האי הצפוני
את הדרך מ-taupo צפונה אנו מחליטים לעשות לאורך החוף המזרחי של האי הצפוני. היעד הוא חצי האי קורמונדיל המומלץ, כרגיל תוכניות לחוד ומציאות לחוד. את החצי האי לא זכינו לתור.
עצרנו ב-papamoa בקרבת הר manganui. לא נרבה בנסיעות חשבנו, מחר נמשיך. חשבנו אבל התאהבנו במקום ונשארנו מספר ימים. Mount manganui, גבעה גבוהה משקיפה על חוף ים. למרגלות הגבעה/הר מעינות חמים. מתקן מסודר של בריכות בטמפרטורות שונות. המים מלוחים קלות ומגיעים ממעבי האדמה. העברנו ערב שלם במים הנעימים.
למחרת "שרצנו" בחוף המקסים וחגגנו כמיטב המסורת "טיולדת". שמונה חודשים בדרכים. כמו בקטמנדו גם הפעם נערכה החגיגה במתקן באולינג. אפילו כרמל הצליח להשיג strike...ר"ז בטיפשותו התערב עם הילדים על שבוע רחיצת כלים והפסיד..
טיפסנו על ההר לפני פרידה לגלות נופים מהממים של ים ומפרצים והמשכנו ישירות לאוקלנד. שעון החול אזל, נותר לנו לרוקן את הרכב ולהכינו למכירה בסוף שבוע, השארנו לנו שניים כאלה לפני מועד הטיסה, שמא לא נצליח למכור את הרכב בנסיון הראשון. העונה - עונת המלפפונים. כולם עוזבים לפני הקור הגדול ואין מגיעים, משמע כולם מוכרים ואין קונים. הצטרפנו לשוק המכוניות המנלכולי ביום שבת, חזרה גנרלית לקראת שוק יום א` הגדול, שם דווקא הציצו לתוככי הרכב האהוב שלנו אבל מתוך סקרנות ולא מתוך חדוות ורצינות קניה. בסופו של דבר, שלט על רכב, מודעה בעיתון וקצת מזל ואנחנו מוצאים את הקונה המיוחל. פתאום בלי הרכב אין חשק לכתת רגליים בצפון האי הצפוני בו לא ביקרנו ואנחנו ממהרים להקדים את הטיסה. נגיע לסידני אוסטרליה לפני סוף שבוע ונתחיל הכל מהתחלה. עיתון, שווקי מכוניות, מחפשים מחליף ל"נשמה".
את הימים הנותרים באוקלנד העברנו בבית שני מלאכים שאירחו אותנו, אותם חברים באירגון ה-hit, פותחים את הבית ואת הלב. ישנו ביחידת דיור כמעט נפרדת, ויחד איתנו בקרוואן בגינה התארחו עוד 3 בנות מקסימות, מור רוני וקרן. יד מכוונת תפגיש אותנו ברחובות סידני ויחדיו נחגוג את סדר הפסח.
פרידה מארץ נהדרת
אהבנו את ניו-זילנד. טבע מתפרץ בכל פינה, שמש נמוכה צובעת הכל בצבעים חזקים ואופטימים. אוויר נקי מנשוא.. האנשים - אנחנו אהבנו אותם בשל מה שהקרינו - אהדה, תמימות וחמימות. טוב להם והם אינם מחפשים ריגושי קידמה- חסרי תיחכום, מרובעים, יגידו המלעיזים. משהו אומר לנו שניו-זילנד תשאר כזו ולא תכנע לגחמות המודרניזציה. הבתים ימשיכו להבנות מעץ, קומה שניה ומלונות פאר ימשיכו להיות נדירים וכולם, מקומיים ותיירים ,ימשיכו לכתת רגליהם בהנאה מפנינת טבע אחת לשניה. כזו היא ניו-זילנד כאלה הם אנשיה.
אהבנו את הימים על גדת אגם או בנפתולי שביל, אהבנו את הלילות בביקתות צנועות בטבע וגם את אלה באתרי הקמפינג, שבעים מחווית היום שעבר ונכונים ליום חדש. לא היה יום שלא התמלא בהתרגשות של מראות, חוויות או אתגרים. הכל קרוב ונגיש, הרגשנו כמו ילדים בחנות ממתקים מלאה. כזו היא ניו-זילנד, כאלה הם נופיה. מי יתן ונחזור.
ממטבחו של כרמל:
לאחר שבכל מוזיאון לומדים על יכולות הצייד של המאורים הוא שאל פתאום: למה המאורים צדים ולא פשוט הולכים לסופר-מרקט?...
טיפים והמלצות
- הר manganui - למרגלותיו אתר קמפינג נחמד. ממנו תוכלו לטפס על ההר או להכנס למתקן הבריכות המחוממות.
- מכירת רכב בניו-זילנד/אוקלנד - כולנו מתעקשים למכור את הרכב בשיא עונת השפל, סוף עונת התיירות... להלן הדרכים להפטר מהרכב:
א.פתק על הרכב ומוקדם!
ב.פירסום בעיתון ה-trade and exchange. העיתון מאפשר פירסום מודעות חינם טלפון: 09-570-8800 או בקבלת מייל לכתובת [email protected]
ג.חנית הרכב במהלך השבוע בחניון ה-backpackers market במרכז העיר.
ד.הגעה לשוק יום שבת ליד נמל אוקלנד, לאופטימים מושבעים בלבד.
ה.הגעה לשוק יום א` בארלסלי. לא לפחד למשוך תשומת לב בכל דרך אפשרית.
ו.להתפשר! - תקציב בניו-זילנד- מחיר מחיה בסיסית - כמו בארץ. הצעירים מצליחים לעמוד בתקציב של כמה עשרות דולרים ניו-זילנדים (כ-3 שקלים לעת כתיבת הכתבה) אנחנו כמשפחה - הוצאנו כ-150 דולרים ניו-זילנדים ביום. היו ימים בטבע ללא עלות והיו ימים בהם שילמנו עבור אטרקציות תיירותיות, מאות דולרים תעלה כל אטרקציה.
- רכב - לתקופה קצרה יותר משלושה חודשים כדאי להעדיף שכירת רכב על קניה והעלות עולה בהתאם. רכב קטן או רכב קמפינג - נמליץ בחום על האופציה השניה. ניו-זילנד חסרת חיות פרא וזוחלים או כל סכנה אחרת מהווה גן עדן נרחב, פשוט עיצרו את הרכב על גדת אגם או נחל ותנו לטבע להכנס לנפשכם. תתקשו לנהוג כך ללא רכב קמפינג.
- תקופה - הקיץ המקומי מתחיל בנובמבר ומסתיים במרץ, חופשת הכריסטמס/סילבסטר אינה עונה אידיאלית לחפש מרגוע, הארץ תהיה עמוסה בנופשים מקומיים כמו גם בתיירים. לכמה זמן כדאי לנסוע? - בחלוף שלושה חודשים חשנו סיפוק אותו לא הרגשנו לאחר שסיימנו תקופה דומה בארצות גדולות יותר, יחד עם זאת אנו יודעים שלא ראינו מחצית משכיות החמדה.
