פאד תאי, תאילנד

מרוב מסעדות אסיאתיות בכל עיר ישראל נדמה לנו כאן בארץ, שהפאד תאי (Pad Thai) כבר הפך להיות חלק מהמטבח המקומי שלנו. כשתגיעו לתאילנד, ובעיקר לרחוב הקאווסאן בבנגקוק, האהוב על הישראלים, תמצאו בקלות שלל דוכני רחוב, המציעים את המנה התאילנדית המסורתית. אם נחתתם עכשיו מהחלל ואתם לא יודעים עדין מהו פאד תאי, אז דעו שמדובר באיטריות אורז, המטוגנות עם ביצים, ירקות, צ'ילי ורוטב סויה. נהוג לפזר מעל שבבי בוטנים. מנה קלה להכנה ומאוד טעימה!

מאכל רחוב תאילנדי אחר שכבר עשה עליה לארץ הוא הבננה רוטי, שהתאילנדים מבטאים כ”לוטי”. מדובר בבצק דק מטוגן עם חמאה, שניתן למרוח עליו ממרח שוקולד נוטלה, ואפשר להוסיף בננות וחלב קוקוס מעל. קינוח תאילנדי מאוד פופולארי. באופן כללי, טיול בתאילנד מבטיח לכם חוויה קולינרית מטורפת, אם רק תפתחו את הראש ואת החיך ותרשו לעצמכם להתנסות.

שורה תחתונה: טעים, זול ומשביע!

שייק אסאי, ברזיל

פרי האסאי (Acai) גדל ביערות האמזונס בברזיל. האסאי נחשב לפרי בריא מאוד ומכיל רמה גבוהה של חומצות שומניות, שמסייעות בשמירה על הלב, להתפתחות והתחדשות תאי עצב ובחיזוק המערכת החיסונית. בנוסף, אסאי עשיר בסידן ומומלץ לסובלים מאנמיה וממחסור בברזל.

בלי קשר לכל היתרונות והמרכיבים שלו, כל תייר שמגיע לברזיל חייב לטעום את שייק האסאי, הנמכר בדוכני הרחוב, שמורכב מהפרי עצמו, מיץ תפוחים, בננה, סוכר, דבש וקרח מרוסק.

מעבר לכך, ישנם עוד כמה מאכלים האופיינים לברזיל, שמומלץ לא לוותר עליהם. למשל, טפיוקה (Tapioca) – קרפ/חביתיות מגרגירי טפיוקה עם ממרח מתוק או מלוח. תוכלו למצוא זאת בעגלות הרחוב ובקונדיטוריות המקומיות ולהתענג על טפיוקה כארוחת בוקר (אמנם לא מזינה במיוחד, אבל טעימה!). בנוסף, המאכלים המקומיים בברזיל מורכבים מפירות אקזוטיים וטעימים, דגים טריים, פירות ים וכמובן גם בשר.

שורה תחתונה: בריא, מזין וטעים!

אמפנדס, ארגנטינה

במדינות דרום אמריקה כגון ארגנטינה, צ'ילה, ונצואלה וכדומה, ניתן להתענג מטעמו המפנק של המאפה המכונה אמפנדס (Empanadas). יחד עם זאת, הארגנטינאים טוענים שהם המקור למאכל הטעים. האמפנדה הוא למעשה כיסוני בצק במילויים שונים, כאשר אמפנדס במילוי בשר נחשבים לטעימים ביותר, אך בהחלט מומלץ לנסות אמפנדס במילוי תירס, טונה או גבינה.

בנוסף, אי אפשר לדבר על ארגנטינה מבלי להזכיר את המאכלים הבשריים המפורסמים שלה כמו אסדו וצ'וריסו. למעשה, הארגנטינאים מחשיבים את הבשר כמרכיב מרכזי בכל ארוחה!

בכל הנוגע למתוקים, המטבח הארגנטינאי לא מאכזב גם בתחום הזה, ותוכלו ליהנות כאן מאלפחורס ומהממתק הלאומי על כל צורותיו - ריבת חלב (דולצ'ה דה לצ'ה). ולבסוף, כדי להוריד את רמת הסוכרים בדם, מומלץ לנסות מאטה – המשקה המסורתי בארגנטינה.

שורה תחתונה: תשכחו מבורקס, אין על אמפנדס!

קיורטוש, הונגריה

נוסעים לחופשה בבודפשט או טיול בהונגריה? אם אתם חובבי עוגות ומאפים, מחכה לכם חוויה של ממש. כל עולם הקונדיטוריה מושרש עמוק בתרבות המקומית. בבודפשט תמצאו נבחרת קונדיטוריות, מהטובות באירופה, קלאסיות ומהודרות. אם לא מתחשק לכם לשבת בבית קפה מעונב, אל דאגה - ברחוב תמצאו את המאפה המקומי, שהפך כבר לאטרקציה תיירותית בפני עצמה - הקיורטוש (Kürtős).

אתם באמת לא יכולים להרשות לעצמכם לחזור הביתה בלי לקנות לעצמכם פעם אחת קיורטוש, בעיקר בחורף, באחד מדוכני הרחוב. זוהי למעשה עוגת שמרים, הנאפית על מערוך המונח מעל גחלים לוחשות. על בלילת הבצק מפזרים שוקולד או קינמון, אגוזים, שקדים (או הכל ביחד) וסוכר, הרבה סוכר, שהופך לקרמל נהדר. המוכר יגיש לכם את הקיורטוש, לוהט מהאש ואתם רק תצטרכו להתאפק שיתקרר מעט. מחירו של קיורטוש הוא זול ביותר ושניים בהחלט יכולים לחלוק גליל אחד.

שורה תחתונה: אי אפשר להגיד לא לעוגת שמרים טריה (וחלולה!)

נקניקיות, ניו יורק

כשאומרים "ניו יורק", בדרך כלל חושבים על פסל החירות, בניין האמפייר סטייט, כיכר טיימס, סנטרל פארק, גשר ברוקלין וגם על האט-דוג (Hot Dog) - נקניקיה בלחמנייה. זהו מאכל פופולארי ברחובות ניו יורק, ומכל עבר תוכלו לראות דוכן נקניקיות ואם לא תראו, לכו בעקבות הריח. בדוכן יציעו לכם לחמנייה טרייה עם נקניקיה חמה, תוכלו להוסיף קטשופ, מיונז, חרדל, בצל מטוגן, חמוצים וכדומה.

אז אמנם אלו היו דוכני הנקניקיות שמכרו לראשונה אוכל רחוב, אבל אם תטיילו כיום ברחובות ניו יורק תוכלו למצוא שלל משאיות אוכל ועגלות, המציעות פרעצל, פנקייק, פיצות, שווארמה, פלאפל ועוד. משאיות האוכל נחשבות לתרבות קולינארית של ממש בעיר ואפילו יש טקס פרסים שמוקדש לאוכל רחוב על גלגלים!

שורה תחתונה: כמה פשוט - ככה טעים.

קרפ, צרפת

הצרפתים כמו הצרפתים, עושים את הכל בסטייל, גם את אוכל הרחוב שלהם. מאכל הרחוב הנפוץ ביותר אותו תמצאו בטיול בפריז הוא כמובן הקרפ (Crêpe) - המאכל הידוע, שעשוי מבלילת בצק, המונחת על משטח רותח והופכת מהר לסוג של לאפה (אם מדברים במונחים שלנו) דקיקה. הקרפ מתפקד כמצע, לכל דבר שאתם יכולים להעלות על הדעת: יש קרפים מתוקים עם ממרחים כמו שוקולד נוטלה, ריבה, סירופ מייפל, חמאת בוטנים ועוד. יש גם קרפים מלוחים, עם גבינות, נקניקים ועוד. האמת, שהקרפ הצרפתי טעים מאוד גם ללא מילוי כלל.

כשתבקרו בפריז, לא תוכלו לחמוק מדוכני הקרפים, בייחוד ליד אתרי התיירות המפורסמים. ככל שתתקרבו למגדל אייפל, המגדל יילך ויגבה וניחוחות המאפה ילכו ויתחזקו באוויר. יהיה לכם קשה מאוד לעמוד בפיתוי. בעצם, למה לעמוד בפיתוי? קנו לכם קרפ, שבו מול המגדל ותיהנו מהרגע. אם אתם רוצים לקחת את זה צעד אחד קדימה, יש גם מסעדות ובתי קפה שמגישים מנות גדולות יותר, מלווים בסלטים ועוד.

שורה תחתונה: מי יכול לעמוד בפני ריח של קרפ על המחבת?

טאקו, מקסיקו

טאקו (Taco) הוא מאכל מקסיקני מסורתי, שמקורותיו הולכים אחורה אפילו עוד לפני הגעת הספרדים אל המדינה. הטאקו הוא טורטיית תירס, ממולאת בבשר בקר, אך ניתן למצוא גם במילוי עוף או דג. את הטאקו מגלגלים לקונוס או מקפלים לחצי ואז פשוט אוכלים אותו עם הידיים. נהוג להוסיף לטאקו גם רטבים או מילויים שונים כגון: שעועית, ירקות, גבינות וגם גואקמולי וכדומה. אוהבים חריף? במקסיקו אתם תיהנו במיוחד, כי לטאקו נהוג גם להוסיף רוטב סלסה חריף או רוטב עגבניות פיקנטי.

מקורו של הטאקו אמנם במקסיקו, אך בקלות ניתן למצוא את המאכל הטעים במדינות רבות אחרות, בייחוד בארצות הברית, שם, כמו הרבה מאכלי מדינות אחרים, הפך הטאקו למזון מהיר פופולרי.

שורה תחתונה: מאכל עם חריפות ממכרת.

מומו, נפאל

מקורו של המומו (Momo) הוא אמנם בטיבט, אבל המומו הפך להיות אחד מסמלי ההיכר של המטבח הנפאלי. מאמינים שהמומו הגיע בתחילה לקטמנדו ולאט לאט הפך למאכל פופולרי אצל המקומיים בשאר חלקי המדינה.

מומו הוא כיסון בצק (דומה לקרפלעך הפולני) הממולא בשר, ירקות, גבינה, תפוח אדמה וכדומה. ברחובות הערים והכפרים בנפאל תמצאו דוכנים המציעים את המאכל הטעים – מטוגן או מאודה. רוב המטיילים סבורים שהמטוגן טעים יותר...

שורה תחתונה: תשאלו את מי שחזר מהודו או נפאל למה הוא הכי מתגעגע ותבינו…

סמוסה, הודו

סמוסה (Samosa) הוא מאפה מטוגן, הפופולארי במטבח האסייתי ובעיקר בהודו. הסמוסה עשוי בצורת משולש וממולא ירקות, עוף, כבש וכדומה. לאחר שהכיסונים מוכנים עם המילוי, מטגנים אותם בשמן עמוק. הסמוסה נחשב כחטיף הנאכל בין ארוחות, כמנה ראשונה או בסיום הארוחה. לרגישים: מדובר במאכל עם תיבול חזק וחריף.

שורה תחתונה: המון תבלינים וטעמים בשילוב אחד מנצח.

אגב, קיפול סמוסה נחשב למלאכה ואמנות אמיתית. איך עושים את זה? צפו:

באוזי, סין

כמו בשאר מדינות העולם, גם לסינים יש את הכופתאות הטעימות שלהם. כולנו בארץ מכירים את הגיוזה המפורסמת, אבל שם קצת פחות מוכר אצלנו הוא הבאוזי (Baozi, או באודזה). זהו שם קוד למאכל אותו תמצאו בדוכני הרחוב בסין, האהוב מאוד על המקומיים. האגדה מספרת שאת המתכון והרעיון לבאוזי הגה המלומד ז'וגה ליאנג (Zhuge Liang), שהיה מושל מחוזות ושר בכיר בממשלת הקיסר הסיני, עוד במאה הראשונה לספירה.

מדובר בעצם בסוג של לחמנייה או כיסון מאודה, אותו נוהגים למלא בשלל מילויים שונים ולכם נותר רק לבחור איזה לטעום: בשרים (בקר או חזיר) או ירקות שונים (או שילובים). אם מתחשק לכם משהו מתוק, יש גם באוזי מתקתקים עם מחיות אורז, שעועית או סומסום. מכירים את לחמניית המאנטו (Mantou) הסינית? אז זוהי סוג של ואריאציה על המאנטו, רק ממולאת.

אגב, יש גם שמות נפרדים לסוגים וגדלים שונים של באוזי, אבל לא נסבך אתכם איתם. כדאי לנסות באוזי, הם ידידותיים מאוד לחיך המערבי. כך כותבים באוזי במנדרינית: 包子. הראו את זה למוכר או חפשו שלטים. מחירו של באוזי אחד הוא כיואן אחד.

שורה תחתונה: יש יותר טוב מכופתאה אוורירית עם הפתעה בפנים?


לתחילת הכתבה

כתבות נוספות שיעניינו אותך:

התמונות בכתבה, הלקוחות מ-Flickr, הן תחת רישיון Creative Commons BY 2.

יעדי הכתבה