דרומית לאיזמיר שוכנת אחת הערים העתיקות והמשומרות ביותר לחופי הים התיכון, העיר אפסוס. רק פומפיי ומספר ערים לוביות שלא ניתן להגיע אליהן כיום הן עתיקות יותר אך לא בהכרח משומרות באותה מידה. ככזו היא מהווה את אחת מהאטרקציות התיירות המרכזיות של טורקיה.

מקדש ארטמיס (או דיאנה כפי שנקראה בפי הרומאים) שבתחומה, נחשב בעבר לאחד משבעת פלאי עולם. ארטמיס הייתה אלת הציד והבר והמבנה לכבודה, שנכנס לאותה רשימה מפורסמת, נבנה בערך בשנת 550 לפני הספירה מתרומות המלך הלידיאני קרואסוס Croesus ובעיצובו של האדריכל היווני כרספירון Chersphiron. בימים עברו שימש המקדש כמרכז מסחרי ודתי וביקרו בו מלכים, סוחרים, אומנים ותיירים ממקומות שונים בעולם שהשאירו במקום מתנות יקרות ערך לאלה.

 המקדש הוחרב לראשונה על ידי הרוסטראטוס Herostratus ב-21 ליולי 356 לפני הספירה באותו לילה בו נולד אלכסנדר הגדול. כאשר כבש האחרון את אזור `אסיה הקטנה` הוא עזר לשחזר את המקדש. ייסוריו של המקדש לא תמו: בשנת 262 לספירה הוא הוחרב שוב על ידי הגותים ולמרות שהתושבים נדרו נדר להקימו שוב רובם כבר התנצרו במאה הבאה והמקדש איבד את מעמדו הדתי המיוחד. ב-401 המקדש הוחרב סופית על ידי ג`ון הקדוש ומאמיניו והעיר ננטשה למשך מאות שנים עד שהתחילו במקום חפירות ארכיאולוגיות במאה ה-19 שחשפו את יסודות המקדש ואת הדרך אליו כפי שהיא מוכרת כיום. המקדש היה מבנה מפואר עשוי שיש ובבסיסו היו 127 עמודים שכיסו את כל שטחו למעט המבנה המרכזי ששימש כבית לאלה. בתוך המקדש היו שלל יצירות אומנות וכן ארבעה פסלי ברונזה עתיקים של אמזונות שעוצבו על ידי טובי האומנים של אותם ימים. כיום כל הפאר הזה איננו אך יופיו האמיתי של המבנה, שמצוי היה בקווים הארכיטקטוניים והאומנותיים שלו, הוא בן אלמוות.

אפסוס, או כפי שנקראה בעבר, לוניה (lonia), היתה מרכז תרבותי מפואר כבר בימי האימפריה היוונית ושימשה כבירת האימפריה הרומית באסיה. מעמדה הוקנה לה בזכות מקדש האלה ארטמיס, אלת הציד היוונית שבשטחה, כמו גם בזכות הנמל המקסים שלידו מוקמה. שליטי העיר בתקופות השונות טיפחו את העיר ומילאו אותה בבניינים מפוארים.

 הנצרות, כאמור, גם הותירה את חותמה בעיר: ג`ון הקדוש ביקר וכתב במקום לאחר שהנצרות זכתה בשליטה במקום ובשנים 51-53 לספירה גר בה האבנגליסט פול הקדוש. הכנסייה שבנה והקבר שלו היוו מאוחר יותר את הבסיס לעיר סלג`וק (Selcuk) הסמוכה. הקדוש התעמת רבות עם המקומיים שסירבו לנטוש את פולחן האלה הארטמיס לטובת הנצרות והאמונה הנוצרית אף גורסת כי מריה הקדושה בילתה כאן את שנות חייה האחרונות.

 העיר נחרבה בתקופה הביזנטית עקב לאחר שננטשה על ידי עובדי האלה ארטמיס, ונשדדה על ידי הערבים. סגירת הנמל הייתה למעשה המסמר האחרון בארון הקבורה של עברה המפואר של אפסוס. כיום נוח להגיע לכאן דרך איזמיר ולהתאכסן בסלג`וק הסמוכה שנמצאת במרחק 3 ק"מ. העיר הקטנה, בת 25,000 תושבים, מהווה את המרכז התיירותי של האזור כולו וממנה אפשר להגיע לאתר ברכבת או באחד האוטובוסים שיוצאים ממנה בתכיפות גבוהה. במרכז העיר יש מוזיאון יפה, שלל אתרים מוסלמים, נוצריים ורומיים ואמת מים ביזנטית.

ביקור יסודי באפסוס מצריך לפחות חצי יום כך שבהחלט מומלץ להתחיל מוקדם ככל האפשר בבוקר, במיוחד בתקופת הקיץ החמה מאוד.

 במרכז האתר העתיק של אפסוס נמצאת הדרך הארקדית, ה-Arcadian Way שהיתה בעבר עמוסה משני צדדיה בחנויות וכיום, למרות רצפת השיש שלה, נשאר רק הד קלוש למה שהיה בימים עברו. לא רחוק משם נמצא התיאטרון ששוחזר ומשמש כיום להופעות קיץ ומספק נוף נפלא על הנוף הכפרי שמסביב. מהתיאטרון לכיוון דרום נפרש רחוב השיש שעובר דרך האגורה, מקום בו היו מתקיימים כינוסים ציבוריים, ומקדש בו היו משתמשים הסוחרים המצרים.

 במפגש של רחוב זה עם הרחוב הראשי השני של העיר, Curetes Street, נמצא ציון דרך בצורת טביעת רגל וראש של אישה שם כנראה היה בעבר בית בושת: בפנים אפשר לראות מוזאיקות שמייצגות את ארבעת עונות השנה. בצד השני של צומת זה נמצאת הספרייה לזכרו של Celsus Polemaeanus, שהוקמה בין השנים 110 עד 135 לספירה על ידי בנו גאיוס ג`וליוס אקילה, היא מבנה דו קומתי שבחזיתו ארבע גומחות לפסלים של ארבעה אינטלקטואלים בעלי מידות טובות. הפסלים המקוריים נמצאים כיום בוינה.

במעלה הרחוב נמצאת מזרקה ביזאנטית ובאותו צד גם מקדשו של hadrian, שנתרם בשנת 118 לספירה על ידי אחד מתושביה העשירים של העיר לכבוד האדריאן, ארטמיס והעיר כולה. בקצה המרוחק של הרחוב נמצאת מוזאיקה ענקית וממול לה היו בימים עמדו חנויות של סוחרים בני המקום. לא רחוק משם יש שלט המכוון לבתי טרסות, אליהם אפשר להיכנס רק עם אישור מהמוזיאון של סולצ`וק, שבהם ציורי קיר ומוזאיקות שמאפשרים הצצה לחיי היום יום כפי שהיו בתקופת הביזאנטים.

מאחור מתפרשות מרחצאות Scholastica, הנקראות על שם גברת ביזאנטית שגרה בעיר במאה החמישית ושיפצה את המגנה בן ארבע מאות השנים ופסלה חסר הראש מקשט את הכניסה.

 מקדש דומיטיאן נמצא גם הוא במעלה רחוב Curetes והכניסה למוזיאון הרישום, פתוח בימי הקיץ בשעות 08:00-17:00, שבקומה התחתונה שלו אינה כרוכה בתשלום אך מספקת מעבר ל`אגורה` העליונה שמקושטת בשורת עמודים ולמשרד אזרחי משוחזר. האתר פתוח כל יום מ- 8:00 עד 18:30 בתקופת הקיץ ומ-8:00 עד 17:00 בתקופת החורף.

יעדי הכתבה