מניקראן ופולגה
ב- 16.8 נפרדנו מוושישט במזג אוויר צלול. כפי שהבטחנו אנו בדרך למניקראן אשר בעמק פרבאטי. עמק קולו, על שדות האורז שבו, נשקף מהטירה ב-Nagar . מקדש עץ מעוטר מוקדש לגנשה בעל ראש הפיל. מתחתנו בכפר, מקדש אבן בן 5000 שנה, אך מה הם כמה אלפי שנה בחייה של הודו...
הסיפור על גנשה בעל ראש הפיל
גנשה הוא בנם של שיווה, בכיר האלים, ופרבאטי אשתו. שיווה חזר הביתה ממסעות הקרב הארוכים שלו. פרבאטי רחצה באמבטיה וגנשה, שגדל בינתיים, לא זיהה את אביו וחסם את דרכו לפרבאטי. אביו, אשר ראה מולו עלם צעיר חוסם דרכו לאשתו, בערה בו חמתו והוא כרת את ראשו של בנו. פרבאטי דרשה משיווה שיחזיר את בנה לחיים אך ראשו של גנשה נעלם. שיווה שלח שליחים לכל עבר והורה להביא אליו את הראש הראשון שימצא. היה זה פיל שהסתובב בקרבת מקום... גנשה הבן הוא אחד האלים האהובים יותר בהודו בשל מזגו הנעים. הוא נישא על גבי חולדות (לרב האלים "כלי תחבורה" המזוהה עימם), ואי שם בראג`סטן ישנו מקדש לחולדות של גנשה המטיילות ברבבותיהן על ריצפת המקדש. כמובן שיש לחלוץ נעליים לפני הכניסה למקדש... אל חשש, לא נלאה אתכם בסיפורי מיתולוגיה אך הסיפור הזה יפה כל כך שלא התאפקנו. ככל שיהיה דמיוני, בהודו הסיפור מציאותי וחי.
מניקראן
חולפים על פני עמק קולו ומטפסים לעמק פרבאטי (אמו של גנשה). קסול , שמסיבה גדולה הולכת להיות בה הלילה, רוחשת צעירים מישראל. המשכנו למניקראן על מקדש הסיקים שבה והמעיינות החמים הרוחשים מתחתיה ומחממים את סמטאותיה. לכל כפר הקסם שלו ואנו מוצאים את מניקראן יפה במיוחד. קשה לדבר במניקראן. זרם המים של נהר פרבאטי השוצף מחניק גם קולות בני אדם. בחרנו בחדר פינתי המשקיף על הנהר ב- G.H. Pada. מסעדת הולי פאלאס שהומלצה בפנינו, עברה עם ההצלחה לקסול ואנו מצאנו את מסעדת שיווה במקומה. ברחוב הקטן מסעדות מקומיות רבות. סירי אלומיניום בחזית וספסלי עץ מאחורי מחיצות רשת. לעיתים, מטבחה של משפחה פתוח לרחוב ובו שולחן קטן וכמה תבשילים לכל דורש.
בשערי המקדש שבמרכז הכפר מתנוסס תבליט של גנשה. מרחצאות ציבוריים נמצאים לצידו. בתוך המקדש ניתן לאכול תמורת תרומה ויש בו מרחצאות מקורים נפרדים לגברים ונשים. ניתן להשיג בכפר מרחצאות פרטיות בגדלים שונים. כמעט בכל גסט האוס ניתן למצוא בריכת מים חמים. טמפרטורת המים נמוכה מבריכות וושישט וניתן לשהות בהם לאורך זמן.
בקצה הכפר, על שתי גדות הנהר, עומד מקדש הסיקים על חדריו הרבים המשמשים כמלון עבור עולי הרגל הרבים. נכנסנו בשערי המקדש ונבלענו במסך אדי המים החמים. בחדרון קטן מול שיווה פארבאטי וגנשה, קיבלנו את סימון העין השלישית על מצחנו וכף אורז בדבש. מנה זו מבושלת בכדים אטומים המושרים במים החמים בבריכה סמוכה.
מראה הנהר מגשר המקדש מרשים במיוחד ועוצמתו לאחר ימי מונסון מרתקת. לפני כשבוע פונו התושבים והתיירים מהבתים הסמוכים לנהר לפני שעלה על גדותיו. הדוכנים בסמטת השוק מוארים בערב באור כתום וחם, ניגוד גמור לאור הכחול ואפוף האדים היורד על הכפר. הסמטאות שקטות, רעש הנהר בולע הכל. מומלץ.קסול ומניקראן הם בסיס ליציאה לכפרים במעלה העמק. טיול רגלי של כשעה וחצי דרך יער מרשים עם עצים המתנשאים לגבהים, ואנו חוצים את הגדה ומטפסים לפולגה.
פולגה
כפר קטן, מוקף שדות תירס גבוהים, עצי פרי ושיחי גראס. רם, ילד קטן בן שנתיים, קידם את פנינו ב-Blue Diamond G.H. אלי ודגנית במקור משיכון בבלי בתל אביב, הוריו, שוהים כאן זה כשבועיים. חופשה קצרה והם בדרך הביתה. "איזה רעיון נהדר להגיע לכאן עם ילדים" הם אומרים לנו ואנו מביטים בהם בפליאה. "באנו רק לשבועיים" הם מסבירים בנימה של התנצלות ואנו רואים את רם מפזז עם ילדות הכפר ומשחק עם הכבשה. מכאן הכל פשוט כל כך. אנו נזכרים בלבטים בארץ ובהרמות הגבה שקדמו ליציאה לטיול. פולגה עוטפת אותנו בקסם מיוחד. ווסטרנו, הודי מהדרום שלמד בישול בכלכתה, פתח בכפר את המסעדה העגולה. הניגוד הזה בין הכפר הצנוע לקיש הנהדר של ווסטרנו מפתיע. מושלם, למעט הארובה הפגומה של המטבח הנמצא בקומה התחתונה. חזרנו שבעים וספוגי עשן לחדרנו.
אצל דברוש, ממש ליד מומלץ לפתוח את הבוקר בטוסט עם ריבת תותי בר וקרואסון שוקולד חם. זוהי עונת קטיף התפוחים בכפר. אתה הולך במטעי התפוחים העמוסים פרי, אוסף מידי פעם פרי בשל מהאדמה, ואינך יכול להתחמק עוד מדימוי גן העדן המכה בך. האם זהו פרי עץ הדעת. הודו נוגעת בך, אינך יכול להשאר אדיש לה.
לתחילת הכתבה
קירגנגה
טיולים מפולגה
כדי להגיע לקירגנגה ולמעינות החמים היה צורך עד לפני שנתיים, לעבור דרך פולגה. בהמשך הדרך נמצאת טולגה, לידה קלגה וממנה, מרחק חמש שעות הליכה, קירגנגה והמעיינות החמים. לפני שנתיים נסללה דרך בין מניקאראן לברשאני לטובת בנית סכר להפקת חשמל. רב המטיילים מגיעים לברשאני באוטובוס או ג`יפ ומשם עולים לקלגה וממשיכים לקירגנגה.
לא יצאנו לקריגנגה. נשארנו בפולגה שלושה לילות וטיילנו בסביבתה. גובה הכפר כ-2200 מטר. פסגות ההרים ממריאות לגובה של עד 5000 מטר וקרחונים מעטרים אותן. הסיפור כאן הוא סיפורם של העננים הממסכים את העמק ואת ההרים. אתה יודע שההר מולך מסתיר את השמיים אבל בכל פעם שהוא מתגלה מבעד לענן אתה מופתע מחדש מגובהו עוצמתו ונוכחותו. בעונה זו, הגשם יורד לפרקים, מטהר את האויר והופך את השבילים לבוציים וחלקים. את היער העתיק הגשם לא חודר אלא בעשרות פלגים הניגרים בו.
רצועת הכפרים שהזכרנו היא הרצועה "הנמוכה" של החיים כאן. אורית והילדות נשארו בכפר ואני הצטרפתי לאבנר ונועם מקיבוץ גונן, כמעט מקומיים כאן, לטיפוס מעל הכפר והיער. בגובה של כ- 3000 מטר, מתדלדל היער. קרחות אחו מרובות שרכים מתגלות. הענן שחלף אותנו יורד אל הכפר ואנו יושבים ושותים חלב בופלו חם באוהלם של אנשי הבופלו.
אורח חייהם מזכיר את חיי הבדואים. בחורף הם נוטשים את המקום בעקבות מרעה חדש לעדריהם. אנשי הבופלו מוסלמים, נשותיהם תמירות ושיניהם צחורות באופן מפתיע. אנשים מאושרים המתבדחים על אנשי העמקים להם הם מוכרים את חלב הבופלו העשיר אשר קרוב לוודאי מדולל במי מפל בדרכו מטה לפני שהוא מגיע לכוסות הצ`אי (תה עם חלב) בכפר למטה.
רצח ליד קריגנגה
על כל היופי הזה העיבה הידיעה על רצח מתועב ליד קריגנגה. זוג תיירים מערבי (לא ישראלים) עם ילדה בת שלוש שטיילו מפולגה דרך הרצועה הגבוהה, ירדו לעבר קריגנגה. מעל הכפר הנפאלי הוכו למוות במקלות ומהלומות והושלכו למדרון. הגופות נשדדו. יתכן שהדבר לא היה מתגלה לעולם, אלמלא האב שנחשב כמת והושאר פצוע קשה במדרון. הוא נחלץ ופונה לדלהי.
בשנים האחרונות נרשמו מספר נעדרים באזור. בחרנו להביא בפניכם את הידיעה לא על מנת להרתיע מפני ההגעה לאזור הקסום הזה. מטיילים רבים פוקדים את קירגנגה על מעיינותיה החמים. המלצתנו היא - אל תלכו לבד. התארגנו בקבוצה קטנה לפני יציאה מקלגה. כמו כן, קבלו המלצות בכפר לגבי פורטר. זה קל ובטוח יותר. הנאה מובטחת. קלגה, שגם אליה לא הגענו הומלצה לשינה ע"י מטיילים רבים וצוינה לטובה המסעדה LITTLE ITALY שהיא סניף משפחתי של המסעדה בקסול.
עזבנו את פולגה יודעים שעוד נחזור. ירדנו לקסול לערב אחרון בפרבאטי ולמחרת יצאנו לדרמסאלה. קסול היתה עבורנו קרון שינה ללילה אחד ולא הותירה בנו רושם רב. נקודת האור היחידה היתה המסעדה של דוריס. כניסה בשעריה כמוה כחזרה לארץ. אוכל ישראלי, ריח של בית והרבה אווירה. מחוץ למסעדה הדהד קצב הטרנס כשריד של המסיבה הגדולה שהתרחשה כאן לפני שלושה ימים. נפרדנו מעמק פרבאטי והתגלגלנו לבונטר בדרך לדרמסלה מקום משכנו של הדלאי למה.
בכתבה הבאה נתמקד בשהייה ב- Mcleod Ganj שמעל העיר דרמסלה. הצטרפו אלינו גם לחלק הזה. אם יש לכם המלצות והערות שתפו אותנו.
לתחילת הכתבה
יוצאים לטיול תרמילאים בקאסול ועמק פרוואטי? כל מה שצריך לדעת באתר "עפתי" >>
