קורסיקה (Corsica), אי הולדתו של נפולאון בונפרטה ידע היסטוריה ארוכה של מאבקים ופלישות שהסתיימו בשנת 1768, עם מכירת האי לצרפתים. עם זאת, האי מזוהה יותר עם התרבות האיטלקית מאשר עם התרבות הצרפתית ואף בשפה המקומית ניתן למצוא קרבה לדיאלקט הטוסקני. כיום עדיין יש מריבות בין צרפת לקורסיקאים עצמם, המבקשים אוטונומיה נפרדת. האי שבמרביתו נחשב כשמורת טבע לאומית, התברך בטבע מגוון הכולל קו חוץ סלעי עם חופים מדהימים, בעוד פנים האי ההררי. ממבט מרוחק נראה האי כהר שפרץ מתוך הים - שטחו מכוסה יערות, צוקי גרניט המתרוממים מאחורי חופים יפיפיים ומפרצים מבודדים.
פנים האי הוא אזור לא מפותח של הרים ואדמה יבשה ומחוספסת עם מינים רבים של עצי פרי ונוי הגדלים פרא. מאז שהיוונים גילו את המקום עצי האורן מזן Larico הגדלים רק באזור זה נכרתים היערות הרבים של האי בתדירות גבוהה. האי קורסיקה מחולק למעשה לשני חלקים, לכל אחד בירה משלו. בירת החלק הצפוני הפונה אל איטליה היא בסטיה בעוד אז`קסיו (או איצ`ו), עיר הולדתו של נפולאון היא בירת החלק הדרום מערבי. על העיר ראו פירוט נפרד. עיר הנמל בסטיה (Bastia) שימשה כעיר הבירה של קורסיקה כשהייתה זו תחת שלטון ג`נובה וכיום היא עיר נמל משגשגת. יש הרבה מה למצוא בעיר החל מהנמל הרעוע Port Vieux, כנסיות הבארוק המקסימות והמבצר הכובש וכלה בכיכר סן-ניקולס המלאה בעצי דקל ובתי קפה בה ניתן לשבת ולצפות באורח החיים הקורסיקאי.
כאמור, אחד החלקים המושכים ביותר בעיר הוא נמל Vieux , האתר של כפר הדייגים הקטן ממנו צמחה והתפתחה העיר. על הנמל חולשים מגדלי התאומים של Église St-Jean-Baptiste, הכנסייה הגדולה ביותר בבסטיה הסמוכה ל-place du Marché שם מתקיים שוק כל בוקר. הרחובות הצרים שמסביב לאזור ידועים בשם Terra Vecchia והם למעשה מלאים בגוש בניינים רעועים בעלי קסם מסוים. ברחוב נפולאון הסמוך ניתן למצוא שתי כנסיות בארוק שחזיתם המשעממת אינה מעידה על תוכן. במעלה הרחוב נמצאת כנסיית Oratoire de l`Immaculée Conception, כנסייה קטנטנה מ-1611 ששימשה את הג`נואים עבור אירועים ממלכתיים כגון החניכה של הפלמנט האנגלו-קורסיקאי בשנת 1760.
עיר הנמל של בוניפצ`ו (Bonifacio) נהנית ממיקום מבודד למדי בקצהו הדרומי ביותר של האי על חצי אי צר ומקסים. במשך 500 שנים בוניפיצ`ו הייתה למעשה רפובליקה עצמאית ותחושת הניתוק משאר חלקי האי מורגשת. במהלך השנים האחרונות הפכה העיר לאתר תיירותי פופולרי כך שבעונת הקיץ המקום הופך עמוס וצפוף. האתר המרכזי בעיר הוא אזור ה-Haute Ville (העיר העילית) המקושרת אל המרינה בגרם מדרגות תלול היוצא מצדו המערבי של המזח. זהו סבך רחובות ובו רחובות עם קשתות מחודדות ומעברים מקושתים הייחודיים לעיר, כשמקצה הסוללות של הביצורים ניתן להשקיף על הנוף המדהים של סרדיניה.
ברחוב rue de Palais de Garde ישר ממול לגשר המוגבה שבקצה המדרגות ניתן לראות את חזיתה של Église Ste-Marie-Majeur מוסתרת על ידי הגזוזטרה בה נהגו קציני ג`נואה לחרוץ משפט במאה ה-13 בעודכם ב-Haute Ville כדאי לבקר ב-Cimetière Marin בית קברות מקסים ומגודר מלא במאוזוליאומים מקושטים. מהמרינה ניתן לקחת שיט אל מערות הים, מערות מדהימות בהם הסלעים נוצצים בצבעי הקשת בעוד שצבעו של הים שקוף, ואל מעבר לצוקים משם ניתן להשקיף על הנוף המרהיב של הנוף עצמה. החוף הקרוב ביותר לעיר, plage de la Catena, ממוקם כקילומטר מערבית לנמל, בעוד שצפונית לעיר, קצת רחוק יותר, ניתן למצוא כמה חופים מדהימים כמו plage de la Rondinara ו-Golfe de Santa Manza עם מים צלולים וחולות לבנים.
העיר קורטה (Corte) משמשת למעשה כבירה הרוחנית של קורסיקה היות וכאן הוקמה הממשלה של האי בתקופה הקצרה בה זכה לעצמאות במאה ה-18. הרחוב הראשי של העיר, cours Paoli, נמתח לכל אורכה של העיר ומסתיים בכיכר Paoli, כיכר שוק חביבה. מכאן ניתן להמשיך אל ה-Ville Haute שם ב-place Gaffori נמצא שוק הכדורים שהוקם על ידי חיילי ג`נובה במלך מלחמת העצמאות. פסלו של General Gaffori שהוביל את צבא העצמאות של האי בשנת 1756 נמצא גם הוא בכיכר. Museu di a Corsica סוקר את היסטורית העיר ועוסק למעשה בזהות הקורסיקאית באמצעות תצוגה של חפצים מסורתיים וכדומה. שעות פתיחה: אפריל עד יוני בימים שלישי עד ראשון מ-10:00 עד 18:00, יולי עד ספטמבר מדי יום בין 10:00 עד 20:00, אוקטובר בימים שלישי עד ראשון בין 10:00 עד 17:00, נובמבר עד מרץ בימים שלישי עד שבת מ-10:00 עד 17:00, הכניסה כרוכה בתשלום.
בשביל תצפית מרהיבה על העיר ניתן לטפס על ה-Belvédère, פלטפורמה המספקת נופים מרהיבים על העיר והעמק המקיף אותה. המצודה המרהיבה של קלוי Calvi נראית כאי צף על פני המים ברקע של ערים שכיפותיהם מכוסי שלג. עיר הנמל השלישית של קורסיקה קלוי מושכת אליה אלפי תיירים מדי שנה שמגיעים בשביל ליהנות מ-6 קילומטרים של חופים חוליים ונוצצים, ומאות סירות ויאכטות של אירופאים נופשים. העיר נהפכה בשנת 1268 למעוז ג`נואי כשלתושביה הוענקו זכויות מיוחדות בעבור היותם אזרחים נאמנים. המוטו שלהם: Civitas Calvis Semper Fidelis, חקוק על השער ל-Haute Ville (העיר העילית) , מבוך של מדרחובים מפותלים וגרמי מדרגות המטפסים מכיכר כריסטופר קולמבוס המקשרת בין שני חלקי העיר.
Basse Ville (העיר התחתית) מלאה בחנויות מסעדות ובתי מלון הסמוכים כולם למרינה ואל החופים הקרובים. לפני שנסיים נזכיר עוד נושא חשוב אחד והוא המטבח הקורסיקאי. הבישול המקומי הוא פשוט במהותו והים מספק את רוב מצרכיו, כולל הסרטנים מפורסמים שלו. התבלינים והגרגירים הארומטיים הגדלים באזור מוסיפים לדגים את טעמם המיוחד, המתובל וגם הבקר והבקר הלבן מקבלים טעם מיוחד בשל המזון שהבקר מפוטם בו.
