עמק פרוואטי הוא עמק מדהים, מלא ביערות, מים, מטעי תפוחים ובקיצור, טבע מדהים. בעמק יש כמה כפרים מתויירים שמוכר ביניהם הוא קאסול. כפר זה הוא המעוז של המטיילים הישראלים, אפשר למצוא כמובן אוכל מערבי מכל סוג שהוא ובטח שאפשר למצוא אוכל ישראלי ואפילו אוכל כשר ובכפר פועל גם בית חב"ד גדול. לגבי לינה, יש שם מכל הרמות והמחירים. יש מטיילים שנתקעים שם הרבה ויש גם כאלה שהכפר משמש אותם רק בתור תחנת מעבר לפני ההמשך לכפרים ששוכנים יותר בתוך העמק. לצד הגשר ישGarmen Bakery ממש טובה וממול יש דוכן של "מומו" טעים ולמי שמעוניין באוכל מקומי זול ופשוט אז יש גם שתי דאבות בכפר. 3 ק"מ במעלה הכביש מגיעים למעין עיר שנקראת Manikaran. זוהי עיר שנראית כמו עיר הודית אבל יש בה מקדש קדוש לסיקים ששוכן ממש צמוד לנהר ענק ולמי שמעוניין, אפשר גם לאכול בחינם במקדש אוכל הודי פשוט וטעים. בקיצור, אם יש לכם זמן ובא לכם לצאת קצת מקאסול או בחזרה מהכפרים אז אפשר לעצור שם ולעשות סיבוב קצר, מומלץ יותר למי שלא היה ב"אמריצר" או שאהב את אמריצר ואת הדת הסיקית. חוץ מהמקדש אין כל כך מה לעשות במקום. למעונינים לברוח קצת מכמות התיירים ההאדירה שבקאסול יש אפשרויות לינה ואוכל גם שם. הגעה לכפרים הפנימיים יכולה להתבצע או במונית או באוטובוס מקומי לפעמים הדרכים נחסמות בעקבות מפולות אבל אין מה להתייאש, זה שווה את ההגעה לכפרים. בין אם זה להמתין כמה שעות או אפילו יום. הרבה מהאוטובוסים שעולים לקאסול מגיעים גם לכפר האחרון, אליו יש כביש, שמו וראשני ומשם מתחילה ההתניידות ברגל. הכפרים: "טוש"- אפשר להגיע אליו הוא במונית מ"וראשני" הוא בהליכה רגלית של כשעה. יש בו הרבה אפשרויות לינה ואוכל.
"קלגה"- זהו הכפר שממוקם הכי קרוב ל"וראשני", בשביל להגיע אליו אפשר או לחצות רגלית את התחנה ליצור חשמל שיש שם ואז נשארת עלייה ממש לא קשה עד לכפר של כרבע שעה-עשרים דקות או לקחת מונית ואיתה לחצות את התחנה ליצור חשמל ואז זה בכלל מקצר את ההליכה לכלום מרחק. בקלגה יש המון מקומות לישון וגם כמה מקומות לאכול. בנוסף, פועל בעונה "בית יהודי".
"טולגה"- כפר צמוד לקלגה, אפילו מרגיש לפעמים שזהו אותו כפר. רוב המטיילים ישנים בקלגה.
"פולגה"- אפשר להגיע אליו בהליכה רגלית מ"וראשני", מבלי לעבור בקלגה, ההליכה אורכת כשעה ולא קשה או שאפשר להגיע אליה למי שמתאכסן בקלגה וההליכה גם עורכת בערך שעה אפילו פחות, מי שמגיע מקלגה צריך לרדת לכיוון הנהר, לא זה שזורם בתחנה ליצור חשמל, ולחצות גשר מבטון שעובר מעל הנהר. בכפר ישנם כמה מקומות לינה לא הרבה שבכל מקום שאפשר לישון בו יש מסעדה פועלת. מקום מומלץ לישון בו ושיש בו גם מסעדה באמת טובה שמומלץ בה ביותר זה הפיצה שנעשת בתנור, נקראת Dej Rej, החדרים שמה פחות מפוארים אבל יש בהם אח קטן בחדר והם לא יקרים בכלל והאווירה שמה מאוד נחמדה כמו כן גם המשפחה שמפעילה את המקום. דרכי עלייה ל-Khirganga: ל"קירגנגה" אפשר להגיע מכל כפר רק המרחק משתנה וצריך להבין שיש שתי דרכים כדי להגיע למעלה. דרך אחת שהיא יותר ברורה ופשוטה היא מהצד של "וראשני" ו"טוש", כלומר מבלי לחצות את הגשר הגדול לכיוון "קלגה", מ"וראשני" הולכים לכיוון "טוש", לאחר כ-300 מטר ישנה ירידה לנחל, חוצים על גשר בטון ומשם מתחילים לעלות עד לכפר בשם Nactan. זמן ההליכה מ"וראשני" עד ל"נאקטאן" הוא כשעה ורבע. מהכניסה לנאקטאן עד ההגעה ל-Tea Stall הראשון שלידו מפל גדול ומרבד דשא די גדול. ההליכה נמשכת כ-45 דקות, לאחר מכן יש במקום שני גשרים. צריך לחצות את העליון מבינהם ולאחר חצי שעה עלייה בערך מגיעים לעוד חנות צ'אי. משם יש טיפוס אחרון שאורך כשעה עד שמגיעים סוף סוף ל"קירגנגה". בסך הכל, אם הולכים בדרך זו מהכפר הכי רחוק שהוא פולגה אז ההליכה אורכת בסביבות 5 עד 6 שעות ואפילו פחות למהירים.
הדרך השנייה ל"קירגנגה" שיוצאת מ"קלגה" היא יותר בתוך יער וקצת פחות ברורה בחלקה וכשיורדים גשמים או אחרי שירדו גשמים יכולה להיות יותר מסוכנת ומחליקה אם לא מכירים אותה טוב (לא פירטתי, כי לא עשיתי אותה מהכיוון הזה אבל חזרתי אותה, אבל עדיין אני מעדיף לא לפרט כדי לא לבלבל את המטיילים). למי שלא סומך על עצמו או שיש לו הרבה ציוד והוא רוצה לעלות עם כולו, יכול גם לשכור פורטר מכל אחד הכפרים באיזור שהוא משמש גם בתור מדריך, עלות הפורטר היא בערך 500 רופי לכל כיוון. "קירגנגה"- הסיבה העיקרית שאליו עולים זה המעיינות חמים הטבעים שיש שם. מעיינות אלו הם קדושים לכן גם יש הפרדה בין נשים לגברים ולכן גם המטיילים מתבקשים לא לעשן, לא לשתות אלכוהול, להשתמש בשירותים שבאיזור ולא בטבע לעשיית צרכיים, לא להתקלח עירומים ולפני שנכנסים להישטף.
קרא עוד
