מסלול חד יומי ברישיקש

סיור של כחצי יום באזור רישיקש: 1. מערת וטיסטה – מערה בה חי איש קדוש. המקום מהווה יעד עלייה לרגל ונקודת מדיטציה עבור רבים. 2. מפל – עם בריכת רחצה קטנה. הטיול הוא טיול של כ-4 שעות וניתן להזמינו מכל אחת מהסוכנויות בעיר או לסכם עם נהג מונית באופן עצמאי על הטיול. אני ממליצה על האופציה השנייה מכיוון שהיא בוודאי זולה יותר.

חשוב לדעת שיש שני מפלים באזור רישיקש. האחד בצד של לקסמן ג'ולה, לפי מקומיים הוא הקטן מבין השניים, למען האמת לא היינו בו אז אני לא בטוח האם זה נכון.

המפל השני, ממליץ להשכיר אופנוע ליום. קטנוע אוטומטי יעלה באיזור ה-300 רופי ליום ואופנוע גדול יותר 500 רופי (150 סמ"ק), 600 רופי להנפילד (אופנוע הודי).

עוברים בגשר של לקסמן לצד השני, עולים עם הכביש עד צומת טי. פונים ימינה ונוסעים בערך שבע דקות עד שרואים שלט מצד שמאל Near Waterfall ויורדים שמאלה מהכביש. משלמים כניסה בבוטקה קטן 30 רופי לאדם, וממשיכים לעלות במעלה כביש עפר.

מחנים כשנתקלים במפל מצד שמאל, פה הקטע החשוב, יש מפל קטן אחרי 20 מטר במעלה השביל עם בריכה קטנה. לאילו שמסתפקים בבריכת שכשוך זה נחמד. מי שמחפש ממש בריכה שאפשר לשחות בה, אל תתעצלו ותטפסו קצת. לא עלייה קשה וארוכה מדי, גג עשר דקות!. תהנו

ממש לא התכוונתי לזה, חשבתי שאני אחזור מעמק הפרחים וההם-קונד ואמשיך ישר חזרה לרישיקש. אבל החלטתי להיכנס לסוכנות טיולים בגו'שימאט ולברר מה עוד יש לעשות באיזור. הם המליצו לי לעשות מסלול יום בעלייה למקום שנקרא גרוסון – שזה אומר גבעות דשא ירוקות.

עד לגרוסון הכל בעלייה. לקח לי איזה כמה שעות טובות להגיע לשם. אם אני זוכר נכון משהו כמו 3-4 שעות עלייה. עוברים בדרך גם דרך אתר סקי שנקרא אולי (שכשהייתי שם היה לא פעיל). אפשר גם להגיע עד לאולי בג'יפ אם זה יותר נוח לכם.

לאט לאט הנוף שנגלה נהיה יותר ויותר יפה. עד שמגיעים לגרוסון ושם – זה שווה ממש את המאמץ של העלייה האינטנסיבית. אח”כ הירידה היא בפחות זמן. אנחנו תפסנו טרמפ מאיפשהו בדרך.

עשיתי את המסלול עם מדריך בשם דניש (Denish). הוא היה מקסים. לצערי אין לי את המספר שלו, אלא רק את של אח שלו, ראמש – 9927803810. אני ממליץ ממש.

אגב, שניהם יכולים לארגן לכם מסלול יפה באיזור גם של כמה ימים. אני המשכתי עם ראמש בספונטניות למסלול לספטקונד (שבעת האגמים) – שמתחיל בכפר ג'הינג'י.

תהנו.

פירוט המסלול ופרטים: יום ראשון - הליכה מ-Govingath ל-Changria. ההליכה היא 13 ק"מ שבגדול זה עלייה של בערך 1,300 מטר, אין מה לפחד, הדרך מאוד נוחה להליכה. ההליכה כולה לוקחת בסביבות ה-6 שעות בקצב נוח, אבל עדיין משתנה יש כאלו שיכול לקחת להם יותר ויש כאלו שיותר מהר הכל תלוי בקצב ומספר העצירות בדרך. בנוסף, לאורך כל הדרך יש מקומות שמוכרים אוכל, פירות, שתייה קלה וגם צ'אי.

יום שני - שתי אופציות: למי שלחוץ בזמן ורוצה לעשות את שתי הטיולים שבאיזור אז יכול לעלות ביום השני ל"אם קונד" וביום השלישי לעלות בבוקר ל"עמק הפרחים" ובשעות הצהריים לחזור ל-Changria ומשם להתחיל לרדת חזרה ולישון שוב ב-Govingath. למי שלא לחוץ ורוצה לטייל יותר מכמה שעות ב"עמק הפרחים" יכול או להפוך בין הטיולי יום או לטייל כמו באופציה הראשונה ולטייל יותר שעות מה שאומר לעשות שלושה לילות ב-Changria ולא שניים! לילה אחד זה יוצא חובה לעשות שם. ב"צ'נגריה" יש הרבה מאוד מקומות לינה ומקומות לאכול. עלייה ל"אם קונד" - מקום קדוש לדת הסיקית שבגללה עולים כל התיריים הסיקים ההודים, עלייה מאוד יפה של כ-6 ק"מ על דרך נוחה כלומר מרוצפת כמו שמובילה מ"גובינגט". את העלייה הזאת גם כן אפשר לעשות עם פורטרים או פרדות ובסוף העלייה מגיעים למקדש סיקי ששוכן למרגלות אגם של מי הפשרת קרחונים ונוף הררי יפה מאוד מסביב, אבל מי שעולה לרוב מתלהב יותר מהחוויה של עלייה לרגל עם מאות סיקים מאמינים, במקום גם מאין חדר אוכל ששייך למקדש שמחלקים בו אוכל וצ'אי חינם לכולם גם לתיירים מערביים ומי שמעניין אותו גם יכול להיכנס למקדש לראות את התפילות של העולים לרגל. כדי ומומלץ לקחת משהו חם כי למעלה יכול להיות קריר ולפעמים גם מעונן, אבל יש גם ימי שמש. עלייה ל"עמק הפרחים" - נתחיל מזה שכניסה לפארק עולה לתיירים כלומר מי שאין לו אזרחות הודית 600 רופי לראש, מקומיים משלמים 150 רופי והאישור הוא לשלושה ימים. ההליכה ל"עמק הפרחים" מאוד קלה בערך 4 ק"מ לכיוון, אבל את האמת אין מספר מדוייק של ק"מ עד שמגיעים לנקודה מסויימת כל אחד יכול לבחור כמה זמן ללכת בתוך הפארק, אין משהו שמקביל או עוצר אותך פיזית פרט לזה שאסור לישון בפארק. 

לגבי הפריחה, כל תקופה, כל חודש הפריחה היא שונה וכל כמה זמן הצבעים משתנים וכמו כן, גם כמות הפרחים לכן אין מה כל כך להתייחס לתמונות שתראו כי כל כמה זמן זה משתנה מה שכן אם מזג האוויר טוב אז רואים את האיזור בבירור והפארק עצמו מאוד יפה גם אם הפריחה לא בשיאה. בפארק עצמו בגדול ישנם יותר מ-300 סוגי פרחים שחלקם גם משמשים לרפואה לפי סיפורים ולכן אונסק"ו דואגים לשימורו או חושבים על כך בעתיד ולכן גם הסכום שמשלמים מאוד גדול כדי לשמר ולדאוג לטיפול השבילים והטבע בפארק. חזרה ל"גובינגט" היא כמו העלייה ל-Changria רק הפעם בירידה. מי שמעוניין יכול להמשיך מ"גובינגט" לכפר שנקרא "בדרינט" -Badrinath שהוא אחד מארבעת המקומות הכי קדושים לדת האינדו ושוכן שמה Vishno Temple ויש גם מעיינות חמים, אבל מאוד חמים, המעיינות צמודים למקדש. בכפר ממוקם 25 ק"מ מגובינגט ואפשר להגיע לשמה או באוטובוס מקומי או בג'יפ. אוטובוס חזרה מ"בדרינט" ל"רישיקש" יש מהשעה 05:00 בבוקר שזה האוטובוס הראשון, אבל אין עד שעה מאוחרת כי כמו בעלייה לשמה אז הדרך לא קצרה ולא פשוטה שתלוייה בעיקר במצב הדרכים וכמות הגשמים בימים לפני כן. גם שמה יש הרבה מקומות לינה ומקומות לאכול. עוד בכפר אפשר לראות מקום קדוש מאין מקדש אדום ששייך לMoni- Baba Place.

מסלול יומי מומלץ ברישיקש למפלים - ניתן לקחת טיול מאורגן דרך סוכנות נסיעות (עולה כמה מאות רופי לאדם) או לעשות את הטיול באופן עצמאי - הליכה רגלית של כשעה-שעתיים לכל כיוון (יציאה מרישיקש), לאחר הליכה של כשעה על הכביש נכנסים להליכה בתוך היער של כחצי שעה נוספת עד למפל קטן, משם עוד כחצי שעה נוספת בעליה בהר למפל היותר גדול. לא לצפות למחזה מרהיב, תהנו בעיקר מהדרך! אפשר לשאול בגסטהאוס שבו אתם מתארחים איך מגיעים לתחילת המסלול.

ישנם שני מפלים בשני צידי הנהר ברישיקש, מזרחי ומערבי. הטיפ הזה מתייחס למפלים שבצד המערבי. צריך להגיע לכביש הראשי, להתרחק מערבה מהגשר ומהנהר. שווה להגיע מוקדם בבוקר, על מנת להשאיר יום שלם לטיפוס לאורך המפלים. כניסה עולה כמה רופיות בודדות. המסלול יפה מאוד!

אחרי כמה ימים ברישיקש הרגשנו שצריך לראות יותר מהמדינה המופלאה הזו אוטרנצ'אל, או כפי שהמקומיים מכנים אותה U.P. בסיועו של סוכן הנסיעות הוזמנה מכונית טאטא אינדיקה עם נהג לבוש מדים לטיול של יום.

הסוכן ניסה לשכנע אותנו להשכים קום כדי לראות את הזריחה מאחד הרכסים אבל התעקשנו על 7:00 בבוקר, לא לפני. ב-7:00 בדיוק הגיע הרכב המובטח ויצאנו לדרך. לאחר נסיעה קלה בדרך כפרית הגענו לגבעה עם מנזר שמדרגות ארוכות מובילות אליו. כאן כנראה היינו אמורים לראות את הזריחה, עלינו הצטלמנו וספגנו צעקות מזקנה אחת, מסתבר שהמשטח שעליו בחרנו להצטלם היה גג ביתה. עצירה נוספת לארוחת בוקר במסעדת דרכים שמגישה מנה אחת בלבד במחיר מתורגם של שקל וחצי, מעולה.

הדרך הופכת להררית ומדהימה ביופיה, לפתע אנחנו רואים את פס השלג שמלווה אותנו בהמשך. אנחנו מגיעים למשטח החנייה של מקדש Surkhanda Devi, משם מתפתל שביל הליכה עשוי בטון לאורך 2 ק"מ עד למקדש בגובה של 2903 מטר.

בתחילת ההליכה מצטרפים אליך רוכבי סוסים ומנסים לפתות אותך לעלות עליהם בתשלום. לאחר כעשר דקות הם מתייאשים ועוזבים אותך לסבול לבד. השביל מתפתל בצורת זיג זאג ולא נגמר. מדי פעם יש תחנות ריענון וספסלים, מצב הרוח משתפר כשאתה רואה שיחד איתך עולים באבות זקנים יחד עם תלמידי בית ספר, אתה לא לבד. אחרי זמן לא קצר מגיעים למקדש, המקום מדהים ביופיו ומשקיף על נוף מדהים של רכסים וקרחונים באופק. תלמידי בית הספר מארגנים טקס חגיגי ובכלל מצב הרוח משתפר, אחרי הכל מה שנשאר זה רק לרדת.

אז זהו שמתגלה שהירידה לא קלה מהעליה, השיפועים קשים ומשטח הבטון לא ידידותי, טוב שהבאנו נעלי הליכה טובות עם סוליות ויבראם.

ממשיכים לכיוון Dhanolti Eco Park שמתגלה כאתר מדהים. פארק אקולוגי משולט ומסודר, מלא עצים דקים וגבוהים נדמה לי שקוראים להם סאל, הרבה מיני ציפורים וכמובן משפחות רבות של קופים. מומלץ מאוד מאוד!! יש שבילים מסודרים להליכה. אנחנו ממשיכים בדרך הררית שחלקה חצוב בסלע, נראה כמו עבודה אנגלית שמובילה לעיר אנגלית - Mussoorie.

מוסורי, במקור היל סטיישן, הפכה עם עזיבת האנגלים לעיירת ירח דבש. העיר מפוצצת בזוגות צעירים הודים שהולכים לאורך המדרחוב ומצטלמים. העיר יפהפיה ובנויה לאורך מצוק שהמדרחוב שלו משקיף על נופים נפלאים ומדי פעם יש נקוות תצפית עם טלסקופים. הרחוב מלא גלידריות, קונדיטוריות ובתי מלון. בהתאם למסורת הבריטית גם לסוסים מותר ללכת ברחוב הראשי שנקרא מול. בהמשך ההליכה נגלה לונה פארק קטן עם מתקנים המופעלים ידנית ובכח אדם כמו גלגל ענק, שמפעיליו תלויים עליו ומסובבים אותו במשקל גופם. ההפתעה מגיעה בסוף - רכבל!! אנחנו עולים יחד עם הזוגות ההודים שמתמוגגים מכל רגע למשטח מוגבה למרגלות מצודה ישנה. אתה מסתובב ומחפש נוף אבל אין, ההודים מילאו אותו בחנויות לקסמים שמסתירות כל דבר. נוף בקושי אבל קסמים יש בשפע. חלק מבתי הקפה משקיפים לנוף פרטי ואחד מהם מתהדר בטלסקופים. מבט על הרכבל מגלה מקורות עתיקים כמו כבלי תמיכה ארוכים שמשסעים את הרחבה. היום פשוט לא בונים ככה. אבל עושה רושם שחזק.

היום כמעט מגיע לקיצו ואנחנו חוזרים בערב דרך דרא דון הבירה עם חנויות החשמל הזוהרות בדרכנו לרישיקש. הנהג שלנו מתבלבל בדרא דון העמוסה ומאבד את הכיוון. שעה ארוכה אנחנו מסתובבים בשוק עד שנתקעים מול נהר בוץ ענק. אחרי שקיבל סיוע מהרבה מקומיים הנהג מחזיר אותנו לדרך המלך ובשעת לילה מאוחרת חוזרים למלון.

מומלץ - טיול מחוץ לרישיקש למפל המים, כשעה וחצי הליכה על הכביש מלקשמן ג`ולה.

שכרנו אופנוע מבחור הודי ברחוב (250 רופי ליום), ועשינו טיול בהרים שמסביב. היעד היה מקום בשם קנג`פורי. שעתיים רכיבה, טיפסנו בפיתולים לאורך ההר, בדרך ראינו הרבה עופות דורסים גדולים ומרשימים. לקראת הסוף, הכביש נהיה צר ולא תמיד סלול, והנוף מאד יפה. כשנגמר הכביש התחלנו לטפס מלא מדרגות עד שהגענו לראש ההר שם נמצא מקדש קנג`פורי. הרגשה של סוף העולם, פסגות מושלגות ונוף של ההימליה.