מה קורה באתר הסקי
רק התחילה שנת 2010 והשלג ירד בלא הפסק. המסלולים בורכו בפאודר הרך, והגולשים נהנו מהאופ-פיסטים גם במקומות המסומנים. טמפרטורה ממוצעת של מינוס ארבע ביום בעמק ומינוס ארבע-עשרה בפסגות (1800 מ‘ בערך) דירבנה את הגולשים להיכנס למשקה חם ומשחק קלפים נינוח באחת מבקתות העץ הביתיות לפחות פעמיים ביום. איך בכלל נהננו כל כך לגלוש קודם, עם כל הקרח שהיה על המסלולים?! עכשיו, כשחתולי השלג משאירים לנו רצועות שלג עמוק בחלק מהמסלולים, ההנאה צרופה בהחלט!
למעשה, אתרי הסקי באוסטריה מתוחזקים בתותחי שלג מלאכותי מסוג השונה מזה שבאתרים אחרים באירופה, שאינו מכיל חומרים כימיים שמזיקים לשכבת האוזון. להבדיל מהנוהג במדינות השכנות, תותחי השלג באוסטריה מופעלים רק כשהטמפרטורות נמוכות ממינוס ארבע מעלות צלסיוס, שכן רק אז פעולת התותחים הידידותיים הללו אפקטיבית. כבר התרגלנו לראות את התותחים בפעולה בכל יום קר, גם כשסופת שלג פוקדת את האתר. השלג, המופק מהתותחים, אומנם מיימי יותר מזה הטבעי, אולם המגלשיים גולשים עליו מבלי לקרטע. בקיצור, אין לנו תלונות: יש פה סקי כל יום, עם או בלי סופות שלג, ובלי לפגוע בסביבה.
363 תותחי שלג תומכים במדרונות הגלישה בשלושת האזורים המרכיבים את האתר, שמרכזו כאמור בעיירה סאלבאך. למה כל כך הרבה? מסתבר שמאז חורף 2006-07 ירד מפלס המים המתוקים ב-14 מאגרי המים, הסובבים את העמק באופן ניכר, דבר שמשפיע על כמות המשקעים והלחות באזור. החברה שהקימה את האתר (מתחזקת את המסלולים, הרכבלים, והרשת האלחוטית והאינטרנטית) משתדלת לשמור על המוניטין של המקום ועל הכנסותיה בעזרת תותחי השלג. המקומיים לחוצים ומקווים להתקררות הכדור, אבל העסקים המשגשגים קוראים להם לחזור לעבודה ולא מותרים להם להאריך איתנו בשיחה. דומה שהחששות הם ברמת השיחה בינתיים.
רוב המסלולים באתר אדומים או כחולים, ויש אלטרנטיבה כחולה כמעט לכל יעד. אל השחורים לא חייבים לגשת, אלא אם רוצים לחזור לעיירה עצמה בסקי לאורך כל הדרך, מהפיסגה המערבית המכונה שטברג מזרח. למעשה, ניתן להקיף את העמק בסקי, על שלושת אזוריו (זאלבאך, הינטרגלם וליאוגנג) מבלי לעלות על אוטובוס! מי שלא מעוניין בסיבוב מעגלי יכול לעלות/לרדת דרך אחת מ-10 המעליות באתר, מתוכן שתיים נפתחו העונה. הליפטים רבים מספור, כשליש מהם עם כיסוי סופה וחימום למושב. יש אזור אחד קטן שמחייב שתי מעליות T-bar אזורי FunPark ו- Racing, אזור Carving אחד ו-4 איזורי מוגלים (לדאבונו של אייל השניים האחרונים אינם מתוחזקים כראוי). אפשר לשהות בזאלבאך שבוע מבלי להשתעמם, יש המון מסלולים ויש לאתר מה לחדש לכם בכל יום. יש מסלולים לכל כיוון ובמגוון זויות: מסלול מושלם לכל מזג אויר ולכל רמה.
מסלולי הסקי בסאלבאך
ובכל זאת, אפשר לאפיין אזורים בחלוקה לאופי הגלישה:
קוהלסמייקופ היא פיסגה בגובה 1794 מטרים, שנמצאת מעל לזאלבאך ממזרח (אזור ה-Turm המפורסם), מתאימה למתחילים ומתקדמים. ממנה ניתן להמשיך לשתי הפסגות מדרום מזרח, גם הן מרושתות במסלולים כחולים. אפשר להתחיל את היום מעלייה בבייצים לשטברג, שבחלק המערבי של סאלבאך, לרדת במסלול b2 הידידותי עד לוורדרגלם, שנמצאת כארבעה קילומטרים מדרום לסאלבאך במורד העמק, ולעלות משם מזרחה בבייצים (מבלי לעבור את הכביש אפילו!) עד לוילדרקרקוגל, שבגובה 1910 מטרים מעל לפני הים. משם אפשר לגלוש בלפחות שישה מסלולים שונים עד השיבה למורד האלכוהול המפורסם של זאלבאך, ה-Turm. שימו לב - לא ניתן לעשות סקי בסיבוב מעגלי ובמסלולים כחולים בלבד לכיוון ההפוך. מסלול כחול נוסף, ארוך במיוחד, הוא מסלול 46, היורד גם הוא היישר אל העיירה מפיסגת ברנקגל שבגובה 1740 מטרים. כדאי להתכונן לשוס בתחילתו, שכן היא מתונה מאוד (מתאימה גם לקרבינג). עוד מסלול כחול ארוך, שאינו משיק לעיירה, הוא מסלול 11 שבהינטרגלם.
חלק מהמסלולים הכחולים שבהינטרגלם זוויתיים, ולא נדיר לראות מתחילים לחוצים מתעופפים לאורכם. יש באזור הינטרגלם מסלולים אדומים מצוינים: מסלולים 13 ו- 12, שיורדים מהפיסגה המערבית צוולפרקוגל - הם נהדרים בכל מזג אויר. מסלול 17 מוצלח גם הוא, אבל סגור לעיתים תכופות בשל רוחות עזות. מסלול 6, שמוביל מזאלבאך להינטרגלם הוא אדום קליל וארוך, תענוג להתחיל איתו את היום. מסלול 3, שיורד משטברג לכיוון דרום הוא מסלול מצוין לאימוני אדום, ואופציונאלי בהחלט למי שבדרך כלל מעדיף כחול, אבל רוצה לאתגר את עצמו. אזור ליאוגנג עשיר במסלולים אדומים קצרים, ולרוב פנוי ונוח לגולשי סקי או סנובורדיסטים מהירים ושובבים.
ישנם מספר מסלולים שחורים, שניים מהם מסלולים שחורים ארוכים. האחד, מסלול 1 שבזאלבאך, רחב לכל אורכו ויורד היישר אל העיירה ממערב. חלקו האחרון נמוך מאוד ונוטה להיות עם קרח כמעט תמיד. השני, מסלול 14 שבהינטרגלם, פתלתל יחסית ומשתנה ברוחב. הוא יורד אל החלק הצפוני של העמק היישר אל מעלית הבייצים לחלקו המערבי או המזרחי של הינטרגלם – נוח לעבור משם כשעושים את סובב האתרים עם כיוון השעון. למי שמתחשק לעבוד על הקרבינג, אפשר לעשות זאת בחלקים ממסלולים 11, 22 ו- 32.
מחוץ למסלול
עד כאן לגבי המסלולים. את חלקנו מעניין מה האתר מציע גם מעבר למסלולים עצמם, משמע, כל מה שמחוץ למסלול! יש באתר 3 "סקי-רוטס", שניים בהינטרגלם ואחד בליאוגנג. כל עוד הם פתוחים ניתן לגלוש עליהם בכיף, בשלג עמוק שאיננו חרוש. באזור של ליאוגנג יש המון מרחב בין המסלולים ומתחת למעליות, אוף-פיסט חרוש, שאפשר להתחמם/להתאמן עליו. רוב ימות השנה ישנה סכנת מפולות שלגים גבוהה יחסית, שכן מיקום האתר נמוך יחסית (ישנן ערימות שלג, קרח, שלג, קרח...). לכן, כדאי להתאבזר כראוי לפני היציאה לאוף-פיסט, להתעדכן ברמת הסיכון לאבלאנצ‘ים ביום המיועד, ובכל אופן ממש מומלץ לשכור מלווה מקצועי בירידה לאוף-פיסט. רק בשנה שעברה נהרג כאן אדם באבלאנצ‘, ולא אחת שמענו ממדריכים בכירים באתר ש"מה איכפת לי, הסקיז הם שלו, שיהרוס לעצמו את הציוד עם כל הקרח והאבנים...". אחטונג חבר‘ה.
מי הם הגולשים הקבועים? אוסטרים, גרמנים וסלובקים מגיעים הנה ברכבם כבדרך קבע פעמיים-שלוש בשנה. קל לזהות אותם עומדים בחבורות קטנות כשבידיהם כוסות בירה גדולות בברים שעל ההר. קל יותר לזהות אותם בתצפית מהמעלית – הם אותם גולשים כבדי גוף וקלי מראה, שגולשים עם רגליים צמודות בתוך מגלשי סקי צרים וישנים. "אפילו לפני שלושים שנה זה לא היה נכון, אבל לזה התרגלנו", הסביר לנו אחד מהם ולגם ארוכות, שפם לבן מקשט את פניו מתחת לאף אדמדם. האוסטרים מתרפקים על זיכרונו של הגולש האוסטרי האגדי הרמן מאייר, ולכן כל גולש אוסטרי פטריוט, שמכבד את עצמו, מצטייד בקסדה, נעלי הרייסינג הקשיחות האגדיות של מאייר (אטומיק), מגלשי קרבינג מהירים וסגנון סקי תחרותי (מאדג‘ לאדג‘). הם מחליקים מהר, אוהבים קצרצרים, אין להם פחד, אבל הם מתעייפים מהר ומאיישים את הברים תכופות. לא כדאי לחקות את הסקי שלהם, אבל מומלץ לנסות להתחקות אחר הרגלי השתייה המשמחים שלהם וליהנות מהאוירה שהם משרים. סרבוס!
אנחנו עושים מאמצים להישאר בריאים ושלמים, אבל מודים – הבטן שלנו מלאה בצקים מתוקים והכבד שלנו מתמודד עם עומס אלכוהול. מזל שהשלג מפגיז שוב ומושך אותנו ברגלנו למדרונות המאמצים. בפעם הבאה נספר לכם על תרבות האוכל המקומי, המסעדות, האלטרנטיבות הזולות להתמלא, בתי הספר לסקי, המלונות, השירות ו... קצת אל מאחורי הקלעים.
שלכם,
איל ומאיה
לסרטון קצר על המקום, הקליקו כאן.
