לרכוש בחנות מסוימת (לא הסכמתי לקחת מכשיר מתצוגה) התברר לי שהסחורה פשוט עוברת מחנות לחנות. זאת לאחר שבחנות אחרת נאמר לי שיקח 10 דקות להביא את המכשיר מהמחסן - מי שכבר ניחש - הבחור הביא את אותו מכשיר מתצוגה מהחנות השנייה. כאשר החלטתי לרכוש את המכשיר (למרות שזיהיתי אותו מהחנות הראשונה) פתאום גם המחיר קפץ ב-100 יורו. ניסיון לקבל הסבר מהמוכר - הסתכם במלמול מעצבן בספרדית שפירושו ``אני לא יודע על מה אתה מדבר``. בקיצור - שימו לב לעניין.

לתחילת הכתבה

ביגוד, המדריך, האתר, אחסון ציוד, אוכל

ביגוד סקי - חליפות שלמות שכרנו בארץ. מתחת לחליפה - מכנס וחולצת גטקס או משהו מקביל (היה מספיק בהחלט) לגבי האזורים הרגישים יותר (ידיים, פנים, עיניים) - מומלץ לרכוש כפפות טובות (רכשתי באנדורה ב-35 יורו), משקפי סקי - זגוגית כפולה (25 יורו), כיסוי מלא לראש מ``פליס`` עם פתח לעיניים (7 יורו). באופן מפתיע, המדריך היה בשוק כאשר הראתי לו מה אני לובש מתחת לחליפה. הוא היה עם 3 שכבות של סוודרים מתחת למעיל. גם כאן, העניין אינדיווידואלי. מזג האויר - אי אפשר לבקש יותר. ביום הראשון, כמות אדירה של שלג שכיסה את המסלולים כמו שצריך. שאר השבוע, קצת שלג בתחילת הבוקר ואחר כך, שמש מלטפת.

לגבי המדריך - ביום השני חולקנו לקבוצות מחדש על פי התקדמות היום הראשון ומכאן כבר המשכנו עם אותו מדריך עד הסוף. המדריך היה מצויין - וזאת מפני שבסוף השבוע כבר גלשנו באדומים ויותר חשוב, באופן אישי, הרגשתי שיפור עצום בכל יום שעבר. טיפ למדריך - אספנו 5 יורו מכל אחד ונתנו לו במעמד קבלת התעודות (כן, כן, מקבלים תעודות!).

האתר - כמתחיל, יצאתי בהרגשה שהאתר היה ``בול``! אמנם האתר קטן, אבל שוב, כמתחיל לא הספקתי לגלוש בחצי ממנו כל השבוע. לגבי התורים למעליות, היה פשוט תענוג. לא חיכינו יותר מדקה אם בכלל.

אחסנת ציוד - למרות שהשכרנו גגון למגלשיים לרכב, הסתבר שיש לוקר באתר (עם שלט של איסתא) אשר בו אפשר להשאיר את הציוד בעלות של 5 יורו לכל השבוע. ביום השני הסתבר שלהשאיר את הנעליים בלוקר לא היה חכם במיוחד כי הם היו רטובות וקפואות מבפנים ולכן מומלץ לקחת את הנעליים איתכם לחדר כל יום (הם מתחממות ומתיבשות מהחימום).

אוכל - באופן אישי נהנתי. לא מדהים אבל בהחלט מספק, אם כי לשומרי כשרות יש קצת בעיה.

לתחילת הכתבה

חיי לילה ותחבורה

באופן אישי היינו גמורים בערב ונפלנו למיטה די מוקדם. ובכל זאת, יום אחד החזקנו מעמד ויצאנו ל-ANDORRA LA VELLA לשני דיסקוטקים (XOXO LAO, SATTELITE) שהיו חביבים למדי. הבנתי שיש עוד כמה מוצלחים בארינסל אבל לשם לא הגענו. כ-300 מטר ליד המלון יש מרכז ספורט הכולל בריכה (מקורה אך לא מחוממת), ג`קוזי, סאונה, חדר כושר, באולינג, וקפיטריה. 5 יורו לאורחי המלון. ישנו גם מרכז ספא גדול ומפואר הנקרא CALDEA ב-ANDORRA LA VELLA כאשר עלות הכניסה היא 23 יורו ל-3 שעות שהייה.

תחבורה (לחסרי רכב) - יש אוטובוסים מ-ORDINO ל-ANDORRA LA VELLA כל חצי שעה עד השעה 20:30. אוטובוסים מ-ORDINO ל-ARCALIS - 09:00 - 12:00 כל חצי שעה, אוטובוסים מ-ARCALIS ל-ORDINO - 15:45 - 17:45

 לסיכום, היה מדהים, והייתי חוזר שוב. גם אני התמכרתי ללבן ואני לא מצטער לרגע!

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה