מסטיה ומחוז סוונטי - עפתי! - המלצות על טיולי תרמילאים

מבוא

חבל סוונטי, שנמצא בצפון מערב גיאורגיה, הוא אחד האזורים היפים ביותר במדינה: הרים ירוקים, קרחונים לבנים, צמחיה צבעונית, נהרות שוצפים והכי חשוב – עשרות כפרונים קטנטנים ועתיקים ברמות שונות של אכלוס (חלקם נטושים לחלוטין), שנמצאים ממש באמצע שום מקום בתוך הטבע היפהפה. בהם תמצאו בתים ישנים (חלקם ממש מתפוררים), אינספור חיות משק מסוגים שונים, ומשפחות מקומיות חייכניות. אבל מה שמייחד את הכפרים הזעירים האלה, לעומת כל יישוב קטן אחר שהייתם בו אי פעם – הוא המגדלים הסוונטיים המפורסמים, שפזורים באקראיות בין הבתים ובאזור שסביבם,ומשווים לכל האזור מראה סוריאליסטי וייחודי.

העיירה המרכזית בסוונטי היא מסטייה, שהיא היחידה שאפשר להגיע אליה בתחבורה ציבורית ממקומות אחרים ברחבי המדינה. במסטייה תוכלו למצוא בנקים, מכולות, מסעדות ושירותי תיירות נוספים, אז כדאי להצטייד בה ולדאוג לכל מה שאתם צריכים בטרם תמשיכו ממש אל תוך סוונטי. העיירה בנוייה משני צדי נהר של מי הפשרת הקרחון, כשמצד אחד תמצאו את "המרכז התיירותי" ומהצד השני בעיקר בתים פרטיים, מגדלים מרשימים (שמוארים בלילה) וכמובן, את הצלב המפורסם המתנוסס מעל הכל.

אל תבינו לא נכון, מסטיה, שגובהה כ-1,400 מטרים, אינה גדולה בקנה מידה שאתם רגילים אליו – היא קטנה מאוד – פחות מ-3,000 אנשים חיים בה, אך ביחס לשאר הכפרים בסוונטי, שלעתים חיות בהם שתיים-שלוש משפחות – היא עצומה. בנוסף, מסטייה היא המקום היחיד בסוונטי שתוכלו לבנות בו על חשמל וצנרת. בשאר הכפרים שתבקרו בהם (בעיקר בדרך) יש הרבה הפסקות חשמל ופעמים רבות גם שירותי "בול פגיעה", כך שכדאי מאוד להצטייד בפנס.

חלק גדול מהמטיילים מגיע לאזור על מנת לעשות את הטרק המקשר בין מסטייה לאושגולי, אך אם אתם לא בכושר, או לא מעוניינים בטרק – אפשר פשוט לדלג על האמצע (הליכה בטבע מגוון ועוצר נשימה וכפרים פצפונים) ולנסוע ישר לאושגולי. אושגולי, שהוא ככל הנראה היישוב הגבוה ביותר המיושב באורך קבע, לא נראה אמיתי: מקבץ של בתים עתיקים על רקע קרחון (בתקווה שהגעתם ביום יפה). ככל שמתקרבים, אווירת ימי הביניים מתעצמת, "בזכות" הבוץ והחרא המרצפים את השבילים העוברים בין בתים מטולאים. זהו למעשה מקבץ כפרים, אבל יש אחד ראשי (שהוא זה שמתייחסים אליו בדרך כלל). מעליהם נמצאים הריסות מצודת המלכה תמר, שאולי קבורה שם (ואולי לא).

לישון

פחות או יותר כל בית שתראו הוא גסטהאוס ותוכלו פשוט להכנס לכל בית אקראי ולשאול אותם אם יש להם מקום בשבילכם ללילה (אם לא נעים לכם פשוט להכנס לבית, אפשר לראות לפי שלטי הגסטהאוס המוצבים בכניסה לחלקם). אם לא יהיה להם מקום, הם בדרך כלל יתקשרו לשכנים ולחברים וישאלו אותם אצל מי יש חדר פנוי ללילה. המחיר לחדר ממוצע הוא כ-20 לארי ללילה + 5 לארוחת בוקר + 10 לארוחת ערב, כשהארוחות נדיבות ומגוונות מאוד. היעדר שירותים צמודים לחדר לא בהכרח יוזיל את המחיר (וגם קיומם לא יעלה אותו).

אם אתם בכל זאת לא רוצים להגיע לעיירה מבלי לדעת איפה אתם ישנים בלילה, או שאתם מתכננים להגיע מאוחר ורוצים לוודא שיהיה לכם מקום (מבלי להפריע לאנשים באמצע בלילה), שימו לב למקומות הבאים:

• הגסטהאוס של שלווה ונרגיזה, שנמצא ממש בתחילת הכפר, מומלץ במיוחד בקרב מטיילים ישראלים. המשפחה הנחמדה והחברותית דוברת עברית ואנגלית ותשמח לעזור לכם בכל מבוקשכם: להמליץ, להציע ולייעץ לגבי אטרקציות וטיולים באזור. אפשר גם לצאת עם בנם, גיאורגי, לסיורים מודרכים בסביבה. החדרים משופצים, כולם עם שירותים צמודים והאוכל נהדר. תוכלו אפילו ליהנות מערב של שירה גיאורגית מסורתית עם המשפחה במהלך ארוחת הערב. יש שני מטבחים העומדים לרשות האורחים, אחד מהם כשר. בנוסף, יש ארוחות שבת ומניין בשישי וישראלים נוספים. אפשר לזהות אותו בקלות בזכות השלט בעברית שמתנוסס בחזיתו: "הצימר של שלווה ונרגיזה". טלפון: 955-598-900-726, מייל: [email protected]

• הגסטהאוס של מרינה מומלץ גם הוא, ומציע מגוון חדרים – מחדר פשוט ללא מקלחת לחדר מפואר יותר עם שירותים ומקלחת צמודים. מרינה היא אישה נחמדה, שלמרות שאינה דוברת אנגלית (רק רוסית וגיאורגית) מתאמצת לתקשר עם אורחיה. תוכלו גם לקטוף מעצי הפרי שנמצאים אצלה בחצר וגם ליהנות מהריבות הביתיות שהיא מכינה מהם. טלפון: 995-599-78-68-78

שני מקומות שלא מומלצים כל כך על ידי מטיילים:

• הגסטהאוס של נינו רטיאני, שמפורסם גם בלונלי פלנט, מציע חדרים זוגיים מסודרים וגם שירותים נקיים. עם זאת, מטיילים מספרים על היחס הלא נעים של נינו, ששכחה לשמור חדרים לזוג שהיה איתה בקשר והם נותרו ללא חדר ונאלצו לחפש מקום לינה חלופי. מקרה נוסף, שבו הודיעה לזוג שהזמין אצלה מקום, שאחרים הציעו לה יותר כסף ובכך השאירה גם אותם ללא מקום לינה. טלפונים: 995599183555, 995790183555
• ליד הבית של נינו נמצא הגסטהאוס של קוקה, שגם בו מטיילים ציינו לרעה את יחס הבעלים, שבמספר מקרים עשו גם הם דאבל בוקינג וכך מטיילים נותרו ללא מקום לינה בשעה מאוחרת בלילה. במקרה אחר פיצלו חבורות שהזמינו מספר חדרים, אך רק כשהגיעו גילו שאין מספיק חדרים וחלקם נשלחו לגסטהאוסים אחרים. למרות זאת, נאמר שהחדרים גדולים ונוחים ובכל חדר יש שירותים ומקלחת צמודים. אחות של קוקה מדברת אנגלית. טלפון: +995599910831

גם בכפר הסופי באושגולי כל בית הוא גסטהאוס, ותוכלו פשוט להכנס לכל אחד מהם באקראיות ולבקש מקום לינה. גם במקרה הזה יוכלו פשוט "להעביר" אתכם לשכנים אם אין להם מקום.

• גסטהאוס Gamardjoba נמצא ממש בקצה הכפר, והוא הבית האחרון לפני הכנסיה. יש שלטים שמובילים אליו כבר מהגשר. מדובר במבנה בעל כניסה נפרדת משאר הבית ובו סלון קטן ומספר חדרי שינה קטנים, שחלקם פונים לנוף יפהפה. אחד מהחדרים הוא סטודיו של הסבא וכל הקומה ובית הבעלים מקושטים בציוריו. השירותים והמקלחת מערביים ונמצאים בקצה הקומה. בעלי הבית יודעים מעט אנגלית, אך ביתם מדברת אנגלית מעולה ותוכל לתרגם עבורכם הכל. הארוחות הגדולות מוגשות למטה, בבית המשפחה. אפשר להזמין דרכם גם טיולי סוסים ומדריכים. טלפון: 599-209-719, 595229814 (מענה באנגלית).
• הגסטהאוס של דאתו רטיאני מציע אווירה נעימה, חדרים נוחים, מקלחות ושירותים טובים וארוחות גדולות. אפשר לבקש הסעות פרטיות לאטרקציות השונות שבאזור אושגולי מבני הבית, דוברי האנגלית. טלפון: 995595485622+

הכפרים שלנים בהם בטרק בין מסטיה לאושגולי הם קטנטנים,ובחלקן מתגוררות משפחות ספורות בלבד. התנאים דרך כלל בסיסיים יותר, בחלקם הגדול לא תיהיה מקלחת בחדר (ולפעמים לא בבית הראשי) ובחלקם לא תהיה צנרת בכלל ושירותי "בול פגיעה". עם זאת, המקומות ברובם נעימים ונוחים, האוכל המוצע הוא טעים ובשפע והמחיר (כולל ארוחות) הוא 40 לארי.

אפשר להגיע ולבדוק מי פנוי, אך אפשר גם לבקש מהמארחים במסטיה לתת המלצות לבתיהם של משפחה או חברים בכפרים האחרים. לטיפים לגבי מקומות לינה בסוונטי »

לאכול

יש מספר קטן של בתי קפה ברחוב הראשי במסטיה וגם שלוש מאפיות, שמוכרות רק לחם גיאורגי עצום, עבור לארי (אחד בכיכר של המרשרוטקות, אחד באותו הצד של הכביש, אך לכיוון היציאה, ואחד מעבר לכביש, מתחת לשלט עם תמונה של עוף, למרות שמציע רק לחם). אפשר גם לאכול בלילה בר (Laila Bar), ליד לשכת התיירות המקומית. את ארוחות הבוקר והערב אפשר לאכול בגסטהואסים בכל מקרה, כך שמיעוט האופציות הוא לא נורא כל כך. ברחבי העיירה יש גם מספר מכולות, אך בחלקן ההיצע דל מאוד. המכולות פתוחות בערך בשעות 9:30-22:00, אז אם אתם רוצים צידה לדרך לטיול מוקדם, עדיף לקנות בערב לפני.

אם תתקלו בכלים עם אבקה חומה, לצד המלח והפלפל על שולחנות האוכל – דעו שזהו המלח הסוונטי המפורסם. למרות השם, לא מדובר במלח, אלא בתערובת תבלינים, מעט מלוחה. המקומיים משתמשים בו לתבל הכל – החל ממרקים וכלה בסלטים. אפשר לקנות אותו בחנויות המזכרות ובמכולות וגם בסופרמרקטים בערים הגדולות ברחבי גיאורגיה, אם לא מתחשק לכם להיסחב עם תבלין לאורך כל הטיול.

מה לעשות בלילה

במסטיה: יש מספר פאבים ברחוב הראשי של העיירה, כשהפופולארי ביותר הוא הלילה בר, שנמצא בקצה הכיכר המרכזית, שני בניינים מלשכת התיירות. זהו מקום שמיועד לתיירים (גם תיירי פנים), כך שהמחירים יקרים יותר משאתם רגילים בשאר המקומות. זהו מקום תוסס ונחמד, אך הוא מלא תמיד, אז צפו לשירות איטי מאוד. מדי פעם יש הופעות חיות של מוזיקה מקומית במקום.

באושגולי: יש מספר פאבים, הפזורים בפאב הקטן. אפשר לזהות אותם בקלות, בזכות השימשיות הזרחניות וכסאות הפלסטיק הצבעוניים המוצבים בחזיתם. מדובר בביתנים קטנים, שמגישים קצת אוכל ומשקאות. בר-מסעדה העליון ביותר, שנמצא בצד שרחוק מהקרחון, מומלץ במיוחד, בזכות זה שהוא צופה עליו ועל ההרים הירוקים, המקיפים אותו.
בזבשי, אדישי ואימפריאלי אין חיי לילה, או תאורת רחוב כלשהי.

טיולי יום

יש מספר טיולי הליכה יומיים, האורכים כחצי יום, היוצאים מתוך מסטיה:

אחד הטיולים הפופולאריים ביותר הוא לקרחון צ'אלאדי (Chalaadi), שנמצא צפונית-מזרחית לעיירה. יוצאים מהעיירה (לכיוון ההפוך ממנה הגיעה המרשרוטקה שהורידה אתכם) על כביש ג'יפים ועוברים את שדה התעופה הקטן. 10 ק"מ מהמסלול עוברים על מסלול כבוש, כך שקשה להתבלבל, אבל מדי פעם תתקלו בסימון צהוב-לבן, אז תדעו שאתם בדרך הנכונה. שימו לב, שבניגוד לסימונים בישראל, הסימונים האלה לא מעידים על כיוון, אלא רק על כך שאתם במסלול הנכון.

בקצה הכביש תגיעו לגשר שחוצה את הנהר (שעד עכשיו היה משמאלכם). יש שם גזלן עם כמה כסאות וקצת צל, אז אפשר לשבת ולנוח שם, עם משקה שהוצא זה הרגע מהנהר, שזורם ישירות מהקרחון. מהגשר המסלול ממשיך עוד כ-1.5-2 ק"מ בתוך יער מוצל ויפה והטמפרטורה נופלת מהר ככל שמתקרבים לקרחון. גם בפארק הדרך ברורה, אבל עדיין מסומנת, עד שיוצאים מהיער ומגיעים לאזור מלא סלעים, ואז אפשר לחפש רוג'ומים. המסלול מסתיים בסימון X כדי לא להתקרב מדי לקרחון ולהפגע מגוש קרח תועה שעלול ליפול ממנו. החזרה היא באותה הדרך. סה"כ המסלול אורך כ-25 ק"מ, אבל עד הגשר ההליכה מישורית לגמרי.

ההליכה בכביש אמנם עוברת ליד נופים יפים, אך ההליכה לא נחמדה במיוחד ואין בה צל. אפשר לתפוס טרמפ מהדרך, או לשלם למישהו שייקח אתכם לשם ויחכה עד שתחזרו מהקרחון וללכת רק את הקטע היפה באמת עד הקרחון. דילוג על ההתחלה מומלץ במיוחד ליום חם, לאנשים שהגיעו מאוחר למסטיה או למי שאין לו מספיק זמן ורוצה להספיק גם את הטרק לצלב באותו היום.

 אפשר לעשות טיול מאתגר יותר, באורך של כחצי יום לצלב הגדול, שמתנשא בגובה כ-900 מטרים מעל העיירה. מצד שמאל של הבנק (עם הפנים אליו) שמול הגשר הגדול, יש שביל שמתחיל לטפס למעלה. בכל פעם שתגיעו לפיצול בשביל, תבחרו את האופציה שמובילה למעלה. ממש ביציאה מהעיירה יש קיוסק קטן עם גינה, שאפשר לשבת בה ולשתות משהו בדרך אל הצלב או בחזרה ממנו.

כשמגיעים בסוף למעלה אל הצלב יתפרש מולכם נוף מדהים של כל העמק וההרים הסובבים אותו. אם יש לכם עוד זמן (לפני השקיעה) וכוח, אפשר להמשיך עוד כשעתיים (ועלייה של עוד 300 מ') אל עבר אגמי קורולדי (Koruldi) היפהפיים.

אם יש לכם קצת זמן באושגולי, יש גם משם מספר מסלולי הליכה שאפשר לעשות, שהמפורסם שבהם הוא לקרחון שחארה (Shkhara), שאורך 6-8 שעות הליכה הלוך-וחזור באותה הדרך. מדובר בהר הגבוה ביותר בגיאורגיה (5,201), שפסגתו מכוסה בקרח לאורך כל השנה (ובחורף האזור כולו – כולל הכפרים – מתכסה בשכבה עבה של שלג) וביום יפה אפשר לראות אותו בבירור ובבהירות מהכפר עצמו.

הטיול מתחיל בכנסיה בקצה הכפר ועובר לאורך הנהר במסלול לא קשה מדי, שמסומן באדום לבן (נראה שאלה הצבעים הפופולאריים בסוונטי). כבר מרחוק יחסית אפשר לשמוע את גושי הקרח הנופלים ומתנפצים למטה, אז שימו לב לא להתקרב יותר מדי לבסיס הקרחון, כדי שלא ייפול עליכם אחד.

כדאי להיכנס לפוסט של החבר'ה האלה, שטיילו באזור והקליטו את דרכם, כך שתוכלו להשתמש בקובץ ה-GPX שיצרו, ולהקל על מציאת הדרך  » 

אטרקציות בעיר

במסטיה: המוזיאון האתנוגרפי של סוונטי כולל מעל 4,000 ממצאים ארכיאולוגיים שנמצאו ברחבי המחוז. בין השאר תוכלו למצוא שם כלי עבודה, כלי נשק, כתבי יד, תכשיטים, חפצי עץ, כסף ובדים.

• כתובת: Iosrlani 7. הוא משולט היטב.
• דמי כניסה (כולל מדריך באנגלית או ברוסית): 3 לארי.
• שעות פתיחה: שלישי-ראשון 11:00-18:00.

באושגולי יש מוזיאון אתנוגרפי קטן ופשוט יותר, שנמצא באחד המגדלים המפורסמים של הכפר. יש בו בעיקר תשמישי קדושה עתיקים שנמצאו בכנסיות שבאזור.

• דמי כניסה: 3 לארי.
• שעות פתיחה: שלישי-ראשון, 10:00-16:00.

טרק מסטיה-אושגולי

עבור רבים, הסיבה הראשית להגיע למסטיה מלכתחילה, היא הטרק המפורסם שמתחיל בה ומסתיים באושגולי. מדובר בארבעה ימים של הליכה יפהפייה בטבע, שמסתיים בכל יום בכפרון קטנטן. בדרך תעברו בתוך יערות ושטחים פתוחים, ליד (ואפילו דרך!) נהרות ומפלים ותראו את הנופים המרהיבים של הפסגות המושלגות, הקרחונים המרשימים והעמקים הגדולים, שבתוכם פזורים בתים וכפרים נטושים יותר ופחות. רוב ההליכה לא מאוד מאתגרת, אך לעתים תתקלו בעליות תלולות יחסית. למרות שהמסלולים עצמם לא ארוכים מאוד, תתכוננו לכך שאתם עלולים להתברבר בדרך, כי היא לא מסומנת כל כך טוב (חפשו את הסימונים האדומים-לבנים, אבל אל תבנו עליהם) והמפות שתקבלו בלשכת התיירות לא מאוד יעילות. אגב, לא כדאי לסמוך על המרחקים שהמקומיים יגידו לכם: התשובה הקבועה תמיד תהיה "בעוד שלושה ק"מ", ולא משנה איפה אתם או לאן אתם מנסים להגיע. למידע נוסף על הטיול, היכנסו לעמוד טרק מסטיה-אושגולי ב"עפתי!" »

ייתכן ותתקלו בהמלצות לוותר על היום הראשון – ממסטייה לזבשי – ולקחת מונית או לתפוס טרמפ ישירות לזבשי. חבל לוותר על יום כל כך יפה, שבו מטפסים על ההר שלצד מסטיה בתוך טבע ירוק ויפה עם נופים מרהיבים עד שמגיעים לאוכף ועוברים לעמק בו נמצאת זבשי, בין כפרים קטנטנים שחלקם נטושים וחלקם מאוכלסים. אם אתם קצרים בזמן וחושבים לוותר על יום כלשהו –עדיף לוותר על היום האחרון (אימפראלי-אושגולי) שכן הוא עובר כולו על מסלול ג'יפים, וממילא הקצר ביותר (כארבע שעות), אז לשיקולכם.

קניות ושווקים

יש מספר חנויות ברחוב הראשי של מסטיה, ביניהן חנויות בגדים ואלקטרוניקה, אבל בעיקר חנויות מזכרות. יש עוד מספר חנויות מזכרות שנמצאות ממש מחוץ לרחוב זה, אבל יש שלטים שמכוונים אליהם במקומות בולטים על הכביש הראשי, כך שתוכלו למצוא אותן בקלות, אם תרצו. גם באושגולי יש מספר חנויות מזכרות, שממוקמות בתוך אכסניות. בשאר הכפרים בסוונטי אין אף חנות, אפילו לא מכולת.

איך להגיע

מכל סוונטי, מסטיה היא היישוב היחיד שאפשר להגיע אליו בתחבורה ציבורית סדירה.

מרשרוטקה – מטביליסי המרשרוטקות יוצאות מדידובה והנסיעה אורכת 8-9 שעות (30 לארי). מקוטאיסי אפשר לתפוס מרשרוטקה מהתחנה המרכזית שליד המקדונלדס, הנסיעה אורכת כחמש שעות (25 לארי). מזוגדידי הנסיעה אורכת שלוש שעות (10 לארי). מבאטומי אין מרשרוטקות ישירות, אז תצטרכו לנסוע לזוגדידי ומשם למסטייה, או להצטרף להסעה שיוצאת מספר פעמים ביום (תשאלו בטוריסט אינפורמיישן שבקצה הטיילת) – חמש שעות, 30 לארי.

ממסטיה אפשר להגיע לכל המקומות האלה מה"תחנה המרכזית", שנמצאת ממש במרכז העיירה, מחוץ לחומה שמקיפה את האזור של האינפורמיישן. המרשרוטקות יוצאות בעיקרון מוקדם בבוקר, בין 6:00 ל-7:00 (תלוי לאן נוסעים), אבל יוצאות רק כשמתמלאות, אז לפעמים צריך לחכות שעות עד שיוצאים לדרך.

מטוס – אם אתם רוצים לחסוך לעצמכם את הנסיעה הארוכה והמייגעת ממסטיה לטביליסי, תוכלו פשוט לטוס לשם במטוס קל. שדה התעופה המלכה תמר (טלפונים: 591-51-17-99, 591-51-25-33) נמצא דקות הליכה ספורות ממרכז העיירה והטיסה כולה אורכת 45 דקות (65 לארי!). טיסה לטביליסי יוצאת שלוש פעמים בשבוע: בשני, ברביעי ובשישי. הקאץ': צריך להזמין מקום לפחות שבועיים מראש.

תחבורה מקומית

לאושגולי: יש הסעות ממסטיה, בררו בלילה בר לגבי השעות. הנסיעה אורכת כשלוש שעות. מונית או הסעה פרטית (אנשים שיקחו אתכם ברכבם הפרטי תמורת כסף) תעלה כ-160 לארי. מאושגולי: אפשר לקחת הסעה פרטית (יש שלטי "taxi" על הגשר) או פשוט לחכות על הגשר ולקוות שמישהו בדיוק יחליט לחזור למסטיה (עבור סכום סמלי יותר). המקומיים באושגולי לא מודים בזה שיש מרשרוטקות סדירות ומתעקשים שתעמדו על הגשר ותחכו או שתזמינו מונית.

לאדישי, זבשי ואימפראלי אפשר להגיע רק ברגל (במסגרת הטרק) או בהסעה פרטית, שתעלה לכם כ-180-200 לארי, מלבד מסטייה-זבשי, שעולה כ-60 לארי. המחירים הם למונית שלמה – לא לאדם. מאימפראלי לאושגולי זה רק 4 שעות הליכה – על כביש כבוש, אז יש סיכוי שמישהו יעצור לכם לטרמפ.

אם אתם מטיילים בחבורה, כדאי להתמקח על המחירים וגם אם מצרפים לכם מישהו מקומי לנסיעה (המקומיים לא משלמים), אתם יכולים פשוט להחליט לא לצרף אותם למונית הפרטית שלכם – אלא אם כן יורידו לכם במחיר.

מזג אוויר

מזג האוויר הפכפך בסוונטי: השמש עשויה לקפוח על ראשכם במהלך היום והטמפרטורה ממש צונחת בלילה. לחלופין, יכול להיות יום חם מאוד ואחר הצהריים גשום או בוקר סגרירי שמתבהר במהלך היום. בגלל זה אין כל כך דרך לחזות את מזג האוויר מראש, בדקו בבוקר במספר אתרי מזג אוויר ובעיקר – קוו לטוב.

המלצת זהב

במסטייה: נסו לקבל כמה שיותר מידע ביום לפני שאתם מתכננים ללכת לטייל. השעות ה"גמישות" של לשכת התיירות עלולות לעלות לכם בזמן יקר. אם הגעתם מאוחר מדי, כדאי לעשות את הסידורים למחרת בבוקר ולנצל את שאר היום ללכת לצלב או לקרחון (או לשניהם, אם לוקחים טרמפ), כדי שלא תרגישו שהיום מבוזבז לחלוטין. אגב, כדאי גם להצטייד באוכל ובמים בערב שלפני, בדיוק מאותה הסיבה.

נותני שירותים

לשכת תיירות – נמצאת יחסית בכניסה למסטיה, באזור התחום בחומה (יש שם גם גן ציבורי, אכסניות ואת הלילה בר). שעות הפתיחה הן 10:00-18:00, אבל עובדי הלשכה לא בדיוק מקפידים על השעות (מגיעים מאוחר, עוזבים מוקדם ויוצאים להפסקות ארוכות באמצע). בנוסף, היחס שם הוא לא נעים ולא נחמד, ורובו המכריע של המידע המוצע (כולל המפות) הוא בגיאורגית. קחו לפחות יום התארגנות מראש במסטיה, כי עד שהעובדים יתפנו להתייחס אליכם עלול לעבור זמן רב ותאלצו לצאת לטיולים בשעה מאוחרת, אז כדאי לתכנן את זה מראש.

משטרה – תחנת המשטרה של מסטיה נמצאת בקצה הכיכר בכניסה לעיר, בבניין בעל עיצוב מודרני וצורה מוזרה, כך שתוכלו לזהות אותו בקלות.

השכרת רכב – אין חברת השכרה רשמית במסטיה, אבל תוכלו פשוט להתייעץ עם המקומיים, שבטוח יכירו מישהו שיסכים להשכיר לכם את רכבו הפרטי (לרוב מדובר ב-4X4, אבל גם אם לא – תתעקשו על רכב כזה). רק קחו בחשבון שזה אומר שתצטרכו לחזור לשם כשתסיימו את הטיול בסוונטי. בשאר הכפרים לא תהיה לכם אופציה לשכור רכב.

כסף – יש כספומט ממש בכניסה למסטיה, ובנק עם כספומט לקראת היציאה ממנה, מול הגשר הגדול (ליד הכיכר).

בית חולים – בית החולים במסטיה משרת את כל סוונטי ואפשר למצוא בו בעיקר שירותי רפואה דחופים. כתובת: 13 Zugdidi Jvari Mestia Lasdili, Mestia. יש גם Mestia Reginal Clinic ברחוב Gabliani מספר 13 וגם מוקדים של רפואה דחופה ברחובות Stalini ו-Rustaveli. במקרים רציניים יותר תצטרכו לנסוע עד טביליסי.

מה הכי לא כדאי בעיר

במידת האפשר, לא כדאי להיות רעבים בלילה במסטייה. רוב המסעדות נסגרות מוקדם יחסית, והמקום היחיד שנותר פתוח עד מאוחר הוא ה"לילה בר". כיוון שכך, השירות עלול להיות איטי מאוד (ברמה של לחכות חצי שעה למלצר ואז עוד שעה לאוכל). אם הגעתם לעיר מאוחר, וכבר לא נעים לכם לבקש ארוחת ערב בגסטהאוס (עשוי להיות פיתרון טוב בשאר הימים), כדאי לאכול חצ'אפורי בעצירה הקבועה בדרך למסטייה, או לפחות לקנות לחם באחת המאפיות במסטייה, כדי לא לגווע עד שיגיע האוכל. כמובן ש"החוק" תקף לכל סוונטי, שברוב הכפרים אין מסעדה/בית קפה או אפילו קיוסק, גם במהלך היום.

לתחילת הכתבה