הקדמה - על טיול בסקוטלנד

סקוטלנד (איזור ההיילנדס - Highlands שם טיילתי) נוחה מאוד לטיולים רגליים מהסיבות הבאות:

  • אין בעיות של גובה (ההר הגבוהה ביותר הוא Ben Nevis 1344m).
  • לא קר במיוחד. אני טיילתי באוגוסט והטפרטורה לא ירדה מ-5°C גם בפסגות ההרים. המשמעות היא שלא צריך לסחוב ציוד קור כבד, ומספיק אוהל 3-seasons אם הוא בעל עמידות טובה לגשם.
  • יש מפות מצוינות (1:50,000 טופוגרפיות) אותן ניתן להשיג בכל Tourist Information, חנות טיולים או לפעמים גם בקיוסקים.
  • יש מים בשפע וניתן לשתות ישר מהנחלים אם עולים מעט על ההרים.
  • אם באים בסביבות יולי-אוגוסט הימים ארוכים מאוד. באזור איי-אורקני שבצפון ניתן ליהנות מאור רצוף (אם כי חלש ואפרורי לעיתים) מ-05:00 עד 23:00. זה שינוי מרענן מטרקים בהם צריך לסיים מוקדם ע"מ שלא להכין אוכל בחושך.
  • סקוטלנד מסודרת מבחינת אינפורמציה לתיירים וטיילים. ניתן גם לשריין מקום לינה כמעט לכל מקום בסקוטלנד דרך ה-Tourist Information תמורת תשלום של 1-3£. בדרום סקוטלנד ובנתיבים מסוימים בצפון יש תחבורה ציבורית טובה וסדירה.
  • הסקוטים נחמדים מאוד ומוכנים לעזור בכל בעיה. לא פעם ולא פעמיים הקפיצו אותי מקומיים להוסטל נידח או לתחילת טרק אף כי לא היה זה בכוון הנסיעה שלהם. בצפון נוח להסתובב בטרמפים- לרוב הדרך המהירה (ובטח הזולה) להגיע ממקום למקום.

ישנם גם דברים המקשים מעט על הטיולים שם וכדאי להיות מודעים אליהם:

  • סקוטלנד יקרה מאוד! הלינה בשטח כמובן בחינם אך לינה באוהל באתר קמפינג (יהיה מסודר ככל שיהיה) עולה 4-8£ ולינה בהוסטל 9-14£. ההוסטלים, יאמר לזכותם, ברמה גבוהה מאוד, עם שירותים ומקלחות יותר נקיים מבבית (שלי לפחות), מטבחים למופת, חדר טלוויזיה וכו`... התחבורה הציבורית גם כן יקרה, למשל אוטובוס של 5 שעות מאדינבורג לאינברנס עולה בסביבות 14-15£ אם לא מזמינים מראש. למרות כל זאת, ניתן לטייל שם בתקציב סביר אם קונים אוכל בסופר ומבשלים ואם נמצאים חלק מהזמן בשטח.
  • מזג האוויר לעיתים קרובות גשום ואפרורי. אם אתם חובבי שמש וחום יתכן וזה יהרוס לכם את מצב הרוח, למרות שניתן לטייל שם גם בגשם (שלרוב אינו חזק מאוד) עם ציוד גשם מתאים. זה אפילו די כיף. הבעיה העיקרית היא ראות, כיוון שערפל עוטה את פסגות ההרים חלק ניכר מהזמן.
  • בסקוטלנד נפוץ מין זבובון עוקץ וטורדני במיוחד הנקרא בפי המקומיים Midge. אלו מופיעים כאשר אין רוח או שמש ישירה, בנחילים, וממררים את החיים. בעיקר חמורה מכה זו ב-Isle of Skye, שם הנחילים ממש מחניקים וגורמים גם לטיילים קשוחים להתכרבל בתנוחה עוברית ולייבב. כדאי מאוד להצטייד ב-Midge Repellent, אחד המומלצים הוא Skin So Soft, שאינו דוחה את המפלצות הקטנות אלא הורג אותם במקום. כך, לאחר שצברתם שכבה אחידה ועבה מספיק של זבובונים ז"ל, השאר לא יכולים לעקוץ, ואתם מוגנים (אם כי מכוערים מאוד).

ישנם עשרות ספרים המפרטים טיולים רגליים בסקוטלנד, אותם ניתן לקנות ב-Tourist Information. כל המידע לגבי מקומות לינה, תחבורה, מעבורות וכו. ניתן למצוא בכל ספר על סקוטלנד (מומלץ Lonely Planet - Scotland) או באינטרנט. אתן כאן, לכן, את ההמלצות שלי לדברים שונים במעט ממה שעושים רוב המטיילים. חשוב לציין- כל ההמלצות שלהלן תקפות לגבי מטיילים היודעים לקרוא מפה טופוגרפית ולהם יכולות ניווט בסיסיות ומעלה. השבילים לרוב ברורים אך לעיתים יורד ערפל והניווט בעזרת מפה ומצפן נעשה הכרחי! חובה להצטייד בחליפת גשם מלאה (מכנס וחולצה) וכן כיסוי תיק. ההבדל בין טיול מעיק ורטוב לבין טיול נעים וחוויתי תלוי בלבוש גשם ונעליים טובות. אנא הצטיידו בהתאם. הטיולים שאינם בשבילים נועדו לבעלי ניסיון ויכולת טיול טובה בלבד!

לתחילת הכתבה

אזור Aviemore & Cairngorms National Park

 פארק מקסים זה משלב נוף חשוף וארקטי בפסגות ההרים, מדרונות תלולים, אגמים עוצרי נשימה ויערות של עצי אורן אדומי גזע ועתיקים, שהרוח עיקמה אותם בשלל צורות עד כי הם נראים לפעמים ממש אנושיים. למרות הפופולריות של הפארק, מעט אנשים יחסית יוצאים ממש לטייל בו וספק אם תפגשו יותר מקומץ מטיילים (ואם יש קצת גשם יתכן ולא תפגשו אף אחד) אפילו בשיא העונה. השבילים המסומנים במפה (The Cairngorms 1:50,000) ברורים ואין כל בעיה ללכת בהם (צריך קצת כושר ועמידות בבוץ).

טיול ראשון מכיל חלק מה-Speyside Way. ניתן לתפוס אוטובוס מ-Aviemore לבסיס הר ה- Cairngorm (מסומן במפה כ- Ski Center) ומשם לטפס לפסגת ההר. השביל לפסגה יוצא מאחורי המבנים בבסיס הרכבל, ליד תא טלפון נטוש. השביל עולה לאורך שלוחה עד למבנה נוסף המשמש את הגולשים בחורף (Ptarmigan) ובו יש גם מסעדה. השביל ממשיך לפסגה (1245 מטר) שם תמצאו רוג`ום ענק ותחנת ממסר. בפסגה לעיתים יש ערפל ולכן לא להתבייש! להוציא מצפן ולרדת בזהירות בכיוון Loch Avon. השביל אינו נראה בפסגה וקל מאוד לרדת בטעות באחד הגאיות האחרים. מהפסגה יש ללכת כ-300 מטר מערבה - דרום-מערב עד שמתחברים לשביל היורד דרך Coire Raibeirt עד ל- Loch Avon. לאחר הירידה ל-Loch Avon יש לעלות ל-Loch Etchachan. מומלץ "לקפוץ" לפסגה של Ben Macdui(גובה 1309m) אם הראות טובה, ומשם להמשיך ולרדת עם הנהר ב- Glen Derry. ניתן לסיים את הטיול ביום אחד (ארוך) ולישון בהוסטל ב-Braemar, או להקים את האוהל לגדות הנהר קרוב למפגש הנחלים ב-Derry Lodge, ומשם להמשיך מערבה, ולחזור ל- Aviemore דרך העמק היפהפה של Glen Dee (שלושה ימים).

לטיול שני יש לצאת מ-Aviemore, ללכת סביב הגדה המערבית של Loch an Eilein היפהפה (אתר פופולרי לטיולי משפחות) ומשם ללכת לאגם המרשים המוקף מדרונות תלולים וירוקים - Loch Einich (יום הלוך, יום חזור באותה הדרך).

איי אורקני Orkney Islands: קבוצת איים צפונית זו שווה ביקור בכל מחיר. צוקים אדירים הנופלים לתוך הים, עיירות דייגים עתיקות, שלל כלבי ים וציפורים המתמרנות מול רוחות עזות וגלים- מובטחים לכם שם. ישנם שלל אתרים ארכיאולוגים מעניינים כמעט בכל האיים, ואינפורמציה עליהם ניתן למצוא בכל מקום. עדיף לדעתי ללון בעיירה השקטה והקסומה Stromness, משם גם יוצאת מעבורת לאי Hoy בו אני ממליץ לטייל.

יש לקנות את המפה Hoy and the Southern Islands 1:50,000 כרגיל ב-Tourist Information. כדאי להציץ באתר הזה.

Hoy Circuit: ניתן לעשות טיול זה בכמה וריאציות, אני אתן את הגרסה הארוכה יותר (5-4 ימים בערך) אך ניתן לקצר אותה לפי הטעם. המעבורת מ- Stromness תוריד אתכם ב-Linksness, לא לפני שתראו (עם קצת מזל) את הסולות (ציפורי ים המתמחות בציד דגים מהאוויר) צוללות כמו טיל לתוך הגלים ויוצאות עם דג בפה. מ- Linksness יש שביל המוביל אל עמוד האבן Old Man Of Hoy (לא להחמיץ!) וניתן ללכת אליו ולחזור באותו יום אם רוצים. ההרפתקנים יכולים לנסות להגיע אליו דרך החופים המערביים של האי, שם אין שבילים וההליכה קשה עד שמגיעים לשביל הנע לאורך המצוקים ומגיע לעמוד האבן (השביל מסומן במפה). זהירות! זו דרך קשה, נא לא לנסות אותה אם יש ערפל.

 לאחר שהגעתם ל- Old Man Of Hoy תחזרו קצת ותגיעו למפרץ של Rackwick. ב-Rackwick יש הוסטל וגם Bunk House שם יש בקתה עם אח וניתן להקים אוהל חינם. אם יש לכם כוח אפשר לטפס ל"הר" הגבוה באיי אורקני - Ward Hill (גובה 479m). אין שביל המוביל לפסגה אך הטיפוס אינו קשה והנוף מטמטם. מכאן ישנן שתי אפשרויות להגיע לחלק הדרומי של האי: ניתן ללכת לאורך הכביש המקיף את Ward Hill מדרום ולחבור לכביש הנע לחופיו המזרחיים של האי - B9047. בכביש המזרחי לא תתקשו לתפוס טרמפ לחופים הדרומיים. אם אתם הרפתקנים במיוחד, ולכם יכולת ניווט טובה, אתם יכולים לנסות ללכת את כל אורך האי דרומה (בערך 18 ק"מ בקו אוויר) דרך הגבעות במרכז האי:
Trowie Glen -> Knap of Trowieglen(399m) -> Lochs of Withigill -> Withi Gill(359m) -> Lochs of Geniefea -> Genie Fea(236m) -> Bakingstone Hill -> Heldale Water -> Burn of Heldale ומשם לכביש ודרומה.

 אין שם שבילים, ההליכה קשה, תובענית (תרתי משמע) וגשם עלול ללוות אתכם לאורך הדרך. האתגר והטבע הבראשיתי יהוו לכם תגמול. בדרום האי, דרומה מ-Saltness ליד Melsetter, יש חוף נחמד עם דיונות חול ומצוקי בזלת. מכאן יש טיול נהדר החוזר צפונה ל-Rackwick לאורך קו החוף המערבי של האי. אין כאן שבילים למעט שבילי כבשים שניתן (ואף כדאי לעיתים) לעקוב אחריהם. יש ללכת מעל המצוקים לאורך קו החוף וליהנות משפע הציפורים המקננות באזור ומנוף מהמם של קירות אבן המיתמרים מאות מטרים מעל הים. המים בנחלים שזורמים כאן מקבלים לפעמים גוון של תה. זה נובע מהכבול בקרקע ולא פוגע (כך הוסבר לי) באיכות המים. אני שתיתי והרגשתי נהדר. לוקח יום או יומיים לחזור למפרץ של Rackwick ויש להיזהר בירידה חזרה למפרץ- הסתכלו טוב טוב במפה. מהמפרץ אפשר ללכת בשביל חזרה למעבורת הנוסעת ל Stromness (בערך 3-2 שעות הליכה).

לתחילת הכתבה

אזור דורנס

ב-Durness יש חוף נהדר, קמפינג והוסטלים. אם אתם באזור ואתם אוהבים לטפס, כדאי לכם לנסות לעלות על ה- Foinaven- טיפוס של כ-900 מטר לפסגה ומשם הליכה לאורך סכין ארוך עד לירידה. הטיפוס אינו קשה וגם הסכין לא מסוכן אך צריך להיות בכושר סביר ולהצטייד במצפן כמובן. המסלול - בעמוד הבא!

נסו לתפוס טרמפ לאורך A838 לכיוון Rhiconich ורדו בגשר העובר מעל השפך של Loch Tarbhaidh (שאלו ב-Tourist Information מה הדרך הטובה לעלות להר). מדרום מזרח תראו את השלוחה של ה-Foinaven עליה יש לעלות. אין שביל, ומכאן כל הניווט לפי מפה ומצפן. עולים לאורך השלוחה, העליה מתחילה דרך צומח ביצתי ושיחי אברש, ממשיכה דרך מחזופים של גרניט בהירה ומסתיימת בדרדרת יציבה עד לפסגה. מפסגת ההר ישנן דרכים רבות לרדת; אפשר ללכת לאורך כל הסכין (כמה ק"מ) או לרדת באחת משלוחות הצד שלאורכו (לא מכולן אפשר). כוונו את עצמכם לאגם Loch Dionard, אליו מגיע שביל עפר מ-A838. אפשר לבלות את הלילה באגם או להמשיך ולחצות את השלוחה הארוכה של Cranstackie, המפרידה בין הנהר המוביל מהאגם לבין הנהר, הנשפך לבסוף לים ב-Polla ומתפתל לאורך Strath Beag. הליכה של בערך שעתיים לאורך Strath Beag תביא אתכם חזרה לכביש המוביל ל-Durness ותוכלו לתפוס טרמפ לשם. ניתן להשלים את ההקפה הזו ביום אחד אם יוצאים מוקדם ומצליחים לתפוס טרמפים, אך כדאי להביא אוהל ליתר בטחון.

Isle of Skye & Cullin Hills: שרשרת ה-Cullin Hills הם ההרים המרשימים והתלולים ביותר שמצאתי בסקוטלנד. הנקודות הטובות לצאת לטיולים הן אתר הקמפינג Sligachan שבדרום האי והעיר Portree, מעט צפונה משם (אוטובוס של 15 דקות ייקח אתכם מהעיר אל Sligachan לתחילת המסלול). ישנם מסלולים רבים וכדאי לכל אחד לחבר לו מסלול באורך ובקושי הטובים לו. להלן מקומות שכדאי לעבור בהם:

  • כדאי לטפס על Sgurr Mhairi (בגובה 775m), הר חרוטי עטוף דרדרות אפורות הנושק לקמפינג ממזרח. אין שבילים בדרך למעלה אך הטיפוס אינו קשה, אם כי מתיש משהו. מדרום מזרח לקמפינג יש חצי סהר של הרים המחוברים בשלוחות מאורכות ויש מסלול טוב התופר טרוורס בין הפסגות. השביל יוצא בכיוון דרום-מזרח מהקמפינג ועובר דרך: Beinn Dearg Mheadhonach(651m) -> Beinn Dearg Mhor(731m) -> Bealach na Sgairde, כאן נפסק השביל באוכף קטן וברור ואפשר להמשיך ל-Sgurr Mhairi ולבסוף ל Sligachan. אפשר לצאת מהקמפינג עם תיק קטן בלבד, לבצע את הטרוורס, לעלות ל-Sgurr Mhairi ולרדת חזרה לקמפינג ב 6-4 שעות.
  • כדאי להגיע ל-Loch Coruisk וללכת על השביל המקיף אותו (יש שביל המגיע לשם מהקמפינג). זהו אגם צלול כבדולח התחום על ידי מצוקי בזלת אדירים.
  • אם אתם רוצים לכבוש את אחת הפסגות המחודדות, קחו את השביל היוצא מהקמפינג לכיוון מערב, עובר אוכף ומצטרף לכביש המוביל ל-Glenbrittle. בחוף של Glenbrittle יש קמפינג נוסף נחמד. מהעיירה עצמה במקום המסומן בשפופרת של טלפון (Glenbrittle House) עולה שביל לכיוון Loch an Fhir-bhallaich ומשם עוד שעה של טיפוס תביא אתכם לאגם קטן ויפהפה המוקף במצוקים שחורים. עקפו את האגם משמאל ותראו שביל המתחיל לעלות בתלילות לאורך דרדרת בהירה ימינה. השביל נשאר ברור ועליה לא קלה של שעה נוספת תביא אתכם לאוכף קטנטן בין Sgurr Mhic Choinnich לבין Sgurr Alasdair. השביל ממשיך מעט אחרי האוכף ימינה ועולה לשפיץ של Sgurr Mhic Choinnich. הטיפוס לאוכף לא דורש כישורים מיוחדים (לטפס כמו שקיפודים עושים אהבה - לאט לאט ובזהירות!) אך הטיפוס מהאוכף לשפיץ דורש יכולת מסוימת בטיפוס והליכה על סלעים (למרות שאינו טכני כלל ולוקח כמה דקות). כדאי לנסות, הנוף בפסגה אמור להיות עוצר נשימה (אני ביקרתי שם בערפל מסמא ועדיין היה נחמד).

לתחילת הכתבה

אזור פורט וויליאם

Fort William היא עיר קטנה ותיירותית מאוד, השוכנת בקצהו הדרומי של ה-Great Glen: אותו שבר המפריד בין צפון לדרום סקוטלנד. חוץ מחנות טיולים נהדרת, לא מצאתי הרבה מה לעשות בעיר, אך ההרים והנופים בסביבה שווים השקעה של כמה ימים לפחות. העיר שוכנת למרגלות ההר הגבוה באנגליה, Ben Nevis (גובה 1344m), העולה בצורה דרמטית מגובה פני הים עד לפסגה על פני קילומטרים ספורים. הטיפוס לפסגת ההר פופולרי מאוד ויש מין אוטוסטרדה של מטיילים המעפילים לרום ההר (עשרות אם לא מאות ביום מוצלח). הטיפוס לוקח כמה שעות ואינו קשה כלל. אני רוצה להמליץ על טיול אחר באזור, קשה יותר ויפה יותר לדעתי.

Fort William to Kinlochleven
 כל המסלול מתבצע לאורך כביש בהתחלה ולאחר מכן במעלה ובמורד שביל ברור. השביל מסומן על המפה. זהו טיול של יום אחד (יום ארוך) שמסתיים בעיירה הקטנה Kinlochleven. בעיירה זו יש מרכז ספורט אתגרי משוכלל הכולל שני קירות טיפוס, חדר בולדרינג, קיר קרח וסאונה רצחנית (85°C, בקושי יצאתי חי). אם רוצים אפשר ללון בסביבה וליהנות מהמרכז ביום המחרת. כמובן לא לוותר על הסאונה בסוף הטיול (פתוח עד 22:00). יש כמה אוטובוסים ביום בין Kinlochleven ו-Fort William, תשאלו ב- Information. המסלול:

מ-Fort William לכו לאורך הכביש המתפתל מדרום מזרח לעיר לאורך Glen Nevis, אחד העמקים היפים והמפורסמים בסקוטלנד. הכביש עובר את Polldubh ואת Achriabhach ומסתיים בחניה לרכבים (מסומן ב-P כחולה על המפה). מכאן יוצא שביל המגיע למפל מרשים לאחר כק"מ וחצי. השביל ממשיך לאורך הגדה השמאלית אך אנו נחתוך כאן לגדה הימנית. יש גשר כבלים מפוקפק עליו יש לעבור בזהירות ולהגיע לבסיס המפל, שם יש נקודת תצפית נהדרת על המים השוצפים מעל. במפה נראה כאילו השביל חוצה בבסיס המפל אך למעשה המעבר שם מסוכן ואינו הכרחי. המשיכו כמאה-מאתיים מטר מטה עם המים היורדים מהמפל עד שתמצאו מקום נוח לחצות בו (צריך להוריד את הנעליים, אין מה לעשות).

השביל אליו אתם רוצים להגיע עולה לכיוון כללי דרום, בזיגזג, על השלוחה משמאל למפל. השביל דוקר 3 פסגות; את An Gearanach (982m), An Garbhanach (בגובה 975m) ולבסוף את Stob Coire a Chairn (בגובה 981m). הנוף הנגלה מפסגות אלו מלכותי וקסום. בפסגה השלישית יש לקחת את השביל היורד לאורך שלוחה ברורה מזרחה. שביל נוסף ממשיך מערבה לפסגה של Sgurr an Lubhair (בגובה 1001m). לאחר כקילומטר תגיעו לאוכף בו השביל יורד בזיג חזק ומתמתן לבסוף כאשר הוא מושך דרומה עד ל-Kinlochmore ולבסוף ל-Kinlochleven. שימו לב: בדרך למטה השביל הרגלי חוצה שביל עפר המוביל ל-Mamore Lodge. אל תסטו לשביל העפר אלא המשיכו בדרך הרגלית המקורית שתוביל אתכם בבטחה למטה. ומילה אחרונה לסיום: לאלו המטיילים עם בנזיניה ראו הוזהרתם! בנמל התעופה באידנבורג לא מעבירים בקבוקי בנזין! אני נאלצתי להיפרד מבקבוק הMSR שלי.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה