החיים בשחור ולבן
אני מתקלקלת.... אבל ממש, ממש, ממש מתקלקלת- אני הופכת להיות muzungu- "אנגלייה" לתפארת מדינת קניה, והכי גרוע - עוד לא החלטתי אם זה מוצא חן בעיני או לא (יום אחד אני מרוצה, יום אחד לא)! לדעתי, הכל בגלל המעבר שלנו מ"שכונת נאיוושאה" ל"נאויוואשה 90210"... הבית הקודם שלנו, כמו שתיארתי לכם אותו, היה בית חמוד ביותר, אפריקאי שכזה, באמת לא רע. הבעיה העיקרית- האיזור לא היה מוגן כלל. ליצ`י אמנם הסבה קצת ביטחון (היא תוקפנית כלפי זרים), אבל כלב מול נשק, הממ...אני חושבת שבכל זאת לבעל הנשק יש קצת יתרון. בקיצור, לאחר חמישה מקרי רצח של לבנים באיזור (שזה הספק לגמרי לא רע - לבנבנצנון כל חודש וחצי), השלימו את בניית הבית החדש שלנו (חמישה חודשים בלבד!), וכך מצאנו את עצמנו בשכונת ווילות יפהפיה, עם חצרות ירוקות ופורחות, שמחים, מאושרים, ולפחות מרגישים מוגנים!
פה בדיוק חלה התפנית והחלה ההתברגנות (אם אני מנסה לנתח את עצמי מבחינה פסיכולוגית, איך אני?) - כשהגעתי לכאן בהתחלה, נראה היה לי מוזר שאנשים מעסיקים כל כך הרבה "אנשי צוות" סביבם, או בלשון המקומית staff- זוכרים? ובכן, בבית שלנו מועסקת כרגע- עוזרת בית ("רק" שלוש פעמים בשבוע), נהג (פעמיים בשבוע), מספר שומרים שנמצאים כאן כל היום וכל הלילה (הם חלק ממערך האבטחה של המקום), ובשבוע שעבר אפילו ערכתי ראיון לגנן (כרגע המו"מ במבוי קצת סתום - אני מעוניינת שהוא יגיע שלוש פעמים בשבוע והוא רוצה לבוא כל יום. ומה הוא בדיוק יעשה כאן כל יום?? ישיר ויזמר לדשא??). בתכנית העתידית- אולי גם nanny לאורי... בקיצור- אני מתחילה להבין מה הם "החיים הטובים" בקניה, לפחות מצידם של הלבנים...
חוץ מהשינוי ההתנהגותי, אני מבחינה בשינוי אולי מצער יותר- במחשבה. כשהגעתי לכאן, לפני כמה חודשים, 120 שילינג (דולר וחצי) ליום לעוזרת בית נראה לי סכום מגוחך (או אולי יותר נכון להגיד "עצוב"?). לעומת זאת כשהגנן, לפני יומיים, ביקש 150 שילינג ליום, נראה היה לי הדבר קצת מוגזם. מערך טלפונים שלם נערך על מנת לבדוק כמה אני אמורה לשלם לגנן, שזה בערך 130-140 שילינג. כלומר 10 שילינג פחות, שזה - חצי שקל פחות ליום. אתם קולטים - חצי שקל פחות! השיחת טלפון עלתה לי יותר! אני מתחלחלת רק מעצם המחשבה.
לבטח מצטיירת לכם בראש תמונה של ה"אדם הלבן" שמנצל את ה"אדם השחור", משלם לו שכר זעום ועושה על חשבונו מיליונים. ובכן, התמונה אינה לגמרי לא נכונה מצד אחד, אך מצד שני גם למקומיים יש חלק לא מבוטל בכל המצב, ובמיוחד למגיעים למשרות הציבור הגבוהות (למשל - משרדים ממשלתיים, ממשלה, משטרה). אני מתנצלת מראש - אני לא סוציולוגית, ואני לא מכירה את ההיסטוריה של אפריקה או קניה על בוריה. אבל בעקבות החיים פה, החיכוך הגובר עם המקומיים ושיחות רבות (האופי הישראלי שלי ו...אוקיי, גם הפטפטנות) אני מנסה קצת יותר להבין. ותאמינו לי - לא קל! החברה, המנטליות, ואפילו המוסר שונים מאוד, מאוד, מאוד מהמנטליות הישראלית והמערבית. דוגמאות? יש בשפע!
Muzungu לא עוצרים באדום - וגם לא נקנסים. אחד הדברים האהובים עלינו הנשים, או לפחות על רובנו- שופינג! ועוד שופינג של רהיטים לבית חדש. ממש טיול ברקיע השביעי! וכך, בין חיפוש להשוואת מחירים, גילינו מושג חדש- חוץ ממיסים ידועים כמו "מס הכנסה" ו"מס ערך מוסף", יש פה מס ייחודי הנקרא- MAT-muzungu added tax, או בעברית פשוטה- מס האדם הלבן... וכפי שהסביר לנו הנרי הנגר - "מי שיש לו יותר כסף, משלם יותר". אך אל תחשבו שאנחנו יותר מדי מסכנים. יש פה גם IAT-Indian added tax, יעני - מיסי הודים, שזה מס יותר גבוה... גזענות הפוכה או אולי גזענות מתקנת?!
כעבור עשרה ימים היה דן בדרכו לאסוף אותם עם משאית וכ...שמונה חבר`ה... למה כ"כ הרבה?? לא ברור, אבל בקניה לא שואלים יותר מדי שאלות, פשוט אין טעם... בעודם נוסעים, הגיעו למחסום המשטרתי הראשון (יש שלושה מחסומים משטרתיים על הדרך בין נאיוואשה לניירובי). חלון המשאית נפתח, שטר של מאה או חמישים שילינג מהארנק נשלף, והוגש לשוטר לפני שזה הספיק למצמץ או להניד עפעף! וכל זה בלי להחליף ולו מילה אחת!! במחסום הבא, התיישב דן בצד הצמוד לשפת הכביש, ומשהורה השוטר למשאית לעצור (אלא מה?!), נופף לו דן ביד לבנבנה מהחלון. תוך שניה שוחררה המשאית ללא צורך במתן kito kidogo. החבר`ה היו כמובן מאושרים, ונהגו כך ביתר המחסומים בהלוך ובחזור. קסם? לא ממש! מסתבר שיש הוראה לא לעצור לבנים- מישהוא שם למעלה מבין שאם רוצים לסלק את הלבנים מקניה, והמשמעות של זה היא אובדן אלפי מקומות עבודה, זו הדרך. ואולי ההסבר היותר נכון - מישהו שם למעלה מבין שאם הוא רוצה להמשיך לקבל שוחד על כל משלוחי התוצרת החקלאית שיוצאים מפה, על כבישים שנסללים או מבנים שנבנים- כדאי שהלבנים בכל זאת ישארו... אז מי נדפק פה? כמובן הפועלים. ומי אחראי למצבם? הקולוניאליזם- אז, והלבנים- היום. ומי מספק להם כיום פרנסה? הלבנים. קצת קשה לחיות עם מוסר שכזה, לא?
אינטרסים והישרדות
מהרצון העז לעבור כבר דירה, עברנו לביית החדש עוד בטרם הושלמה לגמרי בנייתו. כמעט כל יום יש פה מצעד של בעלי מקצוע לכיוון הבית, חלקם יותר דברנים, וחלקם פחות. וכך יצא שהתגלגלתי לשיחה בת כמעט שעתיים עם אחד החשמלאים בחור צעיר, בגילי. דיברנו קצת על מנהגיהם של השבטים השונים בקניה (יש פה מעל 40 שבטים שונים, שלכל אחד שפה ומנהגים משלהם!), על נישואים, גירושים, אמונה בדת...וכמובן, איך לא, על כסף. מסתבר שיש פה התמרמרות רבה בקרב המקומיים כלפי הממסד- משרדי ממשלה, שוטרים (איך לא??) וחברי פרלמנט. לטענתו, חברי הפרלמנט מרוויחים בסביבות 500 אלף שילינג בחודש (כששת אלפים דולר בחודש) וראש הממשלה לדבריו מרוויח מיליון שילינג בחודש (עכשיו אנחנו מבינים למי שייכים כל המרצדסים שרואים בניירובי...), בעוד אדם ממוצע מרוויח כאן בין 2000 ל-5000 שילינג בחודש. גם אם הסכומים בהם הוא נקט אינם מדוייקים, ואפילו אם טעה בסדר גודל, עדיין מדובר בהמון כסף (גם במושגים ישראלים) שצורם מאוד לנוכח העוני ורמת החיים הנמוכה של יתר התושבים.
ואיך הסתיימה השיחה עם ידידי החדש? לידי נדחפה מעטפה חומה, המיועדת ל-General Manager של החברה ובתוכה קורות חייו, תעודות וכל מיני מקומות בהם הוא עבד... העלו את דן מאגרונום לרמת מנהל כללי, ואותי לרמת "אשתו של הבוס"... נחמדות? אינטרסנטיות? או אולי השרדות? האמת - לא כל כך אכפת לי, אני לא בטוחה שאם הייתי במצבו, לא הייתי נוקטת באותה דרך...
איך הייתם מתייחסים לעובד שמרמה? שגונב מהחברה? שמשתף פעולה עם שודדים? בועטים אותו מכל המדרגות? קוראים למשטרה? אז כמו שבטח כבר הבנתם, למשטרה אין למה לפנות, בחלק מהמקרים השודדים אף מסתייעים בשוטרים (שמועה כזאת אף נשמעת כאן לגבי הרצח של ההולנדי האחרון...). הדבר האחרון שמעניין פה שוטרים זה להתחיל לחקור איזה שוד... וראיות? איך אוספים פה ראיות? רב הסיכויים שהשומרים משתפים פעולה, ואם לא- הם לא ידברו מפחד של חיסול חשבונות... בקיצור - תוהו ובוהו! מדינה במבוך. החלק של הקולוניאליזם במצב (שלדעתי טרם הסתיים), הוא לא מבוטל - שנים של ניצול, השפלה ורגשי נחיתות הביאו את המקומיים לצורך במלחמת קיום יומיומית, לפיתוח אינסטינקט השרדות, לאגואיזם חברתי, וחוסר התעניינות בסביבתם (וזאת על פי עדותם שלהם עצמם!). מצד שני, אפריקה שאחרי עידן הקולוניאליזם נמצאת בהדרדרות מתמדת- פשע שהולך ומתגבר, אבטלה אדירה, רעב ואיידס. העתיד? לי, לפחות, לא נראה כ"כ וורוד... אשמח לקבל הערות או הערכות ממביני דבר (סוציולוגים? אנתרופולוגים?)
אז זהו לבינתיים! יצאה לי כתבה "מהוגגת", אולי קצת פחות משעשעת, אבל רציתי שתדעו ש"אפריקה" זה לא רק ג`ירפות, זברות והיפופוטמים....
קוואהירי!
