גן החיות
בבוקר ה- 7.10.06 עזבנו את
דארווין. להתראות לעיר הצפונית ביותר שהיינו ושנהיה בה ב
אוסטרליה... בדרך דרומה עצרנו בגן החיות-
Territory Wildlife Park. זה פארק גדול ומיוחד על חיות הטריטוריה הצפונית, וכל החיות בו נמצאות בסביבת המגורים הטבעית שלהן. היינו באקווריום ממש מגניב, עם מנהרה מתחת למים, וראינו שם כריש פטיש וחתול ים עצום. ראינו גם מליוני עטלפים תלויים על עצים, ציפורים צבעוניות, תניני מים מתוקים ושקנאים מצחיקים. יש שם ביתן חשוך ומגניב של חיות לילה שהפכו להן את היום והלילה כדי שנראה אותן ערות. בלילה מדליקים להן את האור..
לפנות ערב הגענו ל-
Litchfield National Park. ישנו בקמפינג שנמצא על יד המפל שנחשב ליפה ביותר (וגם לרחוק ביותר) מכל שאר המפלים-
Wangi Falls. בערב היה ממש נעים- לשם שינוי בלי יתושים. אבל בבוקר הכל השתנה. מסביב לראש של כל אחד מאיתנו היו יותר מ- 10 זבובים, מזמזמים ומציקים מאוד! ברחנו אל המפל הנעים. בכניסה אליו היה שלט שהזהיר שיכולים להיות באגם תניני מים מתוקים... היו עוד הרבה אנשים במים והחלטנו לא לפחד... נכנסנו לבריכה והיה ממש כיף! ליד המפל היה גם בור מים קטן ועמוק, שאפשר להיכנס לתוכו. היה אדיר...
קתרין
מיצינו (במהירות) את פארק ליצ`פילד (החום עשה את שלו...) ונסענו לכיוון היציאה. בדרך עצרנו ב-
Magnetic Termite Mounds. פשוט מדהים! המון קיני טרמיטים שבנויים בצורה שטוחה (כמו לוח), ושתי הדפנות הדקות מצביעות לכיוון צפון ודרום, כמו מצפן! בהחלט תופעה... המשכנו דרומה לכיוון העיר
Katherine. בדרך עצרנו כדי להוציא משהו מהקראוונית. אבא פתח את הדלת- והיא נשארה לו ביד! אמא הסתכלה פנימה, וראתה בפנים שברי חרסינה- ארון אחד לא היה סגור טוב ו-2 צלחות נשברו! הצלחנו להתגבר די בקלות והמשכנו דרומה... ב
קאתרין מצאנו קראוון פארק נחמד מאוד:
Low Level Caravan Park. הגענו לנקודת החלטה חשובה ומשמעותית- מערבה או דרומה?? לאן לנסוע? ההיגיון אמר דרומה- נגיע עם האוטו ל
סידני ויהיה לנו יותר קל למכור אותו. עוד סיבה לדרום היא שאם ניסע למערב נצטרך גם לטוס מ
פרת`` ל
סידני וזה ייקר לנו את הטיול... אבל המערב נראה לנו יותר מענין עם הרבה טבע ראשוני. אז אחרי התלבטות החלטנו- יהיה מה שיהיה, אנחנו נוסעים מערבה!
ב- 10.10.06 קמנו בשעה 5:30 וניסינו להשיג את החום הכבד. יצאנו לדרך, אל ה-מ-ע-ר-ב!! ממש התרגשנו, וההרגשה הייתה שעשינו את הדבר הנכון. עברנו 480 ק"מ והגענו למעבר הגבול למדינה הבאה שלנו ביבשת-
Western Australia. ראינו לפני המעבר מקום חנייה שהיו בו די הרבה אנשים, כולם חותכים בהיסטריה סלטי פירות וירקות. הצטרפנו אליהם. במעבר למערב יש חוקים קפדניים, ואסור להכניס פירות וירקות אל המדינה מחשש למחלות (אלא אם הם חתוכים לסלט!). עברנו את הגבול! התאמנו את השעון שלנו- שעה וחצי אחורה. כל הבוקר עוד לפנינו... בנוף נכלל מעכשיו סוג חדש של עצים- עצי הבאובב. העצים מהספר "הנסיך הקטן". פשוט עצים מדהימים! לכולם יש בטן שמנמנה, מזכירים אגרטל, בקבוק ופיל. לכל עץ יש אישיות שונה. אחד שמח, אחד בודד, אחד ביישן... בקיצור מושלמים!
קונונורה
חצי שעה מהגבול והגענו ל-
Kununurra. אחרי ביקור במרכז מידע החלטנו לוותר על ה-
Bungle Bungle. זהו פארק לאומי מפורסם שבו יש קבוצה ענקית של הרים מנומרים כמו טיגריס בצבעי שחור וכתום. הם אמורים להיות ממש יפים, אבל הטמפ` שם עוברת
°40 בצל -; קצת יותר מידי ... שחינו קצת באגם שם, קטפנו מנגו ליד האגם (במקום אלו שהשארנו מעבר לגבול), ואפילו ירד טפטוף קל -; איזה כיף. עכשיו היעד הבא שלנו הוא העיר
Broome על חוף האוקיינוס ההודי. את הלילה העברנו ב-
Doon Doon Road House- פונדק דרכים עם קראוון פארק חדש יחסית, נקי ונעים, שנמצא כ-100 ק"מ מערבית לקננרה. ולמחרת שוב נסיעה ארוכה... סוואנה חמה... שעות הנסיעה האלו מתאימות לנו ללימודים, וזו התעסוקה העיקרית שלנו בהן. ישנו בעיירה אבוריג`ינית קטנה בשם
Fitzroy Crossing.
בבוקר יצאנו להפלגה בפארק הלאומי
Geikie Gorge. ההפלגה ארכה שעה. שעה של חום ולחות, ועוד בלי סככת צל בסירה! שטנו במקום ממש יפה. משני הצדדים של הסירה הקיפו אותנו צוקים גבוהים בצבעי כתום לבן ושחור. באמת מקום מדהים. ראינו ציפורים יפות, עצים שונים, שמענו אגדות אבוריג`יניות ואפילו ראינו חמישה תניני מים מתוקים! הם ממש קטנים ונראים כמו צעצוע, רק שנוסף גם מבט ערמומי... אמאלה... בקיצור- בהפלגה היה חם אבל שווה! יצאנו מההפלגה וישר הלכנו לרחוץ במי הנחל, במקום שבו הרחצה מותרת. היה מוזר לחשוב שאנחנו נמצאים בנהר שבו ראינו לפני חצי שעה תניני מים מתוקים... אבל היה כל כך חם מחוץ למים, שלא היה לנו אכפת מה יש בתוכם. רצינו לנסוע ל-
Tunnel Creek- מנהרה ארוכה וחשוכה שנחל רדוד זורם בה, ואפשר ללכת בתוך המים. הדרך אליה היא דרך עפר. גילינו שהדרך לא ממש מתאימה לקראוונית שלנו והחלטנו להמשיך ישירות ל
ברום.
הנוף בנסיעה היה מדהים. מיליוני קיני טרמיטים, המוני עצי באובב. ואפילו היו קטעים בנסיעה שירד טפטוף גשם! שמחנו! עצרנו לארוחת צהריים ב-
Rest Area בצל באובב ענק וזקן. אל תעצרו שם! מיליוני זבובים מסתערים לך על הראש ולא מרפים. נסענו משם במהירות... הגענו ל
ברום. עיר קטנה על החוף המערבי של
אוסטרליה. על חוף האוקיינוס ההודי!! מי היה מאמין שהגענו עד לפה? האמת שגם פה היה חם ולח, אבל בלילה הטמפרטורות ירדו, והחום היה סביל. ב-13.10 צברנו אנרגיות... היינו די מותשים מכל הנסיעות, למרות שכל מה שעשינו בהן היה בעצם לשבת...
בערב הלכנו לחוף
Cable Beach שהקראוון פארק שלנו היה לידו. הפרסומת של החוף הזה היא
Perfect, מושלם, וגילינו שהוא באמת כזה! הים היה בשעת שפל, וההשתקפות בשכבת המים הדקיקה שנשארה על החול הייתה מושלמת. הפרשי הגאות ושפל בברום הם מהגדולים בעולם. הם מגיעים עד לגובה של עשרה מטרים (גובה!), ולכן במקומות שבהם החוף שטוח הים יכול לרדת אפילו בקילומטר! בחוף בברום, כמו בעוד מס` חופים בצפון מערב
אוסטרליה, קיימת תופעה הנקראת "מדרגות לירח" שמתרחשת בלילות עם ירח מלא בהם השתקפות הירח במים יוצרת אשלייה שנראית כמו מדרגות אל הירח. אנחנו לא היינו שם בתאריך המתאים אבל השקיעה בחוף המחישה לנו את המראה שאמור להיות פשוט יפה.
בבוקר יצאנו לסיור בחוות הפנינים Willie Creek. הדרך אל החווה עוברת בדרכי חול אדומות, ומתאימה רק לרכבי 4X4. יש אפשרות להגיע אל החווה עם רכב פרטי, או עם הסעה מיוחדת (שכמובן מייקרת את הסיור). אנחנו באנו עם הג`יפ שלנו. הרגשתי ממש ב"חפש את המטמון", כשניווטנו עם המפה בדרכי עפר ואפילו הגענו לשלט שאמר Follow the Red Signs. עקבנו אחריהם והגענו...
הסיכום של עומרי ואלון
הסיור היה מפנק ונחמד. עומרי ואלון יספרו עליו:
עומרי: הדרך הייתה יפה, כל החול היה אדום ואחרי 30 דקות נסיעה הגענו. קראו לנו עם פעמון. הסבירו לנו על חיי הצדפה: בהתחלה כשהצדפה נולדת יש לה רגל אחת שאיתה היא הולכת למקום שבו היא תישאר בשארית חייה (יש לה רגל עד גיל חצי שנה ואז היא מכניסה אותה פנימה והיא לא יכולה להשתמש בה יותר). רוב הפעמים נכנס סרטן קטן לצדפה והוא מנקה אותה וקצת אוכל מהאוכל שלה. אחרי שהאישה גמרה להסביר היא העבירה כמה צדפות ופניני מים מלוחים ומתוקים בין האנשים. הלכנו לכיבוד ואחר כך הלכנו להפלגה (בנחל שיש ליד החווה). הראו לנו איך מוציאים את הצדפות מהמים ואפילו ראינו תנין מים מלוחים אחד.
אלון: כך מייצרים פנינה: מכניסים לצדפה איזשהו גוף זר. הצדפה עוטפת אותו בחומר דביק כלשהו שאיתו היא "מתקנת" סתימות. לאחר שהחומר מתקשה יש פנינה. בהתחלה מכניסים כדור בגודל 6 מ"מ וכעבור שנתיים מוציאים אותו (אחרי שהצדפה בונה סביבו את החומר הדביק בעובי 2 מ"מ). אז מכניסים לצדפה כדור בגודל 8 מ"מ וכעבור שנתיים שוב מוציאים אותו והוא הופך לפנינה וכך הלאה. יש 60% שהכדור הראשון (6 מ"מ) יצליח, ו-30% שה-8 מ"מ יצליח. יש 15% שה- 10 מ"מ יצליח, ולפעמים מנסים להכניס גם כדור בגודל 12 מ"מ ויש 5% שהוא יצליח.
חצי האי דאמפיר
בסוף הסיור המשכנו צפונה לאורך החוף בחצי האי דאמפיר, והלכנו לים. סלעים חדים אדומים, צדפים וגלים מתנפצים. כיף. לא רצינו להשרף יותר מדי, וחזרנו לאוטו. אחר הצהריים נסענו לטייל בעיר וגילינו שבשעה 17:00 כבר הכל היה סגור. האוסטרלים סוגרים את כל החנויות בשעה ממש מוקדמת... מעצבן! בערב אמא ואני הלכנו להופעה Worn Art. זו השנה התשיעית שבה היא מתרחשת בעיר. המון תלבושות ותחפושות שעוצבו על ידי אנשי העיר- אמנים מוכרים, מבוגרים וילדים. את התלבושות לבשו האמנים עצמם ורקדנים מתנדבים. זו הייתה הופעה עם כוריאוגרפיה, תאורה מיוחדת, ובסופה הייתה תחרות על התלבושות. חלק מהתחפושות היו ממש יפות והאווירה הייתה מאד נעימה. רוב האנשים בקהל היו מקומיים- כולם חברים של כולם. נהנינו מאוד. בבוקר הבא עזבנו את ברום. בהחלט עיר חמודה! לפני כן עוד עברנו בשוק קטנטן שמתרחש בימי שבת וראשון. היה מאכזב- קטנטן מדי.
המשכנו לנדוד. לפנינו שלושה ימים עד ליעד הבא: Exmouth. אני ממש אוהבת את הנסיעות האלה! ההרגשה שבכל רגע שמתחשק אפשר לארוז ולהמשיך... בנסיעה עזבנו רשמית את ה"סוואנה ווי"!! היא ליוותה אותנו במשך המון זמן... וכאן נפרדות דרכינו. עברנו בעיר Port Headland. זו עיר תעשייה ולתיירים כמעט ואין אטרקציות. בעיר יש נמל אליו מגיעים ברזל ומחצבים נוספים ממכרות באיזור הפילאברה. הברזל הופך את העיר לאדומה - הבתים, הגגות, המכוניות והחנויות.
ב-17.10 בצהריים הגענו לעיירת התיירות
Exmouth. עיירה קטנה שנמצאת ב-
Coral Coast, בקצה לשון יבשה, וצמודה ל-
Ningaloo Marine Park- שונית אלמוגים שבה אפשר לשנרקל, לצלול ולראות המון חיות ים מיוחדות. בעיירה (וגם בקראוון פארק שלנו) מסתובבים אמו. זו הפעם הראשונה שבה ראינו אותם חופשיים ב
אוסטרליה. יש להם הליכה ממש מצחיקה, ואלו שבעיירה גם אמיצות ומעיזות להתקרב לבני אדם... למחרת נסענו לפארק הימי (נינגאלו). בדרך עברנו את 13 האנטנות של תחנת התקשורת הרולד הולט- הגבוהה והעיקרית שגובהה כ-400 מטרים, ו-12 האנטנות התומכות שלה בגובה 300 מטרים. ראינו גם שני קנגורו מתוקים שנחו בצל ולא זזו גם כשהתקרבנו וצילמנו אותם. שנורקלינג עשינו בחוף היפה ביותר של הפארק -
Turquoise Bay. החוף היה מושלם. חול לבן, ים שקט, מלא בגווני תכלת צלול, טורקיז, וכחול... בחוף הזה יש סחף לעומק, ובמשך כל השנורקלינג חייבים להיזהר ולבדוק שלא נסחפים. פגשנו צב ים חמוד במיוחד, וחלקנו פגש אפילו ב-2 כרישים בינוניים!
המשכנו לעיירה
Coral Bay הנמצאת בקצה הדרומי של הפארק הימי נניגאלו, 150 ק"מ מדרום ל
אקסמות`. בערב התקלקל לנו המחשב... .דיכאון (אל דאגה!! כבר הצלחנו לתקן אותו...) בבוקר עשינו שנורקלינג, שוב בחוף מושלם במיוחד. השונית עצמה הייתה די נבולה ולא צבעונית, אבל החוף הנעים בהחלט פיצה. עיירת תיירות נעימה, עם קראוון פארק שצמוד לחוף- 150 מטרים מהקראוונית שלנו. נסיעת 4
X4 לאורך דיונות חול גדולות הייתה בהחלט חוויה. אם אתם מגיעים לאזור בררו על המסלול הזה! נסענו עוד דרומה עד לעיירה
Carnarvon. עשינו טיול כיפי לאורך המזח "הכי ארוך במערב
אוסטרליה" (בסוף גילינו שדווקא יש ארוכים ממנו), באורך 1 מייל. הוא נבנה בסביבות 1890, כדי להביא סחורות בספינות אל העיר. בקצה המזח, זיהינו במים שני צבי ע-נ-ק!! במשך 10 דקות הם צללו, ויצאו אלינו. מופלאים! למחרת ראינו סיום של מרוץ אופנועי שטח מגניב. שעה וחצי חיכינו עד שיעבור האופנוע הראשון. אחרי עוד שלושה, המשכנו הלאה אל התחנה הבאה שלנו-
Shark Bay! אבל על כל אזור
Shark Bay כבר בכתבה הבאה... המשך יום טוב!
לתחילת הכתבה