הצימר של שלווה ונרגיזה

Shalva and Nargiza

הגענו למקום במסגרת טיול מאורגן ע”י גאורגי - בן המקום שחיי כמה שנים בארץ, שירת פה בצה”ל ומקפיד לחזור למילואים. העסק העיקרי של גאורגי זה ארגון טיולים של ישראלים בגאורגיה ובסוונטיה במיוחד.

המקום בנוי כחצר סגורה וכמה מבנים מסביב.

במשך השהייה שלנו התוודענו ל:

• חדרים נוחים עם שירותים ומקלחת מצוחצחים.
• מטבח נפרד כשר עם מקרר גדול ושני כיורים (בזמן שהייה שלנו פגשנו בנות מדרשה שאפו שם חלות לקראת שבת)
• אולם לארוחות עם שולחנות ענקיים מעץ קבוצתיים צמוד למטבח הכשר
• "Bar Machibi" מעוצב עם אינספור עבודות עץ ויצירה שנעשו ע"י המשפחה.

המקום מלא יצירות עץ ותמונות עם מגדלים סוונטיים שנעשו ע"י המשפחה המארחת.

מה שקסם לנו הכי מכל דבר אחר - אלה ארוחות כשרות שבושלו והוגשו ע"י אשתו של גאורגי. ידע של חוקי הכשרות (וגם חוקי עירוב) נותן למארחים יתרון משמעותי בהארחת ישראלים.

 בילינו במקום ארבע לילות ושבת והיינו שמחים לחזור לשם.

טיילנו בגאורגיה 10 ימים, כחלק מהטיול הוצעה לנו שהות בצימר של שלווה ונרגיזה. כרגיל מיד בדקתי את הדירוג וההמלצות. התגובות באתר הלחיצו אותי. אם לא חוות דעתה החיובית של חברה שהיתה במקום, סביר להניח שהייתי שוקלת להחליף למקום אחר. וחבל!
המקום נקי מאוד ונוח, עם אווירה אותנטית, מארחים מקסימים שדואגים לכל פרט. התארחו כאן ישראלים רבים, עבורם קיים מטבח כשר וחדר אוכל ענק, שפעמים רבות משמש כמקום לתפילה בשבתות.
אין לי מושג איפה מצאו כאן יהודים משיחיים או ערבוביה של סמלים כלשהם. אף אחד לא ניסה למכור לנו שום דבר. אנחנו מטיילים שנים רבות בחו”ל, יצא לנו להתארח במקומות מצוינים - חלקם בתים מודרניים, חלקם בתים כפריים אותנטיים - וצימד של שלווה ונרגיזה בהחלט אחד מהמקומות הנעימים שייזכר לטובה.
מי שמחפש עוד מלון מיני רבים עם ריהוט סטייל איקאה, עדיף שימצא מקום אחר. אבל מי שרוצה לחוות את חבל ספנטיה עם כל האווירה המיוחדת - כדאי לכם מאוד להגיע לצימר של שלווה ונרגיזה. גם בנותינו בנות ה-18 אהבו את המקום והתרגשו מהאהבה שקיבלנו בשפע.

המקום מיושן, חייב רענון דחוף. יש הרבה מקומות לינה חדשים במסטיה ואין צורך לשהות דווקא רחוק מהעיירה, בלי נגישות לתחבורה ובלי מכולת וכו.

מטיילים רבים מתרגשים לראות שלט בעברית, כאשר הם בחו”ל. אבל לפעמים זו סתם מלכודת תיירים. מסטיה מוצפת בעשרות גסטהאוסים יפיפיים, הצימר הנ”ל הוא דוקא מן המיושנים יותר וגם רחוק ממסטיה. כקילומטר וחצי. כך שאם רוצים לטייל בעיירה בערב או לשתות משהו, אין אפשרות. עדיף לקחת צימר/גסטהאוס יותר מרכזי ונגיש.

יש מדריכים שמביאים אוטומטית את התיירים שלהם לשם, למרות שהמקום מיושן, יש מקומות יפים הרבה יותר, באותו מחיר,

הרגשה של חנות מזכרות ולא של גסטהאוס, אני אישית לא אוהבת לקנות את כל הקיטש במדינות שאני מטיילת, אני אוהבת להביא חזרה לארץ, אוכל מעניין, בגד שאלבש ויזכיר לי את הטיול, לא מזכרות כאלו שדוחפים בקרן זוית נשכחת, וההרגשה היתה שהגסטהאוס הזה ממוסחר.

רחוק ממסטיה, לא כדאי לישון שם, אם רוצים ללכת לטייל בעיירה או לשתות, זה לא מרחק הליכה נעים וגם אין תחבורה או משהו וצריכים ללכת חצי שעה בחושך.

הבן שלי היה שם עם חברים, הוא שלח תמונות ואני אפשר לומר שנלחצתי, כי המארחים הם סוג של יהודים נוצרים משיחיים, או משהו כזה. מעורבב שם בגסטהאוס סמלים יהודים עם פסלים ותמונות נוצרים. אנחנו לא דתיים, אבל כל הקטע הזה לא מצא חן בעיני בכלל, אמרתי לו שיקחו את עצמם ויעברו למקום אחר.לא נראה לי מקום מתאים לישראלים.

מתאים רק לבני נוער ולצעירים, המקום מיושן, לא מעבר לזה. יש היצע כל כך גדול בסביבה של מקומות חדשים שחבל לישון בבלגן וברעש של הצעירים, כדאי לטעמי להוסיף כמה לארי, גם ככה המחירים כל כך זולים שם בכל מקום וללכת על משהו אסתטי יותר.

התארחנו בגסטהאוס של שלווה ונרגיזה, בכפר Lenjeri שלפני מסטיה (כ- 1-2 ק"מ ממסטיה). משפחה בת שש נפשות בשני חדרים. בית כפרי אותנטי, המרוהט כולו בעבודות העץ המרהיבות של שלווה. קיבלנו יחס ואירוח חם ולבבי של אשתו נרגיזה, הבת שורנה והבן גיאורגי (שדובר עברית).

סביב החצר יש מספר חדרים בגדלים שונים, ושני אזורי אוכל עם שולחן ארוך. ארוחת הבוקר היתה טובה ומשביעה.אפשר לשפר את הנוחות בחדרים: מתלים לבגדים, מקום להניח את המזוודות, מדפים/מתלים במקלחת, אבל בסה"כ קיבלנו תמורה טובה למחיר. מתאים למי שמגיע עם רכב (קל יותר להגיע למסטיה).

בהחלט ממליצים על המקום.