הר הגעש המושלם - סיפור קצר על איש והר

שמעת כבר כמה מילים על הר הגעש הזה בעבר. מהדורת חדשות מקרית דיווחה על ההתפרצות שלו. בערוץ 8 ראית פעם תכנית עליו. המורה בתיכון אמר שההר הזה בכלל אחראי לחורף הגשום שהיה. ולמרות שכל זה היה מזמן, השם שלו נשאר חרוט בזיכרון שלך, משהו כמו פופוקטפטל או פינטובו ואולי נוואדו דל רואיס או קרטקאו. ואם לא אז משהו דומה. כמה שנים אחרי, אלפי ק``מ משם ואתה נתקל שוב בשם, הפעם במדריך הטיולים שאתה מחזיק ביד. אתה קורא שכדאי לקפוץ לבקר אם אתה כבר באזור וללא ממהר, ואם ההר רגוע ובכל מקרה תזהר.
עופר פריאל
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: הר הגעש המושלם - סיפור קצר על איש והר
© מאורי הירש

אתה יוצא לדרך ומגיע לכפר השוכן למרגלות ההר. תפגוש אנשים אמיצים שבנו את ביתם מחדש כבר ארבע פעמים- בפעם הראשונה הגיעו לשונות האש האדומות עד לבתי הכפר ושרפו אותם. בפעם השנייה נחתו שלושה מטרים של אפר געשי על בתי הכפר ומוטטו אותם. בפעם השלישית הגיע הלהאר- זרם בוץ דמוי מלט שקבר את הכפר תחתיו ביחד עם רב תושביו. בפעם הרביעית היה זה ענן של אפר ועפר שנע במהירות של מאות קמ"ש ובטמפרטורת חום של מאות מעלות ולא הותיר זכר מהבתים. מעטים ניצלו.

 אבל עכשיו הם שוב פה. אנחנו העניים של העניים הם יספרו לך ובאותה נשימה יציעו לך מקום לישון ומשהו לאכול. ובמהרה תבחין שהם חיים חיים רגילים, אפילו מאושרים, בצילו של הענק המאיים. הם לא טיפסו ולא יטפסו על ההר לעולם. רק מעטים מהם יעיזו. הם יספרו לך על רוחות הקודש הטובות והרעות שנאבקות בבטן ההר, על כוחות על טבעיים ששולטים בו ועל האלים המשחקים בהר כבשלהם. בערב תתגבר הרוח והם יקריבו מנחה קטנה ע"מ לפייס את האלים וכדי שהטיפוס שלך יעבור בשלום. על מיטה צנועה, באחד מבתי הכפר, שנייה לפני שעיניך נעצמות בציפייה למחר, עוד תשמע נהימה עמומה רחוקה שמגיעה מההר, ותרדם.

המדריך שלך יעיר אותך בארבע בבוקר וביחד תתחילו לצעוד במעבה יער הגשם כשהחושך עוד סוגר מסביב. באור ראשון תראה אותו לראשונה- חרוט קוני מושלם עם פסגה מושלגת. הנוף יתחלף באחת והיער הטרופי יפנה את מקומו למישור אפר שחור שכלום לא גדל בו. המקומיים קוראים למקום הזה- "המדבר". מדי פעם תראה עשן יוצא מהאדמה, או מעיין שמימיו רותחים. הנוף יראה מוזר, אכזר וההשוואה הכי טובה שתמצא היא ל-"נוף ירחי".
עוד קצת הליכה ואתה מתחיל בטיפוס הקשה. אתה תלך על סלע בזלת שחור או על סלעי סקוריה וטוף רופפים או בתוך אפר וולקני כשרגליך שקועות בו עד הקרסול. כל צעד יהיה מדוד, קשה, מאתגר. ופתאום תרים את הראש ותגלה שעברת את גובה העננים ושרואים את הפסגה ושאולי יוצא ממנה עשן סמיך. זה יכניס בך מרץ חדש ותמשיך לטפס. הפסגה תתקרב וכבר תרצה כל כך לעמוד על שפת הלוע ולהציץ פנימה. רק עוד 300 מטרים, 200, 100, 50... ואיך שהוא בשלב הזה הצעדים שלך יהפכו קלילים ותדלג את עשרות המטרים האחרונים כי אתה הרי כבר "מת" לראות מה יש שם, בתוך הלוע של הר געש פעיל.

מישהו תקע מקל על שפת הלוע, אתה תישען עליו ותניח את התיק לאט על הקרקע. במשך כמה דקות תסדיר נשימה ותבחן כל פרט בלועו של ההר. אולי יצא המון עשן סמיך בשקט בשקט מהלוע ואולי יצא רק קצת עשן, אבל ברעש סילוני. אולי יהיה אגם בתוך הלוע ואולי אפילו שני אגמים שלכל אחד מהם צבע שונה. אם יהיה לך מזל תראה מופע זיקוקים שלם שבו לבה אדומה קופצת מעלה ומטה מול עיניך. זה יהיה מראה מפחיד ומהפנט כאחד. אולי תשמע פיצוצים חזקים ואולי לא תשמע כלום, רק את השקט שלפני הסערה או את זה שאחריה.
כך או כך תרגיש בר מזל על האפשרות שניתנה לך להציץ לתוך כדור הארץ פנימה ולהיזכר שהכדור הזה פעיל, חי, נושם ובועט. הענק המאיים, זה שגרם למותם של אלפים, ולמחיקתם של עשרות כפרים מעל פני האדמה, מונח עכשיו לרגליך ואתה תרגיש את הרגשת הנצחון ותנשום את אוויר הפסגות, גם אם הוא קצת מסריח מאדי הגופרית שעולים מהלוע. מצד שני תרגיש קטן כל כך- אדם אחד, חסר משמעות, מול עצמתו האדירה של הטבע. הרגע הזה יחרט בראשך לעד.
תושביו של הכפר הקטן יקבלו אותך בשמחה כשתגיע למטה. כשתעזוב את הכפר תעיף עוד מבט אחרון לאחור אל ההר. הר אחד, כפר אחד וכמה דברים שלמדת על עצמך, על החיים, על העולם.
הר הגעש המושלם.

 כתב:

עופר פריאל

, כתב למטייל במזרח הרחוק ובדרום הפסיפיק, אשר טיפס על לא מעט הרי געש.

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על ניו זילנד