”פארק השלום בהירושימה, ביקור חובה לכל ישראלי המגיע ליפן“
פארק השלום משתרע לפני חורבת הכיפה היחידה ששרדה את הפצצה שהוטלה כאן, ממש מעל גשר ה-T שבמרכז העיר, בבוקרו של ה- 6 באוגוסט 1945, בשעה 08:15, והפכה את הירושימה תוך חצי דקה לתל חרבות. כ-150 אלף, מתוך 250 אלף תושבי העיר בעת הטלת הפצצה, נהרגו. חלקם מיד עם ההפצצה, ורבים אחרים נפטרו מסיבוכי קרינה במהלך השנים.בפארק נמצא המוזיאון לזכר המלחמה, המציג המון נתונים טכניים ותמונות של נפגעים. בכל פינה בפארק יש אנדרטה אחרת, כי כנראה שכשנהרגים 150,000 איש, צריך הרבה אנדרטאות. במרכז הפארק עומד אוהל בנוי מאבן, שלפניו בוערת להבת השלום, שתכובה רק כאשר כל כלי הנשק האטומיים יחוסלו. באחת הפינות יש פעמון ענק, והמבקרים מוזמנים לצלצל בו למען השלום. בפינה אחרת אנדרטת הסטודנטים, עם מלאכית אבן גדולה, לזכר הסטודנטים שנפלו במלחמת העולם. זה מרגיש קצת כמו אושוויץ, אבל של יפנים. המוני קבוצות של תלמידים בטיולים מאורגנים, מגיל גן ועד תיכון, מבקרים כאן ועורכים טקסים לזכר הנספים. אנחנו מצלצלים בפעמון השלום, מכבדים את האנדרטאות השונות ולא מצליחים להבין. הירושימה בשביל היפנים זה קצת כמו פולין עבורנו, אי אפשר להסביר.