על רכב, אוכל וצימרים במונטנגרו

טיילנו במונטנגרו במשך 8 ימים. נחתנו בדוברובניק ומשם נסענו למפרץ קוטור, אגם שקודר, עליה להרים לזבליאק, וחזרה לכיוון Cetinje והמפרץ. נעזרנו בעיקר בכתבה של למטייל, עם תאור מקיף וממצה - "מונטנגרו – 7 ימים בארץ ההרים השחורים". מומלץ לקחת רכב בעל תיבת הילוכים ידנית. הכבישים בהרים דורשים נסיעה רבה בהילוך נמוך. בנוסף, יש המון שוטרים בכל פינה וחשוב להקפיד ולנסוע לפי שלטי המהירות המותרת ובכלל על פי חוק - 3 פעמים בטיול נעצרנו על ידי שוטרים. יש להקפיד לנסוע באורות דולקים ובמעבר הגבול להתאזר בסבלנות רבה עם הדרכונים ומסמכי רכב, הכוללים אישור לרכב למעבר בין מדינות.

הלינה לאורך כל הדרך ב - Sobe שהם למעשה צימרים, של חדרים - Rooms או דירות - Apartmen, שזו דירה שיכולה להתאים לפחות לזוג, עם ילד או שניים וגם יש גדולות יותר. דירות אלה כוללות מטבחון, מקרר, מקלחת, שירותים, סלון עם טלביזיה ואפשרות לשהות מלאה של משפחה למספר ימים. החדרים אינם כוללים מטבחון או סלון, אך כוללים בדרך כלל מקלחת ושירותים בחדר ונוחים מאד. עלות לחדר – 20 – 30 יורו (במפרץ יקר יותר מאשר בהרים), ולדירה כ - 40 יורו. יש המון חדרים ודירות בכל העיירות ואין בעיה למצוא מקום לינה ללא תכנון מראש.
האוכל בדרך כלל במחירים סבירים. ארוחות בוקר בכמה יורו כוללות ביצה ענקית עם גבינה או נקניק, שמספיקה בדרך כלל עד הערב, וניתן להזמין איתה סלט וקפה שחור (Turkish coffee) או תה. ארוחות צהריים/ערב כוללות מרק ומנה עיקרית. הארוחות יגיעו במפרץ לכמה עשרות יורו (הכי יקר שאכלנו ב - 40 יורו לזוג) ובהרים זול יותר – 10 - 20 יורו לארוחה מלאה. התפריט ליד הים כולל דגים ופירות ים (מרק דגים טעים) ובהרים בעיקר בשר. המרק הפופולארי נקרא צ`ורבה – מרק סמיך טעים ומשביע. צ`ורבה עגל (Veal Corbe) – מומלץ, עם חתיכות בשר. גם מרק הדגים טעים לאוהבי הדגים.

לתחילת הכתבה

יום 1 - נחיתה בדוברובניק ונסיעה למפרץ קוטור

Herceg Novi – העירה הראשונה בה עצרנו לטייל, טיילת ארוכה יפה ומומלצת. העיר העתיקה קטנה ולא מרשימה במיוחד, להוציא מבצר, שמשמש היום כאמפי לאירועים והכניסה אליו בתשלום של 2 יורו. ישנו בדירה בעיירה Perast.

 מהכביש נראית עיירה קטנה וניתן לדלג עליה בקלות. נסיעה על פי השלט לעיר העתיקה Stari Grad)) מגלה טיילת מקסימה עם מסעדות, בתי קפה ומלונות – מקום מאד נחמד ללינה, עם אפשרות לטיול בלילה. המקומיים המליצו על המסעדה של מלון Conte. אנחנו בחרנו לאכול במסעדה קטנה יותר, שישבו בה מקומיים ונמצאת בתחילת הטיילת (מכוון מזרח). אכלנו ארוחה מלאה, שכללה דג מעולה אך לא היתה זולה ועלתה 40 יורו.

לתחילת הכתבה

ימים 2-3 - אגם קולאסין ונסיעה צפונה לשקודר

העיר קוטור (Kotor) - במרכז העיר ישנו שוק גדול, עשינו קניות של ירקות ופירות. ירד גשם אז לא ממש טיילנו. המשכנו לבודבה (Budva), מזג האויר השתפר ויצאנו לטיילת הגדולה והמתויירת - מקום טוב לקנית מזכרות, עיר עתיקה יפה ותוססת. משם המשכנו למלון Sveti Stefan הבנוי על אי. אכן נראה מרהיב, אבל היה נעול ולא ניתן היה להיכנס. המשכנו בכביש היוצא מפטרובק (Petrovac) לכיוון אגם שקודר (Shkoder). מדובר באזור יפה, אך לא מהבולטים ביותר בטיול. מומלץ רק למי שיש זמן. הכביש אינו עובר ממש על שפת האגם, אלא בהרים שמעליו, מלבד בעיירה Virpazar, שבה מתרכזים גם מקומות הלינה וממנה יש אפשרות ללקיחת שייט על האגם.

אנחנו ישנו בדירה קטנה ומיוחדת – חדר אחד הבנוי כבתוך מערה, קיר אחד של החדר הוא צלע ההר, בפנים יש באר עם דלי, ספסל מאבן על הסלע וסך הכל עיצוב מושקע מאד. כדי להגיע, עוברים את מרכז הכפר עם המלונות, עולים על הכביש, השלט הראשון לדירה נמצא ישר משמאל. בעלת הבית המליצה על מסעדה מעבר לפסי הרכבת, מסעדה מקומית זולה ונחמדה. בבוקר רצינו לנסוע ברכב על שפת האגם. הכביש כאמור עולה להרים והוא מאד מפותל, עובר בתוך יער, עם כפרים ישנים בחלקם נטושים - יפה, אבל הנהיגה מתישה ואחרי כמה זמן חזרנו. רצינו לנסוע לכוון Cetinje, היה יום גשום וההחלטה לקחת את הכביש הצהוב במפה התגלתה כשגויה.

 הכביש מאד צר ומפותל, הראות קדימה מוגבלת מאד בגלל היער ולקח לנו להגיע למעלה משעתיים. לא מומלץ לממהרים, או למי שחושש מנסיעה בעייתית. ויתרנו על הכניסה ל - Cetinje (נחזור אליה בסוף הטיול) ונסענו ישר לכיוון צפון ל - Kolasin. בערב הגענו לעיירה ההררית הנחמדה, בה מקומות בילוי רבים ומדרחוב. ישנו בדירה שהומלצה באתר למטייל - פניה ראשונה ימינה בכניסה לעיירה (לפני מכולת קטנה) ונסענו כ - 150 מטר. בית דירות להשכרה של שתי קומות. הדירה נחמדה מאוד. גולת הכותרת (שלא הוזכרה בלמטייל, אולי עוד לא היה) – מקלחת משוכללת, כוללת תאורה, מוסיקה, ומקומות יציאה שונים למים בסגנון ג`קוזי. ארוחת ערב במסעדה מצוינת טובה וזולה במרכז העיר, לא רחוק מהבנק - 11 יורו בלבד לארוחה בשרית עשירה לשניים!

לתחילת הכתבה

יום 4 - שמורת ביוגראדסקו וקניון טארה

לאחר ארוחת בוקר במסעדה המוצלחת מאתמול, נסענו לשמורת ביוגראדסקו (Biogradsko) עם האגם המקסים. מתאים לטיול של כשעה ובהחלט מומלץ. מזג האויר אצלנו היה קר והלכנו קצת בריצה, אך היה טוב לחלץ את הרגליים. העצים בצבעי אדום וצהוב משגעים. מהשמורה המשכנו בנסיעה לאורך קניון טארה Tara המדהים – אחת מגולות הכותרת של הטיול. עצירה על הגשר התלוי לתצפית. הכביש טוב משציפינו והנסיעה עד זאבליאק (Zabljak) לא אורכת יותר משעתיים-שלוש. מספיקים למצוא חדר ולצאת לטיול קצר עם הרכב בסביבה. בתים עתיקים פזורים בהרים והשילוט מורה על כפר אקולוגי. פגשנו צוות צילום שמצלם כתבה על הכפר לטלויזיה היפנית, לדבריהם הכפר בן למעלה מ - 500 שנה.

החדרים בעיירה היו ברמה נמוכה ממה שהתרגלנו. רוב התושבים משכירים מספר חדרים עם מקלחת ושירותים משותפים ולא בכולם יש חימום. המחירים זולים (20 יורו לזוג ואפשר גם למצוא בפחות), אבל לאחר שהתרגלנו לרמה גבוהה בהרבה של מגורים לא כל כך מתחשק להתפשר. אפשרות חלופית היא לגור במלונות שיש בעיר. המחיר הוא בסביבות 40 יורו ללילה, כולל ארוחת בוקר. האפשרות היקרה והמפנקת ביותר - אזור חדש של דירות מעץ (קלימרו) לתייירות סקי ביציאה הדרומית של הישוב. דירות של 2 קומות למשפחות, עולות כ - 50 יורו.

 בעיר הרבה מסעדות ובתי קפה ובאין מה לראות בה הם מהווים את הבילוי המרכזי. תוכלו ללכת למסעדה בהרים עם נוף נהדר (ניתן לקבל את השם מאנה), המסעדה באגם השחור. בעיירה עצמה יש מסעדה עממית פשוטה ומאוד זולה, ממש מול סוכנות Summit. מסעדה/פאב מודרנית בנויה עץ ליד אתר הקלימרו ביציאה הדרומית. מבנה גדול עם מדרגות עץ.

לתחילת הכתבה

יום 5 - פארק דורמיטור

בבוקר התיצבנו (כמו כל הישראלים) אצל אנה בסוכנות הנסיעות Summit שנמצאת סמוך למרכז כמה מאות מטרים לכיוון Crne Jezero (יש שילוט במרכז). אנה דוברת אנגלית שוטפת, תציע לכם מפות של פארק דורמיטור (Durmitor) לקניה, תסמן מסלולים מומלצים וניתן להזמין אצלה טיולי ג`יפים. פארק דורמיטור הנו אזור מצוקי נפלא, בגובה של כ - 2000 מטרים. חלקו מיוער, עם עצים מחטניים כהים ומרשימים ובחלקו מצוקים חשופים. המקום מתאים מאוד לטיולים רגליים. לחלק מהמקומות היפים ניתן להגיע ברכב על גבי כבישי אספלט או עפר. המסלולים המומלצים ביותר הם האגם השחור המקסים ותצפית נהדרת על קניון טרה.

 אחר הצהריים חיפשנו חדר חלופי כי לא אהבנו את החדר בו ישנו. התאכזבנו לגלות שכל החדרים המוצעים אצל התושבים באותה רמה נמוכה. לבסוף התאכסנו אצל "מאדאם ולינקה", סמוך למרכז לכוון סוכנות Summit. על השלט של החדרים מופיעה גם המילה "חדר " בעברית... בתחילה התלהבנו מקבלת הפנים החמה, בהמשך התגלתה כטרחנית למדי, מתגאה בקשרים שלה עם ישראלים ובשמות שזוכרת, אך נראה שזוכרת אותם בעיקר מ"ספר האדמיניסטרציה" שלה בו היא רושמת את השמות שלוקחת מהדרכונים (יחידה בטיול שבקשה דרכון והחזירה רק בבוקר לאחר התשלום).

לתחילת הכתבה

יום 6 - עזיבת זאבליאק ונסיעה לCetinje -  

יצאנו בבוקר מזאבליאק לכיוון טרסה (Trsa), לאחר התלבטויות כי קראנו על הכביש המפחיד ועדיין לא נסענו בכביש "לבן" (הכבישים הצרים ביותר). הנסיעה לאורך המצוק עם נופים מרשימים מאוד. אכן הכביש צר, אך לא מפחיד יותר מכבישים קודמים בהם נסענו כבר. זאת מכיוון שהראות קדימה טובה רוב הזמן וניתן להתכונן לרכב שמגיע ממול. ממשיכים לכיוון פלוזין (Pluzine) – תצפית יפהפיה על האגם שלרגליה. התלבטנו אם להשאר בעיירה, אך לא היה נראה שיש מה לעשות בה והחלטנו להדרים ל - Cetinje, אשר אליה הגענו בשעות אחר הצהריים.

Cetinje הנה הבירה העתיקה של מונטנגרו. לאורך כל הדרך שמענו המלצות חמות על ביקור בה ועל ההיסטוריה המרשימה המיוצגת בה. רצוי לבקר בה עם הדרכה, או להגיע בשעות שיש מידע לתיירים פתוח. אנחנו הגענו בערב ומלבד שוטטות בין הבתים היפים לא ממש מיצינו את העיר. התארחנו במלון דירות נקי ונעים במיקום מעולה במרכז בשם Pension 22. במרכז הרבה בתי קפה, מסעדות ופיצריות, אך להפתעתנו היה די ריק. אולי כי לא הגענו בעונה.

לתחילת הכתבה

ימים 7-8 - מפארק לובסן לדוברובניק 

בבוקר עלינו על פסגת הר לובסן (Lovcen). הכביש ארוך משציפינו והנסיעה לא היתה קצרה לראש ההר. בראש ההר פניה ימינה לכיוון קבר של איש קדוש למונטמגרים בשם Njegisi. העליה לקבר מלווה ב - 400 מדרגות, אבל המראה מלמעלה מדהים ושווה את המאמץ. במידה וישנה ריאות טובה מלבד תצפית יפה על מפרץ קוטור, ניתן לראות כמעט את כל מונטנגרו. כאשר עושים התצפית בסוף הטיול כיף לראות את כל המקומות בהם ביקרתם. ירידה למפרץ קוטור אפשרית ישירות מפסגת ההר בכביש סרפנטינות יפהפה, בו יש שילוט.

 מקוטור נסענו חזרה לכיוון דוברובניק מתוך כוונה למצוא מקום לינה סמוך לעיר. נכנסנו ללא היכרות או המלצות קודמות לעיירה צבטאט (Cavtat), כ - 20 ק"מ לפני דוברובניק, על שפת הים. העיירה התגלתה כעיירה מקסימה ומאוד מומלצת. טיילת יפה ועשירה במסעדות וחנויות מזכרות לביצוע השלמת מתנות לילדים. יש אפשרות לשיט גם לדוברובניק וחזרה. אנחנו ישנו בחדר נחמד, ממש בכניסה לעיירה - וילה Andrea בעלות של 30 יורו.

 היום שלפני החזרה הוקדש אצלינו לפגישה עסקית שתוכננה מראש, ועל כן לא הספקנו הרבה. סימנו את הפגישה בצבטאט בסביבות השעה 15:00 ויצאנו לדוברובניק. העיר העתיקה מקסימה, אך קטנה מאוד. מכיוון שאין חניה באזור העיר העתיקה, חנינו בהמלצת המארח שלנו למטה בנמל ולקחנו מונית. למטיילים ללא הדרכה, ביקור של מספר שעות בעיר די ממצה. אנחנו נכנסנו למוזיאון היהודי הקטן והיה יפה. בערב עזבנו את העיר לכוון שדה התעופה.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה