מה הקשר בין קובה לסקוטלנד? או - איך הכל התחיל
תקופת החגים בשנת 2008 היתה יוצאת דופן, כך שהיא אפשרה לנו להיעדר תקופה ארוכה מאוד מהעבודה, בלי לקחת יותר מדי ימי חופשה. לא שזה משנה לסטודנט לתואר שני, שבמילא קובע את הלו"ז לעצמו, אבל אני כמובן לא ויתרתי על ההזדמנות והשנה חיפשתי מדינת עולם שלישי כיעד לתור בה. בראש סדר העדיפויות עמדה אוגנדה. רציתי לחקור יעד חדש, ביבשת חדשה, שעוד לא ביקרתי בה. לצערי, לא מצאתי שותפים. לכן, נאלצתי לבחור יעד אחר. ידידה רוכבת נסעה לבקר משפחה בארה"ב והציעה לי להמשיך במסע אופניים בקובה, שהייתה גם היא אחד היעדים שעמדו בעיני כיעד חובה. בעקבות ירידתו של פידל קסטרו מן השלטון, נראה היה כדאי לנצל את ההזדמנות, לפני שהמקום משתנה.
מה הקשר לסקוטלנד? חופשתי ארכה חמישה שבועות, שניים מתוכם הוקדשו לטיול בסקוטלנד, לפני הפגישה עם ידידתי בקובה. האפשרויות לטיסה לקובה היו דרך לונדון, פריז או מדריד. בחרתי בלונדון (אהובתי משכבר הימים) ושקלתי מספר אפשרויות, כשהשתיים המובילות היו רכיבת Land’s End to John O’Groats (מסלול מקצה לקצה באי הבריטי) או רכיבה בסקוטלנד. התייעצתי עם רוכבים בריטים והפור נפל על סקוטלנד.
הטיול מתחיל ב-25 בספטמבר, לילה לאחר המופע של פול מקרטני בארץ. הטיסה עם אלעל לשדה התעופה סטנסטד עברה בנעימים (חברת אלעל תמיד נוחה לטיסה עם אופניים). המשכתי בטיסת פנים, שהזמנתי מראש באינטרנט (וגם דאגתי לאופניים), לאדינבורו. נחתתי והרכבתי את האופניים בשדה עצמו. משם, התחלתי ברכיבה לעיר (כ-16 ק"מ). הגעתי לאכסניה, שממוקמת במקום מעולה, ממש במרכז העיר, צמוד לסלע עליו עומד מבצר העיר המפורסם. ביליתי יום וחצי בעיר, לקחתי סיור מודרך בהליכה, שהיה מוצלח מאוד. בהמשך הלכתי למשרד של ארגון Sustrans (אתר: www.sustrans.org), על מנת לרכוש מפות רכיבה של סקוטלנד. המשרד היה סגור, אך בחורה שעדיין הייתה שם, מכרה לי מפות, לפנים משורת הדין. אז מי אמר שהבריטים תמיד הולכים לפי הספר?
ימים 1-6: מאדינבורו לאינברנס
יום 1 - Edinburgh > Glasgow, זמן נטו 6:30, 112 ק"מ: היום (28 בספטמבר) התחלתי לרכוב. לכל אורכה, הרכיבה הייתה לאורך תעלה (Canal). לפני 300 שנים ויותר, התעלות היוו צירי תחבורה מרכזיים להובלת סחורות. בהתחלה הרכיבה נחמדה, נוף של תעלה, צמחיה ומלא בריטים, העוסקים בסוגי ספורט שונים - כראוי ליום ראשון. עם זאת, ככל שמתקדמים בדרך, זה חוזר על עצמו והופך למשעמם: הנוף זהה והרכיבה מישורית. באמצע הדרך ישנה תחנת חשמל, שכוללת אטרקציה תיירותית. כשהגעתי לגלאזגו מצאתי את אכסניית YHA מלאה אך ב-Euro Hostel, הענקי והמפלצתי, היה מקום פנוי. האכסניה אינה חמה או נעימה, אבל יש בה את כל השירותים שצריך והיא זולה. יצאתי לבלות עם מטיילת נוספת ופגשנו סקוטי "אוהב-ישראל", שלקח אותנו לכמה פאבים ומועדונים, כשהוא מפנק אותנו במשקאות לכל אורך הערב...
יום 2 - Glasgow > Inveraray, זמן נטו 5:45, 112.5 ק"מ: אחרי ליל שינה לא טובה (dormitory ל-14 איש...) וארוחת בוקר של האכסניה, יצאתי לדרך ב-11. התחלת היום היתה ברכיבה בשבילי אופניים נטולי תנועה, דרך פארקים נחמדים. עצרתי להפסקה עם רוכב מקומי ב-Balloch, עיירה קטנה שנמצאת בקצה הדרומי של Loch Lemond, שהוא האגם הגדול בסקוטלנד. ההמשך, בגדה המערבית, היה פחות נעים, עם רוח ראש וגשם. התברר לי בדרך, שב-Arrochar אין אכסניה, ונאלצתי להמשיך עד Inverary. מזג האוויר התבהר והדרך הפכה למדהימה, כמו שזכרתי מניו זילנד: הרים גבוהים לצד אגמים, עם עיירות קטנות לאורך הדרך. היום כלל גם טיפוס יפה דרך מעבר הרים.
יום 3 - Inveraray > Oban, זמן נטו 3:28, 67 ק"מ: כרגיל, רוח ראש ליוותה אותי היום. היה גשום בהתחלה, אבל לא זה היה נורא. הנופים המשיכו להדהים, עם נופי אגמים בין ההרים, ממש כמו בניו זילנד. העיר Oban היא יחסית מרכזית ומשמשת כמוקד יציאה לאיים המערביים. בעיר ישנה גם תצפית יפה, שנבנתה בהשראת הקוליסאום ברומא.
יום 4 - יום מנוחה: יצאתי לטיול מאורגן באיים Isle of Mul ו-Iona. למען האמת, הטיול לא ממש עניין אותי, אבל הייתי צריך מנוחה לרגליים... אם כבר, אז התרשמתי שהאיים הם מקום נפלא לטיול אופניים ואפשר לעשות שם רכיבה מהדרום לצפון, שתהיה מקסימה, בעיקר כי יש מעט מאוד תנועה. לשמחתי, פגשתי שני תרמילאים ישראלים במעבורת חזרה. לנתי, בפעם השנייה, באכסניה מרשת Independent Hostel, שבסניפיה ביליתי שישה לילות, במהלך כל הטיול. האכסניות האלו היו מעולות. הבתים היו לרוב בניינים עתיקים, שהוסבו לאכסניות. הן כללו צוות חברותי ואווירה חמימה בכל אכסניה. המקום היה נקי והעיצוב צבעוני ומלא חיים. מומלץ.
יום 5 - Oban > Fort William, זמן נטו 4 שעות, 81 ק"מ: מזג אוויר טוב ליווה אותי לאורך היום. הדרך היתה יפה מאוד, בדיוק כמו בימים האחרונים. החוף המערבי בסקוטלנד אינו מאכזב: מלא באגמים, עיירות ציוריות והרים גבוהים. העיירה פורט וויליאם היא מאוד תיירותית ויש בה אטרקציות רבות, שלרוב קשורות בטבע היפה בסביבה, ביניהן נסיעת רכבת יפהפיה וטיפוס להר בן נוויס.
יום 6 - Fort William > Inverness, זמן נטו 5:40, 119 ק"מ: זה היה יום מדהים, אבל קר מאוד. בתחילת היום ובסופו הידיים שלי קפאו, למרות הכפפות הארוכות. היום התאפיין ברכיבה לאורך הגדה המערבית של Loch Ness, המלאה באתרי תיירות הקשורים למפלצת המפורסמת. הרכיבה המומלצת יותר היא בצידו המזרחי של האגם, אותו ארוץ במרתון. Inverness היא העיר המרכזית של ה-High Lands ויש בה חיי לילה מפותחים. גם פה ישנתי באכסניה מרשת האכסניות העצמאיות, שהייתה מוצלחת מאוד.
ימים 7-12: מאינברנס לגלאזגו
ימים 7-8 - סוף שבוע של מרתון Loch Ness באינברנס: את סוף השבוע הזה ביליתי באינברנס, בהכנות ובריצת המרתון. ביום שישי רכשתי מכנסי טייץ ארוכים לריצה (כבר נכוותי מהקור...) ונפגשתי עם רצים רבים באכסניה, איתם התחברתי במהרה. אין כמו אווירת מרתון ואחוות רצים/טריאתלטים! המרתון עצמו היה לי קשה, בעיקר כי לא הגעתי מוכן, אבל סיימתי בהצלחה, תוך 4 וחצי שעות. במרתון רצים לאורך הגדה המזרחית של אגם Ness ומסיימים באיצטדיון העירוני. המסלול יפה מאוד, אך גם קשה מאוד, כי הוא כולל עליות וירידות למכביר. בסך הכל הייתה זו חוויה מדהימה!
יום 9 – Inverness > Aviemore , זמן נטו 4:35, 80 ק"מ: ללא מנוחה לאחר המרתון, המשכתי ברכיבה (הכנה טובה לתחרות איש הברזל). בהתחלה, הרכיבה היתה די מעצבנת, יציאה לא מעניינת מהעיר עם רוח ראש, עליות ועייפות מהמרתון. המשכתי בקצב איטי, כשאני מבצע עיקוף של העיר, לפי המלצת שבילי האופניים, לכיוון Aviemore, שלדעתי לא היה נחוץ. אווימור היא עוד עיירה, שמשמשת כמרכז לפעילויות ספורט בטבע, כמו הליכה, רכיבה וסקי.
יום 10 - Aviemore > Pitlochry, זמן נטו 5 שעות, 108 ק"מ: היום לא הייתה רוח, אבל ירד גשם לאורך כל היום! הנוף היה מוסתר, רוב הזמן, על ידי עננים נמוכים. הדרך לא היתה קשה והיה מסלול אופניים יפה מאוד, לאורך נהר שוצף. השביל ברמה של כביש משובש, כשמרחוק רואים את הכביש המהיר. במעבר הרים עצרתי לכוס תה, להתחמם. איתי עצרו שני רוכבים, שמבצעים (כל אחד לחוד) את המסלול מקצה לקצה של בריטניה - Land's End to John O'Groats. זה מסלול פופולרי מאוד, שאני מתכנן לעשות ביום מן הימים. מהמעבר ישנה ירידה מהירה לעיר Pitlochry, אותו עשיתי תחת גשם. העיירה היא תיירותית וגם בה לנתי באכסניה של הרשת והייתי מאוד מרוצה.
יום 11 – Pitlochry > Killin, זמן נטו 3:37, 70 ק"מ: היום היה יום מדהים מבחינת מזג האוויר והנופים. זה היה יום שמשי במשך רוב הזמן, אך, לצערי, ההתחלה הייתה גרועה עבורי. זה התחיל בהחלפת צמיגים בחנות האופניים המקומית (והמאוד יקרה). המכונאי התקין צמיג אחד בצורה מעוותת ולאחר עשרה ק"מ התפוצצה הפנימית. לא הייתה לי ברירה, אלא לחזור לחנות ולבקש צמיג חדש. אז כבר בזבזתי יותר משעתיים ביום יפהפה זה. תכננתי לרכוב עד Callander, אך נאלצתי לעצור ב-Killin. עברתי בדרך בעיירות ציוריות עם מבנים עתיקים, בהן Kenmore, שם עצרתי להפסקת התה הקבועה שלי. הרכיבה קשה ובדרך משובשת, אבל הנופים בהחלט שווים את זה. ב-Killin לנתי באכסניית Braveheart, הנחמדה והאינטימית.
יום 12 - Killin > Glasgow, זמן נטו 6:30, 114 ק"מ: היה זה יום קשה וגרוע, מבחינת מזג אוויר. הקטע הראשוני היה הקטע היפה ביותר, בכל הטיול מ-Killin ל-Callander, אבל גם קשה מאוד ומלא ירידות ועליות תלולות. לאורך הדרך נשקף עמק עם אגם בין הרים. ב-Callander עצרתי, כי התחיל לרדת גשם, ניצלתי את ההזדמנות "לתדלק" עם תה וסנדוויצ'ים (התדלוק הקבוע שלי). משם, הייתה לי רוח ראש מתמדת וכבר לא היה לי כוח להמשיך ברכיבה לאורך מסלול אופניים מספר 7, אז פשוט רכבתי על כביש A8 לכיוון Glasgow. בשלב זה הגשם נחלש, אבל הרוח התחזקה ואין דבר שאני יותר שונא מרוח ראש. 30 ק"מ מגלאזגו התנועה נעשתה עמוסה יותר. המשכתי לתוך מרכז העיר עם רוח ראש וגשם. את עשרת הקילומטרים האחרונים רכבתי בליווי רוכב מקומי, שהראה לי איך להגיע למרכז העיר. ביליתי לילה אחרון בסקוטלנד, בחברת רוכבת נוספת. למחרת, אספתי קרטון לארוז את האופניים, ביליתי זמן בגלישה באינטרנט והתכוננתי לנסיעה הארוכה באוטובוס, שתיקח אותי ללונדון, משם אטוס לקובה, להמשך הטיול.
בסך הכל, רכבתי בסקוטלנד 903 קילומטר והיא ענתה על כל ציפיותיי. כמי שרכב רבות בממלכה המאוחדת, ידעתי למה לצפות. מה שהפתיע אותי לטובה היה הנחמדות של המקומיים. כנראה שהריחוק של המדינה והיישובים הקטנים לאורך הדרך עושים את ההבדל ותורמים ליחס החם של המקומיים לתיירים שעוברים בדרך. רמת מקומות הלינה היתה טובה מאוד, יותר ממה שציפיתי. לגבי האוכל - אכלתי בחוץ, כי ידעתי מה מצפה במטבח הסקוטי, אבל הבירות והסיידרים (האלכוהולים) בהחלט פיצו על המטבח הלוקה בחסר.
סקוטלנד היא מקום יפה, נחמד וקל מאוד לטיול. השפה האנגלית, התשתית המערבית והריחוק היחסי מהמרכז הופכים אותה למדינה נעימה וכיפית לטיול - באופניים כמובן!
