אולימפיק פארק
29.4.2004 - נותרו עוד חודשיים ושבוע לסיום הטיול ואנחנו עוד בקליפורניה (מה זה השאנטי הזה?). אתמול החלטנו שנכנסים לקצב ומתחילים "לרוץ", כדי להספיק להגיע בזמן לטיסה (וממש, אבל ממש לא כדאי שנפסיד אותה). עוד אתמול נפרדנו ממשפחת יפת. יעקב התעורר מוקדם בבוקר, פרק את החיבורים והתחיל לנסוע, כשאנו עוד ישנים. כך יצא שהלכנו לישון בקליפורניה והתעוררנו באורגון (Oregon). נסענו על כביש 101 (כביש החוף) חולפים על פני עיירות ציוריות, וחופים מקסימים עם חול רך. סלעי ענק הצצים להם פתאום בתוך הים ואגמים פזורים לצד הדרך. עצרנו באחד מהסטייט פארק (State Park) הרבים הפזורים לאורך החוף לארוחת בוקר והליכה קצרה לחוף החולי. השפל שהיה באותה עת גילה לנו הרבה צדפות, חלוקי נחל וחלקי סרטנים. הגר אספה מלוא כף היד מהכל (חוץ מהסרטנים כמובן) בתקווה לקחת את זה הביתה (חה... חה..).
עשינו לנו מנהג לקנות בכל מדינה שאנו עוברים בה, מגנט של המדינה, למזכרת, אז עצרנו באחת העיירות "רק כדי לקנות מגנט" (יצאנו משם עם שקיות מלאות). לאחר שהוקל לנו בכיס, הרגשנו בשלים להמשיך הלאה לכיוון וושינגטון המדינה, בדרך לאולמיפיק פארק. הנוף בוושינגטון די דומה לזה שפגשנו באורגון - הרבה הרבה ירוק - The Evergreen State, כפי שכתוב על לוחיות הרישוי של הרכבים כאן.
הפארק הלאומי נמצא בחצי האי אולימפיק. זהו הפארק הלאומי היחיד בארה"ב שיש בו תופעות טבע רבות מגוונות, שלגי עד קרחונים, יערות גשם, אגמים, מעיינות חמים וחוף ים. לפארק יש כניסות שונות, שהכבישים ביניהם אינם מתחברים. כדי לעבור מאזור לאזור יש לצאת חזרה לכביש 101 הסובב את השמורה ולהיכנס שוב, ע"פ השילוט והמפה המסופקת בכניסה (10$). אנו התחלנו את הטיול בפארק מהכניסה הדרומית (כביש 101), לכיוון יער הגשם Hoh Rain Forst. עוד לפני הכניסה לפארק קיבלנו מושג על מה מחכה לנו שם: עצים גבוהים מכוסים טחב ירוק, היוצרים מנהרה מעל הכביש, שרכים ומיני צמחים נוספים, וציוץ ציפורים. מידי פעם רואים חלקות יער כרותות לשימוש תעשיית העץ הענפה בארה"ב (על כל חלקה שכורתים נוטעים אחרת במקומה, אבל בכל זאת זה עצוב)
נסענו במקביל לנהר הו (Hoh) כשמזג האוויר מאיר לנו פנים. במרכז המבקרים של אזור יער הגשם הצטיידנו במידע ומסלולים ויצאנו לדרך. טיילנו ב- 2 מסלולי הליכה: Spruce Natur Trail (אחד ורבע מייל) המוביל אל הנהר, ו- Hall of Mosses (שלושת רבעי מייל) העובר בין הנחלים הקטנים. הנוף משגע, הליכה בתוך היער כשברקע ניגון ציפורים (איזו ליריקה). מחלת הניקיון של היער (זבובים, יתושים ושאר החרקים) עובדת במרץ ומפרקת הכל. מלא יתושים. לענבר זה הפריע והיא דאגה ליידע אותנו בערך כל 5 דקות. פה ושם רואים גזע ותיק שנפל ועליו צמחו עצים חדשים גדולים (דמיינו חנוכיית עצים ענקית). בשלב מסוים הגר החליטה שזה יותר מדי בשבילה ושהיא עייפה. בלי שום בעיה היא נשכבה לישון באמצע המסלול. עומר, כרגיל, הולכת בקצב שלה (הרבה הרבה לפנינו) נהנית מכל רגע שהיא לבד.
מאזור יער הגשם פנינו, ע"פ המלצת הריינג`רים, לאזור Sol Dus Hot Springs - אזור המעיינות החמים. לא ניתן להיכנס למעיינות, אלא רק לבריכות בנויות, אליהן מובלים המים החמים (10.25$ למבוגר, 7.65$ לגילאי 4-12. כניסה לכל היום). מזג האוויר שהתקרר ביטל את הרעיון להיכנס לבריכות (למרות המים החמים, הן אינן מקורות) והעדפנו לטייל במקום זאת אל המפל של נהר ה- Sol Duc (מרחק של 0.8 מייל לכל כיוון). את הלילה העברנו בקמפ הנמצא במקום, בתוך היער וליד הנהר (Sol Duc Spring`s RV Park, 22$ ללילה עם חיבור חשמל ומים הרשמה ותשלום בחנות המזכרות ליד הבריכות).
האזור הבא בו טיילנו הוא Huricae Ridge - אזור הקרחונים. לאחר שעברנו על פני אגם קרסנט (Lake Crescent), ממרכז המבקרים רואים את רכס ההרים המושלגים, ובתוכו את הר האולימפוס הגבוה, אשר על שמו נקרא כל הפארק. גם פה חיפשנו לראות דובים, אך במקומם ראינו הרבה איילים, עופות, וגם במבי קטן (כנראה שדובים נראה רק בגן החיות). מהאולימפיק נהנינו מאוד, הרבה בזכות מזג האוויר הנעים ששרר שם (לפחות בתחילת הביקור). שבוע אחרי שהיינו שם ירד גשם חזק באזור. את הלילה רצינו להעביר בפורט אנג`לס (Port Angeles), לקראת השייט לאי ואנקובר, אבל הקמפ שמצאנו לא נראה לנו כל כך, אז החלטנו להמשיך חזרה מערבה ל- State Park ליד העיירה Joyce, מאחר ומאוד אהבנו את המקום, אנו שמחים להמליץ עליו-Salt Creek Recreation Area- (360) 928-3441. החניון הוא על שפת התעלה המפרידה בין ארה"ב והאי ואנקובר - Strait of Joyce De Fuca. במקום יש הרבה דשא, מגרש משחקים לילדים והרבה ים. ברקע רואים את האי ואנקובר. אין חיבורים, רק עמדת ריקון (Dumping) בתשלום. מי שיורד לחוף הסלעי בשעת השפל מגלה מושבה גדולה של צדפות צמודות לסלעים. מיקום- 15 מייל על כביש Camp Hyden Rd לפי השילוט. 14$ כניסה (יש שירותים, מקלחות ומטבח ציבורי).
מפורט אנג`לס לאי ונקובר
2.5.04 - שיט במעבורת. פרטים: שעה וחצי שיט. זמני שיט משתנים בהתאם לעונה. יש להתייצב כשעתיים לפני היציאה. מחירים (נכון למאי 2004)- 9$ למבוגר, 4.5$ לילד (5-11), רכב- 33.5$ עד 18 feet - 2.65 לכל feet נוסף. המחיר לקרוואן כולל את מחיר הנהג. עלינו על המעבורת בנמל של פורט אנג`לס לכיוון האי ואנקובר. הכנסנו את הקרוואן לבטן המעבורת ועלינו לסיפון (אי אפשר להישאר ברכב בעת ההפלה). עומר, שכל הטיול חיכתה להגיע לקנדה, התרגשה מאוד, דיברה על זה כל הזמן והתלהבה מאוד (רציתי לכתוב עוד משהו אבל היא לא מרשה לי). הגענו לאי ואנקובר (לא להתבלבל! יש גם עיר ואנקובר ביבשת עצמה). יורדים מהמעבורת עם הרכבים, ביקורת דרכונים והופ, אנחנו באמצע העיר ויקטוריה (עיר הבירה של מחוז בריטיש קולומביה), מזג האוויר היה נחמד, לא קר מידי. מצאנו חניה קרוב לנמל (רחובות Menzies ו- Kingston, מאחורי בית הפרלמנט. חוצמזה, יש גם המון מדחנים ברחובות, המוגבלים לשעה וחצי חניה), והתחלנו לשוטט באזור (לשכת התיירות ממוקמת ממש ליד הנמל, מומלץ לקחת מפה והסברים). התגלתה לנו עיר תוססת ומאוד תיירותי. אומני רחוב, דוכני תכשטים ואומנות, אינדיאנים המוכרים תכשיטים ואומנות אינדיאנית, והכל מאוד מטופח (ובריטי. מאוד בריטי). הרבה גינות נוי, נקי - כיף לראות מקום כזה.
למחרת נסענו לגני בוטצרט (The Butchart Gardens)- גנים בוטנים ענקיים שהוקמו בעקבות ייסורי המצפון של גברת בוטצרט, על פגעי הנוף שגרמו מחצבות המלט של בעלה. בשנת 1904 הוקמו הגנים, הנחשבים ליפים ביותר בעולם, והשנה חוגגים 100 שנה לגן. במקום יש צמחים שהובאו ממקומות רבים בעולם. מאות זנים בני כל גודל וגוון אפשריים, בריכות עם מזרקות, פינות ישיבה ועוד. פתאום התחיל לטפטף גשם. בין רגע הוצאו החוצה ארגזים גדולים עם מטריות להשאלה. בכל פינה הוצבו מטריות, רק שיהיה לנו נעים. ראוי לחיקוי (בעצם, כל המפעל הזה של שיקום ראוי לחיקוי). במרכז המבקרים בכניסה יש עלונים בעברית. תשלום: מבוגר 10.5$ ילד 1.5$ (6-17). למידע נוסף 1-866-652-4422 או www.butchartgardens.com. להקדיש שעתיים לפחות.
מקום נוסף בו ביקרנו הוא עולם המיניאטורות (Miniature World), שהיה בעינינו מוצלח (בניגוד לזה שראינו בדנבר). במוזיאון יש דגמים המציגים אירועים בהיסטוריה העולמית, דגמים מסיפורי ילדים, דגמי ערים שונות בעבר ובהווה ועוד. בחלק מהדגמים אפשר ללחוץ על כפתורים המזיזים את הרכבות, מכבים את האור ומשמיעים הסברים, והכל בנוי בצורה אסתטית ומדויקת. ואם שמים לב לפרטים הקטנים, מגלים שוטר שתפס פושע, בנאים הבונים גשר ועוד מצבים מחיי היום יום. פשוט מקסים. להקדיש כשעה. Miniature World- 649 Humboldt St. Victoria B.C. אתר: www.miniatureworld.com. טלפון (250) 385-9731. מהעיר ננאימו (Nanaimo) שטנו עם מעבורת (110$ קנדי, שעה וחצי שייט) לעבר צפון העיר ואנקובר, לכיוון מפרץ הפרסה (Horseshoe Bay).
ונקובר
4.5.04 - בעיר ואנקובר יש המון מה לעשות ולראות. אנו טעמנו ממנה מעט והמשכנו הלאה. בואנקובר יש 2 מקומות עם גשרים תלויים: קאפילנו, אשר בו הגשר ארוך יותר, גבוה יותר, ולפי מה ששמענו גם ממוסחר יותר (וגם יקר). השני הוא קניון לין, (Lynn Canyon Park), הנמצא בהרים. יש בו שבילי הליכה, מפל קטן, מסלולי הליכה בתוך היער, בריכה ומרכז אקולוגי נחמד. הגשר נמצא בגובה 50 מטר מעל הקניון. הגענו למקום, לקחנו מפה, בחרנו מסלול והתחלנו לטייל. כל אחד בקצב שלו, כשעומר הרבה הרבה לפנינו... בשלב מסוים הבנו שעומר הרבה מאוד לפנינו. היא נעלמה. התחלנו לקרוא בשמה אבל רק ההד ענה לנו. טוב, אין ברירה, צריך להתפצל. יעקב חיפש אותה בשבילים שבהם יכלה לטעות, ואני המשכתי עם ענבר והגר לכיוון המרכז האקולוגי, להשאיר אותן שם ולעזור לו לחפש. מיהרתי למרכז, כשהדמיון שלי עובד שעות נוספות (כבר התחלתי לחפש גופה בנהר למטה). במרכז האקולוגי ביקשתי להשאיר את הבנות שם ולרוץ לחפש את עומר,אבל הבחורה הייתה מאוד אדיבה ולא נתנה לי לעזוב ("כדי שלא יצטרכו לחפש גם אותך"), התקשרה לכל הכניסות והיציאות של הפארק (אפילו לא ביקשתי) וגם לריינג`ר, כדי שיחד איתו ניסע לחפש אותה (וגם את יעקב, הוא הפך להיות נעדר בעיניהם). שניה לפני שהריינג`ר הגיע, הגיעו עומר ויעקב מתנשפים ומתנשמים לכיוון שלנו. זהו, אפשר להירגע ולפזר את יחידת החילוץ. הודינו לאנדי הריינג`ר באדיבות וצחקנו בהקלה. בעיני עומר זה נראה אחרת (מתוך הכתבה שהיא כתבה לכיתה):
"כמו תמיד אני המשכתי קדימה. הגענו למדרגות התחלנו לעלות, אני קצת יותר למעלה מהם, הגעתי למעלה והתחלתי להמשיך במסלול. הגעתי כנראה לסוף של המסלול וחיכיתי להם. אחרי כמה זמן התחלתי לחזור כדי לבדוק איפה הם. ת`אמת, די פחדתי. הגעתי למדרגות ו... הבנתי שהתבלבלתי בשביל, לא ראיתי קודם את השביל הנכון. אז התחלתי ללכת בדרך הזאת, מקווה מאוד שאני הפעם בדרך הנכונה. למזלי מצאתי את אבא בעוד פיצול שבילים. אני קיבלתי את שלי (כאילו שלא ידעתי שזה הולך לקרות), והלכנו בשביל, מקווים שנינו שאנחנו הולכים בדרך הנכונה. נתקלנו מדי פעם בפיצול שבילים, לא יודעים לאן ללכת, כי אמא כבר המשיכה עם ענבר והגר. וככה אנחנו הולכים אולי חצי שעה, עד שהגענו לסוף המסלול והלכנו למרכז מבקרים, שם נפגשנו מחדש עם אמא. שם גם התברר לי איזו אמא פולניה (של המזרח) יש לי...: היא ואבא שמו לב שאני לא נמצאת, אז הם התפצלו- אבא לצד אחד, ואמא עם ענבר והגר לצד השני, איפה שהמסלול ממשיך, לראות אם אני שם. היא לא מצאה אותי, אז הם חתכו לכיוון המרכז מבקרים (ואני ואבא המשכנו עוד במסלול, שהיה די ארוך). אמא ישר רצה להתקשר לפקחים, לחפש אותי, מי יודע איפה אני, יחידת חילוץ- אולי נפלתי לנהר... בטח השתגעה. אני ואבא הגענו למרכז מבקרים דקה לפני שהפקח הגיע (למזלי). שם היא סיפרה לי שהם חיפשו אותי וכל זה. אמא - "מקסימום הייתי מזמינה יחידת חילוץ". אני - "מקסימום? אם כבר מינימום! מקסימום היית מזמינה חדשות, מסוקים, את כל הפקחים בעולם..."
פארק לין פתוח כל יום משעה 7:00 בבוקר ונסגר בשעה 18:00 (בקיץ בשעה מאוחרת יותר). המרכז האקולוגי פתוח בין השעות 10:00 - 17:00 (בסופ"ש של חודשי אוקטובר עד מאי בין השעות 12:00 - 16:00) טלפון - (604) 981-3103 . מפארק לין המשכנו לכיוון הדאון טאון, עוברים בגשר, חולפים על פני סטנלי פארק וחונים איפה שהוא בדאון טאון. טיילנו באזור הגסטאון (Gastwon), השכונה העתיקה ביותר בואנקובר, עם מבנים עתיקים ומשוחזרים. ברחוב ווטר (Water), הרחוב המרכזי בשכונה, נמצא שעון קיטור שנבנה כדי להסתיר ברז קיטור במקום, ומאז מהווה אטרקציה. צופר הקיטור של השעון צופר כל 15 דקות, וכמה דקות לפני כבר מתאספים העוברים ושבים וממתינים בציפייה לצפירה המיוחדת.
עברנו ליד קנדה פלייס (Canada Place)- מבנה ייחודי ענק הבנוי בצורה של ספינה (מרכז כנסים, בית מלון, קולנוע IMAX ועוד). לצדו יש רציף לאניות נוסעים סטייל ספינת האהבה (זוכרים?). עברנו על פני אחת האניות הענקיות כשבדיוק נשמע הכרוז שלה מכריז לכל הנוסעים למהר ולעלות כי כבר מפליגים. ברקע נשמע צוות הבידור של האנייה, ואני (אושרה) נזכרתי בג`ולי ובקפטן סטובינג (זה היה השם?) מקום נוסף בו היינו הוא פארק סטנלי (Stanly Park), פארק ענק שאפשר לבלות בו בקלות מספר ימים. יש בו מסלולי הליכה ומסלולי אופניים, אקווריום, בריכות, חוף ים, פארק עמודי טוטם ועוד. בפארק בילינו שעות רבות, לסירוגין, בימים בהם שהינו בואנקובר. מואנקובר אנו מתחילים לנוע חזרה מזרחה לכיוון הילוסטון והר רשמור, אבל על כך בכתבה הבאה...
