קצת על סקי אמדה

אזור סקי אמדה (Ski Amade) הוא אזור הגלישה, הנמצא כשבעים ק"מ מדרום לזלצבורג ומכסה (בסקי פס אחד) כ-860 ק"מ של מסלולי גלישה לכל הרמות. מבחינת אפשרויות הגעה, פלכאו נמצאת במרכז אזור זה ומהווה יעד מועדף.

 סקי אמדה מאחד מספר אזורי גלישה, שהגדולים בהם:

  • Zalzburger Sportwelt - כולל את פלכאו, רדשטדט, פלכאווינקל, ווגריין, סנקט יוהאן/אלפנדורף וצאוכנזה. סה"כ כ-350 ק"מ, מתוכם 170 ק"מ מסלולים אדומים.
  • Schladming - Dachstein - בעיקר ארבע פסגות, המחוברות במעליות ומסלולים, וקרחון דכשטיין. סה"כ כ-167 ק"מ מתוכם 100 ק"מ מסלולים אדומים.
  • Gastein - בעיקר שלושה אזורי גלישה: בד גשטיין, בד הופגשטיין וספורט גשטיין. סה"כ כ-200 ק"מ, מתוכם 117 ק"מ מסלולים אדומים.
  • קישור לאתר אמדה: www.skiamade.com/en/winter

כתבה זו היא סיכום של שלוש חופשות סקי באזור, במתכונות שונות: הראשונה, חופשה מאורגנת עם החבר שלי אדי, באמצעות סקי דיל במלון בפלכאו, בינואר 2008. השניה, חופשה משפחתית בהרכב מלא בארגון עצמי במרץ 2008. השלישית, חופשה ספונטנית עם ילדה בת 9 וחבר בפברואר 2009. חופשה זו באה במקום חופשה משפחתית, שהיתה אמורה להתקיים בינואר 2009 ובוטלה ברגע האחרון בשל אבל משפחתי.

 בפעם הראשונה בחרנו בפלכאו בגלל המחיר - זו היתה החבילה הזולה ביותר של סקי דיל באוסטריה, ולא היתה לי היכרות קודמת עם אוסטריה כמקום לסקי. למדתי להכיר ולהתאהב באזור, בו גם הייתי בין חופשות הסקי גם בחופשת קיץ מצויינת.

לתחילת הכתבה

ההגעה לאתר

היתרון באתר סקי אמדה, במיוחד בפלכאו, הוא הקרבה לכביש מהיר. הנסיעה ממינכן עד לפלכאו היא על הכביש המהיר (אוטובאהן) - בתחילה בכביש E53/A92 הגרמני עד לגבול אוסטריה ליד זלצבורג (יש להמשיך עם השלטים לכיוון Villach) ואחר כך בכביש A10 עד ליציאה 66, ישירות לפלכאו. זמן ההגעה ממינכן לפלכאו הוא כשעתיים ורבע - שלוש שעות וחצי - תלוי בפקקים. הפקקים היו ברובם בגרמניה, במיוחד עד לפיצול בכביש המהיר לכיוון אינסברוק ולפני מעבר הגבול (אם כי ייתכן שהשני היה בגלל תאונת דרכים). ממעבר הגבול לאוסטריה אין בעיה ואין פקקים, ותוך חצי שעה בערך מגיעים לפלכאו. החבילה של סקי דיל כללה טיסות והעברות באוטובוס. המלווה של סקי דיל חיכתה לנו ביציאה מהטרמינל והפנתה אותנו לאוטובוסים, שחנו ליד. האוטובוס נסע כמעט עד לגבול האוסטרי בדרכים צדדיות. רק לאחר מעבר הגבול עלינו על הכביש המהיר.

בארגון עצמי - הטיסות אורגנו לבד בהזמנה ישירה באינטרנט. ההגעה נעשתה ברכב שכור. טיסת ארקיע ב-31 בינואר 2009, שלושה ימים לפני הטיסה - 290 דולר לאחד. הזמנת טיסה, שנעשתה באוגוסט 2008 בחברת TUI לינואר 2009 ובוטלה, היתה בעלות של 200 יורו לאחד. לא נדרשה תוספת בגין עלות הטסת ציוד סקי - רק היה צריך לציין בעת ההזמנה כמה פריטי ציוד סקי מוטסים.

 חשוב לזכור (ולא משנה כמה פעמים כבר הזכירו זאת) - לא לשכוח לקנות מדבקת אגרה לכביש מהיר (Vignette) לאוסטריה לפני מעבר הגבול. מי שבוחר להגיע ממינכן או וינה ברכבת - תחנת הרכבת הקרובה נמצאת ברדשטדט. ההגעה משם - במונית או אוטובוס (עירוני - אין סקי בס המחבר בין פלכאו לרדשטדט). לגולש ברמה בינונית ומעלה מומלץ להגיע ברכב שכור. הדבר מאפשר גמישות והגעה למספר אתרים שונים וגיוון במסלולי הגלישה.

לתחילת הכתבה

מקומות הלינה

החבילה של סקי דיל היתה למלון Bergzeit, כולל ארוחת בוקר וסקי פס, בעלות של 900 יורו (לא כולל ציוד והדרכה). החדרים בצד שלנו של המסדרון קטנים, נקיים ומסודרים טוב. הצצתי יום אחד לחדרים בצד השני - הם היו יותר גדולים. היו בקבוצה כאלה שקיבלו חדרים בחלק היותר ישן (ומשופץ) של המלון - יחידה של שני חדרים זוגיים מחוברים, עם חדר ישיבה, מקרר ומטבחון קטן. עבור אינטרנט צריך כבל רשת, אין אלחוטי. בעלת הבית נתנה לנו בשמחה כבל רשת. שקע החשמל הוא בלי הארקה ויש בליטות בצדדיו, כך שתקע ישראלי לא נכנס. במלון ישנו ספא עם שתי סאונות (רטובה ויבשה), בפעילות מלאה כל יום משעות אחר הצהריים. חלוקים, כפכפי בד ומגבות מסופקים על ידי המלון. כשהגענו למלון, הציעו לנו חבילת ארוחות ערב ב-85 יורו לששה לילות. האוכל היה טעים (חוץ מערב אחד שהיה קלופס עם ירקות שבושל יותר מדי לטעמי) - בר סלטים, מרק, מנה עיקרית (שיש להזמין בבוקר) וקינוח. שתיה אינה כלולה.

 בחופשה המשפחתית התגוררנו במלון Apparthotel Flair - מלון דירות, הממוקם במרחק של חמש דקות הליכה (בנעלי סקי!) ממעלית Star jet 1. הדירה כוללת שני חדרי שינה, ספה נפתחת בסלון, מטבחון קטן, פינת אוכל בסלון, אמבטיה ושירותים נוספים. במרתף ישנה סאונה, הפועלת כל יום - אין חלוקי רחצה. המחיר - 180 יורו ללילה לחמש נפשות. כל הארוחות - עלינו. אינטרנט - לא עובד בדירה שלנו, שבקומה העליונה. צריך לרדת ללובי בשביל להתחבר לרשת אלחוטית.

 בחופשה הספונטנית שכרנו דירת נופש ברדשטדט - שבע דקות נסיעה ברכב מפלכאו, בבית חווה הנמצא על צלע הגבעה מחוץ לעיירה (Noglhof). תאום הדירה נעשה במיילים דרך מרכז התיירות של רדשטדט. החופשה אורגנה תוך שלושה ימים. דירה מצויינת, הכוללת שני חדרי שינה זוגיים, שני שירותים, מקלחת ומטבח/פינת אוכל, המצוייד במדיח, תנור אפיה, מיקרו וכיריים. הסאונה פה עובדת רק בימים האי-זוגיים ובעלת הבית פראו קירכנר שאלה אותנו לפחות פעם אחת, אם בכוונתנו להשתמש בסאונה באותו יום, כי אם לא - היא לא מפעילה אותה. חיבור אינטרנט - גם כאן בכבל. המחיר - 92 יורו ללילה לדירה ועוד 30 יורו לנקיון סופי.

דרך לחסוך בעלויות - בעיקר לנסוע בתקופות החלשות, בהן יש מבצעים: החצי השני של ינואר והחל מסוף מרץ. בתקופה השניה (בדרך כלל מ-21 במרץ) משפחה עם שלושה ילדים לא משלמת על סקי פס של הילדים, אם שני ההורים משלמים על סקי פס לשבוע. במשך כל העונה, הילד השלישי במשפחה מקבל את הסקי פס (הכי זול) בחינם.

 המבצע הטוב ביותר בשתי תקופות אלה היה ברדשטדט בינואר 2009- 465 יורו למבוגר, כולל דירה לשבעה לילות, סקי פס לששה ימים, וקופונים לקפה ועוגה וארוחות ערב לפי בחירתך במסעדה ברדשטדט. המחיר לילד - 55% מהמחיר למבוגר, וגם ניתנה הנחה של הילד השלישי במחיר הסקי פס. הנחות נוספות הכלולות בדיל - הנחה על ציוד והדרכה בחנויות/בתי ספר לסקי ברדשטדט - לא נוצלו. אין טעם לגשת בכלל לאתר של רדשטדט - קטן מאוד יחסית לשאר האזור ולא מצדיק להתעכב עליו.

לתחילת הכתבה

ציוד והדרכה

החבילה של סקי דיל לא כללה ציוד והדרכה. בדקתי דרך אתר האינטרנט www.flachau.com בכל בתי הספר וחנויות הציוד. באתר האינטרנט של פלכאו כתוב שהמחיר אחיד - 135 יורו לקורס למבוגרים של שעתיים וחצי ביום, חמישה ימים בשבוע. מצאתי דיל בחנות Intersport am Jet של ציוד רמה בינונית (comfort) והדרכה למתקדמים ב-199 יורו, כולל אכסנה של הציוד בחנות (אתר: www.amjet.at). בחנות Fun&Pro משלמים תוספת על ה-depot; אצלנו זה היה כלול במחיר. החנות נמצאת צמוד למעלית Achter Jet, מרחק 10 דקות הליכה מהמלון. למי שמזמין מראש מהארץ, זהירות - יש במקום שתי חנויות של אינטרספורט: Intersport am Jet מצד ימין של מגרש החניה (אם עומדים עם הפנים לכיוון ההר) ו-Intersport Evers מצד שמאל. רק כשהיינו באמצע הליך ההזמנה והרישום עם המגלשיים ביד הבנתי, שאנחנו לא בחנות הנכונה. התנצלתי בנימוס (ההתנצלות התקבלה בחיוך) והלכנו לחנות "שלנו". קבלנו ציוד ברמה טובה.

 בפעם השניה והשלישית לקחנו ציוד בחנות Fun&Pro. היתרון של חנות זו - נמצאת ממש על מעלית Star Jet. יוצאים מהחנות, שמים מגלשיים וגולשים 10 מטרים למעלית. בחופשה המשפחתית אשתי לקחה הדרכה בקבוצה לשלושה ימים ואת הילדות רשמנו לחמישה ימי הדרכה, כולל ארוחת צהריים עם הקבוצה על ההר (10 יורו לילדה ליום). ההדרכה בקבוצה של הבנות הגדולות היתה בעייתית. המדריכה, שהתחילה את השבוע, עזבה לאחר יומיים (כי הסתיימה חופשת הפסחא) והמדריך שהחליף אותה לא שלט באנגלית. הוסיפו לזה יום מושלג וקר, ותבינו למה הן התעקשו להפסיק עם הקבוצה והמדריך. רשמתי אותן לשיעור פרטי של שעתיים בבית ספר אחר, עם מדריך המדבר אנגלית. שירה הקטנה הסתדרה (כרגיל איתה) כל השבוע בקבוצת זאטוטים עם מדריך הולנדי בשם יורדי. הדבר הטוב שיצא מהביטול הוא, שבסוף השבוע לא חייבו אותנו על הדיפו של הציוד בחנות.

 בחופשה הספונטנית לקחתי לשירה ולי ציוד בחנות השניה של Fun&Pro, הנמצאת ליד מעלית Space Jet 1. כלקוחות חוזרים קבלנו הנחה. אני לקחתי מגלשיים demo (שהם יותר יקרים) במטרה לקנות מה שימצא חן בעיני. שירה קיבלה נעליים של דלבלו (שאחרי יום החליפה לאטומיק יותר קטנות) ומגלשיים של אטומיק (שאחרי יומיים החלפנו ליותר ארוכים). העלות - 45 יורו לכל השבוע. קסדה - תוספת של יורו וחצי ליום. בסופו של דבר קניתי מגלשיים בחנות אחרת באתר אחר. הזמנתי לשירה שעתיים שיעור פרטי ולאחר מכן היא גלשה איתנו. בסופו של השיעור היא הראתה שיפור ברמה ובמשך כל השבוע גלשה בעיקר במסלולים אדומים וגם שחור אחד (וכל זה - בשבוע הרביעי שלה בסך הכל).

לתחילת הכתבה

גלישה באתר פלכאו

בפעם הראשונה, מאחר ולא היינו ממונעים, גלשנו רק בפלכאו והאתרים המחוברים אליה בסקי בס ומעליות - פלכאווינקל וצאוכנזה. בחופשה השלישית, בגלל יתרון הרכב השכור וההיכרות עם פלכאו, כמעט ולא גלשנו באתר זה, למעט היום הראשון והאחרון, שנועדו בעיקר לחימום ולשחרור (בהתאמה). חשוב לא לשכוח - לרשום את המספרים של הסקי פס לפני שמחזירים אותו ולהתחבר לאתר www.skiline.cc, כדי לראות את נתוני הגלישה המלאים (זמנים ומרחקים).

האתר: ההגדרה הרשמית של התאמת האתר לפי רמות הגלישה היא: 30% מתחילים, 60% בינוניים ו-10% מתקדמים. לאתר של פלכאו עולים באחת משלוש מעליות: Star Jet 1, Achter Jet, Space Jet 1. זה הסדר שלהן לאורך העיירה, מימין לשמאל (כשעומדים עם הפנים להר). האכטר היא גונדולה, העולה ¾ מההר. הסטאר והספייס הן מעליות כסא של 6/8 אנשים, עם חיפויי פלסטיק. הן עולות חלקים מהדרך וצריך לגלוש מהן קצת, כדי להגיע לכסא הבא (שנקרא באותו שם עם מספר סידורי גבוה יותר). שתיהן מגיעות עד לפסגת האתר. בין כל אחת מהמעליות יש סקי בס בשני קווים - אחד מסטאר לאכטר והשני מאכטר לספייס. קצת מגביל, אם רוצים להגיע מצד אחד לצד השני בבסיס האתר.

 מרבית המסלולים מוגדרים אדומים, כאשר יש קשים יותר וקשים פחות. המסלולים כולם רחבים מאוד וחלקים. יש מסלול שחור אחד קצר ב-Saukarkopf. מסלול אחד, יחסית מאתגר, הוא מסלול 1 היורד ל-Star Jet 1. מסלול זה נקרא על שמו של הרמן מאייר, הגיבור המקומי, ומתקיימות בו תחרויות סלאלום וג`איינט סלאלום. חלקו העליון די נוח, אבל בחצי התחתון, מה"ברך", הוא מלא מהמורות ובאמפים, גם בימים בהם יורד שלג. מאחר והמפנה שלו כמעט מזרח-דרום, הוא הראשון המושפע מעליית טמפרטורות וביום האחרון שגלשתי בו בשמש אחרי יומיים בלי שירד שלג, החוויה לא היתה מרנינה (בלשון המעטה). לא אתעכב על תיאור ומספרי המסלולים. בעקרון, אין צורך במפה בפלכאו, מאחר ובכל צומת יש שלטי הדרכה, בהם מצויין שם המעלית אליה מגיעים בכל כיוון.

 מהפסגה, אליה מגיעים עם מעליות מספר 3, יש מעבר למסלולים, שמובילים לעיירה הסמוכה Wagrain. מסלול אחד הוא Flying Mozart - מסלול יפה מאוד, צר מעט מהמסלולים בפלכאו, במפנה צפוני (מה שמביא שלג יותר טוב כאשר הטמפרטורה עולה). מסלול יפה נוסף הוא ה-8 האדום (Rote 8er). הירידה אליו קרובה מאוד לירידה למוצארט - לא להתבלבל. בתחתית שני מסלולים אלה ישנן גונדולות, העולות עד לקצה ההר. לשתיהן תחנות ביניים. אני לא יכול להחליט איזה משני המסלולים האלה מעניין יותר. מאותו צומת, ממנו יוצאים למסלולי ווגריין (ליד בית קפה שבחזיתו חונה מסוק...), יוצא משמאל גם מסלול קצר אל מעלית נוספת, המובילה למסלול השחור Saukarkopf, מסלול קצר יחסית.

 בפלכאו גלשנו, כאמור, ביום הראשון וביום האחרון, כאשר ביום האחרון ירדנו את המוצארט פעמיים ועוד פעם את השמונה האדום. בסך הכל, ביום זה שירה גלשה 22 ק"מ - הספק לא רע, שהצדיק ארוחת צהריים מאוחרת, עם יין חם, לחגוג את סוף שבוע הסקי המוצלח.

לתחילת הכתבה

אתרים נוספים

Flachauwinkl: מפלכאו לוקחים סקי בס או נוסעים עוד חמש דקות בכביש המהיר לעיירה הסמוכה Flachauwinkl. שם ישנם שני אתרי גלישה נפרדים - "ימני" - Mooskopf (או sunshine shuttle) ו"שמאלי" - Roskopf. ביניהם מחבר סקי בס בנסיעה של 3 דקות בכביש מתחת לכביש המהיר. בצד הימני נמצא פארק Absolute Park - הכי גדול במתחם זלצבורג. חלקו מתאים למקצוענים של ממש. חצי צינור, ריילסים וכו` - כל מה שלא מדבר לאדם שמרן שכמוני. צד זה מחובר למעלה, מערבה למסלולי גלישה ל-Kleinarl. באזור זה גלשנו ביום השני. המסלולים לא מעניינים במיוחד ומה שהכי מצא חן בעיני השותף לחופשה היה מעלית הקרויה על שמו - Powder Shuttle... מה שמאוד נהנינו ממנו הוא הנוף במסעדת הרים בכיוון קליינארל - Sonnalm: נוף נפלא של כל העמק ושירות ידידותי במיוחד. ישבנו במרפסת ואכלנו מול העמק כולו, הנפרש לרגלינו. היה נחמד, למרות שרוח קרה עשויה להפוך את החוויה לקצת לא נעימה. מ"הצד השמאלי" של פלכאווינקל עולים בגונדולה ומעלית כסא עד לראש ההר, המתחבר בצד השני למסלולים של צאוכנסה (Zauchensee). בצד זה של ההר שני מסלולים - אחד אדום ואחד כחול, שרצים לא רחוק אחד מהשני מלמעלה עד למטה. בקטעים רבים יותר קל באדום מאשר בכחול.

Zauchensee: אתר קטן יחסית, שמגיעים אליו בנסיעה של כרבע שעה בכביש היוצא מאלטנמרקט (האתר נקרא לפעמים Zauchensee-Altenmarkt במחובר). מדובר במקבץ של מלונות ברחוב אחד, שבמרכזו מספר מעליות, העולות לכיוונים שונים. המסלול הארוך ביותר הוא אדום, הקרוי Weltcupstrcke ובתרגום פשוט - מסלול גביע העולם. מסלול זה אירח תחרות בסבב גביע העולם לנשים בינואר 2009, מסלול מעולה ומהנה. יש גם מסלול שחור לא ארוך במיוחד.

Wagrain: ווגריין היא עיירה גדולה מפלכאו, עם יותר רחובות, מסעדות וחנויות. אפשר להגיע לווגריין בגלישה במסלולים שתוארו לעיל, היורדים מפלכאו. משם יש סקי בס, החוצה את העיירה לכיוון גונדולת Grafenbergbahn. אפשרות שניה, למי שמנוייד, היא להגיע ישירות דרך העיירה לבסיס המעלית. שלושה מגרשי חנייה פרוסים לאורך הכביש. מהרחוק ביותר (מספר 6) מגיעים לגונדולה בצורה הקלה ביותר: עוברים את גשר העץ, שמים מגלשיים וגולשים לגונדולה. מווגריין ניתן לגלוש על פני שלושה הרים מקושרים במסלולים ומעליות עד לאלפנדורף ובחזרה. מה-Grafenberg יורדים בחזרה לווגריין במסלולים 36+37 (כחול ואדום). מה שמצא חן בעיני הוא, שאחד המסלולים יורד ישר למגרש החניה - עד לאותו גשר עץ המוזכר. 10 מטר מהמכונית הורדנו מגלשיים. אין מעבר מאלפנדורף לסנקט יוהאן - יש לנסוע לשם. גודל האתר לא הצדיק לדעתנו נסיעה. היה יום כיפי ומעניין, למרות שבתחילתו נאלצתי לחזור למלון כי שכחתי את התרמיל שלי ושלקראת סופו שירה התלוננה על עייפות ומצאנו את עצמנו עדיין בירידה לאלפנדורף בשעה 14:00. בפסגת גרפנברג מצאנו מתקן נוסף, שסקרן אותנו - אוטומט לווקס למגלשיים. כמו במתקן רחיצת מכוניות אוטומטי, עומדים על מסוע, משלשלים מטבע והמסוע מעביר אותך קדימה על פני מכונת ווקס.

Schladming: שלדמינג היא עיירה גדולה, וסמוכה אליה העיירה Rohrmoos. אתר הסקי מורכב מארבע פסגות, המחוברות ביניהן ברכבלים - רובם בבסיס ההר. לא גלשנו את כל הפסגות. החנינו במגרש החניה ליד מעלית Golden Jet ומשם עלינו להר Planai. אחרי ארוחת הצהריים (מרק כופתאות), גלשנו לכיוון ההר השני - Hauser-Kaibling. המפות לא מי יודע מה וגם תיאורי הצירים בשלטים על ההר לא מאה אחוז. יחד עם זאת, המסלולים יפים ומעניינים. מסלול שבמיוחד מצא חן בעינינו הוא מספר 1, שמתחבר ל- 2 + 2A - מסלול של יותר מ- 6 ק"מ.

 זהירות למי שמתכנן סקי ספארי - בשעות אחר הצהריים הסקי בס עובר פעם בשעה מ-Haus לכיוון שלדמינג. הגענו לתחנה באיחור של חמש דקות והייתי צריך לשמוע תלונות ורטינות משירה כמעט שעה, מה שלא בדיוק תרם למצב הרוח שלי. זמן הנסיעה באוטובוס הדחוס עד לתחנה שלנו בשלדמינג - כמעט 45 דקות.

לתחילת הכתבה

קניות, בילויים ואטרקציות נוספות

תחנה ראשונה במסע הקניות - מרכז הקניות Europark בזלצבורג. מרכז גדול מאוד עם חנות ספורט של Hervis, חנויות צעצועים (מה שגרם לי כמובן להיכנע לתחנוני שירה ולקנות פליימוביל) ואופנה. הרבה סיילים. בפלכאו ורדשטדט אין הרבה מה לקנות. קניות יותר רציניות יש בשלדמינג. כל יום חמישי בערב יש מה שמתואר באתר של שלדמינג כ"קניות לאור נרות" ונסיעה בכרכרות רתומות לסוסים. בפועל, מדובר בשרשראות של נורות התלויות במדרחוב של שלדמינג והסוסים רתומים לכרכרה אחת, שהביקוש לה עולה על ההיצע, אולם גם עובדה זו אינה מפחיתה מהכיף של להסתובב במרכז העיירה הנחמדה הזו בלילה. יש בה חנויות מגוונות - ספורט, אופנה, משקפיים (הרבה), כל מיני פיצ`יפקעס, ספרים.

חיי לילה: יש מספר מועדונים בפלכאו, אם כי עיקר הפעילות אינה במועדונים, אלא באפרה-סקי בסוף יום הגלישה. מקום מומלץ - Hofstadl - בר אפרה ליד מעלית Star Jet, עמוס כמו קופסת סרדינים. סקי דיל ממליצים על מועדון Fire&Ice, שביום שהיינו בו באמצע השבוע היה נטוש לחלוטין. ביום שישי בערב היה עמוס. Musistadl - מועדון הופעות חיות שהיה כיפי ביום שישי בערב (אחרי שיצאנו מה-Fire&Ice). צפוף, רועש ומלא עשן סיגריות. רוקדים על גודל של בלאטה - ולא מהסוג הגדול.

אטרקציות נוספות: אגדיר זאת כאטרקציה, למרות שבמונחים ישראליים רגילים זה אינו כך - פלכאו היא עיירתו של הרמן מאייר, אחד מגדולי הגולשים האוסטריים (וכפועל יוצא - גם בעולם כולו) של כל הזמנים. בעיירה ישנם לפחות שני פסלים שלו - אחד מהם במגרש החניה המרכזי, לא רחוק מהמעליות. בנוסף, ליד מעלית סטאר ג`ט במרכז העיירה, נמצא מועדון המעריצים של מאייר עם חנות מזכרות וחדר תצוגה ובו המדליות האולימפיות שלו, גביעי העולם בהם זכה ובנוסף, מסמר הטיטניום שהוכנס לרגלו כשנפצע קשה בתאונת אופנוע ואיתו גם גלש.

עולם המים (Wasserwelt) בווגריין - בריכה מקורה ומחוממת, עם מגלשות צינור. בריכה מחוממת שיוצאים בה בשחיה אל מחוץ לגג - חוויה נהדרת לשבת במים חמים, כאשר יורד שלג על הראש, הטמפרטורה מתחת לאפס וממול רואים את המסלול האדום יורד לעיירה.

טירת ורפן (Hohenwerfen) - טירה שנבנתה במאה ה-11 על צוק נישא ומבודד, והשתמרה בצורה נפלאה. במקום (שכולו באוירה ימי-ביניימית) תערוכת כלי נשק עתיקים, חדר עינויים, והאטרקציה הגדולה ביותר - מופע (פעמיים ביום) של עופות דורסים, המוצאים מכלוביהם להאכלה ומעופפים מעל לראשי הצופים.

לתחילת הכתבה

חסכון בעלויות 

החסכון הגדול הוא בארגון עצמי. במחיר של חבילה, שלא כוללת ציוד, הדרכה ואוכל בצהריים, ניתן לארגן חופשה הכוללת הכל מכל וכל. לדוגמה החופשה הספונטנית שלי (עלויות של שניים מתוך שלושה החולקים דירת שני חדרים):

  1. דירה - 449 יורו.
  2. רכב - 186 יורו.
  3. דלק - 43 יורו.
  4. טיסה - 440 יורו.
  5. אוכל (כולל שתי ארוחות ערב במסעדה וארוחות צהריים במסעדות הרים) - 286 יורו.
  6. שיעור פרטי שעתיים - 98 יורו.
  7. ציוד לילדה כולל קסדה - 56 יורו.
  8. מגלשיים לארבעה ימים (עד קניית מגלשיים) - 82 יורו.
  9. סקי פס מבוגר - 189 יורו.
  10. סקי פס ילדה - 90 יורו.

סה"כ - 1,927 יורו - 964 יורו לאחד.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה