תחבורה ציבורית ומוניות במונגוליה

Tsagan Uul זהו כפר הנמצא כמה שעות נסיעה מערבית למורון.

במסגרת טיול עצמאי שעשינו הגענו לשם, וגילינו שאפשר להגיע משם באוטובוס למורון.

הנסיעה לוקחת 4 שעות, 25,000 טוגירק לאדם (כ25 שקל נכון ל2022) , אוטובוס מתמלא עד אפס מקום. בעיניי זאת חוויה והזדמנות להתערבב עם מקומיים, אבל מדובר בנסיעה קשוחה.

את האוטובוס לקחנו ממרכז הכפר (נ.צ - 98.697206 49.601463) , בשעה 1345. אני לא יודע אם יש כל יום, ברביעי היה:)

אם אתם מחפשים מקום לאכול, לא רחוק מהמרכז יש מקום עם אוכל מונגולי בסיסי (נ.צ - 98.692819 49.598829)

אגם Bayan או Bayan Nuur (Баян Нуур) הינו נקודת יציאה לאחד הטרקים הנחמדים במערב מונגוליה. מדובר בטרק מאולתר אשר עובר בפארק לאומי Tsambagarav Uul ואת תיאור המלא שלו מצאנו בזמנו כאן. המסלול הזה פחות מוכר, אבל מאוד מומלץ, אין תיירים (לא ראינו לפחות) , ויש הרבה נוודים מקומיים נחמדים וסקרנים אשר יזמינו אותכם לתה.

אפשר להגיע לאגם מ-Ulgii במונית שירות. המוניות יוצאות באיזור 3-4 מאיזור השוק, המיקום המדויק במפות הוא כאן., תבואו יותר מוקדם כדי לשמור מקום. אם יש לכם טלפון מקומי, תחייגו לנהג שיהיה לו את המספר ותמשיכו להסתובב, הוא יתקשר אליכם כשיגיע זמן לצאת.

זאת נסיעה של 5-6 שעות, הנהג קודם עושה סיבוב באולגיי כדי למלא את הרכב שלו בעוד נוסעים ומטען.

המחיר ב2022 היה 30,000 טוגירק (30 שקל) לבן אדם.

חשוב להראות לנהג על המפה שאתם צריכים את האגם, כי יש יישוב בשם זהה ולשם הוא נוסע בעצם.

אם אתם מטיילים עצמאית במונגוליה, ואתם רוצים לבקר במערב מונגוליה ייתכן ואוטובוס זאת אופציה ששווה לשקול. בהחלט מדובר בחוויה, וזאת דרך להתערבב קצת עם מקומיים ולהנות מהנופים של מונגוליה.

אציין שיש אופציה של טיסה פנימית, אבל לא הצלחנו למצוא דרך להזמין כרטיס מחוץ למונגוליה, וכאשר הגענו לשם, לא היו כרטיסים לפחות לשבועיים הקרובים.

אוטובוס לאולגי יוצא מטרמינל דרגון במערב אולן באטאר (כאן תוכלו למצוא יותר פרטים לגבי מיקום ואופן הזמנת כרטיסים) . הנסיעה עולה 130,000 טוגריק (כ-130 שקל נכון ל2022) והיא לוקחת סדר גודל 30 שעות. הנסיעה כמעט כולה בדרך אספלט סלולה (פרט ממקטע של כ-45 דקות על דרך עפר) אז הנסיעה יחסית (למונגוליה) נוחה.

הנסיעה שלנו יצאה ב1300 מאולן באטאר. לאחר מספר שעות הייתה הפסקה ארוכה לאוכל (מספיק ארוכה לאכול בלי לחץ) . עוצרים במן מסעדה עממית כזאת להתרעננות. בהחלט כדאי לנצל את ההזדמנות, אם אתם לא בטוחים מה לאכול, תוכלו לקבל כמה רעיונות כאן.

לאחר מכן נוסעים ברצף עם הפסקות כל כמה שעות לשירותים באמצע השדה (חוויה:) ) . בבוקר ישנה עצירה ארוכה נוספת לאוכל.

ההמלצה שלנו - תקחו איתכם נשנושים, מים ובגדים חמים לאוטובוס, כי אין גישה לתיק הגדול במהלך הנסיעה, הוא הולך לתא מטען עמוס עד אפס מקום. כמו כן מומלץ בחום להצטייד בסרטים/ספרי אודיו/פודקסטים לשמוע בנסיעה כדי לא להשתעמם.

טיילתי חודש במונגוליה, מתוכו שבועיים וחצי ללא ואן. זה אפשרי, מהנה ומשאיר לכם גמישות במהלך הטיול. אז איך עושים את זה? בעזרת בעלי הגסטהאוסים!

אנחנו נסענו מאולן בטאר לחרחורין, טיילנו בשמונת האגמים, חזרנו לחרחורין ומשם נסענו לאגם הלבן ובסוף חזרה לאולן בטאר. טיול של כשבועיים במרכז מונגוליה.

מאולן בטאר יש אוטובוס שיוצא כל בוקר ומגיע לחרחורין, עדיף לקנות כרטיס יום קודם, כדי להבטיח שיהיה לכם מקום ישיבה וכדי לראות את המקום ולדעת לאן צריך להגיע בבוקר וכמה זמן זה לוקח. לא כל הקופאים בתחנת האוטובוס דוברי אנגלית, אבל חלקם כן ובטוח יהיה מי שיוכל לעזור לכם. כדי לקנות כרטיס אוטובוס צריך להביא פספורט או תעודה מזהה אחרת. הנסיעה לוקחת כ-5 שעות.

בחרחורין ישנו ב-Gaya's Goust House, אשר שייך לאישה נחמדה מאוד בשם גאיה, שאם תצרו איתה קשר מראש גם תבוא לאסוף אתכם מתחנת האוטובוס. דרכה הזמנו מונית שלקחה אותנו לכניסה לשמורת שמונת האגמים (עלה 50,000 טוגריק ברכב ל-4 אנשים), קבענו איתה יום בו נרצה לחזור וסיכמנו שתשלח מונית לאסוף אותנו.

לאחר מכן דרכה לקחנו מונית לאגם הלבן, הסברנו לה שמשם נרצה לקחת אוטובוס חזרה לאולן בטאר והיא דיברה עם נהג המונית ודאגה שיקנה לנו כרטיסים לאוטובוס (כי בטראיט יש משרד קטן מאוד למכירת כרטיסים ואף אחד שם לא דבר אנגלית, כ-12-14 שעות נסיעה חזרה לאולן בטאר).

• אני לא זוכרת מה שם התחנה ממנה יוצא האוטובוס מאולן בטאר לחרחורין, אבל בכל גסטהאוס ידעו להגיד לכם מה שם התחנה ואיך מגיעים.
• זה המסלול שאנחנו עשינו, אבל בטוח אפשר לטייל באותה צורה גם באזורים אחרים במונגוליה, פשוט צריך להיעזר בבעלי הגסטהאוסים בקנית כרטיסים ותיאום עם בעלי מוניות, לרוב הם ידעו מהדרך הטובה ביותר להגיע ממקום למקום.
 

רוב המטיילים שבוחרים לטייל עצמאית במונגוליה עושים זאת בעזרת אוטובוסים. לעיתים קורים מצבים שאוזלים הכרטיסים בתאריך מסויים או ליעד מסויים בנסיעת האוטובוס ואתם תאלצו לקחת מונית-מסחרית כמו שלי קרה:

כשהייתי בעיר אולגי במערב (1,650 ק”מ מאולן באטור) ורציתי לתפוס אוטובוס לבירה (48 שעות נסיעה רצופות), התברר לי שהוא התבטל – ולא היה עם מי לדבר מלבד רכב בודד שעמד בכניסה למשרדי הכרטיסים השוממים של האוטובוס. בלית ברירה נאלצתי לחלוק נסיעה עם נהג בודד ולא מיומן ועם עוד 12 מקומיים, שחלקם החליפו את הנהג בנסיעה כשהוא התעייף (לא עשינו הפסקות לינה אלא רק הפסקות לארוחות ולמנוחות קצרות).

במהלך הנסיעה התבלבלנו והתברברנו לילה שלם (חלקים נרחבים מהנסיעה אינם סלולים וקשים לנסיעה ללא GPS שכמובן לא היה), כמעט שקענו ונסחפנו בתוך נהר בניסיון לחצות אותו ועצרנו לתקן את הרכב מספר פעמים לא קטן. סך כל הנסיעה עלתה על 60 שעות. החוויה הייתה לבסוף מעניינת, נחמדה ומאתגרת, אבל לא מומלצת – בטח שלא לבד.

נהגי האוטובוס הם הרבה יותר מנוסים ומיומנים, כמו-כן בכל אוטובוס ישנם שני נהגים שמתחלפים בניהם ורמת התחזוק והעמידות של האוטובוס בדרך כלל יותר גבוהה ומתאימה לתנאי הדרך מרכבי נסיעות אחרים. נהוג לשלם על כל תיק כ-3,000 טוגריק בנוסף לעלות הנסיעה, אך אפשר להגיע עם הצוות של האוטובוס להבנה אחרת ולשלם סכום מופחת.

הנסיעה עצמה מאולגי לאולן באטור קשה ולא נוחה בכלל עם הרבה קפיצות – למי שלא קצר בכסף, מומלץ להמיר את נסיעה הקשוחה הזאת בטיסה קצרה של כשלוש שעות שעולה בין 160 ל-200 דולר – יקר להחריד, אבל בהחלט שווה את החיסכון בזמן ובנוחות.

מה לעשות במקרה שאזלו הכרטיסים לרכבת מזמין אודה לאולן בטאר?

* אם הגעתם לתחנה ונאמר לכם שהכרטיסים לרכבת אזלו היום, אל תוותרו. חכו ליד הדלפקים, בדרך כלל נפתחת מכירת כרטיסים מאוחרת בסביבות 16:30-17:00, שבה מוכרים כמות מעטה של כרטיסים שנותרו להם מסיבות שונות. 

* אל תתנו למונגולים לעקוף אתכם בתור או לספר לכם כל מיני סיפורים שיגרמו לכם לעזוב את התחנה. עמדו נחושים בתור, עם דרכון וכסף מדוייק מוכנים ביד. 

* אם בכל זאת לא הצלחתם להשיג כרטיסים באותו יום - יש כמה מקומות לינה סבירים בעיירה. לכו לישון מוקדם. 

* השכימו קום למחרת על מנת לתפוס מקום בתור לקניית הכרטיסים כבר ב-6 בבוקר (ורצוי מוקדם יותר!). 

* מכירת הכרטיסים מתחילה ב-7 בבוקר, אבל עלולים להיות במקום עשרות אנשים אלימים, הרבה לפני שהדלתות נפתחות.

What is the cheapes way to get a ticket from Russia to Mongolia ?

Go to russia, go to the station, get a train ticket to Ulan Ude in Sebier, make sure you get the cheap tiket, not the cope. its really ok, comfortable and safe, it costed me in 2009 around 70 euro. then take the buss from Ulan ude to Ulan batar in Mongolia. the ride should cost you 100 euro.

i did this in the winter. maybe in the summer tickets will be more hard to get at the station at the last moment.

מזרח מונגוליה הוא חבל ארץ רחוק מאוד מהאזור המרכזי וההגעה עליו מחייבת טיסה. טרמפים במונגוליה הינם חוויה נהדרת ובלתי צפויה (פעם חכיתי יום וחצי לטרמפ). התחבורה הציבורית מוגבלת אבל קיימת, ישנם אוטובוסים לערים מרכזיות.
מנסיוני במונגוליה המרחק זה לא מה שקובע. אם אתם רוצים לחוות חוויה אמיתית וייחודית, אני ממליץ פשוט לעזוב את המדריך על המקומות התיירותים. 

ישנן מספר אופציות אחרות - צריך להבין את הלך הדברים במונגוליה כדי להבין את ההגיון שבהם:
1. תעלו על רכבת צפונה ותרדו באחת התחנות היותר קטנות. לפני זה תקנו מפה בכולבו באולן של האזור ותראו שיש שם נהר שתוכלו לשתות. אני בטוח שהליכה בערבות הצפון במונגוליה תהיה חוויה מיוחדת.
2. לקנות סוס ולדהור לאופק.
3. לנסוע למזרח ושם לטייל באזור נידח לא פחות מהמערב אבל יותר קרוב בהרבה.

אלה רק מספר אפשרויות שאולי לא נשמעות משהו כשיושבים מול המחשב אבל במונגוליה מה שחשוב זו חוויה תרבותית עמוקה ופחות הקילומטרג`.
אולי כדי להקטין את השוק כדאי תחילה לנסוע לטרג` ליד אולן בטר להתנסות קצת במונגוליה ליומיים שלושה ואחר כך להחליט מה מתאים לכם

העלויות הן כ- 600$-500% בחודש, אבל זה ממש לא סגור. טיסות הן דבר יקר. אני הוצאתי 250$, בעיקר הלכתי ונסעתי בתחבורה ציבורים וטרמפים, אכלתי בגוונז (מסעדות מקומיות).. ודבר אחרון - גם על טרמפים משלמים לפחות כמו אוטובוס.

אנחנו יצאנו ממונגוליה ברכבת עד הצד הסיני של הגבול ברכבת שמגיעה לעיר הסינית Erlian. כרטיסים ניתן לקנות בתחנת הרכבת (רכבות בימי שני וחמישי בשעה 21:10, העלות - 25 דולרים = 25,000T). כרטיסים לביג`ין קשה להשיג, ויותר מכך יקרים בהרבה, אך אם יש לכם כרטיס סטודנט - אל תשאירו אותו בבית. 

מהגבול ניתן להמשיך לביג`ין ב- Bus Sleeper שנסיעה בו נמשכת בין 12 ל- 20 שעות בעבור 120-150 יואן.