באחד מביקוריי בפיימונטה (Piemonte) השנה הכרתי את מנואל, מסעדן ומלונאי מהעמק האלפיני סטורה (Stura), שהזמין אותי לסייר בו כאורח שלו. מנואל הקים יחד עם קולגות שלו את התאחדות ספקי התיירות של העמק, אליהם נחשפתי במהלך הסיור, בו גיליתי את הקסם המשלהב של העמק הפסטורלי שלהם. זו פשוט פיסת גן-עדן לא ידועה, בתוך חבל ארץ לא ידוע. את הדאגה, האהבה והטיפוח לעמק אפשר לראות במעשים ובהתנהגות של התושבים.
כך קרה, שבאחד הימים נסענו למאפיה של סיריו. מנואל, טיפוס תזזיתי ואנרגטי, חייכן וחמור-סבר לסירוגין, ובעיקר נחוש מאוד במעשיו, דהר בדרך יפהפיה מוקפת יערות. לפתע בלם באמצע הכביש השומם, עצר ופתח דלת בלי לצאת מהרכב. הוא הושיט יד להרים אריזת פלסטיק שהתגלגלה על הכביש, הכניס אותה לרכב והמשיך בנסיעה, לא לפני שהפטיר לעברי: "העולם מלא באידיוטים". אין ספק שהוא מאוד קנאי לעמק שלו. אנשים כאלה מעוררים באחד כמוני קנאה, שכן הדרך והעוצמה בה הם אוהבים את הבית שלהם זרה לי.
כאמור, למנואל יש מלון – פטרייה מלכותית (Fungo Reale). לא האמנתי כשראיתי שצוות המלון מונה את מנואל ואת אבא שלו! בזמני שיא הם מבשלים עבור מעל 100 איש בערב. המלון הוא נקודה טובה לצאת ממנה ולחקור את העמק הענק, שאורכו כ-50 ק"מ. אז אם אין לכם תוכניות לסתיו המתקרב, בואו לכאן – מדובר בעונה היפה ביותר לביקור בפיימונטה.
- כתובת: Via Fontana Canonica 7/bis - Frazione Airale - Valloriate
- אתר אינטרנט: www.fungoreale.it
עמק סטורה על קצה המזלג
חבל פיימונטה נקרא כך משם שהוא משתרע לרגלי (Pied) ההרים (Mont). את החבל תוחם נהר הטיצ'ינו, הגבול המזרחי עם מחוז לומברדיה שבירתו מילאנו, ופסגות ההרים במערב. מההרים הללו יורדים עמקים רבים לכיוון טורינו במרכז החבל וקונאו בדרום החבל. בצפון החבל האלפים גובלים בשוויץ ומכתרים את עמק אאוסטה וצפון פיימונטה.
האזור המוזכר בכתבה נמצא בדרום-מערב החבל, בין העיירה המקסימה קונאו (Cuneo) ובין הגבול ההררי עם צרפת בנקודה בשם Colle Della Maddalena, אשר מעבר לו משתרע עמק אובייט (Ubayette).
הגבול המיידי עם צרפת, אותו אפשר לראות בצורת ההרים (ותו לא), נשקף מכל מקום ומהווה מאפיין חשוב מאוד בהיסטוריה של האזור, שכן המקומיים תמיד סחרו עם שכניהם מעבר להרים. לא רק שאף אחד לא נרתע מחציית ההרים על בסיס שבועי או חודשי, אלא שהפכו דרכים בהן תנועת האדם והעגלות זרמה באינטנסיביות לאורך השנים, לנוחות למעבר. הדבר גם ניכר בדיאלקט המקומי, המאגד יחדיו איטלקית וצרפתית ושונה מאלו שתשמעו בעמקים אחרים, לפעמים במרחק קילומטרים בודדים!
גם בין העמקים השונים בפיימונטה התקיימו קשרים ונפרצו דרכים הרריות. דרכים אלו משרתות עד היום מטיילים ומקומיים. עמק סטורה, ככל העמקים האחרים, משמר תרבות כפרית בת מאות שנים המיוחדת לו ולו בלבד. בכל עמק תמצאו סגנון חיים הררי, אך כל עמק הוא עולם תרבותי נפרד ומיוחד. בעמק הזה אפשר ליהנות במשך חופשה שלמה, משפחתית, זוגית או הרפתקנית. מה כדאי לראות? קבלו כמה מקומות שמצאו חן בעיני.
ובינתיים הצצה לכמה מהנופים שבדרך:
אטרקציות בטבע
ריפוג'ו (Rifugio) באיטלקית פירושו בקתה או צריף המשרת את המטיילים בהרים בזמן מסעם, ואין איטלקי חובב-הרים שלא מכיר מקומות כאלה. לאורך כל האלפים האיטלקים פרושים אותם ריפוג'י, בהם אפשר לישון ולאכול, ומהם אפשר לצאת למסלולים ברגל, באופניים וגם בסקי (בעונה).
פאראלופ (Paraloup) הוא הריפוג'ו המפורסם ביותר בעמק סטורה. מדובר באחד מקיני ההתנגדות הפרטיזניים הראשונים באיטליה, המורכב ממספר צריפי-אבן היסטוריים שעברו שיפוץ והיום מארחים מטיילים ופסטיבלים בכל עונות השנה.
אפשר להגיע אליו ברגל דרך מסלול שחוצה את העמק, במרחק 3 שעות הליכה מהמלון של מנואל או ברכב – חצי שעה של נסיעה תלולה למדי. את המקום מנהלים שני צעירים - שרה ולוקה. לוקה שמבשל נהדר האכיל אותנו פולנטה ברוטב בשר לצד מגשי גבינות ונקניקים עם יין ובירה שהפילו אותנו מהרגליים.
הנוף הנשקף מהמרפסת שלהם מסחרר ומגיע עד הקצה הדרומי של רכס האלפים, ליד הים התיכון. שווה להגיע אליהם להליכה קצרה (או ארוכה) וארוחת צהריים כפרית משובחת על המרפסת מול העמק הפרוש לרגליכם. אם אתם מעוניינים בחוויה יותר עוצמתית, אנשי הריפוג'ו יכולים לצוות לכם בתשלום ובתיאום מראש מדריך שיצא אתכם לטיול רגלי בהרים או לשלוח אתכם עם אופני-הרים חשמליות או להשתתף באחת הסדנאות הרבות שמועברות כאן.
- אתר אינטרנט: paraloup.it
בהמשך מנואל הכיר לי את פאולו, אלוף חתירה לשעבר שפתח את כפר ההרפתקאות סטיירה (Stiera Village). בכפר יש בקתות עץ פשוטות ונעימות המתאימות בעיקר למשפחות (בחלקן יש מטבח), בריכה קטנה לילדים, בר עם סנדוויצ'ים ומשקאות חריפים, מקום להכין בשר על האש ובעיקר שפע של פעילויות לצעירים ומבוגרים כאחד. בין הפעילויות, רפטינג בנהר הסטורה המתעקל בקצה המחנה, קאנו או קייאק, טרק נהר (River Trekking) ואופני הרים חשמליות, שניסיתי בעצמי והיה מרגש מאוד! מומלץ בחום.
הכפר ממוקם בטבע הפתוח ולרגלי ההרים ומהווה נקודת מוצא מצויינת לטיולים רגליים או לרכיבה על אופניים. הפשרת השלגים רק התחילה בזמן שביקרתי שם וזרימת המים הייתה צלולה ומהפנטת, אבל לא מאוד גבוהה. לבאים בקיץ מובטחת הרפתקה של ממש במים הללו! שהזכירו לי את ימיו המיתולוגים של הבניאס, רק בגדול יותר. ובכלל, הכפר כולו מזכיר את הווייתם של כפרי הנופש שעל גדות הנחלים בצפון ארצנו, בתקופה פשוטה יותר ושופעת קסם.
- כתובת: Regione Stiera - 12010 Gaiola
- אתר אינטרנט: www.rafting-canoa.it
תראו כמה כיף עושים כאן ברפטינג ואיזה נופים מטריפים:
אחרי שנפרדנו מקטיה נסענו למלון של רמו ולינדה – המחילה של המרמיטה (Tana Della Marmotta). בני הזוג מחזיקים מלון בן 10 חדרים צנועים ומטופחים וחנות ציוד סקי. בנוסף הם מספקים שירותי הדרכה והסעות למסלולי סקי וטרקים בהרים, שנמצאים ממש מחוץ לחלון.
אחרי ארוחת צהריים מצויינת במלון, במהלכה טעמנו מהפסטה המקומית העשוייה עבודת יד, שאינה זהה לפסטה Conchiglie קלאסית, רמו עשה לנו סיור במלון. התחנה הבאה היתה נסיעה להרים, שם רמו הראה לנו את "החצר האחורית" שלו – נוף ילדותו שמלווה אותו כל חייו. ההר הדומיננטי בסביבה הוא La Rocca di San Bernolfo, שיוצאים ממנו שני עמקים עיקריים ובשניהם ביקרנו קצרות עם הטנדר של רמו, שנכנס לכל פינה (הוא היה פקח שנים רבות ולכן יש לו גישה גם לאזורים הסגורים למטיילים עצמאיים).
ראינו את היישוב העתיק San Bernolfo הממוקם בבידוד מוחלט מאזור המלון. סבו של רמו גדל כאן וסיפר לו על אותן שנים, בהן אנשים רעו צאן, התאמצו להתחמם בבתים קטנים ללא חשמל, קמו מוקדם מאוד לעבודה וחיו חיים קשים שיש בהם גם רגעי סיפוק. היום יש שם ריפוג'ו ומספר בתי נופש המאוכלסים רק בחלק מחודשי השנה. חלק מהבתים עדיין מעוטרים בגגות עץ עבה בן מאות שנים – מחזה מרשים ללא ספק.
עוד מחזות מרשימים מהסביבה היו צפירי האלפים ומרמיטות, שמסתובבים חופשי בשטח ענק השייך כולו להם. סיימנו בריפוג'ו נוסף, הנמצא בגובה 1,900 מטרים וממוקם על בימה טבעית הצופה אל ההרים, אותם ההרים המפרידים בין איטליה לצרפת ושאותם חצו פעם התושבים באופן קבוע. רמו הראה לנו גם שריד של מפעל בנייה מדהים מהמאה ה-19, סוג של רכבל הבנוי על טהרת גלגלות וחבלים, שאיתו הובילו סחורה במשקלים גדולים! תושיית אנשי ההרים היא משהו יוצא מן הכלל, כך למדתי, ורמו הוא האיש בעזרתו כדאי לטייל באזור ולהיחשף אליו.
- אתר אינטרנט: www.latanadellamarmotta.it
מה אוכלים כאן?
נסענו למרכז היישוב הפצפון רוקאספרוויירה (Roccasparvera) להכין ארוחת בוקר במאפייה לה פאמה (La Fame) של סיריו, מסעדן בעברו, שמשתמש בתנור האבן העתיק ששימש בעבר את התושבים לאפיית הלחם שלהם. בעמק סטורה היו 42 תנורים כאלה. בכל מקרה, אחרי שהתנור חודש הוא הפך ללב-ליבה של המאפייה הזאת, המכינה מדי יום לחמים בשלל סוגים, פוקאצ'ות וגם מאפים. הטעם משובח, והריח –פשוט להתמוגג. סיריו הזמין אותנו לצפות בו מוציא לחמים, חותך בצק ומכניס לתנור לחמניות חדשות. כמובן שאירחו אותנו יפה, עם תה, קפה ועוגיות לשולחן ושקית הביתה!
- כתובת: Piazza Castello 3, Roccasparvera
- אתר אינטרנט: www.lafame.it
מרתה חיה בישוב המרוחק יותר סאמבוקו (Sambuco), עובדת מתוך הבית העתיק של סביה ומחזיקה בעדר עיזים. בהתאם לקצב החיים של העיזים, מרתה ובעלה יוצאים עם העיזים להרים לרעות במשך מספר חודשים. בחורף שומרים עליהן סגורות ומוגנות כדי שיוכלו להמליט וחולבים כאשר אפשר. הגבינות שמרתה מכינה נמכרות במקום. יש כאן מספר סוגים של גבינות ואין שום תיווך בין היצרן לצרכן.
לא תמצאו שלטים על הבית של מרתה ולכן חשוב לדעת שזה אחד הבתים הראשונים ביישוב. בכל מקרה ניתן ליצור איתה קשר במייל או בטלפון.
- מייל: marta.mowgli@gmail.com
- טלפון: 393208309801+
איפה ישנים בקרבת המאפיה והמחלבה?
במרחק הליכה לא גדול הגענו למלון הקטן והמסוגנן להדהים של אמיליאנו – בד אנד ברקפסט ראדיצ'י (B&B Radici), המציע מספר חדרים מודרניים עם קריצה אל העבר הכפרי, נוף משגע מהמרפסות ואופציות לסעוד כיד המלך באחת המסעדות השכנות – כולן מנוהלות בידי קרובי משפחה שלו. העיירה היא בסיס לטיולים בחלק העילי של עמק סטורה, ממנו יש גם גישה לפארק ענקי בצרפת בשם Mercantour. אני יכול לומר בבטחה שכמה ימים בסביבה הזאת יוכלו לעשות לאדם הרבה טוב!
- כתובת: Via Campanile, 6 Sambuco
- אתר אינטרנט: www.radicisambuco.it
מידע שימושי
הדרך הצבאית, ששימשה בעבר את הצבא, מקבילה לכביש הראשי של העמק. מדובר בדרך יפה יותר מהדרך הראשית הרגילה, שכן היא עוברת בין הישובים, מתפתלת ועולה על הגבעות ויורדת חזרה. לפרקים היא כל כך צרה שרכב המגיע ממול צריך לרדת לחלוטין מהכביש או לחזור מקטע ארוך בהילוך אחורי (ככה עשה מנואל כאשר נתקלנו ראש בראש בטרקטור שחלש על מלוא רוחב הכביש).
הנהגים המקומיים עושים זאת בקלות ובלי להניד עפעף, אבל לתיירים יהיה לבטח קצת יותר מאתגר. כמובן שאפשר גם לחצות את העמק דרך הכביש הראשי הנמתח מהעיירה הנפלאה Cuneo לצרפת.
הכותב גלעד צ'כובר התגורר תקופה באזור, מוסיף לחזור אליו תכופות, מהלך בכל הזדמנות בשדותיו ובעיירותיו, דובר את השפה ומכיר את הדרכים. מייעץ ומדריך בעצמו, מידע נוסף עליו באתר Piemontours »
עשינו לכם חשק להכיר את חבל פיימונטה והאזור? מצאנו עוד כמה כתבות שיכולות לעניין אתכם:
