מחפשת שותף לטיול
זה סיפור אמיתי על גלעד ואיריס, בחור ובחורה בסביבות גיל ה- 30, שהסיכוי שייפגשו היה קלוש, אם בכלל (תלוי אם אתם מאמינים בגורל...). גלעד הספורטיבי חלם עוד מזמן על טיול בדרום אמריקה שהוא יעשה יום אחד, כשיהיה לו קצת זמן בין הלימודים לעבודה. פסק זמן של כמה שבועות מהשגרה, בו יוכל לפשוט את בגדי הסמנכ``ל לטובת ג`ינס והרפתקאות עוצרות נשימה בתוך נופים קסומים, לפגוש תרבויות אחרות וסתם לעשות חיים (כי חיים רק פעם אחת וכבר הודיע שנה מראש שבחגים הוא יוצא לחודש חופש).
באותו הזמן, ישבה לה איריס העדינה והתלבטה קשות אם לנסוע לצפון הודו או לדרום אמריקה, כי כעת לאחר שעזבה את קרן הון הסיכון בה עבדה 6 שנים והיא ``בין עבודות`` זה הזמן האידיאלי לטיול של כמה חודשים, אחר כך שוב צריך יהיו מחויבויות ואילוצים. כן, לפחות 3 חודשים היא פינטזה, למה לא?!..., לצערה רוב חבריה וחברותיה כבר מטופלות בילדים קטנים ו/או בעל ובד``כ גם משועבדים לקריירה תובענית ועל טיולים כאלו אין להם אפילו זמן לחלום. ברגע של יצירתיות (וייאוש גובר?) החליטה לעשות מעשה ולקחת יוזמה. אם ההר לא בא לאיריס אולי נחפש אחריו...
בשיטוט היומי באינטרנט, החליטה לפרסם מודעה ``דרוש שותף לטיול, פרו בוליביה ואקוודור זה המסלול``. למחרת כבר שכחה לגמרי מכל הסיפור, אולי בכלל לוותר על הכל היא חשבה ברגע של חולשה, מה יש לרואת חשבון מפונקת בגו`נגלים לחפש?, אבל המשפט שעדנה (החברה שהכניסה לה לראש את כל הרעיון של דרום אמריקה) אמרה ``יש לי הרגשה שזה הולך להיות הטיול של החיים שלך`` לא נותן לה לוותר כל כך בקלות. נשאיר את זה לגורל, היא החליטה, נראה מי יבוא בעקבות המודעה. וכך היה, המודעה הקטנה ``ממזרה גדולה``, משכה אליה כל מיני אנשים, מכל הסוגים. בסך הכל מצב מוזר, צריך לבחור שותף לנסיעה די צמודה בלי שבאמת מכירים.
איריס שלנו בררנית, לא עם כל אחד היא מוכנה לנסוע. אחד, ילדותי, השני, מוזר ומקריח שעשה רושם של מי שמחפש כלה לא שותפה לנסיעה, אולי במקום זאת אני אחפש באתר מודעות של אנשים אחרים. ברגע גורלי תפסה יוזמה ושלחה 3 אי-מיילים למועמדים פוטנציאלים, ``שגר ושכח``, אפילו את שמותם לא זכרה, הרי לא היה לה מושג שבכך ישתנו לה כל החיים.
לא עברו יומיים הטלפון מצלצל. על הקו גלעד - ``כן, אני מעוניין``, הוא אמר בקולו הגברי, ``בואי ניפגש``. אולי לא, היא חשבה, למי יש כוח לכל החלכאים והנדכאים האלו שמגיעים דרך אתר ל"מטייל" (הרי אם הם היו כ``כ מוצלחים היה להם כבר עם מי לנסוע ולא היו צריכים לחפש...), אבל גלעד לא ויתר ולחץ ``יום רביעי, אני אצלך``. ``יום חמישי``, היא נלחמה בכוחותיה האחרונים. ``אין בעיה``, הוא מוכן לחכות אפילו יום נוסף, מי יודע אולי זו האחת... ואולי זו עסקת חבילה, הוא העז לקוות: גם טיול וגם חברה לחיים. איריס לא העזה לפתח ציפיות כה מרחיקות לכת, נקווה שהוא נורמלי ונחמד. אל תזמיני אותו לבית שלך, הציעו החברות, לכי תדעי איזה סוטים מסתובבים שם בחוץ. אבל איריס שלנו, בחורה אמיצה ופתחה הדלת לגלעד.
שנכנס, כולו חיוכים, אפילו הביא עמו דפים כתובים עם מסלולים וטיפים מההרצאה ב``למטייל``. רוצה לעשות סנפלינג, רפטינג, טיפוס שלגים, טיפוס הרים והשד יודע מה עוד... איריס חייכה בחזרה, מבחינתה אפשר לוותר על כל הדברים המפחידים האלו, למרבה הפלא, גלעד נראה נורמלי וחמוד. ולמרות שמעולם לא פגשה אותו, למרות ששניהם חיים בתל-אביב (הוא- בצפון, היא - בלב), היה בו משהו מוכר, משהו שגרם לה להרגיש נינוחה. עם אצא אתו לטייל, אהיה בטוחה, היא חשבה.
גבר כזה לא יפקיר אותי לבד בראש ההר, הוא נראה כזה ג`נטלמן. ``צריך כבר לקנות כרטיסים, שקי שינה וציוד``, גלעד קבע להיפגש מחר ב``למטייל`` בדיזינגוף סנטר ולאחר מו``מ קשוח ועיקש נקבעו תאריכים, כל צד התפשר וכך נולד טיול בן חודש וחצי. שבוע לפני הנסיעה גלעד מזמין את איריס להצגה ``במקרה יש לי כרטיסים``, ואחר כך לבית קפה ופתאום שפתיים רכות נצמדות לנשיקה מחשמלת. שבוע לפני הטיול, זה מצב מאוד מסוכן להתחיל קשר רומנטי, מה יקרה אם לא נסתדר, אם נצטרך לוותר על כל הטיול?, אבל אי אפשר כבר להתחרט, אנחנו על המסלול.
לתחילת הכתבה
ולבסוף חתונה
את הטיול התחלנו באקוודור, בספינת פאר בגאלאפגוס (גלעד הזמין דרך האינטרנט את הספינה הכי יקרה ומפוארת, כל יתר הנוסעים בספינה היו אנגלים בני שישים...), הבריטים החביבים לא הפסיקו לחייך אלינו ולשאול אם אנחנו נשואים וזה ירח הדבש שלנו ואנחנו הסמקנו וסיפרנו שאנחנו בקושי מכירים חודש, מזה רק עשרה ימים חברים.
וכך עברו להם הימים בנעימים ובכיף, כאילו מאז ומעולם אנחנו מטיילים יחד, איריס וגלעד, גלעד ואיריס מטיילים צמוד, עשרים וארבע שעות ביממה. מתארחים באקוודור אצל זוג ישראלים תמהוני, אחר כך טסים לפרו ובסוף לבוליביה - מדבר הסלאר והג`ונגלים. צדקה עדנה, זה היה ה- טיול!!!, בכל המובנים. ולא קוטלי קנים איריס וגלעד, כבר היו בכמה טיולים קודם אבל אקוודור, פרו ובוליביה - לא יישכחו לעולם, הם צבעו לנו את החיים בוורוד, קשה למצוא מלים לתאר אבל נשתף אתכם ברגע אחד יחיד ומיוחד. בדרך האינקה, במאצ`ו פיצ`ו לאחר מסע רגלי ארוך ומדהים בן 4 ימים (מומלץ!!! - לא להתעצל), בגשם, ברוח, וגם כשקשה לנשום בגלל הגובה והמאמץ, גלעד לא הפסיק להחזיק לאיריס את היד.
איריס רצתה לתכנן לגלעד הפתעה ליום הולדת אבל לא הייתה לה הזדמנות כי כל הזמן גלעד היה לצידה, ניצלה את חמש הדקות בבוקר בהן יצא להשתין לכנס את יתר החבורה למסע ולארגן שירה בציבור ``יום הולדת שמח, גלעד``, גרמניות ואמריקאי ושווצרי ופרואני כולם יחד באוהל אחד, שרים לגלעד ואיריס מגניבה לו כרטיס ברכה ושעתיים לאחר מכן, לאחר הזריחה, בסוף המסע - עייפים ורצוצים, מחייכים למצלמה על רקע העיר האבודה, גלעד בן 30!, עוד רגע מאושר.
וכמו כל הדברים הטובים שמסתיימים כל כך מהר, גם הטיול הזה מסתיים. בחזרה לתל אביב, ולפני שמתחילים לפתח סימני שאלה ופחדים, גלעד מציע לאיריס לגור אתו והיא מסכימה ולא עברה חצי שנה והסוף טוב ממש כמו באגדות, גלעד עונד טבעת נישואין על אצבעה. ב- 3.7.01 גלעד ואיריס מתחתנים וכל זה בזכות צוות ומפעילי אתר ``למטייל``, בזכותם נפגשו שני לבבות והפכו לאחד. מהטיול המדהים נברא עולם ומלואו, אהבה גדולה ובעתיד הלא רחוק משפחה וצאצאים. ולהזכירם - זו לא פרסומת ל"למטייל", זה סיפור אמיתי שקרה!
אז - שוב תודה מכל הלב, קשה למצוא מלים להודות למנכ``ל למטייל, עורך אתר ``למטייל`` באינטרנט ולכל צוות ``למטייל``, באשר הם. תמשיכו כך, בין הטיולים, הנופים והעצות המועילות, לפעמים גם לחבר אהבות חדשות.
שלכם באהבה,
איריס וגלעד ילון.
לתחילת הכתבה
