למה לנסוע לסקוטלנד
קרני שמש ראשונות פוגשות אגם (לוך), המתפתל לאורכו של עמק (גלן) ירוק ורחב, ומצדדיו ניצבות גבעות ובית לבן ובודד יושב לו ביניהן, הרים (בן) גבוהים מטילים את צילם. בראשי עדיין מתנגנת המוזיקה מאמש - ערב בפאב המקומי, כשהתיישבתי לבד על אחד הכיסאות, אבל לא נותרתי בודדה למשך כל הלילה. גבעות ירוקות, אגמים ארוכים, בתים באמצע שום מקום, איים נידחים, ערפל קסום ומסתורי, פאבים מסורתיים ואנשים חמים וידידותיים. למה לא לנסוע לסקוטלנד?
מתי לנסוע לסקוטלנד
בחודש מאי. אחרי שיחות רבות עם מקומיים עקב תסכולי האישי ממזג האוויר הסקוטי – כולם ענו בפה אחד: "חודש מאי". מזג האוויר הוא אחד המרכיבים הקריטיים, אם לא הקריטי ביותר, לטיול בטבע, על אחת כמה וכמה כשיוצאים לטרקים וישנים בקמפינג. מזג האוויר הבריטי ידוע לשמצה – גשם יכול לרדת בכל רגע נתון (!), לכן לא להתאכזב כאשר השמיים לא כחולים, להפך! להודות במזלכם כשהם כן. אפשר לנסות להיאחז בגישה האופטימית ש"הנופים דרמטיים יותר בערפל". אבל בואו נודה בזה: אין כמו שמיים כחולים ובהירים, שמש נוצצת, כשקרניה מחממות את גבכם. ולמרות הדעות הקדומות על סקוטלנד האפורה, יש לא מעט ימים כאלה, אם נוסעים בזמן הנכון.
מאי ויוני הם חודשי האביב ותיאורטית, כי אי אפשר באמת להסתמך על מזג האוויר, מדובר בחודשים היבשים והשמשיים ביותר בסקוטלנד. כמובן שהכל יחסי, עדיין ירד גשם מפעם לפעם. המידג'ס, היתושים הטרדניים, מתחילים לפעול רק בסוף חודש מאי – עוד אידיאל למשוואה.
יולי ואוגוסט, חודשי הקיץ העמוסים בתיירים, ידועים במזג אוויר הפכפך ובעודף מידג'ס נוראי. חודש אוגוסט האחרון (2009) למשל, היה גשום באופן מחריד. האי סקאי חווה יום שמשי בהיר בתחילת ספטמבר לראשונה מאז סוף יולי!
ספטמבר ואוקטובר הם חודשי הסתיו, עם מזג אוויר יחסית שליו - אך אין לדעת. כשאני טיילתי בתחילת ספטמבר, השבוע הראשון היה אפור וגשום. ואילו השבוע השני היה שמשי, נהדר והיה אולי יום אחד שבו ירד הגשם. האוויר קר יותר ולכן אין הרבה מידג'ס, אין עומס בתיירים, ועם זאת לא שומם – ועדיין הייתי בוחרת בחודש מאי (ככה זה כשמטרקים ביומיים של הליכה רצופה בגשם, כל הבגדים רטובים, אי אפשר לפתוח את האוהל כי הוא רטוב עוד מהלילה הקודם – זה מסוג החוויות שמעצבות אותך...).
ואם אין לי עם מי לטייל, לנסוע לבד?
תלוי בכם. רוב המטיילים שיוצאים לטייל בסקוטלנד – יוצאים בזוג. בין אם מדובר בזוג צעיר או מבוגר, או זוג חברים. קשה למצוא אנשים שיוצאים לבד ומחפשים את דרכם בסקוטלנד: רוב האנשים נוסעים לכמה ימים או מקסימום שבועיים, ל"קפיצה" לאזור, ולא למסע של טרקים מתוכנן, מוקפד ושאפתני. אני בעבר טיילתי בניו זילנד, ולשם רוב המטיילים מגיעים כדי לטייל הרבה זמן באזור (מאחר והמדינה כל כך רחוקה) אז היה לי הרבה יותר קל למצוא שם אנשים לאורך זמן – וזה מה שחיפשתי, אבל סקוטלנד קלה יותר מבחינה גיאוגרפית, לכן לא קיבלתי מענה לציפיות שלי.
ולא אהבתי את זה. יצאתי לבד, בחורה בת 23, עם אוהל וכל הציוד ההכרחי והבסיסי. לא לטעות. פגשתי הרבה אנשים, וטיילתי עם לא מעט, וזה היה כיף ונחמד. חצי מהווסט היילנד עשיתי עם שני גברברים גרמנים, לבן נביס טיפסתי עם זוג גרמנים (יש שם הרבה כאלה...), באי סקאי טיילתי עם הולנדית ואוסטרלי וכד'. אבל אני לא אוהבת לטייל לבד, ועייף אותי להכיר כל פעם מחדש אנשים, וגם לא יכולתי לעשות את הטרקים שרציתי – כי לא רציתי לעשות אותם לבד (ללכת לבד על קו רכס או לעשות טרק של יומיים בהרים לבד... לא הרגשתי מספיק נוח עם זה), ורוב האנשים לא הגיעו למספיק זמן כדי להצטרף או לא היו שאפתניים מספיק כמוני.
אם אתם נהנים לטייל לבד, אם אתם נהנים להחליף אנשים ולטייל כל יום עם מישהו אחר – אז כן, זה יכול להתאים. אפילו אם אתם טרקיסטים בודדים שמעדיפים שינה שקטה באוהל שלכם מאשר אכסניה מלאה באנשים – זה גם יכול להתאים. אבל אם אתם לבד, ורוצים למצוא מישהו שיתאים למסע שלכם, כדאי שתמצאו אותו לפני הנסיעה. הסיכויים נמוכים (לא בלתי אפשריים, כמובן!) למצוא מישהו שבאמת יהיה הולם לתוכניותכם.
המסקנה האישית שלי היא שכשאחזור לסקוטלנד לגיחה שנייה, לא אחזור לבד.
איך להגיע לסקוטלנד
ככל הידוע לי, אין טיסות ישירות מהארץ לסקוטלנד. הדרך המקובלת, יש להניח, היא לטוס אל לונדון וממנה לקחת טיסה אל אדינבורו או גלזגו. לחילופין, במקום טיסה אפשר לקחת רכבת או אוטובוס, ובמקרה ותרצו לחסוך זמן אפשר לעשות נסיעת לילה של כ-8 שעות. זה לא כיף, אבל ככה לא מבזבזים יום על נסיעות. שווה לחקור לעומק בכל הנוגע לטיסות. ייתכן שאם טסים דרך אירופה, כמו למשל דרך גרמניה, ומשם לוקחים טיסה אל סקוטלנד – זה יכול להוזיל את העלויות. אני אישית משתדלת בכל קפיצה לאירופה לבקר בלונדון.
הנה כמה אתרי אינטרנט שיעזרו לכם במציאת מידע על אמציע התחבורה:
www.ryanair.com/site/EN/
www.megabus.com/uk/
www.thetrainline.com
www.nationalexpress.com
איפה לישון?
סקוטלנד היא מדינה מערבית, לכן יש אופציות רבות ללינה – מצימר עם ארוחת בוקר (B&B), דרך מוטל ועד מלון יוקרתי. אני ערכתי טיול תרמילאי, לכן אתמקד באופציות התקציב הנמוך:
אכסניות
בסקוטלנד יש שפע של אכסניות ורובן מנוהלות היטב ומספקות מיטה טובה, מטבח גדול, אינטרנט, מבחר של אנשים לשבת איתם על ספות נוחות והכי חשוב – חדר ייבוש! כה קריטי, כה הכרחי. בנוסף, רבים מהטרקים הארוכים בסקוטלנד עוברים בין עיירות, לכן בהחלט אפשר לבנות מסלול-סובב-אכסניות כדי לחסוך משקל של שק שינה ואוהל. אם אכן הכוונה לישון רוב הזמן באכסניות, אולי שווה לשקול הוצאת כרטיס YHA כי יש אכסניות רבות החברות בארגון זה. בארץ זה עולה כ-50 שקלים וניתן להוציא אותו באכסניות השייכות לארגון, ויש לא מעט כאלו בסקוטלנד (בטרק הווסט היילנד יש שתיים כאלה). החברות מורידה פאונד אחד מהתשלום, אז 9 לילות באכסניה יחזירו את ההשקעה.
אני למשל, טיילתי עם אוהל, ונאלצתי לוותר על תוכניתי השאפתנית לבלות את מרבית זמני באוהל בטרק הווסט היילנד – כי ירד גשם כל הלילה, וביום למחרת המשיך לרדת, ואם הוא הפסיק – לא הייתה שמש כדי לייבש את האוהל, לכן הזדקקתי לאכסניה בעיקר כדי לייבש את האוהל שלי!
מלבד YHA, יש גם ארגון אכסניות עצמאי. למידע נוסף: www.syha.org.uk/home.aspx או www.hostel-scotland.co.uk.
קמפינג
זוהי האופציה הזולה וההרפתקנית. סקוטלנד מאד נוחה לקמפינג – יש המון אתרי קמפינג רשמיים שעולים בדרך כלל מ-10 פאונד ומטה (ודאי יש יוצאים מהכלל שלוקחים יותר כסף ללילה, אני נתקלתי לרוב באתרים שדרשו 5 פאונד לאדם). בתמורה מקבלים חלקת דשא, שירותים ומקלחות מסודרים, קורת גג למטבח ולפעמים אפילו זוכים במטבח מאובזר!
מלבד אתרים מסודרים, בסקוטלנד פועלים על פי העיקרון "The Right of Way – Wild Camping"– קמפינג בטבע. אפשר לפתוח את האוהל בכל מקום וזה יהיה בחינם וחופשי לחלוטין לכולם. כמובן שיש כמה מגבלות... (אם זה נמצא בקרבת מבנה או חווה יש לבקש רשות, לא להשאיר עקבות, לקחת את הזבל שלכם, לא לחנות יותר מיומיים באותו המקום, לא לשים את האוהל קרוב מידי למקורות מים וכד'). יש לדבוק בקוד ולעשות קמפינג אחראי. למידע נוסף: www.outdooraccess-scotland.com.
עוד דבר בנוגע לקמפינג – יש אתרי קמפינג עם Wingam, מעין ביתן קטן עם מזרונים שאפשר לישון בו. לא הייתי מסתמכת על זה, וכן סוחבת אוהל. זוהי אולי אופציה סבירה ללילה גשום או אם לא רוצים לעשות קמפינג אבל כן רוצים להוריד עליות מפעם לפעם.
במקומות שנתקלתי בווינגם, זה עלה בין 7-8 פאונד ללילה. אבל צריך שק שינה, אחרת תקפאו בלילה.
בות'י (Bothy)
כאן הכיף האמיתי מתחיל. הבות'יס אלו בקתות המפוזרות ברחבי סקוטלנד ופתוחות לציבור הרחב לשימוש בחינם על מנת לספק מחסה. לא תמיד יש שירותים (שלא לדבר על מקלחת), לרוב יש אח ומקום לפריסת מזרון ושק שינה (חובה שק שינה!) ויש לדאוג מראש לאמצעי בישול – כמו גזיה, סיר וכד'. החוק היחיד הוא להשאיר את הבקתה כפי שקיבלתם אותה - לא להשאיר לכלוך או זבל אחריכם. נשמע נהדר, וזה אכן כך: אין כמו לינה בבקתה! זה מחסה בפני הגשם וזה מקום לפגוש אנשים שונים ומעניינים, אהיה אף קיצונית ואומר שאחד מהלילות הטובים והמסקרנים שחוויתי היו בבות'י. אבל זה היה הלילה הכי פחות נוח לשינה, כי המזרון שלי היה דק מדי.
כמה דגשים: המיטה מובטחת על פי סדר ההגעה, לא כדאי להסתמך על הבות'י ועדיף לסחוב אוהל כדי לא להגיע למצב שאין מקום. חלקן פרטיות ולא מיועדות למטיילים, ויש לשים לב לעונות המרעה, שבהן הבות'יס מאוישות בעיקר על ידי רועי כבשים. למידע נוסף: www.mountainbothies.org.uk.
תקציב, ציוד ומידע חשוב
תקציב
ירידת ערך הפאונד בהחלט מועילה לבניית תקציב בכל הקשור לטיולים בבריטניה, ולמען האמת זה לא חייב להיות כל כך יקר כפי שחושבים. אם לנים רוב הזמן בבות'יס או באוהל - בין אם מדובר בקמפינג מסודר או בטבע - קונים אוכל בסופרמרקט ומבשלים לעצמכם ארוחות, נמצאים רוב היום בטיולים בטבע ולא בנסיעות, אנחנו מסתכלים על סדר גודל של 20 פאונד ליום, ואף פחות. משדרגים לאכסניה? 25-30 פאונד ליום. מוסיפים ארוחה ובירה בפאב ולינה ב-B&B? יעלה 40 פאונד ליום. וכן הלאה... זו ההחלטה שלכם. חשוב לדעת שטיול של חודש בסקוטלנד לא אומר שצריך למשכן את הבית. ואני לא מדברת כאן על התכלבות. אני מדברת על סגנון טיול תרמילאי - טרקיסטי הדוגל בפשטות, צניעות והרבה טבע. זה הכל.
ציוד
חשוב להשקיע בציוד טוב, בעיקר אם רוצים לטרק בסקוטלנד. נעלי טיולים חסינות במים – חובה! בווסט היילנד וואי השביל הפך לנחל כשירד גשם. מעיל גשם סביר ומכנס נגד גשם ללבוש מעל המכנס הרגיל, בגדים שמתייבשים מהר, פליז, כובע צמר, כפפות וגרביים חמות – בסיסי. חשוב להיות מוכנים כל הזמן לכל עונה! כמובן שלפני כל טרק יש להצטייד במפה של האזור.
טרקים
בשביל זה התכנסנו. לסקוטלנד יש ארבעה טרקים ארוכים, רשמיים ומסומנים: סאות'רן אפלנד (Southern Upland), ווסט היילנד וואי (West Highland Way – שהוא גם הטרק הפופולרי ביותר בבריטניה), ספייסייד (Speyside) וגרייט גלן וואי (Great Glen Way).
אם אתם שאפתניים ורציניים, את ארבעתם ניתן לחבר! אפשר ללכת מאזור אדינבורו אל גלזגו (9 ימים - סאות'רן אפלנד), מגלזגו אל פורט וויליאם (7 ימים - ווסט היילנד וואי) ומפורט וויליאם אל אינברנס (5 ימים - גרייט גלן וואי), ומאינברנס לנסוע לאבינמור וממנה ללכת אל בוקי! (5-7 ימים – ספייסייד). אבל הבהרה קלה: תלוי מה אתם מחפשים בטרק. אם אתם אוהבים לטפס גבוה וללכת במסלולים מאתגרים, מרבית הטרקים הארוכים לא בשבילכם. אולי שווה לעשות את הווסט היילנד וואי, כי הנופים בו יפים (בעיקר ככל שמתקדמים לאזור ההיילנדס ומתקרבים לפורט וויליאם), אבל רוב הטרק מישורי ונמוך עם דרך רחבה ונוחה להליכה, ללא יותר מדי אתגרים. הנוף חוזר על עצמו, ועלול לשעמם אתכם.
הטרקים הארוכים עוברים בעיירות, לכן אפשר לדאוג לאספקת מזון סדירה (שזה טוב, כי לא צריך לסחוב הרבה אוכל), ואפילו את זה לא באמת צריך לסחוב, אפשר פשוט לאכול ארוחת ערב בפאב! אין את הבידוד המופלא שבדרך כלל טרקים מעניקים – האיחוד עם הטבע, תנאי הפשטות הולכים לאיבוד עקב מגוון האופציות ללינה ולאכילה. ואולי זה קוסם לכם, וזה נהדר, אבל אני אוהבת טבע פראי. ייתכן מאד שאני בררנית מדי, ואת האצבע המאשימה אפשר להפנות אליי, ולא אל סקוטלנד (או אל ניו זילנד, שהיא האשמה האמיתית בכל הנוגע לסטנדרטים שלי) ובנוסף, מדובר רק בטרקים הארוכים והגדולים. יש הרבה הליכות בהרים או טרקים בטבע שבהם כן ניתן למצוא את הדברים שאני חיפשתי.
סחיבת ציוד
ברוב ההליכות הארוכות קיים שירות שמאפשר שליחה של התיק הגדול אל מקום הלינה המיועד לאותו היום, וביצוע הטרק עם תיק קטן – במילים אחרות, רמאות. מה שכן, אולי כדאי לעשות למי שמעדיף "לעשות טרק על באמת" ולסחוב את התיק הגדול, ניתן לשלוח תיק עם הדברים הלא נחוצים לטרק, ולהישאר רק עם הדברים שבאמת צריך. צריך לדון בזה עם כל חברה בנפרד (בדרך כלל יש חברות שונות שפועלות עבור כל טרק), אבל יש סיכוי טוב מאד שזה יעלה פחות ככל שמורידים את כמות העצירות. למשל, אם בטרק ווסט היילנד וואי, תשלחו את התיק ישירות לפורט וויליאם והוא לא יעצור אתכם כל יום.
סימון
מרבית המסלולים בסקוטלנד אינם מסומנים היטב, אבל קיים שביל ברור שניתן לעקוב אחריו. רצוי עם מפה ומצפן כמובן – מזג האוויר השמשי והנפלא שאיתו התחלתם את הבוקר, יכול להתחלף במהירות לערפל, בעיקר בהרים! במרבית מהטרקים ניתן למצוא גם סימון באמצעות Cairns – ערימות של אבנים (או סלעים).
לכבד את ההרים
כשעמדתי לצאת לטרק מופלא בהרים, זקנה שעמדה לידי בתחנת האוטובוס נראתה מזועזעת כשעניתי "לא" לרוב השאלות שלה (יש לך מפה? את יוצאת לטיול עם עוד מישהו? היית בהרים של סקוטלנד בעבר?), ואמרה לי ברצינות כנה: "אני מכבדת את ההרים."
אני גם מכבדת אותם! ואני אדם אחראי, ובסוף כן הייתה לי מפה, אבל חשוב כן לשים לב, להיות מוכנים לכל עונה על ידי ציוד נכון, ולא לצאת לטייל כשמזג האוויר רע. בלי קשר לסכנה הקיומית - וכן, יש כזו – אנשים מתו בניסיון להגיע לפסגת הבן נביס, ההר הגבוה ביותר בבריטניה (כולה 1,344 מטר, אגב), כשעשו את זה במזג אוויר רע.
עד כאן הטפות מוסר, בחזרה לטרקים.
טרקים ארוכים - מעל יום
אני נעזרתי בעיקר בספר של הלונלי פלנט – Walking in Scotland – שהיה שימושי מאד. לא מצאתי מספיק מידע בעברית כדי לתכנן את הטיול (סדר גודל של חודש עד חודש וחצי של טרקים בסקוטלנד באם אצליח לשמור על תקציב סביר, וכן, זה אפשרי לשמור על תקציב סביר!).
ובכן, מישהו צריך לקחת אחריות! וכפי שהזכרתי בעבר, אני בחורה אחראית.
טרק סאות'רן אפלנדס (Southern Uplands)
טרק של 338 קילומטרים שאורך כ-9 ימים ומתחיל מהעיירה פורטפטריק (Portpatrick) ומסתיים בעיירה קוקבורנספאת' (Cockburnpath), בהנחה ועושים אותו מהמערב למזרח, שזה אגב הכיוון הפופולרי של רוב המטיילים. המערב הרבה יותר פראי, והמזרח יותר מיושב. הטרק חוצה אזורים רבים בסקוטלנד וכולל חופים, יערות, אזורים חקלאים וגבעות. לא כדאי להתחיל עם הטרק הזה, כי מדובר בימים ארוכים של הליכה ויש לא מעט גבעות שצריך לעבור. אם לוקחים אוהל או מסתמכים על לינה בבות'י, זה נותן גמישות בזמני ההליכה, אבל אם לא יש לקחת בחשבון שייתכן שתאלצו ללכת הרבה שעות על מנת להגיע למקום עם לינה.
פרטים נוספים באתר הרשמי של הטרק: www.southernuplandway.gov.uk/cms.
טרק ווסט היילנד וואי (West Highland Way)
הטרק הפופולרי ביותר בסקוטלנד, וגם אם מתחילים אותו לבד, אפשר בקלות למצוא אנשים בדרך. טרק של 153 קילומטרים שאורך כשבוע, ויכול להיות יותר ארוך אם מחליטים לעשות כל מיני הליכות יום (כמו לטפס על הגבעה בן למונד). הטרק מתחיל בפרברי גלזגו ומסתיים מתחת להר הכי גבוה בבריטניה, הבן נביס, הניצב צמוד לעיירה פורט וויליאם. רוב הטרק מישורי ונוח להליכה, אבל בעל חלקים מאתגרים כמו "מדרגות השטן" – Devils Staircase – אחרי שיוצאים לכיוון קינלוכלבן, באזור גלן קו. רוב האנשים צועדים מדרום לצפון, מגלזגו אל פורט וויליאם. יש לברר במילגבי, העיר בה מתחילים את הטרק (למרות שאפשר ולא כל כך מומלץ להתחיל את הטרק ממרכז גלזגו – אין נוף יותר מדי מעניין שם...) באילו עיירות כן ניתן למצוא סופר לרכישת אוכל.
דגש קל בנושא הלינה – לרוב אפשר למצוא אתרי קמפינג מפוזרים או אכסניות, אבל ב- Kings House יש רק מלון, אז צריך לשקול אופציה של קמפינג בטבע או בחירת הימים בצורה נכונה על פי מקומות הלינה. בשיא העונה (יוני-אוגוסט) כדאי להזמין מראש את המקום. בתחילת ספטמבר היה בסדר גמור. יש שתי בות'יס במהלך המסלול שניתן לישון בהן בחינם בין Rowardennan לעיירה Inverarnan – חבל שהן במרחק לא רב זו מזו.
בנוגע לאיזה חלק הכי שווה – יש להניח שככל שמצפינים הנופים נעשים דרמטיים יותר, אבל מזג האוויר יהיה הגורם הכי מכריע. מבחינתי, היום הראשון היה היום הכי יפה של הטרק, כי זה היום היחיד שהיה שמשי לכל אורכו, אבל לא צריך להיבהל. אני הייתי חסרת מזל, פגשתי אנשים שעשו את כל הטרק תחת קרניה החמות והאוהבות של השמש (טוב נו, אולי חוץ מיום אחד שהיה קצת מעונן).
פרטים נוספים באתר הרשמי של הטרק: www.west-highland-way.co.uk/home.asp.
טרק קינטייר פנינסולה (Kintyre Peninsula)
טרק של 143 קילומטרים בחוף המערבי של סקוטלנד – בין האי אראן לקצה הצפוני של אירלנד – המתחיל מהכפר Tarbert ומסתיים ב - Dunaverty. הטרק אורך כ-5-7 ימים, ועובר בין גבעות נמוכות, יערות וחופים.
פרטים נוספים באתר הרשמי של הטרק: www.kintyreway.com.
רוב רוי וואי (Rob Roy Way)
טרק של 126 קילומטרים (אפשר להאריך לטרק של 148 ק"מ אם ממש רוצים!), שחוצה יערות ועובר בין עמקים והרים מרשימים. הטרק אורך בין 5-8 ימים ומתחיל מ- Drymen (העיירה המוכרת לנו מטרק ווסט היילנד וואי) עד ל- Pitlochry.
פרטים נוספים אפשר למצוא באתר המעוצב והמופלא: www.robroyway.com.
טרק גרייט גלן וואי (Great Glen Way)
טרק של 117 קילומטרים כל הדרך מפורט וויליאם עד אינברנס, טרק שהולך במשך 4-5 ימים לאורך לוך נס. אופציה נהדרת לנסות למצוא את נסי המפלצת! הטרק הולך דרך עמק, לצד שלושה אגמים ולאורך תעלה היסטורית דרך יערות ולצד פרחים.
פרטים נוספים באתר הרשמי של הטרק: www.greatglenway.com.
טרקים קצרים - יום אחד
קטרן וואי (Cateran Trail)
טרק מעגלי של 103 קילומטרים, שמתחיל ונגמר בעיירה Blairgowrie. מדובר בטרק מסומן, קליל ונמוך של חמישה ימים וניתן למצוא מקומות לינה בכפרים הממוקמים לאורכו של הטרק.
פרטים נוספים אפשר למצוא באתר המהמם: www.walkthecaterantrail.com.
פייף קואסטל פאת' (Fife Coastal Path)
טרק של 150 קילומטרים הלוקח בין 5-7 ימים, וכמו שמו – כולו נערך לאורך קו החוף של פייף. מצוקים, חופים (Award Winning Beaches – כך מתואר באתר), מערות, כפרי דייגים נידחים ושלל ציפורים. מומלץ להתחיל בדרום מ- North Queensferry ומשם להצפין, כי זה נעשה יותר ויותר יפה ככל שמצפינים.
פרטים נוספים אפשר למצוא באתר הרשמי של הטרק: www.fifecoastalpath.co.uk.
בן נביס (Ben Nevis)
זה לא טרק של כמה ימים, אלא יום ארוך אחד של טיפוס על הר, אבל מאחר וזה ההר הגבוה ביותר בבריטניה (כולה 1,344 מטר), החלטתי שמגיע לו יחס מיוחד או לפחות איזשהו יחס. הוא לא מתחיל מפורט וויליאם – צריך לקחת אוטובוס אל מרכז המבקרים של גלן נביס, מרחק של 15 דקות נסיעה, או לחילופין הליכה של חצי שעה עד שעה ברגל ממרכז העיירה. אפשרות נוספת היא לישון בקמפינג או באכסניית הנוער של YHA שנמצאת ממש בתחילת המסלול. המסלול הרגיל לראש ההר, בו תתקלו בלא מעט מטיילים שינסו את מזלם להגיע לפסגה, אורך בין 6 ל-9 שעות בדרך כלל. השביל רחב ונוח במרבית בזמן, והעלייה יחסית הדרגתית. אל תהיו עצובים אם לא ראיתם כלום בפסגה. מזג האוויר סביב ההר מאד לא יציב, ואני שמעתי על בחור שטיפס 15 פעם על ההר, ותמיד היה ענן בפסגה. אפשר גם תמיד לעשות איזה טרקון נמוך ולקוות שכשתסיימו אותו, יהיה יום בהיר.
למי שרוצה קצת אתגר, אפשר לעשות מסלול מעגלי דרך Carn Mor Dearg Arete שיהפוך את הטיול לארוך יותר, אבל ריק יותר ממטיילים כי רובם עושים את ההלוך - חזור הסטנדרטי והמסלול השני הולך על קו רכס מרשים. שווה לעשות אותו רק במזג אוויר מוצלח, אחרת חבל על המאמץ, לפחות לדעתי. אם יש כוונה לעשות את הטרק המעגלי, אחרי שמגיעים ללוך צריך לקחת את המסלול השמאלי ולא ללכת ימינה אחרי כולם. אגב, יש בות'י בפסגת הבן נביס.
אתר שווה על המסלול (בו גם אפשר להוריד מפה של האזור ולהדפיס אותה!): http://www.walkhighlands.co.uk/fortwilliam ואתר נוסף: http://ben-nevis.com.
רינג אוף סטיל (Ring of Steall)
שוב מדובר ביום ארוך אחד (רק 13.5 קילומטרים), אבל אחד הימים! יוצא מאחת החניות עמוק בגלן נביס – יש שירות אוטובוס שמגיע לשם. מדובר במסלול נהדר שמטפס גבוה והולך במעגל דרך 4 פסגות (Munors) מרשימות. כדאי לבצע את זה רק ביום בהיר כי ההליכה חשופה ולעיתים קרובות הולכים על קו רכס צר. מידע נוסף על ההליכה אפשר להשיג דרך מרכז המבקרים של גלן נביס, ושם גם לבדוק מזג אוויר ולקנות או להשכיר מפה של האזור.
אתר שווה על המסלול (בו גם אפשר להוריד מפה של האזור ולהדפיס אותה!): /www.walkhighlands.co.uk.
The Road to the Isles
הכוונה היא לא למסלול הארוך בין פורט וויליאם לעיירה הקטנה מולייג, אלא מדובר במסלול של 23 קילומטרים שלוקח עד 8 שעות הליכה, אבל אפשר בקלות להפוך אותו לטרק בזכות שתי הבות'יס שמסתתרות בעמק. מדובר בטרק נמוך שמתחיל ב - Corrour תחנת רכבת (שלצידה אפשר למצוא אכסניית YHA) שבה צולם הסרט טריינספוטינג והיא תחנה שנמצאת ממש בשום מקום, שזה אף פעם לא רע. המסלול יוצא משם והולך לאורך הנהר עד שמגיע לגלן נביס.
קיירנגורמס (Cairngorms)
כנ"ל לגבי אזור Cairngorms, לא התקרבתי אפילו לאזור לכן אין לי מידע קונקרטי לגבי טרקים של כמה ימים. אבל בכל זאת מדובר באזור מאד פראי עם הרבה פסגות גבוהות ויש אופציות טובות לטרקים של כמה ימים. יש בסביבה גם לא מעט בות'יס!
עם זאת, כל מה שצריך זה לנבור אחר טרקים בפארק הלאומי המופלא דרך האתר המרשים הזה: www.walkhighlands.co.uk/cairngorms.
גלן אפריק (Glen Affric)
טרק של כ-27 קילומטרים שנמתח ליומיים של הליכה. יוצא מהעיירה Cannich או לחילופין Morvich ומגיע אל אכסניה נידחת של הארגון YHA. זו אכסניה באמצע שום מקום שלא ניתן להגיע אליה בכביש, אלא רק בהליכה (או רכיבה על אופניים) וצריך להביא שק"ש... היא במרחק של מינימום 8 מייל מציויליזציה, לכן צריך להביא גם אוכל. למי שלא רוצה לישון באכסניה, מלבד קמפינג בטבע, לא רחוק מהאכסניה נמצאת בות'י (Camban Bothy). משם אפשר לצאת (תלוי אם מתחילים ממערב או מזרח) בכל מיני מסלולים או לבצע הרבה הליכות בסביבה. אפשר ללכת אל Morvich דרך Bealach an Sgairne או דרך Gleann Lichd (מסלול שעובר דרך הבות'י). או בכלל לצאת לכיוון Loch Cluanie.
שווה להציץ באתר הזה כדי לקבל רעיונות על הליכות באזור: www.walkhighlands.co.uk/lochness.
חמש האחיות של קינטייל (Five Sisters of Kintail)
טרקון נהדר של 12 קילומטרים שהולך דרך קו רכס בין שלוש גבעות. מסלול מאד חשוף ופתוח לרוחות חזקות – לעשות רק במזג אוויר בהיר ורגוע! ההליכה מתחילה כ-5 מיילים מערבה ל - Cluanie Inn ומסתיים לא רחוק מ-Morvich. יש שם בסביבה אתר קמפינג.
אינפורמציה נוספת על ההליכה ניתן למצוא פה: www.walkhighlands.co.uk/kintail/Fivesisters.shtml.
קואסט וקולינס (Coast and Cuillin)
האי סקאי – רק הנסיעה אליו שווה את הכל! הרי הקולינס שולטים בקו הרקיע ויש לא מעט טרקים או הליכות שאפשר לעשות באזור. תחנת הבסיס היא Sligachan שמלבד אתר קמפינג ובאנק-האוס (האופציה הזולה יותר מאכסניה, אך העלובה יותר) לא ניתן למצוא שם הרבה, או בכלל. לכן צריך להצטייד באוכל בטרם ההגעה. קואסט וקולינס זה טרק של 22 קילומטרים שאורך כיומיים ואפשר לעשות טרקון שם כדי לטפס על הגבעה Sgurr na Stri. צריך לקחת אוהל לטרק, או להסתמך על הבות'י שנמצאת על החוף. הטרק מסתיים בעיירה אלגוג.
מלבדו, יש עוד כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות ולראות באזור: www.walkhighlands.co.uk/skye/cuillin.shtml.
טרוטרניש רידג' (Trotternish Ridge)
עוד אזור ששווה לבקר בו בסקאי הוא צפון האי בו נמצא רכס טרוטרניש. יש שם הליכה נהדרת של כ-22 קילומטרים שהולכת לאורך קו רכס במשך 8 שעות. הליכה חשופה, ובאזור יש רוחות חזקות – חשוב להשיג מזג אוויר טוב. אפשר לקחת אוטובוס ולבקש מהנהג שיוריד אתכם בחניה של Storr Woodlands או לחילופין בחניה של Quiraing.
הצצה אפשר לראות בדף הזה, וגם להוריד משם מפה: www.walkhighlands.co.uk/skye/trotternishridge.shtml.
ביין דירג מור (Beinn Dearg Mhor)
טרק מאתגר של 25 קילומטרים שאורך כיומיים שחוצה נהרות, עולה בתלילות לפסגה ואת הלילה ניתן לבלות בבות'י Shenavall. היציאה היא מ-Corria Hallie והסיום ב-Dundonnell.
אן טלאך (An Teallach)
טרקון של יום באורך 18 קילומטרים שמתחיל גם הוא ב- Corria Hallie ומסתיים ב- Dundonnell. מסלול הרים מאתגר וחשוף – מזג אוויר טוב דרוש.
גרייט ויילדרנס טרברס (The Great Wilderness Traverse)
טרק של 37 קילומטרים שנערך ביומיים של הליכה. מתחיל, כרגיל, ב-Corria Hallie ומסתיים ב- Poolewe. טרק נמוך שעובר בעמק בין הרים גבוהים, אגמים ומפלים... הכל מהכל. המסלול לא מסומן היטב (אם בכלל), יש בות'י וגם מקום מחסה למרות שבקיץ אפשר בהחלט לעשות את כולו ביום ארוך אחד. אפשר לישון באוהל בקמפינג בטבע.
כל אזור Western Ross הוא אזור מאד פראי ושווה ביקור! אוסטרלי שגם כבר שנתיים בסקוטלנד תיאר את האזור כ"נופי שר הטבעות". יש באזור המון הליכות מכל הסוגים, ניתן להציץ בעמוד הזה: www.walkhighlands.co.uk/torridon.
אזור הצפון פחות דרמטי אבל גם בו ניתן למצוא, כמו בכל רחבי סקוטלנד, אינסוף אופציות להליכות וטרקים. רק צריך לדעת היכן לחפש... כמובן שמעצם מהותה של סקוטלנד כמדינה מערבית, היא מאד נוחה לטיולים. האנשים מסבירי פנים, יש מרכז מבקרים בכל מקום וזו לא בעיה להשיג מידע על טרקים. כל מה שצריך זה להשתמש במילת הקסם.
אתרים שבהם שווה עד מאד לנבור על טרקים או שלל הליכות בסקוטלנד: www.walkhighlands.co.uk או walking.visitscotland.com/walks.
לתחילת הכתבה
