הכלכלה הבריטית ממשיכה לגדול בקצב איטי ובטוח. בשנה שעברה היא צמחה ב-2.6%. השנה היא צפויה לצמוח ב-3.1% כאשר כבר ברבעון הראשון של 2015 היא צמחה ב-0.8%. מי שהניע את הצמיחה במשק הבריטי היה מגזר השירותים שמהווה 79% מהפעילות הכלכלית שלה.
לצד האופטימיות הזהירה, היא נמצאת במרחק חודש מתקופה של דפלציה. מצב זה אינו מוכר לבריטניה בעידן המודרני. בפעם האחרונה מחירים צנחו היה ב-1960, השנה בה ג'ון פ. קנדי, היה הנשיא של ארה"ב וזה היה לפי המדד הישן (RPI). יש שרואים בדפלציה חדשות טובות. היא אכן טובה עבור אלה שיש להם כסף בבנק, שכן הכסף שלהם יכול לקנות יותר בעתיד ממה שהוא עושה עכשיו.
הכלכלנים ציינו שתי סיבות לכך שאינפלציה אפסית היא דבר טוב. הראשון, השכר עלה מאוד לאט מאז המיתון של 2009 - רק ב-1.6% בשנה. אבל הירידה במחירי הנפט בשנה שעברה הורידה את האינפלציה ועם העליות הצנועות של השכר העלה את רמת החיים עוד יותר. הדחיפה השנייה לצרכנים מגיעה מהתחזית לריבית. מאחר והאינפלציה אפסית, לא יהיה ריאלי להעלות ריביות בעת האחרונה. הריבית כיום עומדת על 0.5% מאז 2009 ולפי הבנק המרכזי הריבית תישאר ברמתה הנוכחית לפחות עד סוף השנה.
לונדון העיר היקרה בעולם
ב-2008 השיקו את מדד Savills, מדד המשקף את היציבות היחסית של שני שווקים, מגורים ומסחר. הוא בודק את סך עלויות שכירות מגורים ושטח עבודה לעובד על בסיס דולר אמריקאי. בשנת 2014, לונדון הפכה להיות העיר היקרה ביותר בעולם לחברות. היא עקפה את הונג קונג, שהייתה בראש הטבלה חמש שנים ברציפות. אחריהן ניתן למצוא את ניו יורק ופריז שמשלימות יחד את ארבע הערים היקרות בעולם כאשר העלות המשולבת של שכירות מגורים ושטח משרדי חצו את רף ה-100,000 דולר לשנה. עלות מחייה ועבודה בלונדון קפצה כמעט ב-40% מאז 2008 בשעה שמתוך 12 הערים המובילות, רק ריו דה ז'נרו (86%) וסידני (58%) עלו יותר מלונדון.
עלות הנדל"ן בלונדון גדלה במונחים דולריים בשיעור שנתי של 10.6% בחצי הראשונה של 2014. כך הפכה לונדון לעיר היקרה ביותר בעולם עם 120,500 דולר לשנה.
הונג קונג נשארה העיר היחידה מהכלכלות המתעוררות שנמצאת בטופ חמש של הרשימה ואין סביר שתאבד את מעמדה בעתיד הנראה לעין, למרות אמצעי הצינון של שוק הנדל"ן. היא נשארה ללא ספק העיר היקרה ביותר לקניית נכס למגורים ולמרות שהפערים מצטמצמים, המחירים בהונג קונג יקרים בכ-40% יותר מאשר בלונדון.
עסק קטן – כלכלה גדולה
העסקים הקטנים והבינוניים הם חלק מרכזי בכלכלה הבריטית. שר המסחר והשקעות של בריטניה אמר לאחרונה, כי לעסקים אלה יש את הפוטנציאל להיות תחנת כוח כלכלי גדול בכלכלה הבריטית וליצור מקומות עבודה וצמיחה בכל האזורים של בריטניה. אולם ההצלחה שלהם תהיה תלויה במידה רבה מעבר לשווקים המקומיים.
25% מהעסקים הקטנים באיחוד האירופי מייצאים בעוד שבבריטניה, רק 20% מייצאים. כדי להרחיב את הסחר מעבר למקומי, החברות הקטנות והבינוניות יכולות לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם UKTI (בריטניה סחר והשקעות) ולחקור שווקים חדשים. הם מספקים תמיכה נרחבת לעסקים הקטנים והבינוניים, מארגנים שפע של אירועים בשותפויות עם הבנקים ומעניקים עצות והכוונות ממומחים, גם לעסקים שהחל לסחור בחו"ל.
ישנן מספר סיבות ש-2015 היא הזדמנות מצוינת עבור העסקים הקטנים. ראשון, הזמינות המוגברת של כספים השנה והבנקים מציעים הלוואות בתנאים מצוינים. שנית, המהפכה הדיגיטלית עושה את זה קל יותר עבור החברות הקטנות להגיע לשווקים חדשים. בנוסף, המותג "Made in UK" מאוד מוערך ויכול להקנות יתרון משמעותי לחברות הקטנות בבריטניה על פני מדינות אחרות.
כלכלת הכדורגל
רבבות אוהדים יצפו במשחקי הכדורגל של הליגה האנגלית (הפרמייר ליג) מבלי באמת להבין עד כמה הליגה הפכה להיות חזקה ומשמעותית עבור הכלכלה הבריטית. אין זה לגמרי ברור מה הגודל הכולל של הכלכלה בליגת העל, אבל רק ההכנסות ממס ההכנסה ודמי ביטוח לאומיים שווים ליותר מ-2.16 מיליארד דולר לממשלה.
חלק מההכנסות מגיעות ממקומות כמו אבו דאבי (השייח מנסור שהוציא מעל למיליארד וחצי דולר על מנצ'סטר סיטי) ורוסיה (רומן אברמוביץ שהוציא סכום דומה על צ'לסי). הסכומים בהחלט מרשימים ותורמת לא מעט לכלכלה הבריטית מאז היווסדה של ליגת העל לפני כ-22 שנים.
ועדיין, החלק הניכר של ההכנסות מגיע מהטלוויזיה שצמחה במהירות הבזק. רווחי שידור מקומי למשחק קפץ ממיליון דולר ב-1992 לסכום אסטרונומי של 10.8 מיליון דולר היום.
גם זכויות השידור בחו"ל מספקות הכנסה מצוינת. רשת ה-NBC בארה"ב לדוגמא שילמה כ-250 מיליון דולר עבור הזכות להציג את משחקי ליגת העל לשלוש שנים. שיעור הצפייה במשחקי ליגת העל של בריטניה עומדת על כ-12 מיליון אנשים בכל רחבי העולם ועולה בהרבה על שיעורי הצפייה של איטליה (4.5 מיליון), ספרד (2.2) ואפילו גרמניה (2 מיליון).
בריטניה וישראל – קשרי סחר
כמו בשנים האחרונות, מגמת הגידול לבריטניה נמשכה גם ב-2014. במחצית הראשונה של 2013 היצוא גדל בשיעור חד של כ-34% אולם השיפור בהיקפי היצוא נזקף כולו לזכות הגידול ביצוא התרופות, שהוא ענף היצוא העיקרי בבריטניה. בריטניה היא יעד היצוא העיקרי של ישראל באירופה והשני בעולם כולו, והיבוא אליה במחצית הראשונה של 2014 בכ-2.2 מיליארד דולר.
בדומה לארה"ב, גם היצוא לבריטניה מושפע מאוד מהדומיננטיות של ענף התרופות, הנובעת ברובה מפעילותה של חברת 'טבע'. גידול חד זה ביצוא התרופות הוא הגורם הדומיננטי אשר הציב את בריטניה בשנים האחרונות כיעד היצוא הישראלי השני בחשיבותו בעולם וכיעד היצוא הגדול ביותר באירופה.
בשנים 2013-2010 התרחב יצוא התרופות לבריטניה בשיעור חד של 146% - צמיחה ממוצעת של 35% בשנה. סך היצוא לבריטניה, ללא תרופות, גדל בשנים אלו בשיעור מתון הרבה יותר: גידול מצטבר של25% בין השנים 2013-2010 ו-8% בשנה בעוד שמשנת 2011 צמח היצוא לממלכה זו בשיעור מצטבר של 3% בלבד.
בריטניה וגוש האירו – בפנים או בחוץ?
בבריטניה גוברים הקולות הקוראים ליציאתה מהאיחוד האירופי. ראש הממשלה דיוויד קמרון ציין כי הוא מוכן להוביל את בריטניה מחוץ לגוש האירו ומתכנן משאל עם בקרוב. מסקר שנערך לאחרונה, כ-40% מעוניינים לצאת מגוש האירו. יש הגורסים שהחברות באיחוד האירופי מחייבת עמידה בכללים רבים ועולה לבריטים כ-33 מיליארד אירו בשנה. כמו כן, בריטניה מעוניינת להחזיר את השליטה המלאה על גבולותיה ולצמצם את מספר האנשים הבאים לבריטניה כדי לעבוד.
האם היציאה מגוש האירו טובה או רעה לבריטים? תשובה חדש משמעית לא תהיה. ישנן שתי סיבות עיקריות מדוע היציאה מגוש האירו תהיה טובה לבריטים: שחרור מהרגולציה המתישה של האיחוד האירופי, שכאמור עולה לה המון כסף, והזדמנות לשפר את סחר החוץ שלה עם שאר העולם.
מחוץ לאיחוד האירופי, לבריטניה יהיה הרבה יותר חופש פעולה להסכמי עסקאות סחר עם השווקים המתפתחים והמתעוררים באסיה, מזרח אירופה ודרום אמריקה. זה יגביר את התחרותיות, יוריד את המחירים לצרכנים ויצור יותר מקומות עבודה.
נכון שבריטניה נהנית מיחסי סחר משמעותיים עם חברותיה באירופה, אך הם נמצאים במגמת היחלשות זמן רב, בעוד שאסיה ואמריקה מקבלות נתח ההולך וגדל בייצוא הבריטי. האיחוד האירופי אומנם נשאר הסחר האזורי הגדול ביותר שלה עם יבוא של 220 מיליארד דולרים בשנה, אך הוא אחראי רק ל-50% מהיצוא הבריטי, ירידה של 5% לעומת 2008.
ומה לגבי ההשפעה על המשק בכללותו? זה הרבה תלוי בסחר וביכולתה להצליח בניהול המו"מ עם האיחוד האירופי ושאר העולם לאחר יציאתה.
התרחיש הטוב ביותר, כך לפי מחקר שנעשה, הוא שהתוצר הבריטי יצמח ב-1.6% בשנה עד 2030. זה כמובן בהנחה שבריטניה תצליח לכרות עסקאות סחר חיוביות. אבל התרחיש היותר מציאותי הוא שבריטניה תאבד 0.8% מהתוצר עד 2030. והתרחיש הגרוע ביותר הוא איבוד בין 6.3%-9.5% בתוצר, אובדן סדר גודל של המשבר הפיננסי העולמי של 2008.
7 דברים שכדאי לדעת על כלכלת בריטניה
- בריטניה קטנה פי 74 מארה"ב ופי 59 מאוסטרליה. עם זאת, היא מאוכלסת פי 2.5 מאוסטרליה ופי 1.5 מקליפורניה.
- הכוח הכלכלי של בריטניה עבר מהייצור לשירותים. בשנת 1948 התעשייה הבריטית (ייצור, גז ונפט) היוותה 41% מהתוצר. בשנה שעברה היא צנחה ל-14% בלבד. במקביל, חלקו של מגזר השירותים במשק עלה באותה התקופה מ-46% ל-79%.
- על פי מדיניות הטבת הדיור, אם בריטי מאבד מקום עבודה או אפילו "רק" מקצצים בשכרו, הוא יכול להגיש תביעה לסיוע, והמדינה תסייע לו בהוצאות המגורים.
- בריטניה היא יעד מספר 1 להשקעות זרות באירופה. חברות בוחרות להרחיב או להעביר את עסקיהן לבריטניה, בשל המיקום האידיאלי שלה, ויותר חברות בוחרות להקים את המטה שלהן בבריטניה מכל מקום אחר באירופה.
- מסעדת fish&chips של הארי רמסדן שנפתחה ב-1928, מחזיקה בשיא גינס: היא מסעדת מזון מהיר הגדולה ביותר עם 250 מקומות ישיבה ומשרתת קרוב למיליון לקוחות בשנה.
- הדוכסית קייט מידלטון חיזקה את כלכלת בריטניה במיליארד וחצי דולרים ב-2012. הנסיכה הקטנה, שהגיחה לעולם ממש לאחרונה, תחזק גם היא את הכלכלה ותוסיף כ-120 מיליון דולר השנה. אחיה, הנסיך ג'ורג', שנולד לפני שנתיים תרם אז כ-380 מיליון דולר לכלכלה.
- מבחינת ייצור, כלי רכב תופסים את הנתח הגדול ביותר בבריטניה. למעלה מ-1.5 מיליון רכבים נוצרים בה – אחד בכל 20 שניות.
בריטניה במספרים
