מגיעים לניו זילנד

הכותרת קצרה ותמציתית ואינה יכולה להכיל את עוצמת התחושות והמתח שעברנו במהלך הימים בהם הפכנו מתרמילאים, back packers בעגה המקומית, לבעלים חוקיים של קראוון מרווח שישרת אותנו במהלך המסע בן שלושת החודשים בניו-זילנד.

 נחיתה לזרועות כלבת הגישוש- הקיווים, הניוזלנדים, כפי שהם מכנים את עצמם על שם הציפור הלאומית אינם מרשים הכנסת דברי מאכל מכל סוג שהוא למדינה, שמענו ופעלנו על פי הכללים. לא כך חשבה כלבה קטנה שכל תפקידה לרחרח ממרחקים את אולם הנוסעים הנכנסים ולהצביע ברשעות על הפושעים. כן, עלינו בחכתה. בעלת/מאמנת הכלבה, גם היא קטנה ומרשעת למראה, שאלה בנימוס האם בתיק הגב של נמרוד יש חס וחלילה פירות או שהיה בשימוש בעבר לנשיאת פירות. רותי שהבינה כי תשובה חיובית (שהיתה האמת למעשה) תקצר הליכים צפויים הפליגה בנפלאות התיק לנשיאת בננות. ר"ז שלא הבין בכלל מה קורה התעקש שבעשרה הימים האחרונים שהינו בבית חברים והתיק כלל לא היה בשימוש, יופי גאוני.

סימן קטן על כרטיס מעבר הגבולות ואנו כאילו משוחררים. בהמשך הדרך אנו מוסטים הצידה. ככה נראים בלדרי סמים ברגע תפיסתם? שני בקרי גבול נחמדים מנסים להבין מה רצתה הכלבה הקטנה ומנסים את מזלם בסוליות נעלי ההרים שאנו נועלים. הפעם ר"ז כבר מבין מי נגד מי ומפליג בחוויות הסוליות בזוהמת הודו ושכנותיה, לבטח דרכנו על בננה טריה או כזו שחלפה בקיבתה של פרה...מבקשים מאיתנו לדרוך על תמצית חומר ניקוי ואנו מורשים להכנס לניו-זילנד...

 מונית "שאטל" לוקחת אותנו ועוד מספר תיירים למקומות הלינה המוזמנים מראש באוקלנד. זו עיר גדולה ורווית עליות ומורדות, זה לא המקום להגיע ולחפש ברגל, לשם כך המציאו את הטלפון. אנחנו בחרנו באכסניה הגדולה acb. בית חרושת לטיילים. דלפק הקבלה מלא בכל שעות היממה, הרוב מגיע ללילה אחד לפני היציאה לדרך. השאר לוקחים את הזמן לרכישת רכב, כאלה גם אנחנו.

לתחילת הכתבה

אוקלנד

לא חיכינו אלא להיכרות עם החדר ויצאנו לתור את מרכז העיר בו ממוקמת האכסניה. במרחק דקותיים עליה ממוקם גאוות העיר: ה-sky tower. מגדל מרשים שנבנה למטרות תיירות. עלינו למעלה לתצפית על העיר היפה: ים מפרצים ויאכטות בצד אחד, הרי געש כבויים קטנים בצד השני, מרשים. ירדנו באותה הדרך בה הגענו - במעלית. יש המוותרים על נוחות המעלית וקופצים מטה! בעודנו עומדים במרפסת התצפית חולף בחוץ! איזה משוגע תורן קשור בשני חבלים, לאן הוא ממהר? 219 מטרים של נפילה כמעט חופשית. זהו תיאור ראשון של אטרקציות אדרנלין שהניו-זלנדים המציאו..לא אחרון.

 עוד אטרקציה שבחרנו לחוות - עולם הים של קלי טארטון. צוללן בעל חזון ויוזמה הקים במאגרי מים עזובים של העיר מוזיאון ימי מדהים בו הינך מטייל במנהרה מתחת! לדגים/כרישים השוחים סביבך ומעליך. באותו מוזאון תפגשו פינגווינים קטנים וחמודים בתנאי המחיה שלהם. הם בקור ואתם בקרונית מחוממת. עם ילדים - לא להחמיץ!

רכישת רכב- התחלנו את הכתבה בתאורים רגועים של דילוגים קלילים בין אטרקציה אחת לשניה. הקלילות ברגליים אולי - בלב, כלל לא. טרם רכשנו רכב, האכסניה יקרה ויום א` הגורלי מתקרב. מה כל כך גורלי ביום א`? זהו יום שוק המכוניות הגדול בארלסלי רייסקורס. מה יהיה אם לא נמצא אז רכב? נחכה עוד שבוע? נחטט רגלינו בין דילרים חמדנים? הימים חולפים ואנו עסוקים ב"משחק המקדים": פותחים חשבון בנק, נרשמים לשירות גרירה, קונים עיתון ועוברים על מודעות הרכב, אפילו נסענו לראות אחד, נכנסים לשוק המכוניות הקטן במרכז העיר ובשבת לשוק קצת יותר גדול ליד תחנת הרכבת גם הוא במרחק הליכה ממרכז העיר. ראינו מספר רכבי קראוון אך אנו זקוקים ל"מפלצת" קטנה שתכיל חמישה, ללינה, לשהיה ביום גשום, בקיצור כזו שתשאיר אותנו שפויים לאחר שלושה חודשים (בהנחה שאנו כאלה מלכתחילה...).

יום א` הגיע.. ההמלצה היא להגיע מוקדם. ר"ז לא מעיר לדניאל על קסיסת הצפרניים - הוא קוסס בעצמו. לאחר דקותיים המתנה בתחנת האוטובוס, ר"ז מחליט להשאר עם הצפורניים ועוצר מונית... שוק המכוניות בארלסלי. מאות בעלי מכוניות מגיעים לשער. משלמים סכום פעוט, נשאלים לשנתון ולמחיר המבוקש, אלה ירשמו על שלט שיוצב בחלון הקידמי עת יחנה הרכב במקומו. אלה ה"כלות". מאות "חתנים", בינהם אנחנו, מגיעים גם הם, מסיירים בין המכוניות ובוחרים. מצאת רכב שנראה לך? מיקוח קצר, בדיקה על ידי מכונאי רכב שנמצא במקום, סיבוב קצר והחלטה. החלטת לקנות? פנה לקרון בפינה, שלם חמישים דולרים ותקבל תדפיס המוכיח שהרכב אינו גנוב, אינו נושא חובות ותעודת בעלות זמנית. הנך מרגע זה בעליו החוקיים. נשאר רק לשלם למוכר ולצאת מהחניון. בנתיב השמאלי - לא לשכוח...

התהלכנו בין רכבי הקראוון שחנו כולם בפינה המיועדת להם. את חלק מהמוכרים הכרנו מיום האתמול. גם הם לא היו ברי מזל כמונו ומנסים שוב את מזלם. השוויצרים עם המכונית המדהימה אך הקטנה מידי עבורנו כבר ממש מכרים ומעבירים לנו עצות למכביר. פתאום מגיעים הילדים בריצה:" האוטו שלנו הגיע!" בין טור המכוניות הפרטיות בכניסה בלט לו רכב גבוה, חום, ישן. היה לו בדיוק מה שחיפשנו- מקום לינה מעל לנהג, מה שהעיד כי יהיה בו מקום לינה לכולנו, חלק מאחור וחלק "למעלה". לא חיכינו ש"יגנבו" לנו אותו ומיד פצחנו בסיור ברכב ובמטר שאלות לבעליו, ג`ון.

הילדים התאהבו ברכב מידית, כך גם אנחנו, היה משהו בבדפורד בן השלושים שאין באחיו הצעירים והמודרנים - חמימות. ריהוט עץ, וילונות של סבתא, תנור של סבתא, הילדים הודיעו - קונים. מיקוח קצר, נסיעה קצרה, כבר פירטנו את היתר - הרכב בבעלותנו.

למחרת כבר יצאנו את אוקלנד נרגשים כל-כך שהשארנו באכסניה שני תיקים ליד דלפק הקבלה... אי אפשר לתאר את השוני בתחושה, כולנו חייכנו יותר וכל אחד בתורו הודה כי התחושה של "בלי" היתה די מעיקה. אבל אנחנו "עם" רכב ועם החיוכים - הידה לדרך.

 עצרנו דרומית לעיר ליד פארק השעשועים raybow-ends. גם הילדים כמוכם קראו כתבות אתר למטייל והודיעו כי לא יוותרו על הפארק והקמפינג הסמוך בהם ביקרה בעבר משפחת שפירא. הפארק קטן אך בזה גם יתרונו, המשפחה התפצלה והתחברה בקלות, הכל קרוב. צנחנו (טוב רותי לא...) 54 מטרים בנפילה חופשית! עשינו לופים וברגים ברכבת הרים איכותית וכמעט הכי חשוב - בפארק מתחם מתאים לזעטוטים שכולל כל אטרקציה שיש לגדולים ולהם לא מרשים.. רכבת הרים קטנה, מכוניות, מטוסים, בקיצור כרמל חגג.

 מעבר לחוויות הפארק הנחמד ניצלנו את השהיה בפרבר להצטיידות ויצאנו כעבור שני לילות לדרך, דרומה, נושמים את האוויר הצלול, עדיין מתלהבים מכל כיבשה מיני אלפים בצידי הדרך, מהירוק הירוק הזה ומכל פטנט שאנו עדיין מגלים מעת לעת ברכב "המשופצר" שלנו.

ממטבחה של רותי- ריח הבראוניז בקראוון ניצח את פינתו של כרמל.. מה גם שזה האחרון עסוק כל יום בעיסוקו החדש - קפיצה בטרמפולינה בקמפינג התורן, אין לו זמן לחידודי לשון...

לתחילת הכתבה

המלצות

הקדמה- ניו-זילנד היא ארץ כה מותאמת לתיירות עד כי לא נותר אלא להגיע עם כרטיס אשראי... את היתר ניתן ללמוד מהספרות המקצועית, ממבול ה"פליירים" המתארים כל אטרקציה קרובה ורחוקה, ממשרדי המידע בכל פינה, מהשילוט הנוח והמאנשים הכלכך נחמדים. אנו מרגישים כי הטיול שלנו צפוי להיות "טיפה בים" מכל הסובב אותנו ועל כן כך יש להתיייחס לכתבות, להמלצות, לחוויות - כמידע מצומצם מזווית קטנה וצנועה של משפחה אחת מיני רבות שמטיילות בגן עדן הזה שנקרא ניו-זילנד. ובכל זאת:

  • מהשדה לעיר- מונית "שאטל" זולה ממונית רגילה וגוררת עגלה למזוודות, שיקול חשוב למשפחה עמוסת מזוודות וכדורגל...

  • לינה באוקלנד- האכסניות (יש כמה במרכז העיר) מסודרות ומאפשרות שירותים שונים כגון מטבח לשירות עצמי, אינטרנט, משרד נסיעות. ישנו בחדר לשישה במחיר 120 דולרים ניוזלנדים (נכון ל-2004 יש להכפיל באופן גס בשלוש לתירגום לשקלים).
    acb-
    tel: 0064-9-3584877
     email: [email protected]

     מצאנו שהשהיה ממש במרכז, בקרבת רחוב קווינס נוחה. הילדים הלכו לבד לקולנוע, כל המשרדים השונים היו בקרבת מקום.
  • Hit- שגיא מתאר יפה בכתבותיו באתר את האנשים הנהדרים האלה שפותחים את הלב והבית לטיילים כמונו מישראל. הצטרפנו כחברים אצל טריש הנחמדה ולבטח נתאר בעתיד את חוויותינו כאורחים אצל משפחות ניו-זלנדיות. טריש גרה בקרבת שוק המכוניות בארלסלי, ניתן להגיע אליה במכונית שזה עתה רכשתם...
     אנו העדפנו להשאר במרכז העיר כל עוד אנו בשלב ההתארגנות, מה גם שלא קל לארח משפחה לא קטנה כמונו. צעירנו מוצאים משפחות מארחות בפרברי אוקלנד ונכנסים למרכז העיר באוטובוס, בהיבט הכלכלי בהחלט כדאי. www.hit-nz.com
  • נסיעות- המוניות יקרות, השירות מופרט ופרוץ למדי. אין תעריף "ממשלתי" ועל כל מונית מדבקה קטנה המפרטת את התעריף. כתיירים מזדמנים אין לנו סיכוי לצרכנות נבונה. כדאי פשוט לברר על שירות האוטובוסים למקום חפצכם. השירות נוח ומאוד מאורגן. ישנם כרטיסים יומיים וכרטיסים משפחתיים המוזילים את הנסיעה עוד יותר.
  • חשבון בנק- ניתן לפתוח חשבון בעד הפקדה ראשונית של 100 דולרים. פתחנו חשבון וקיבלנו כרטיס שמתאים לתשלום מכוון ברוב בתי העסק כתחליף לנשיאת מזומנים. חשבנו שננצל את החשבון להעברת כספים מהארץ שלא בכרטיס אשראי בעיקר לטובת הסכום הראשוני לרכישת הרכב אך התבדנו. איך שהוא למרות ההמלצות הגענו לשילוב הבלתי נמנע של סוף שבוע בארץ המתחיל ביום ו`, הבדל שעות וסוף שבוע בניו-זילנד המסתיים רק ביום שני בבוקר. הוצאנו כסף מהכספומט ובשיטת cash-advance בה הנך נכנס לבנק עם כרטיס האשראי ותעודה מזהה ומושך סכומים גדולים יותר מתיקרת המשיכה בכספומט. החליטו בעצמכם.
  • כרטיסי חיוג- בחנויות ניתן לרכוש כרטיסי חיוג של חברות שונות. בקשו לראות את הפלקט המפרט את התעריפים לחיוג לחו"ל. גילינו את כרטיס go-call שניצח בגדול את חבריו בהתקשרות ארצה.
  • פלאפון- ניתן לרכוש כרטיס sim (שיטת gsm) מקומי בעלות של כ-25 דולר ניוזלנדי. באכסניות תמצאו טיילים בדרכם החוצה מהמדינה שימכרו לכם את הכרטיס שלהם במחיר מגוחך.
  • קראוון- אם אכן אתם רוצים לקנות ולא הצלחתם בשווקי המכוניות, פיתחו "דפי זהב" וחפשו דילר. ב-great south road בדרך לפרבר manukau ראינו חניון עם קראוונים רבים. ניתן להגיע ולחזור בקוווים 470, 471, 472 מחניון מספר 17 ברחוב custom. אלה הקווים שמובילים גם לשוק ארלסלי בימי א`. הדילר המדובר היה בצד שמאל/מזרח בין חניוני דילרים רבים אחרים שמציגים מכוניות פרטיות. כ-20 דקות נסיעה ממרכז אוקלנד.
  • דיזל וגז- מחיר הדלק נכון ל-2004 קצת מעל דולר ניוזלנדי, הדיזל- כ-65 סנט וכנ"ל הגז. גז על שום מה? בחלק לא קטן של המכוניות תמצאו התקנה של בלון גז כמערכת אנרגיה נוספת. אל דאגה אלה מערכות מודרניות ובטוחות המאפשרות עלויות מוקטנות. מכיוון שחלק לא קטן בטיול מושתת על נסיעות הרי שרכישת רכב עם מנוע דיזל או התקנת גז מהווה שיקול רציני.
  • ביטוח צד ג`- מצאנו חברה זולה המבטחת טיילים כמונו למשך 3 חודשים. 180 דולר ניו-זילנדי לנהג 0800-501-508
  • רשתות זולות- pak`n save למזון ןwarehouse- בעלת המבנים הכל אדומים לרכישת ציוד קמפינג וכד`.
  • קרם הגנה- אמנם החור באוזון לכאורה נסתם אך קרינת האולטרה סגול בניו-זילנד עדיין גבוהה מהמוכר לנו. חשנו בקרינה בכל רגע שעמדנו תחת השמש והיו לנו לא מעט רגעים כאלה בחניוני מכוניות...קחו קרם הגנה גם לסתם יום של סידורים.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה