מסלול עד שבוע בקזבגי

כשמטיילים בקזבגי מומלץ בחום לטפס לתחנה המטאורולוגית ולהעביר שם לילה! מסלול מדהים וחוויה מיוחדת של חציית קרחון.
 טיפים:
 1. זה יום ארוך עם ציוד על הגב, כדאי לצאת מוקדם במונית לכנסייה ולהתחיל משם ולא מהכפר למטה. לנו לקח שמונה שעות מהכנסייה לקרחון ואנחנו מיטיבות לכת.

2. המסלול ברור מאוד, העלייה הקשוחה יותר היא עד לתצפית. אחר כך יש חציית נחל שצריך לקחת בחשבון (סנדלים חובה, יש זרימה חזקה ונרטבים לפחות עד הברכיים). בהמשך חציית הקרחון - בסוף הקיץ לא צריך דוקרנים לקרח אבל כן צריך מקל הליכה כדי לא להחליק, בעיקר בירידה חזרה. את הקרחון חוצים לגובה ולא לרוחב, לוקח שעה וחצי בערך, ועוקבים אחרי ערימות בוץ שמסמנות את הדרך. את התחנה רואים מרחוק וכשמתקרבים לקו הרוחב שלה יש שני מוטות צהובים למרגלות התחנה שמסמנים את נקודת סיום חציית הקרחון.

3. קחו לפחות שלוש ליטר מים לאדם! אין איפה למלא אחרי הכנסיה, הנחל בוצי ומלא סחף ועל הקרחון המון גללי סוסים והמים לא טובים לשתייה. בתחנה עצמה יש צינור מים שקופא כשהשמש שוקעת אז חשוב למלא מים ללילה ברגע שמגיעים.

4. נכון ל-2015 עלות הלינה בבקתה היא 35 לארי לאדם, בחוץ קר מאוד, אבל בפנים אחלה (קור סביר). יש חדרים משותפים עם דרגשים שישנים עליהם כמה אנשים יחד, אבל צריך מזרון שטח ושק שינה חם (ניתן להשכיר במרכז הכפר). בקיץ עמוס וצריך לצלצל להזמין מקום מראש, בספטמבר כבר לא צריך.

5. התחנה בגובה 3700 מטר - עירנות למחלת גבהים. אנחנו לא לקחנו כדורים והרגשנו טוב, אבל כל אחד מגיב שונה.

6. ניתן לבשל בבקתה ויש מטבחון עם כלים ומזון נשכחים אבל לא ברור במה מותר להשתמש. יש שם מטפסי הרים שעולים לפסגה ומשאירים ציוד בבקתה. תביאו ציוד משלכם או שתסתפקו באוכל יבש.

7. צאו בלילה לראות כוכבים.

 תעשו חיים!

יצאנו מקזבגי ממש מקודם בבוקר- לא התעצלנו עד השלישוש הקדוש שהוא כנסיית צימינדה סמבה (אפשר גם ברכב וגם בתחבורה ציבורית, הקטע הראשון של הר קזבק הוא עד לנהר, אפשר לקחת את הזמן אם רוצים ואפשר לטוס את זה. צריך לחצות את הנהר שלפעמים נהפך למסוכן כשהוא גבוה יש מצבים שהמפלס גבוה במיוחד אחר הצהריים, אז פשוט להגיע ובדוק את העניין. לחכות אם לא ניתן לעבור.

מהנהר והלאה עולים על הקרחון. אצלנו הכל היה מושלג למרות שנסענו בעונה יחסית טובה שאמורה להיות יבשה. בכל אופן ממליצה לקחת נעליים אטומות למים אחרת כל הרגל תיהיה ספוגה וחבל שהטיול יהרס. אחרי הליכה על הקרחון הגענו לתחנה המטארולוגית, שם פגשנו עוד מטיילים מטורקיה (היה מעניין!). אנחנו לא עשינו זאת - אבל כדאי מאוד להזמין מקום לפני העלייה, ליתר ביטחון העלייה לקחה חמש וחצי שעות שעות והחזרה שש וחצי. אני ממליצה להצטייד היטב כבר מהארץ כי קרררר ממש שם למעלה, ואין יותר מדיי בררות בתחנה עצמה. כדאי לעשות את המסלול ביומיים למרות שאפשר גם כטיול יום.

מסלול 1 - טיפוס על הר הקזבג. בשלב 1 עולים עד לכנסיית צמידה דסמבה שמשקיפה על העיירה. אחר כך ניתן להגיע לתצפית שמשקיפה על הקרחון ולבסוף ניתן להמשיך ולהגיע עד לקרחון עצמו וממש ללכת עליו. עדיף לצאת מוקדם עם תיקים קלים כי כל הדרך בטיפוס אז הולכים לאט. אנחנו הגענו לתצפית בחמש שעות בקצב רגוע. עלייה משם לקרחון זה בערך עוד שעתיים אבל אני ויתרתי על כך לצערי. מסלול 2 - המפלים צפונית לקזבגי (בהמשך הדרך הצבאית) ניתן לנסוע לשם בג׳יפ או לקחת סוסים או אופניים מהסוכנות בעיירה. המפל מצד ימין גדול יפה ועוצמתי ואם חם בחוץ שווה להיכנס (המים קפואים). מסלול 3 - עמק טרוסו, נסיעה לכפר קובי ומשם שעה וקצת הליכה בדרך ג׳יפים לצד הנחל עד שהעמק נפתח והוא מהמם. במקום מעיין חבוי של מי סודה. העמק עצמו יפיפה וההליכה קלה ורגועה. חוזרים באותה הדרך. טיול 4 - עמק סנו. אפשר לנסוע לז׳וטא בערב ולישון אצל לבן שמדבר עברית (אין מקלחת) ואז להשכים קום לטיול קליל עד לאגם או לטיול ארוך עד לכפר רושקה. אזור יפיפה. ניתן להעזר בלבן לגבי טיפים על מסלולים.

השביל לפס רושקה/צ'אוחי בקזבגי בגאורגיה, לא ברור ואין הרבה רוג'מים. פגשנו מטיילים, שלא מצאו את הפס וחזרו לג'וטה. בכפר גו'טה גר, בחודשי הקיץ, זוג שעבד בארץ מספר שנים, קוראים להם לבאן ומגי והם דוברים עברית שוטפת. תמורת תשלום, לבאן מדריך, לוקח את התרמילים על סוס עד הפס ומסביר בדיוק איך לרדת.

תאור הדרך מג'וטה: עולים מהכפר לקמפ שמעליו ומשיכים למעלה בעמק. הדרך חוצה מספר פעמים את הנחל. כשהעמק מתחיל לסגור והר צ'אוחי מימין, עולים על השלוחה, מצד שמאל לנחל שזורם בעמק, אפשר לזהות את השביל. כשמסיימים את העליה רואים ערוץ משמאל ושלוחה שממשיכה לכיוון דרום מזרח. אם יורדים בערוץ משמאל חוזרים לג'וטה.

חוצים את השלוחה, יתכן וצריך לחצות שלוגיות של עשרות או מאות מטרים. מגיעים לקצה השלוחה, יש רוג'ם ורואים למטה שלושה אגמים בעמק רושקה. אין שביל מסודר, שיורד לעמק, רב הסיכויים שתראו נתיב שבו ירדו לפניכם. יורדים בדרדרת כמה מאות מטרים עד העמק. כדאי לבחור דרך שהאבנים בדרדרת הן כמו חצץ, זה מסייע בבלימה. מהעמק יש שביל, בצד השמאלי שלו, עד הכפר רושקה.

מדובר על יום ארוך וקשה. מי שלא בכושר, ייקח לו מעל 10 שעות. בטיפוס על הצ'אוחי יש מפולות סלעים ולכן לשים לב איפה מטפסים.

למסלול לקרחון של קאזבגי (נקרא Gergeti glacier) יש שתי אפשריות התחלה: אם אתם קצרים בזמן אפשר לקחת ג'יפ עד לכנסיה, מסלול שעולה מהבית של נזי, דרך היער ועד לכנסיה. אחרי שעושים ביקור בכנסיה צריך לחזור לשביל שממנו מטפסים לכנסיה מהיער ולקחת שביל שעולה על הרכס (בחלק העליון אפשר לראות שלט הסבר קטן על ציפורים באזור) השביל הולך על קו הרכס. זהו השביל הנכון. ישנו שביל שפונים אליו שמאלה ונכנס אל הוואדי. זהו לא השביל הנכון ולא כדאי ללכת בו כי אז צריך לפסטן ולעלות את כל הגיבעה כדי להגיע למקום הנדרש. השביל הזה גיע לעוקף שהוא תצפית על הקרחון. מהתצפית אפשר לרדת לנהר ולהגיע לקרחון עצמו. משך הטיול הוא: 1.5 עד שעתיים טיפוס לכנסיה 2 לעוקף ועוד כשעה עד שעה וחצי לקרחון עצמו. סה"כ טיול של בערך 8 שעות המסלול מרהיב ביופיו לא לפספס את המסלול הזה! 

עמק טרוסו הוא עמק הנמצא דרומית לקזבגי. אפשר לקחת מונית לכפר קובי (עולה 60 לארי) ממרכז העיר. להגיד לנהג לחכות בכניסה כאשר חוזרים מהטיול. המסלול הולך בתוך העמק, וכאשר יוצאים מהעמק (כ 200 מטר לפני שצריך לחצות את הנהר) רואים ממסלול קרחון עםמערה שנראית קטנה. שווה ללכת ולהיכנס עליה עם פנסים, המערה נראית הרבה יותר מרשימה שמתקרבים אליה. אם רוצים אפשר לחזור ולחצות את הנהר והגיע עד עמדת השמירה בגיאורגית עם דרום אוסטיה. שם מסתובבים וחוזרים בחזרה לכפר קובי שם תחכה המונית להחזיר אותכם לקזבגי. לאורך הדרך יש נביעות של מינרלים (גופרית, מלח וברזל) שווה לנסות לטעום את המים המוגזים שיוצאים עם בועות מהאדמה.(נביעה אחת כזאת נמצאת ליד מערת הקרח הראשונה) אורך המסלול הוא בין 6 ל-8 שעות.

מסלול קרחון גרגטי עולים לכיוון הכנסייה עם כולם, המסלול די פשוט ויש כאן מלא טיפים עליו. זו עלייה לא פשוטה של שעתיים אבל הנוף משגע ובהחלט שווה את זה. משם יש שביל מסומן למעלה. עד לנקודת התצפית זה משהו כמו 3-4 שעות עלייה מהכנסייה. לעיתים העלייה קשה ולעיתים מתונה. התצפית יפייפיה והבחלט מספקת אך המון מטיילים בוחרים להמשיך הלאה לקרחון. חשוב מאוד להביא איתכם מספיק מים כי משום מה נאמר לנו שיש מים בדרך אך זה לא כך! אנחנו לא עלינו עד הקרחון ולכן בעצם לא הגענו לנקודת מילוי המים הראשונה. כמעט ולא עשינו קפה בתצפית בגלל מחסור במים וחבל. אבל הנוף מדהים והדרך למטה מהנה לא פחות - חוזרים באותו מסלול. ניתן לקצר קצת ולקחת מונית מהעיר לכנסייה ואו חזרה ב 20 לארי כל כיוון (נכון לקיץ 2010).

הגענו שישה אנשים לקזבגי בגיאורגיה ורצינו לטפס לפסגת הקזבק שהיא בגובה 5,050 מטר. ולרוב עושים זאת בארבעה ימים. יום אחד לטפס לתחנה המטרולוגית בגובה 3,600 מטר, עוד יום בתחנה להסתגלות, יום לפסגה ויום ירידה. הטיפוס לפסגה הוא אפשרי גם לאנשים שאין להם ניסיון בטיפוס, אך צריך לדעת: 1. צריך לקחת מדריך - עלות מדריך היא בערך 400 יורו. 2. את רוב הציוד אפשר לשכור שם - מקלות הליכה, ברזלים שמתלבשים על הנעליים לטיפוס בשלג וחבלים. 3. יש ציוד שחייבים להביא מהארץ ואי אפשר להשיג שם (אנחנו לא הבאנו ולכן לא הגענו לפסגה) - נעליים מיוחדות שעליהם אפשר להלביש ברזלים, מעילים, מכנסי שלג, כפפות.

בכל מקרה, אם אתם מחליטים לא להגיע עד הפסגה, אני מאוד מאוד ממליץ לעשות טיול יומיים עד התחנה המטרולוגית, לישון שם ולרדת יום אחרי. הנוף משם מדהים והוא הכי יפה בבוקר לפני שמגיעים כל העננים. אם אתם ישנים בתחנה אפשר בבוקר לטפס עוד, עד גובה 4,000 מטר, לאיזה כנסייה יפה, בלי ציוד, ואז לרדת.

טרק לקרחון של חזבגי וחזרה - יומיים - את הטרק מתחילים בגרגטי (כפר סמוך לחזבגי), ועולים אל כנסיית סמבה - עליה של שעה-שעתיים. אחר כך ממשיכים לעלות עד לקרחון, עליה של מספר שעות. את המסלול אפשר לעשות בעזרת מפה שאפשר לקנות בחזבגי, וברוב המסלול השביל די ברור, אם כי אין סימון שבילים מסודר. אפשר גם לעקוב אחרי קבוצה שעולה עם מדריך. עולים עד לאוכף שממנו אפשר לראות את הקרחון מרחוק. ממשיכים ללכת, וצריך לחצות נחל - יש רוג'ומים איפה שכדאי לחצות אותו, וזה דווקא במקום שבו הנחל מתפצל לשני חלקים. לפני הקרחון יש נהר גדול שנשפך מהקרחון - אל תנסו לחצות אותו! צריך לעלות לאורכו, (כשהוא מצד ימין שלכם) והמדריכים מעלים את הקבוצות שלהם די צמוד אליו, ממש בטיפוס על הסלעים לאורך הנהר. אחר כך מגיעים לקרחון. צריך לחצות את הקרחון באלכסון לכיוון בקתה בצבע כתום, ביום טוב אפשר לראות אותה מאוד מרחוק. חלק מהקרחון מכוסה שלג, ותוכלו להיעזר בעקבות על השלג כדי לתכנן כיצד לחצות את הקרחון. מתישהו על הקרחון יש ערמות של חול המסמנות למטיילים היכן לעבור, תנסו לעבור כך שהערמות יהיו קרובות אליכם. לפני שיורדים מהקרחון מהצד השני שלו צריך לטפס על גבעה קטנה (3-5 מטר) של קרח מכוסה בחול ואבן, ואחר כך יש עליה נוספת עד לבקתה. אנחנו יצאנו ב-5 וחצי בבוקר, והגענו לבקתה ב-3 וחצי, בכיף, וקצת מאמץ, אבל לא בטירוף. למחרת ירדנו. סך הכל מטפסים כ-1800 מטר (מגובה 1800 ל-3600). אפשר לישון בבקתה - זה עולה 25 לארי (או 20 אם שילמתם למטה, ב"מאונטיין האוס"), או לישון באוהל ליד הבקתה. אין שם כלום חוץ מדרגשים וסוג של מטבח שיש בו רק כלים, חייבים להביא שקשים, גזיה ולבשל בעצמכם. הטרק מומלץ ביותר! הנופים מדהימים, ויש פריחה שחבל על הזמן, שמשתנה ככל שעולים. הדובדבן זה הקרחון, זו באמת חוויה מיוחדת לחצות אותו, מומלץ בחום.

כמה טיפים: 1. מאוד מאוד קשה לחצות את הקרחון כשיש ערפל (ואין מדריך בסביבה). למעשה, אנחנו פגשנו בגרגטי 2 קבוצות של ישראלים שירדו בלי לחצות את הקרחון, מפני שהגיעו למעלה ותנאי מזג האוויר היו קשים מדי. אנחנו עלינו במזג אוויר מעולה, וירדנו למחרת במזג אוויר זוועתי אחרי שכל הלילה ירד גשם. בגשם וערפל כבד, הקרחון הופך להיות מקום אכזרי. הקרח שטוף בשכבה קבועה של גשם שמאוד מחליקה, וקשה מאוד להתמצא ולהבין לאן ללכת. נחלים ונהרות שיורדים לאורך הקרחון הופכים להיות הרבה יותר מפחידים. המלצה - קחו בחשבון עוד יום אם אתם יכולים, כדי שתוכלו לחכות למעלה במקרה של יום של גשם וערפל. אם לא, תתייעצו היטב לגבי מסלול הירידה עם אחד מהמדריכים על הבקתה. (הם יגידו לכם שאפשר לרדת בגשם, אבל לחכות עד שהערפל יתפזר. זה נכון, הבעיה העיקרית היא הערפל).

2. האם להשכיר אוהל? אפשר להשכיר במאונטיין האוס. בסביבות 10 לארי ללילה. אפשר להשכיר שם גם שק שינה. אם לא תצליחו לחצות את הקרחון, כדאי שיהיה לכם שקש ליתר ביטחון כדי שתוכלו לישון מתחת לקרחון.

3. האם להשכיר דוקרנים? אם הקרחון יבש אפשר לחצות אותו עם נעליים כך נאמר לנו. אבל אם הוא רטוב.. עם דוקרנים אפשר לרוץ על הקרחון, בכל שיפוע, גם אם הוא מאוד רטוב. עולה 7 לארי ליום. אם הוא רטוב אפשר לחצות גם עם נעליים, אבל צריך להיזהר, ומקלות טיפוס מאוד יעזרו. אם אתם שוכרים דוקרנים, תוודאו שאתם יודעים לשים אותם כמו שצריך כבר למטה.

4. האם אפשר לקום מוקדם, לעלות עד לקרחון, לגעת בו, להצטלם, (בלי לחצות אותו), ולרדת באותו יום? תיאורטית, כן... אבל באמת שצריך לרוץ.