מידע חיוני נוסף באיסטנבול

מי שנוסע לאיסטנבול למטרת קניות בעיקר, עדיף שיזמין מלון קרוב לכיכר טקסים, אזור גדול לקניות, אפשר גם להיעזר במטרו בכדי להגיע לקניון סובהיר. אם רוב השהות שלכם היא בעיקר לבקר באתרים כמו טופקאפי, איה סופיה וכ”ו עדיף לבחור מלון באזור העיר העתיקה ולהגיע מוקדם לאתרים, כי התור לכניסה הוא גדול מאוד.

איה סופיה סגור בימי שני עלות 72 לירות טורקיות.

טופקפי פתוח 9-16 סגור בימי שלישי עלות 72 לירות טורקיוית.

ירבאטן פתוח כל השבוע עלות 3 לירות טורקיות.

ואטרגארדן - מזרקות מים מוזיקליות כל ערב מהשעה 18.

עד חצות.

כמה נקודות חובה שלא רציתי לכתוב בנפרד על כל מקום.

המסגד הכחול יש כניסה נפרדת למתפללים ומבקרים. המקום בשיפוץ אבל אפשר להיכנס ולהתרשם.

מסגד סולמנייה - מקום ענק ומרשים שווה גם הוא ביקור.

ארמון טופקפי לא בדיוק ארמון כמו שאתם מצפים אבל מפתיע בתיכנונו ועיצובו לא לוותר.

איה סופיה - קצת מאכזב אבל כמו ארמון בקינגהם - כבר הייתי שם אז ניכנסתי.

איסטנבול היא יעד מושלם לסופ״ש ארוך ומדהים. אחרי סופ״ש פה אני חייב להמליץ על העיר היפה והמרגשת הזו לכל ישראלי ממוצע. יש פה הכל למי שלא מכיר, החל באוכל מעולה ואנשים מיוחדים ואתרים שאין שני להם, ובנוסף, בגלל ה״מצב״ העיר ריקה מתיירים והמחירים בהתאם, כולל בגראנד בזאר. אז לנו הישראלים, ששום טרור לא מפחיד אותנו, עם טיסה של פחות משעתיים במחיר מצחיק ויעד מעולה שיש בו גם שופינג זול – אני ממליץ לא להתלבט לשניה.

חזרנו מטיול עצמאי של שבוע באיסטנבול. טילנו ביום ובלילה, באזורים תיירותיים ובאזורים שאינם כאלה. בסימטאות, בשווקים, באזורים של קהילה מוסלמית אדוקה ובשכונות עניות. התגוררנו במלון בעיר העתיקה באזור לאללי. חשנו בטחון ולא חששנו לדבר עברית, וכשנשאלנו ענינו שאנו מישראל. רוב האנשים גילו התלהבות מהיותנו ישראלים, ולא נתקלנו בעוינות כלשהי. איסטנבול נוחה לתייר הישראלי. אוכל וריחות מוכרים, אווירה דומה לשוק הישראלי, מוזיקה מוכרת ומזג אוויר דומה. איסטנבול זו עיר פעילה ותוססת ברוב שעות היממה. תיירים רבים מתערבבים באוכלוסיה המקומית. התחבורה בעיר מצויינת, זמינה ובתדירות גבוהה.

כדאי להצטייד בכרטיס נסיעה נטען שנקרא “איסטנבול קארד” שעלותו שש לירות, ולהוסיף לירה אחת לרכישת כיסוי פלסטי. ניתן להחזיר הכרטיס בגמר הביקור (במידה ואינו פגום), ולקבל בחזרה שש לירות. את הכרטיס מטעינים במכונות ההטענה, בקיוסקים או בקופות. השימוש בו מוזיל מאוד את מחיר הנסיעה. מחירי המוצרים והארוחות זולים מאוד, ובעיקר במקומות שאינם תיירותיים. התושבים ששים לעזור ולכוון (במגבלות השפה).

איסטנבול בנויה על גבעות, וחלקן אף תלולות. במדרכות רבות משולבות מדרגות, כולל מדרגות תלולות וצרות (מה שמוביל את המקומיים לצעוד על הכבישים). גם במקומות פחות משופעים ישנם מכשולים שונים על המדרכות, מעמודי חשמל ועד שקיות אשפה. מסיבות אלו למטיילים עם עגלות מכל סוג מומלץ להצטמצם לתחומי העיר העתיקה מצד אחד, ואזור רחוב איסטיקלאל מצד שני. גם באטרקציות צריך לקחת בחשבון מדרגות (כמו במסגד הכחול או המסגד החדש) או מפתנים או מעקות גבוהים (כמו באיה סופיה). עם חלק מהם קל יותר להתמודד ועם חלק בלתי אפשרי.

לגבי תחבורה ציבורית, הרכבת הקלה, הרכבת התחתית, המעבורות וחלק מהאוטובוסים החדישים יותר (לא כולל הקווים של ה-Havatas משדה התעופה) מותאמים לעגלות וכסאות גלגלים.

לכל מי שיש לו מעבר של כמה שעות באיסטנבול, כי הוא בשתי טיסות של טורקיש איירליינס - תדעו שהחברה מספקת או מלון בחינם או סיור חינם בעיר (תלוי באיזה שעות אתם שם). כל יום הם מוציאים בתשע בבוקר וב- 12 בצהריים סיור בעיר (שמסתיים בשלוש או בשש). הסיור לוקח אתכם למקומות העיקריים - המסגד הכחול, האגיה סופיה, ארמון טוקופאי, ההיפודרום והשוק. הסיור כולל ארוחת בוקר וצהריים. כל זה ללא תשלום נוסף, רק צריך, כאשר מגיעים לשדה באיסטנבול להמשיך כאילו יוצאים מהשדה (לא כמו לטיסת קונקשן) ואז, אחרי שעוברים את המכס, פונים ימינה ולקראת הסוף ליד סטארבאקס קפה, יש דוכן של טורקיש איירליינס, שם מראים להם את כרטיסי הטיסה והם מצרפים אתכם ל"סיטי-טור". מאוד מומלץ!

לפחות ל-Aya Sofia ו-Blue mosque, הכניסה היא ללא נעליים (שצריך להשאיר בחוץ, לכן לא כדאי לבוא עם נעליים שתצטערו מאד אם לא יחכו לכם כשתחזרו). הכניסה מותרת עם מכנסיים ארוכים (נשים וגברים), ולנשים לא ניתן להיכנס עם גופיות. למעט באתרים אלה (למרות שלא היינו בהרבה מסגדים אחרים) לא נתקלנו בהגבלות כלשהן לעניין לבוש.